שרה פון שוורצה

שרה פון שוורצה (בגרמנית: Sara von Schwarze; נולדה ב-6 באוקטובר 1968) היא שחקנית, מחזאית, תסריטאית ובמאית ישראלית.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

שרה פון שוורצה
Sara von Schwarze

שרה פון שוורצה, אפריל 2020
לידה	6 באוקטובר 1968 (בת 56) גרמניה המערבית מינכן, גרמניה המערבית
מדינה	ישראל ישראל
סוגה מועדפת	תיאטרון, טלוויזיה
השכלה	בית צבי
תקופת פעילות	מ-1992
מקצוע	שחקנית, מחזאית, תסריטאית, במאית ומרצה
בן זוג	איתמר לוריא
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס האקדמיה לטלוויזיה - שחקנית בסדרה דרמטית (2004) פרס התיאטרון הישראלי על כתיבת המחזה "בין שני עולמות" (2013) פרס השחקנית המצטיינת על שם אברהם בן יוסף מידי במחזה "בין שני עולמות" (2013)
www.saravonschwarze.com
פרופיל ב-IMDb

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

פון שוורצה נולדה במינכן שבגרמניה המערבית דאז, כילדתם השלישית של הורים גרמנים נוצרים-פרוטסטנטים, שהתגיירו ועלו ארצה כשהייתה בת שנה ושלושה חודשים^[1]. אביה, גרשום (דיטר) פון שוורצה^[2], בן למשפחת אצולה זוטרה, הוא צייר ואדריכל שלימד בטכניון בחיפה ובאקדמיה לאמנויות בצלאל בירושלים^[3]. לאחר שהות של מספר שנים בארץ, כאשר פון שוורצה הייתה בת 14, אביה שב לגרמניה ולקהילה היהודית במינכן לאחר שלקה בהלם קרב בעקבות מלחמת לבנון הראשונה. לאחר זמן גם אחיה של שרה עזב לגרמניה. אמה - אסתר (ביאטה) פון שוורצה תרגמה מעברית לגרמנית מספריהם של יורם קניוק, דויד גרוסמן, אורי אורלב ואחרים. כבת למשפחת עולים וגֵרים חשה שרה פון שוורצה, לדבריה, כי היא נעה בין שני הלאומים ומרגישה יחס של זרות וקרבה לשניהם.

פון שוורצה גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון עירוני ה'. בצה"ל שירתה כמראיינת פסיכוטכנית. בין השנים 1989–1992 למדה משחק בבית הספר למשחק "בית צבי" לצד אייל נחמיאס, שרון רג'יניאנו, שרית וינו אלעד, יורם חטב, נורמן עיסא, ויוסי סיקוראל. במהלך לימודיה זכתה במלגות רבות. בבית צבי הצטיינה בין השאר בתפקידה במחזה "טורקוואטו טאסו" מאת גתה, שבו שיחקה לצד יורם חטב.

למדה משחק מול מצלמה אצל רות דייכס.

תיאטרון

בתיאטרון הספרייה: ב-1992 גילמה את גאקי מטקלאף בהצגה "אמא לא מרשה" מאת שרלוט קיטלי שביים עידו ריקלין. ב-1996 גילמה את ילנה בהצגה "הדוד וניה" מאת צ'כוב שביימה נולה צ'לטון. ב-2014 ביימה את ההצגה "משהו קוסמי" מאת ניק פיין^[4].

בתיאטרון באר שבע: ב-1992 גילמה את ג'ואן בהצגה "אהבה וזיכרון" שביים איציק ויינגרטן בתיאטרון באר שבע וגילמה את רובי גיאלונס בהצגה "זינגר" מאת פיטר פלאנרי שביים מיכה לבינסון. ב-1994 גילמה את היפוליטה ואת טיטאניה בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים שחר סגל, וגילמה את סימון בהצגה "בית המלאכה" מאת ז'אן קלוד גרמברג שביים יורם פאלק. ב-1995 גילמה את גב' קונרד בהצגה "סיד" מאת תומאס ברנהרד שביים כריסטיאן לופה. ב-1996 גילמה את הברונית רוטשילד בהצגה "הפסנתר של ברטה" מאת מוטי אברבוך שביים עידו ריקלין.

בתיאטרון הבימה: ב-1994 גילמה את דזירה בהצגה "מחלת נעורים" מאת פרדיננד ברוקנר שביים עידו ריקלין. ב-1997 גילמה את מעכה בהצגה "אכזר מכל המלך" מאת נסים אלוני שביים חנן שניר.

בין השנים 1998–2000 הייתה חברה בוועדה האמנותית של פסטיבל עכו.

בתיאטרון תמונע: ב-2009 גילמה את הקצבית בהצגה "עניין של גברים" מאת פרנץ קסוור קרץ שביים יגיל אלירז^[5]. באותה שנה שיחקה במופע "אדיקטד" שיצרה נאוה צוקרמן במסגרת "פסטיבל א-ז'אנר". ב-2011 שיחקה בהצגה "כל מקום באמבטיה שבו אין מים" מאת גזינה דאנקוורט שביימה נאוה צוקרמן^[6].

בתיאטרון הערבי-עברי ביפו: ב-2009 שיחקה בהצגה "שבע ילדות יהודיות" מאת קריל צ'רצ'יל שביים סמיח ג'בארין. הפקה זו עלתה במסגרת "10 ימים נגד המצור על רצועת עזה" שארגנו "קואליציית נשים לשלום"^[7]. באותה שנה שיחקה בהצגה "הדירה" - מונודרמה ללא מילים מאת פרנץ קסוור קרץ שביים מיכאל רונן.

ב-2010 שיחקה בהצגה "מחכים לאדם שפילמן" מאת האקן סבאז מיג'אן שערך וביים מיכאל רונן בתיאטרון הבלהאוס בברלין.

בתיאטרון בית ליסין: ב-2011 גילמה את מרים דהן, אם המשפחה בהצגה "מימונה" מאת חנה אזולאי-הספרי שביים כפיר אזולאי^[8].

בקאמרי

ב-1999 גילמה את ללי בהצגה "חברות הכי טובות" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א^[9]. ב-2000 גילמה את כריסטינה לינדה בהצגה "נורה" מאת הנריק איבסן שביים אילן רונן.
ב-2001 גילמה את מרגרטה בהצגה "קופנהגן" מאת מייקל פריין שביים מיכה לבינסון.
ב-2002 גילמה את פאם בהצגה "יום במותה של ג'ו" מאת פיטר ניקולס שביים עידו ריקלין ב-2003 שיחקה בהצגה "המלביש" מאת רונלד האוורד שביים מיכה לבינסון, וגילמה את איילונה צ'ייבור בהצגה "קוויאר ועדשים" מאת ג'וליו סקארניצ'י ורנצו טאראבוזי שביים אילן רונן. ב-2005 גילמה את גרטרוד מלכת דנמרק בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן.
ב-2006 גילמה את לאורה בהצגה "האב" מאת אוגוסט סטרינברג שביים יוסי פולק^[10].
ב-2008 גילמה את אלה הפסיכולוגית בהצגה "אוי אלוהים" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א^[11].
ב-2009 גילמה את גליה בהצגה "ג'וני הלך" מאת יהונתן גפן שביים אלדד זיו^[12].
ב-2011 גילמה את ליידי קפולט בהצגה רומיאו ויוליה מאת שייקספיר שביים נועם שמואל^[13].
בדצמבר 2012 התקיימה במקביל בקאמרי ובתיאטרון שטוטגרט הצגת הבכורה של המחזה הדו-לשוני (גרמנית-עברית) "בין שני העולמות" שכתבה^[14]. המחזה משלב מרכיבים אוטוביוגרפיים ודן ביחסי בת ישראלית עם אביה, גֵר גרמני החי במינכן^[15].
ב-2014 גילמה את קרן בהצגה "חברים של חברים" שכתב וביים הלל מיטלפונקט^[16].
ב-2016 שיחקה ב"אנה" מאת ליאון דה וינטר וג'סיקה דורלאכר ובבימוי אלון אופיר וב"כבוד אבוד" מאת איאד אקטאר ובבימוי כפיר אזולאי^[17].
ב-2017 שיחקה ב״קרום״, מאת חנוך לוין ובבימוי אילן רונן, וב״אגדת דשא״, מאת שי להב ובבימוי רוני ניניו^[18]. בסוף 2017 תרגמה וביימה את המחזה ״טרור״, מאת המחזאי פרדיננד פון שיראך^[19].
ב-2018 שיחקה את האם במחזה "רומיאו ואמא" שכתבו גור קורן וגלעד קמחי וביים גלעד קמחי, וביימה את המחזה "אוליאנה" מאת דייוויד מאמט.
ב-2019 שיחקה את אמיליה ב״אותלו״ מאת שייקספיר שביים עירד רובינשטיין^[20]
ב-2020 החלה לשחק במחזה "הבן" בקאמרי מאת פלוריאן זלר שביים גלעד קמחי בתרגום של דורי פרנס.
ב-2022 החלה לשחק במחזה "בואו נפתח את זה" בקאמרי מאת סתיו אידיסיס וגלעד שמואלי שביים עידו רוזנברג.
ב-2024 החלה לשחק במחזה החולה ההודי מאת רשף לוי שביים אמיר וולף.

טלוויזיה וקולנוע

ב-1994 גילמה את בטי בסרט "ארץ חדשה" שכתב קובי ניב וביימה אורנה בן דור.
ב-1996 גילמה את גב' טרנטו בסרט הסטודנטים "גול עצמי" שכתבו איתן ענר ורני כרמלי שגם ביים.
ב-1998 גילמה את מינה שכטר בסדרה "ארץ קטנה איש גדול" שביים אברהם הפנר.
ב-2002 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "טיפול נמרץ" שביים רוני קיי.
ב-2004 גילמה את אמא של גל בסרט "סיפור קיץ" שכתב וביים שמואל חיימוביץ'.
בין השנים 2004–2010 גילמה את לאה שדה בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי" שביימו ינקול גולדווסר, שי כנות וניר ברגמן^[21].
ב-2006 גילמה את ללי בסדרת הטלוויזיה "חברות הכי טובות" שכתבה ענת גוב וביימה עדנה מזי"א^[22].
ב-2010 גילמה מנהלת אולפנא בסדרת הטלוויזיה "סרוגים" שביים לייזי שפירא^[23], וגילמה את רזית אלימלך בסדרה "גירושים נפלאים" שכתבה לימור נחמיאס וביים עופר ויצמן.
ב-2011 שיחקה בסדרה "2.3 בשבוע" שכתבה עמליה רוזנבלום וביים שחר ברלוביץ'^[24].
ב-2014 גילמה את ויויאן זגורי, אם המשפחה בסדרה "זגורי אימפריה" שיצר מאור זגורי^[25].
ב-2015 הופיעה בסרט הקצר "עקרה" של אסתי שושן.
ב-2016 השתתפה בסרט זכות השתיקה לצד אליאנה תדהר.
בשנת 2009 הייתה חברה בצוות התסריטאים של "תיכון השיר שלנו".
בשנת 2018 גילמה את מרי נחמיאס, פרקליטת מחוז תל אביב, בסדרה "פמת"א" שכתבו נעה רוטמן ואסתר נמדר תמאם, וביים עודד לוטן.
ב-2020 הופיעה בסדרה "זאת וזאתי".
ב-2021 הופיעה בסדרה "ילדות סכסכניות".
ב-2022, 2024 גילמה בסדרה "טהרן" את דמותה של יוליה מגן, ראשת המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
ב-2023 הופיעה בתפקיד אורח בסדרה "השגרירות".
ב-2024 גילמה בסדרה חולי אהבה את הפוליטיקאית ליאת גיל, מקום 2 במפלגת אופק לישראל.
ב-2024 הופיעה בסרט כביש הסרגל.

Remove ads

פרסים ומועמדויות

ב-1999 זכתה לצד קרן מור וענת וקסמן בפרס איש השנה בתיאטרון של שידורי קשת על ההצגה "חברות הכי טובות", וזכתה בפרס של עיריית תל אביב על שם אברהם בר יוסף לשחקנית מצטיינת על תפקידה בהצגה זו^[9]
ב-2001 זכתה בפרס של עיריית תל אביב על שם אברהם בר יוסף לשחקנית מצטיינת על תפקידה בהצגה "קופנהגן"^[26]
ב-2002 זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית משנה על תפקידה בהצגה "קופנהגן"
ב-2004 זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה על תפקידה בסדרה "מעורב ירושלמי"^[27]
ב-2006 זכתה בפרס של עיריית תל אביב על שם אברהם בר יוסף לשחקנית מצטיינת על תפקידה בהצגה "האב"
ב-2013 זכתה בפרס התיאטרון הישראלי על כתיבת המחזה "בין שני עולמות".
ב-2013 זכתה בפרס השחקנית המצטיינת על שם אברהם בן יוסף מידי עיריית תל אביב-יפו על תפקידה ב"בין שני העולמות"
ב-2023 הייתה מועמדת בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה על תפקידה בסדרה טהרן .