האתר עלה לאוויר בדצמבר 2008 בידי קבוצה של עיתונאים וכותבים. לדבריהם, ”הדרך היחידה לשפר את השיח הציבורי בישראל ולהעלות אותו לרמה הראויה לציבור הישראלי היא לחשוף את פרצופה האמיתי של מערכת החדשות והעיתונות בכלל”. על פי הנטען באתר, רוב כלי התקשורת הישראליים, ובפרט הסאטירה המוצגת בהם, מוטים לטובת השמאל הפוליטי.
האתר נוהל עד 2012 בידי חברת רוגטקה והמנכ"ל שלה היה שלמה בלס. עם חברי מערכת האתר נמנו העיתונאים יהודה ספרא ואבישי עברי, והתסריטאיטל גלעד. לפרק זמן מה היה גם העיתונאי אראל סג"ל בין אנשי האתר. תוכניות הסאטירה של "מהדורת השבט" נכתבו בקביעות על ידי טל גלעד, אבישי עברי, יהודה ספרא, שלמה בלס, שוקי בלס ונעם יעקובסון. את התוכניות ביימו אביב קרסוצקי ויניב קרסוצקי. השחקנים הקבועים היו: אלחנן אבן חן, נעם יעקובסון, רונית אברהמוף-שפירא ואליעזר שמעון.
באתר מופיעות ביקורות כתובות על אמצעי תקשורת, כתבים, עורכים ועיתונאים בישראל וכן קטעי וידאו סאטיריים בנושאי אקטואליה. הביקורת נוגעת בסוגיות אמינות הדיווח החדשותי, הטיית עובדות מגמתית וניסוח מוטה והבאת עמדה פוליטית. הביקורת באתר מופנית הן כלפי כלי התקשורת הישראליים והן כלפי נציגי התקשורת הזרה בישראל ואמצעי תקשורת בינלאומיים אחרים.
בין הקטגוריות באתר:
ויקימדיה – סקירה על מספר דמויות בולטות בתקשורת הישראלית.
הטוקבקיסטים – אוסף קצר של תגוביות ("טוקבקים"), המובאות כלשונן, מתוך אתרי האינטרנט של התקשורת הישראלית. לרוב, תגוביות המביעות מורת רוח מפרסום מוטה, ניסוח מוטעה או פרסום לא מקצועי המוצג בכתבה.
צ'אפחה – ציון לשבח לעיתונאים שפעלו לדעת הכותבים במקצועיות ובהגינות או "טפיחה ידידותית על השכם לאנשי תקשורת שעמדו נגד הזרם העכור ועשו את העבודה" כפי שמכנה זאת האתר.
היום שלא היה - מטרת המדור היא לפרסם כתבות שלדעת עורכי האתר הן חשובות ובעלות ערך תקשורתי לציבור, אבל לא התפרסמו בתקשורת הממוסדת או לא קיבלו חשיפה גבוהה.
האתר מתמקד במהדורת חדשות סאטירית המכונה "מהדורת השבט".[5] המהדורה מוגשת על ידי השחקנים רונית אברהמוף-שפירא ואלחנן אבן חן. אברהמוף-שפירא מופיעה בדמותה של מגישה שמאלנית ואילו אבן חן מציג את דמותו של מגיש ימני. בכל פרק ישנם "מבזקי חדשות" שבהם מביאים מבזק אמיתי ובסופו מוסיפים סאטירה ומראיינים מספר דמויות שאותן משחק בדרך כלל נעם יעקובסון. לעיתים קרובות מוסיפים פרודיה על שיר מפורסם. עד סוף 2012 פורסמו 67 שירים ובאוקטובר 2011 נערך מצעד לשירים הפופולריים.
החל מהמהדורה ה-117 (מספר רשמי: #111) המהדורה קיבלה עיצוב חדש, כביכול "עונה שנייה". בשנת 2012 התפטר המפיק הראשי שלמה בלס מתפקידו ואת מקומו תפס משה אלפי, בעל חברת "אלפים הפקות", שהרחיב את צוות התסריטאים והשחקנים. ב-2011 הכין צוות לאטמה פיילוט באורך מלא שהועבר לרשות השידור[6]). באמצע 2012 פורסם על המעבר הצפוי של המהדורה לערוץ הראשון. בעקבות זאת התוכנית הורחבה, ההוצאות גדלו, אך עקב הבעיות ברשות השידור החוזה התעכב משמעותית. בשנת 2013 הודיע אלחנן אבן חן על התפטרותו מהגשת המהדורה. ביולי אותה שנה הודיעה קרולין גליק על סיום הפקת המהדורה בסוף אותו החודש, בשל חוסר היכולת לממן את עלות הפרויקט, כ-220,000 ש"ח לחודש. טל גלעד קרא לציבור לתרום כדי לאפשר את המשך ההפקה.[7] ב-2 באוגוסט 2013, אחרי 204 מהדורות, הסתיימה מהדורת השבט.[8] לבסוף, לאחר כניסת הרשות למצב פירוק, הוחלט על עליית תוכנית המשך בשם הכל שפיט, ששודרה בחודשים פברואר עד אפריל 2015.
דמויות
מנחים וכתבים
רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ואלחנן (אלחנן אבן חן): מנחי "מהדורת השבט". בעוד שרונית היא סטריאוטיפ של קריינית שמאלנית קיצונית וקונפורמיסטית, המסכימה עם דעותיהם השמאלניות של המרואיינים תהיינה אשר תהיינה, מגלם אלחנן את הכתב הרציונלי (יחסית), המביע לרוב חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות או הלא הגיוניות. כשרונית נעדרת, מחליפה אותה מירי (מירי עוזיאל).
עמנואל דרקו (נעם יעקובסון): כתב לאטמה לענייני הפחדה. נראה כערפד אנושי בעל ניבים בולטים וגלימה. מדווח על כל מה שעלול או עשוי להפחיד (קריסה כלכלית, מגפה, אסון טבע), ובעיקר מפחיד מיוזמתו.
בונה עדר (נעם יעקובסון): עיתונאי, כתב "לענייני המונים", בלוגר, פובליציסט ובאופן כללי תנועת המונים של איש אחד. בונה הוא מומחה בהצגת דעתו כדעת הכלל, תוך שהוא מסתמך על מגמות ציבוריות, סקרים, הסכמה לאומית וכל דבר אחר שהוא מצליח לפברק באמצעות העיתונות הכתובה.
אמיתי נפוח (נעם יעקובסון): הפרשן הכלכלי. מצטיין בקצב של מאות מונחים כלכליים לדקה, מבלי שלאף אחד (כולל הוא עצמו) יהיה סיכוי כלשהו להבין למה הוא מתכוון.
חופר שמח (נעם יעקובסון): כתב שטח טרחן המספק דיווחים בהולים על מאורעות בדויים או נטולי חשיבות.
אילנה דיין (רונית אברהמוף-שפירא): בת דמותה של העיתונאית אילנה דיין. מגישה את התוכנית "עוותה" (על משקל "עובדה") ומציגה תחקירים המוטים כלפי שמאל.
מרואיינים ואורחים
טאוויל פאדיחה (נועם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד. אוהד של בני סכנין והזמרת ג'ולייטה.
חליל מג'נון (נעם יעקובסון): השר המצרי לענייני קונספירציות. נוהג להאשים את ישראל בריגול נגד מצרים.
ג'ון זלוקורלי (שמו מבוטא "זה-לא-קורה-לי", באנגלית הוא מכונה John Indenial = "ג'ון בהכחשה"; מגולם על ידי נעם יעקובסון): יועץ הנשיאאובמה לענייני הבנת המציאות. היפי מזדקן, מסומם תמידית שאינו מבין מה מתרחש סביבו. באחד השירים שימש גם כנציג ארצות הברית באו"ם. בן דמותו של ג'ון קרי
עזיז עבדול מסית (נעם יעקובסון): חבר כנסתערבי ממפלגת "נח"ש" (פארודיה על חד"ש), מאשים את הממסד בגזענות כאשר הוא נעצר על עבירות שביצע.
ג'מיל חרטאווי (אלחנן אבן חן) ועוואד (נעם יעקובסון): שני טרוריסטים המופיעים בפינה "ג'מיל ועוואד יוצאים לג'יהאד". בכל פעם מצלם עוואד את ג'מיל לפני פיגוע התאבדות, ובכל פעם מחדש ג'מיל קוטע את הצילום עקב בעיה אידאולוגית או מבצעית כלשהי.
יוהאן פלגמאט (נעם יעקובסון): נציג האו"ם, שנכשל בכל פעם מחדש בניסיונו לשכנע שהאו"ם אינו אנטישמי.
אדם בכיר (נעם יעקובסון): דמות שהופיעה פעמיים כיועץ ראש הממשלה לענייני התנצלויות. לא מבין כלום בענייני ביטחון ורק חושב על דיפלומטיה מתרפסת.
מקור בכיר (נעם יעקובסון): דמות של תת-אלוף בצה"ל המנסה להסביר את פעולות הצבא.
מספר הסיפורים (נעם יעקובסון): דמות אשר מופיעה בפינה "שעת סיפור" ובה היא מספרת סיפור ילדים בחרוזים, אשר מכיל ביקורת סמוייה או גלויה על אירועים אקטואליים.
ב-17 באוגוסט2009 פרסם העיתון השוודי "אפטונבלדט" מאמר של העיתונאי דונלד בוסטרום, לפיו צה"ל קצר איברים מפלסטינים שמתו בעודם במשמורת ישראלית.[9] בספטמבר 2009 החליטה קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה למכור את מניות אלביט מערכות שהחזיקה מאחר שזו מייצרת ציוד אלקטרוני לגדר ההפרדה.[10] בתגובה לאירועים אלו הפיק האתר סרטון סאטירי שזכה לעשרות אלפי צפיות ביוטיוב, חלקן הגדול ממדינות סקנדינביה.[11] בסרטון, פרודיה על השיר "(Gimme! Gimme! Gimme! (A Man After Midnight" של להקת אבבא, מציג "שר החוץ השוודי", יורגן יורגנסון (דמות פיקטיבית), את נקודת המבט הסקנדינבית.[12]
ביוני 2010 הפיק האתר סרטון סאטירי בשם "We Con The World" (אנ') ("עובדים על העולם"), שעסק במשט לעזה.[14] הסרטון, פרודיה על שירם של מייקל ג'קסון וליונל ריצ'י מ-1985, "We Are the World" ("אנחנו העולם"), זכה ליותר משלושה מיליון צפיות ולכ-60,000 תגובות ב-YouTube במהלך שבוע ימים והוביל את רשימת הסרטונים הנצפים ביותר באתר.[15] בשל הסרטון זכה האתר בפרס של 10,000 שקלים מחברת מיה מחשבים ”עבור ההישג הבולט ביותר והתרומה למדינת ישראל בתחום המדיה החברתית”. הסרטון גם זכה בפרס של 10,000 שקלים מ"קרן נדב".[16] הסרטון הופץ על ידי משרד ההסברה הישראלי לכל רחבי העולם.[17] מספר שעות לאחר מכן התנצלה ישראל.[18] הסרטון הוסר מיוטיוב בטענה שהוא מפר את זכויות היוצרים של הסרטון המקורי[19] אך מספר שבועות לאחר מכן הוחזר הסרטון.
באותו חודש העלתה לאטמה סרטון נוסף הנקרא "The Three Terrors", המהווה פרודיה על שלושת הטנורים לצלילי השיר "פוניקולי פוניקולה". בשיר מוצגים מחמוד אחמדינז'אד (דן סודרי), רג'פ טאיפ ארדואן (נועם) ובשאר אל-אסד (אלחנן) כשלושת הטנורים (בשמות אחמדידו דומינגו, ארדואנו פברוטי ואסד קאררס) השרים בשבח הטרור והג'יהאד. השיר הוא סאטירה המכוונת כנגד שלושת המנהיגים הבוחרים בדרך הטרור כדי להביס את העולם המערבי שמגיב ברפיון כנגד איומיהם.[20] השיר זכה ליותר מ-900,000 צפיות.
בנובמבר2011, לקראת יום הזיכרון לרצח רבין, נכלל במהדורה השבועית הקליפ "הילדים של אוסלו 93", בהתאם למנגינת השיר "הילדים של חורף 73". בקליפ, בדומה לקליפ "שיר לחלום" שפורסם בשנה הקודמת, מחה על ההתייחסות להסכם אוסלו כאל פתרון אידילי ועל ההתעלמות מאירועים קשים שהתרחשו בעקבותיו. השיר זכה לכ־70,000 צפיות תוך שבוע, ובהמשך הגיע למעל 200 אלף צפיות.[22]
במאי 2012, בעקבות הכרזת ממשלת דרום אפריקה על סימון מוצרים מההתנחלויות, התפרסם ב"מהדורת השבט" שיר פארודי על "כולנו יהודים" ובו יהודים מכל רחבי העולם, כולל "יריב גוגלהיימר", אחראים לחרמות וגינויים נגד ישראל.
בתחילת אוגוסט2013, כאמור, בעקבות בעיות מימון הופסקה מהדורת השבט. הדבר צוין בשתי מהדורות של לקטים מכל השנים ושיר מיוחד.
התוכנית הייתה המשך ל"מהדורת השבט" של אתר "לאטמה". ב-2011, בעקבות מגעים בין צוות לאטמה לרשות השידור להעברת המהדורה לפורמט טלוויזיוני, הוכן עבור הערוץ הראשון פיילוט באורך מלא. באמצע 2012 הבטיחה רשות השידור לכלול את התוכנית בלוח השידורים שלה החל מאוקטובר אותה שנה, כתוכנית שבועית בת חצי שעה בערוץ הראשון, למשך עונה של 13 תוכניות. בעקבות ההבטחה הורחבה המהדורה לשם התאמתה למתכונת הטלוויזיונית והוצאותיה גדלו. חתימת החוזה ומועד תחילת השידורים נדחו שוב ושוב על ידי הנהלת רשות השידור, אך בספטמבר2014, בעקבות כניסת רשות השידור לפירוק שהוביל להחלפת ההנהלה, אושרה התוכנית לשידור. בנובמבר נחתם חוזה רשמי עם יוצרי "לאטמה".
בניגוד למצופה, התוכנית לא נקראה "מהדורת השבט", אלא היוותה מעין "הדור הבא". היא עלתה לשידור ב-5 בפברואר2015 ושודרה מדי יום חמישי בשעה 21:55 כתוכנית בת חצי שעה במשך 11 שבועות.
"הכל שפיט" בהגשת אפרת בוימולד ואושרי כהן הייתה מהדורת חדשות הומוריסטית המסכמת את השבוע, וכוללת מערכונים ושירים, בהשתתפות השחקנים רונית אברהמוף-שפירא ונעם יעקובסון (שכבר שייך למחלקת הדת של הערוץ הראשון) מהקאסט המקורי, וגם הילה סעדה, משה אשכנזי, רוי מילר ואיילת רובינסון. אלחנן אבן חן, שהגיש את "מהדורת השבט", לא השתתף. העורכת הראשית הייתה קרולין גליק שערכה גם את מהדורת השבט, וגם הכותבים אבישי עברי וטל גלעד שהשתתפו בכתיבת מהדורת השבט חזרו לכתוב לצד שלושה כותבים חדשים.
ב-2020 המהדורה עלתה לערוץ 20 בשם "לאטמה", כשאלחנן חוזר להנחות לצד רונית, ואליעזר שמעון חוזר בדמויות משנה. לתוכנית היו 11 תוכניות מלאות ותוכנית שהייתה רק שיר לפסח.
דמויות
מנחים וכתבים
רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ואלחנן (אלחנן אבן חן): מנחי "לאטמה". בעוד שרונית היא סטריאוטיפ של קריינית שמאלנית קיצונית וקונפורמיסטית, המסכימה עם דעותיהם השמאלניות של המרואיינים תהיינה אשר תהיינה, מגלם אלחנן את הכתב הרציונלי (יחסית), המביע לרוב חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות או הלא הגיוניות.
טאוויל פאדיחה (נעם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד.
יוהאן פלגמאט (נעם יעקובסון): נציג האיחוד האירופי, שנכשל בכל פעם מחדש בניסיונו לשכנע שהאיחוד האירופי אינו אנטישמי.
מספר הסיפורים (נעם יעקובסון): דמות אשר מופיעה בפינה "שעת סיפור" ובה היא מספרת סיפור ילדים בחרוזים, אשר מכיל ביקורת סמוייה או גלויה על אירועים אקטואליים.
פקד לוי (נעם יעקובסון) ודנינו (אריאל קרן): צמד חוקרי משטרה, כשבעוד פקד לוי מייצג את השוטר הטוב, דנינו מייצג את השוטר הרע.
באוקטובר של שנת 2020 פורסם כי מני אסייג יצטרף לצוות התסריט של העונה החמישית ולהגשתה, שתוכננה לדצמבר 2020 אך נדחתה למרץ 2021. הפורמט של התוכנית השתנה מעט ובמקום לפתוח בכמה ידיעות המגישים מדברים אחד עם השני על השבוע שחלף. אלחנן אבן חן עזב והגיעו שחקנים חדשים כמו איתן בוכריס, יוסי וידר ואחרים. בנוסף למהדורת החדשות, התוכנית כוללת גם סדרת בת בשם "מרכז הבמה".
דמויות
מהדורת החדשות
מגישים וכתבים
רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ומני אסייג: מגישי "לאטמה". בעוד שרונית היא מגישה מהמרכז המזדהה גם עם הימין וגם עם השמאל, מגלם מני את המגיש הימני ה"קיצוני", המביע חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות ולא הגיוניות של חבריו מהשמאל.
בונה עדר (נעם יעקובסון): עיתונאי, פרשן הבית, מתייחס לכל דבר כהקשר לבנימין נתניהו, מזוהה כסמן השמאלני במהדורת החדשות.
מרואיינים ואורחים
פקד לוי (נעם יעקובסון) ודנינו (אריאל קרן): צמד חוקרי משטרה, כשבעוד פקד לוי מייצג את השוטר הטוב, דנינו מייצג את השוטר הרע.
טאוויל פאדיחה (נעם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד.
כותבי האתר רואיינו באמצעי התקשורת האלקטרוניים במספר רב של הזדמנויות[24] ובמיוחד לאחר הפקת סרטון הפרודיה על המשט לעזה (2010).
לאטמה זכה בפרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת בשנת 2011. בהודעת הזכייה נאמר "אתר לאטמה עוסק בסאטירה וביקורת תקשורת בגוון ימני. האתר מפרסם ביקורות כתובות על כל אמצעי ואנשי התקשורת בישראל, קטעי וידאו סאטיריים בנושא וכן ידיעות מעניינות שהתקשורת לא דיווחה עליהם. לאטמה נחשב לפורץ דרך בתחום ואף זכה לתודעה עולמית בעקבות קליפ של שיר סאטירי שהופק כתגובה לנושא המשט לעזה וזכה למיליוני צפיות באינטרנט, בכל רחבי העולם."
במאי 2012 מחה יריב אופנהיימר כנגד דמותו הסאטירית ב"מהדורת השבט", וכתב בדף הפייסבוק שלו שזהו רצח אופי, בין היתר משום שבניגוד לדמות זו הוא מתנגד לחרם על ישראל.[25]
למשל: טל גלעד התראיין בתוכנית "שש עם סיון רהב מאיר", ערוץ 2, 12 בינואר 2010. קרולין גליק וטל גלעדי התארחו בתוכנית "דיבור חדיש", ערוץ 8, 22 במרץ 2010. אבישי עברי התראיין בתוכניתו של גואל פינטו, ערוץ 2, 13 באפריל 2010.
ערך מורחב – הכל שפיט
אתר האינטרנט הרשמי של לאטמה
לאטמה, ברשת החברתית פייסבוק.svg){kind=icon}
סרטונים בערוץ של לאטמה ומהדורת השבט, באתר יוטיוב
ניב הדס, למה הימין לא מצליח להרים תוכנית סאטירה שהיא לא כישלון קולוסאלי, באתר הארץ, 20 במאי 2020
