Loading AI tools
מחזה הביכורים של נסים אלוני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אכזר מכול המלך (בכתיב המקורי: אכזר מכֹּל המלך; נכתב לעיתים בתוספת קו מפריד במקום אוגד: אכזר מכל – המלך) הוא מחזה הביכורים של נסים אלוני. זהו מחזה מקראי, המתבסס על סיפור מרידת ירבעם בן נבט ברחבעם, וכתוב בעברית מקראית. הוא הוצג לראשונה בתיאטרון הבימה בדצמבר 1953, וזיכה את אלוני בשנת 1955 בפרס נחום צמח למחזה ישראלי מקורי (מטעם "הבימה").[1]
שרית פוקס מספרת בביוגרפיה שכתבה על אלוני על הרקע לכתיבת המחזה: "הכול דיכא אותו:
"הנפילה מהזינוק ההרואי של מלחמת ההצלה והעצמאות אל החוויה היומיומית הטפלה של מלחמת קיום כלכלית. מבטו הסוציאליסטי של בן-גוריון המופנה דווקא לעבר אמריקה החומרנית והשטחית, האחראית לתרבות של קונפקציה. הפקידות של בן-גוריון, שניסתה לבלוע לתוכה גם את האמנים."[2]
אלוני כתב את המחזה במקביל ללימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית. לצורך כתיבת המחזה קרא אלוני בתנ"ך ובמחזות מקראיים. אחר-כך עבד ביחד עם הבמאי שרגא פרידמן על סינון משפטים מסורבלים ועיצוב הדמויות. תהליך הכתיבה נמשך כשנתיים. יושב ראש ועדת הרפרטואר של תיאטרון הבימה, יעקב מלכין (שאביו, דב בר מלכין, מרצה לספרות ותיאטרון, היה הקורא הראשון ביצירותיו של אלוני[3]), הכניס את אלוני לתיאטרון עם מחזה זה, שהוצג כשאלוני היה בן 27.[4] המחזה ראה אור לראשונה בכתב העת "מסך" שערכו דב בר ויעקב מלכין.[5]
הבמאי והשחקן שרגא פרידמן, שביים את המחזה, קיצר אותו, מה שהרגיז מאוד את אלוני.[6] אלוני כתב לימים על תגובתו לכך:
"יום אחד הזמינו אותי לבוא ולחזות באחת החזרות... סצינה אחת מתוך המחזה... לא הייתה בכלל.
שאלתי: "איפה הסצנה?"
"הוצאנו"...
עקרתי שורת מושבים – אז אפשר היה – והטלתי אותה על הבמה. הסצנה נשארה."[7]
במסיבה שנערכה בערב הבכורה בתיאטרון הבימה התווכחו אינטלקטואלים מי בפוליטיקה הישראלית הוא רחבעם ומיהו ירבעם, ומהן דעותיו הפוליטיות של אלוני. פנחס לבון, שר הביטחון דאז, התכוון להזמין את אלוני ללשכתו ולשאול אותו מה יש לו נגד דוד בן-גוריון.[8]
ירבעם בן נבט שב מגלות בת עשר שנים בארץ מצרים, אחרי ששבט אפרים, שרואה בו את מנהיגו, קורא לו לשוב. העם, שהמלך רחבעם מקשה עליהם במיסים כבדים, מוכנים לצאת למרד ובכיוון זה גם מעודדת אותו אמו, צרועה. ירבעם שוחר השלום הולך לדבר עם רחבעם, מתוך תקווה שבדרכי נועם ייטיב את דרכיו, אולם רחבעם אינו מוכן לשמוע.
ירבעם מנהל רומן עם מעכה, אשת המלך רחבעם, המאוהבת בו עמוקות, בלי ידיעת בעלה ולמול התנגדות אמו. ירבעם מסיים את הקשר עם מעכה. מעכה הפגועה הולכת לבעלה המלך ומבקשת ממנו שיאסור את צרועה באשמת ביצוע כשפים. ירבעם הולך לרחבעם בניסיון לדבר על לבו לשחרר את אמו. רחבעם מסכים לעשות זאת, רק אם ירבעם ישוב למצרים, אחרת יתלה את צרועה. ירבעם אומר "אכזר מכל המלך" ועוזב את הארמון.
שמעי, יועצו של ירבעם, מייעץ לו לקבל את מרותו של רחבעם. מסתבר ששמעי משמש בסתר כיועץ ומרגל לרחבעם, בלי שירבעם יודע. הנביא אחיה השילוני, שתמך עד עתה בירבעם, מחליט להמליך את רחבעם. אמו צרועה, שבינתיים שוחררה, מחליטה לתמוך באחיה, איש האלוהים. לבסוף ירבעם מחליט לצאת למלחמה ברחבעם, אנשיו הורגים את שמעי.
הצגת בכורה: 19 בדצמבר 1953; מספר הצגות: 57.
הצגת בכורה: 2 ביולי 1975.
הצגת בכורה: 1989.
הצגת בכורה: 1 בפברואר 1997; מספר הצגות: 41.
ב-6 בספטמבר 1960 הועלה המחזה בפולין (בפולנית: Ponad wszystko, najokrutniejszy jest król), בטֶיאַטְר לוּדוֹבִי (Teatr Ludowy)(אנ') שברובע נובה הוטה (אנ') של העיר קרקוב – תיאטרון האוונגרד המוביל של העיר – בתרגומה של אנה דרֶסנֶר ובבימויה של מנהלת התיאטרון קריסטינה סקוּשַנקה (Krystyna Skuszanka).[9]
"הבימה", 1953 (ההפקה הראשונה):
תיאטרון חיפה, 1975:
הבימה, 1997:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
