Loading AI tools
רבי יהודה ליב שניאורי[ב] המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש[א]; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו. בעל הספר שארית יהודה - ספר שו"ת בו כתב תשובות רבות בהלכה.
| לידה |
בין 1749 עד ל-1752 ה'תק"ט-ה'תקי"ב  ליוזנה, מחוז ויטבסק, בלארוס, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
1825 תקפ"ו  ינוביץ', האימפריה הרוסית |
| כינוי | מהרי"ל מינוביץ', ה"שארית יהודה"[א] |
| מקום קבורה |
ינוביץ', האימפריה הרוסית |
| מדינה | האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית |
| מקום מגורים | ליאזנא, ינוביץ' |
| מקום פעילות | ינוביץ' |
| תקופת הפעילות | 1812–1825 (כ־13 שנים) |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | רבה של העיירה ינוביץ' |
| מעסיק | שניאור זלמן מלאדי (כתיבת מאמרים) |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה ו"חוזר" בחצר אחיו |
| רבותיו | שניאור זלמן מלאדי |
| חיבוריו | שארית יהודה |
| שם השושלת | משפחת שניאורסון |
| אב | ישראל ברוך פוזנר |
| אם | רבקה פוזנר |
| צאצאים | רבי ישעיה, רבי מנחם מנדל |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
נולד בעיירה ליוזנה שבמחוז ויטבסק שבבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון האיחוד הפולני ליטאי, לרבי ישראל ברוך פוזנר, דור שמיני למהר"ל מפראג[1][2], ולרבקה[ג]. לדברי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, בשם אביו רבי שלום דובער, יהודה לייב היה צעיר מאחיו שניאור זלמן בארבע שנים[5], ולפי זה נולד בערך בשנת תק"ט (1749) לפי המסורת הרווחת בקרב החסידים[6].
על פי מסורת חב"ד, כשנסע אחיו הבכור, רבי שניאור זלמן מלאדי בפעם הראשונה לחצר המגיד ממזריטש הצטרף אליו גם המהרי"ל, אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו[7][8].
נפטר בשנת 1825 (תקפ"ו) ונקבר בעיירה ינוביץ'.
ישנו מקור שכבר בשנת 1812 היה בינוביץ' ומונה למו"ץ בעיירה[9].
בחיי אחיו רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שימש רבי יהודה כיד ימינו ואיש סודו[10]. הרב חיים מאיר הילמן מעיד בספרו "בית-רבי" כי ”הוא היה בן משק ביתו של רבינו ורוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו”[11]. בנוסף, הוא שימש כאחד מראשי הישיבה בחצר אחיו[12][13].
אחיו מינה אותו לכותב מאמרי החסידות הראשי ואף היה משלם לו על כך[14]. רבי שניאור זלמן היה עובר ומגיה שוב את רוב רשימותיו. על הדברים שכתב סמך אחיו יותר מאשר על שאר ה"כותבים" האחרים, בהיותם נאמנים למקור בלי תוספת, מגרעת ופרשנות אישית. רבי שניאור זלמן אמר: "אחי רבי יהודה ליב כותב את דברי החסידות בדיוק כפי שאני אומר אותם"[15]. ב"תקנות דלאזניא" הוא אף ביקש מחסידיו למסור את כתביהם להגהתו של רבי יהודה ליב על מנת למנוע שיבושים בכתבי החסידות שלו[16]. לכתיבת החלק הראשון של הספר "תורה אור" המכיל מאמרים של אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות, בחר אחיינו, בעל ה"צמח צדק" דרושים בעיקר מרשימותיו של דודו, רבי יהודה ליב, שראה אותם כמדויקים. בשער הספר כתב הצמח צדק:
ונתנו לכתוב רוב הדרושים על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר [הזקן] נ"ע כתבם [אחיו המהרי"ל] כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר [הזקן] נ"ע, והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו בכתבו ובלשונו
— שער הספר תורה אור
המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות ומשמש מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בשו"ת נכדו של אחיו, בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל מהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו בספר "שולחן ערוך הרב" וחזר בהם לעת זקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר מהרי"ל לעריכת והגהת "שולחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו[17].
במסמך פסק דין בו שימש מהרי"ל כאחד הדיינים חתם את שמו בתור "יהודא ליבא"א מו"ה ברוך זללה"ה שניאורי", על שם אחיו שניאור[18][19][20]. פסק הדין תורגם לשפה הרוסית שם חתם מהרי"ל את שמו עם הפטרונים "ברוכאוויטש"[20], כשם המשפחה שנשא אחיו שניאור, על שם אביהם "ברוך"[21][22][23][24].
בהסכמה להוצאה של הספר הלכות רב אלפס במהדורה בקאפוסט משנת תקע"ח חתם את שמו תחת שם המשפחה שניאור[21][20].
לאחר פטירת אחיו רבי שניאור זלמן, התרחש ויכוח על המשך הנהגת חסידות חב"ד בין המצדדים בבנו, רבי דובער שניאורי, לבין אלה שצידדו בגדול תלמידיו רבי אהרן מסטרשלה שהקים לאחר מכן חצר חסידית נפרדת. באותה עת, ניסח רבי יהודה לייב מכתב חריף בו הוא פונה לרבי אהרון וכותב: ”יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו ימשיך את דרכו”[ד].
על דרכו של אדמו"ר האמצעי לומר לעיתים ריבוי מאמרי החסידות ביום אחד, התבטא: ”לאו כל מוחא סביל דא” (בתרגום חופשי מארמית: לא כל אדם מסוגל להכיל ולקלוט את כל זה)[26][27].
אדמו"ר האמצעי מצידו, כיבד את סמכותו ההלכתית של רבי יהודה ואף נשען עליו בתשובותיו[10].
על כתביו של רבי שניאור זלמן
בתמונה, שער הספר משנת 1816
לאחר פטירת רבי שניאור זלמן, עבר רבי יהודה על ספר שולחן ערוך הרב והגיה אותו[28].
בסידור הרב שנדפס בשנת 1822, על ידי המדפיס בקאפוסט הרב ישראל יפה, נתן רבי יהודה לייב את הסכמתו על דבר ההדפסה[29][30].
שארית יהודה
ערך מורחב – שארית יהודה
כתביו בהלכה נקבצו ויצאו לאור לראשונה בוילנה בשנת 1841, בספר "שארית יהודה". הספר כולל תשובות לשאלות בהלכה על כל חלקי השולחן ערוך. חלק מהשאלות שנשאל היו לברר את דעת אחיו אדמו"ר הזקן בהלכה, ובסידור שכתב, ואכן בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מאדמו"ר הזקן. בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם חיבורי הלכה של רבי יהודה על כמה נושאים: הלכות מליחה. גוף הדף הוא שו"ע הבית יוסף עם הגהות הרמ"א ומבאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע. חידושים על הגמרא. הערות לכמה סימנים בשולחן ערוך הרב. שמועות והנהגות מאדמו"ר הצמח צדק ועוד.
כתב ידו
באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה מכתב ידו, מאוסף כתבי היד של הספרייה, של הספר שלו[31] ושל מכתבים שלו[32] וחלק מכתב היד המקורי של תשובתיו[33], וכן הנחה של דרוש שאמר אחיו[34].
- ערך מורחב – משפחת שניאורסון
למהרי"ל היו שלושה אחים ושתי אחיות: אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, בעל ספר התניא ושולחן ערוך הרב. הרב מרדכי פוזנר, היה רב בעיר אורשה ברוסיה הלבנה. הרב משה, היה רב בערים באעייו מחוז מוגילוב, ליעפלי מחוז ויטבסק, ובסוף ימיו ברודניא הסמוכה ללובביץ'. אחותו לאה[35], נישאה לרבי ישראל קאזיק.
צאצאיו
- רבי ישעיה, בנו הבכור.
- רבי מנחם מנדל, בנו השני.
- רבי זאב וולף, נכדו, אשר הדפיס את ספרו, "שארית יהודה".
צאצאים מאוחרים
- שמואל שאולזון (1925–1980), היה סגן ראש עיריית ירושלים וממנהיגי אגודת ישראל בירושלים, בן אחר בן לרבי יהודה.
- יונה מנדלסון (1938–2004), מקים יקבי ירושלים. בן אחר בן לרבי יהודה.
- הרב אלימלך בר שאול (שאולזון), (1964-1913). רב העיר רחובות, בן אחר בן לרבי יהודה[36].
- הרב ישראל גרוסמן, ראש ישיבת קרלין ותומכי תמימים.
- הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק וחתן פרס ישראל.
- חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד נ"ה ועמוד נ"ו שלאחריו
- רבי מנחם מנדל שניאורסון, "הערות וציונים", שארית יהודה, ברוקלין נ.י.: קה"ת, תשי"ז, באתר היברובוקס
יהודה ליב בן ברוך מינוביץ, דף שער בספרייה הלאומית- מנחם ברונפמן, לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל, באתר עלי ספר
- בידספיריט ישראל, באתר Bidspirit - צילום כתב ידו
- בקרב חסידי חב"ד מכונה גם: דער פעטער לייבעלע, ובעברית: דודנו לייבל'ה
- להרחבה לגבי שם משפחתו ראו #שם משפחתו
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
