מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירגזי חלוד־חזה (שם מדעי: Poecile davidi) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים שחי בהרים במרכז סין.
| ירגזי חלוד-חזה | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | פויסילה |
| מין: | ירגזי חלוד-חזה |
| שם מדעי | |
| Poecile davidi ברזובסקי וביאנקי, 1891 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
הירגזי חלוד־החזה הוא עוף קטן, אם כי בינוני בהשוואה לבני משפחתו, באורך 12–13 ס"מ ובמשקל 10–12.5 גרם.[2] כיפת הראש, הגרון והסנטר שחורים, והלחיים לבנות. הבטן והצווארון כתומים בגוון החלודה, מקור שמו. הגב חום אפרפר. קשתית העין כהה, המקור שחור וקצר, והרגל אפרפרה ירקרקה.[3] אברות הכנף חומות אפורות עם שוליים בצבע אפור בהיר ואברות הזנב אפורות חומות עם קצה לבן. בהשוואה למינים ירגזי סצ'ואני, ירגזי הרים וירגזי לבן-גבה, הגחון הרבה יותר רווי ופחות דהוי.[4] הנקבה והזכר דומים. הצעירים דומים לבוגרים, אם כי הכיפה והגרון בהירים יותר, שולי האברות דהויים יותר, הלחיים צהובות יותר, והגחון דהוי. הכנפיים באורך 65–68 מ"מ אצל הזכרים ו-64–67 מ"מ אצל הנקבות. כף הרגל באורך 14–18 מ"מ.[5] הקריאות הן נשיפות בקול גבוה שנשמעות כמו "ציט" ו"צ'יט-איט-איט".[4][3] בדומה למיני פויסילה אחרים, לירגזי חלוד־החזה קריאה שנשמעת כ-"צ'יקדי-די-די", שמורכבת מהברות גבוהות שלאחריהן צלילים נמוכים יותר.[5]
מחוץ לעונת הקינון, הירגזים נעים בקבוצות של 5–10 פרטים. הירגזי חלוד–החזה הוא עוף זריז ואקרובטי, שנצפה מחפש מזון בחופת עצים גבוהים. לא ידוע הרבה על הרבייה של מין זה. בסצ'ואן, עונת הקינון מתחילה במאי. הקן מוקם בחלל בעץ או בגזע מת, בגובה 4–10 מטר מפני הקרקע. הקן נבנה ממספר חומרים, בהם חזזית. השרת הנוצות מתבצעת בסתיו, באוקטובר-נובמבר.[5]
הירגזי חלוד־החזה תואר לראשונה על ידי 2 חוקרים רוסים, מיכאיל ברזובסקי וולנטין ביאנקי בשנת 1891,[6] אך נחשב שנים רבות למין בסוג ירגזי עם רוב הירגזיים האחרים. נחשב בעבר למין אחד עם ירגזי החרמון (על סמך פרופורציות, ללא תמיכה מתצפיות שטח) ולקרוב לירגזי לבן-גבה.[5] מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[8] ITIS,[9] ו-IOC (אנ').[10] תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[11] מקור ההולוטייפ בגאנסו.[6] השם המדעי ניתן למין על שם ארמן דוד, זואולוג וכומר צרפתי.
העץ הפילוגנטי של הסוג (Poecile), על פי טריץ' ואחרים (2017), הוא:[12]
| פויסילה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הירגזי חלוד־החזה חי ביערות טרופיים וסובטרופיים (בעיקר אשוחית, אורן, אשוח, שדר, צפצפה, במבוק, ערבה, אלנוס ואלון)[5] לחים בגבהים של 2,135–3,400 מטר מעל פני הים.[13] הוא מצוי בהרים של מרכז סין (בחוביי, שאאנשי, גאנסו וסצ'ואן).[14]
טווח התפוצה (כ–369,000 קמ"ר) של מין זה בינוני, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. לא ידועה מגמת האוכלוסייה, אך לא סביר הירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי חלוד-חזה מסווג כמין ללא חשש.[13] איום על המין הוא הרס בתי גידול כתוצאה מכריתת יערות.[4]
ירגזי חלוד-חזה, באתר ITIS (באנגלית)
ירגזי חלוד-חזה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
ירגזי חלוד-חזה, באתר GBIF (באנגלית)
ירגזי חלוד-חזה, באתר eBird (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
