Loading AI tools
שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום הוא בבני ברק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ,[1] ומרכזה כיום בבני ברק ומונה כ-400 משפחות ברחבי הארץ. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.
 | |
| לוגו החסידות | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד |
דמבלין, פולין  |
| תאריך ייסוד | 1889, ה'תרמ"ט |
| מייסד | הרב ישראל טאוב |
| אדמו"ר | הרב חיים שאול טאוב |
| בתי אב | 250 משפחות (נכון ל-2021) |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| מאפיינים | שירה ונגינה, הלחנת ניגונים רבים, יחס אוהד לציונות |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | בני ברק, ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, ביתר עילית, פתח תקווה, טבריה, ניו יורק. |
  | |
אדמו"רי החסידות בארץ ישראל היו חברים (גם בהווה) במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
רבי שמואל אליהו טאוב עלה לישראל בשנת 1935. לאחר פטירת אביו בשנת 1947 ירש את מקומו. הקים את בית מדרשו בתל אביב ברחוב לילנבלום, ולאחר מכן עבר לרחוב דיזנגוף. בשנת 1981 הקים ישיבה ברחוב חבקוק בבני ברק.
לאחר פטירתו מונה תחתיו בנו רבי ישראל דן. בשנת תשנ"ה עבר להתגורר בבני ברק בבניין הישיבה, אשר כיום שוכן בו בית המדרש המרכזי של החסידות. הישיבה שוכנת במבנה אחר באותו הרחוב.
לאחר פטירתו בשנת תשס"ו, התמנה בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב לכהן כאדמו"ר תחתיו. בהנהגת האדמו"ר ישיבה קטנה ורשת כוללים ובתי כנסת בירושלים, אשדוד ומודיעין עילית, פתח תקווה, טבריה, ביתר עילית וכן בלייקווד.
בנו השני של רבי ישראל דן, רבי פנחס משה טאוב, הוכתר כאדמו"ר מקוזמיר, על שמו של רבי יחזקאל מקוזמיר, סבו של מייסד השושלת, רבי ישראל טאוב. כך נמנע המאבק על זכות השימוש בשם החסידות.
בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות. בנו רבי חיים יחזקאל התמנה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, נפטר בג' באב תרצ"ח. בנו רבי יצחק צבי כיהן בארצות הברית. בשנת תרפ"א יסד חברה בשם "אדמת ישראל" לרכישת אדמות בארץ ישראל. ביקר בארץ בתרפ"ח, משם נסע לברזיל. בשנת תרצ"א התיישב בארצות הברית וכיהן ברובע הברונקס.
נכדו של רבי שאול ידידיה, רבי ישראל דוד טאוב (נולד בשנת תש"ד, בנו של הרב יהושע יחזקאל), הוכתר בחיי דודו האמרי אש כאדמו"ר ממודז'יץ ארצות הברית. בית מדרשו בפלטבוש. עד תש"ס היה ר"מ בישיבת תורה ודעת. נודע בהתנגדותו לעירוב בבורו פארק, כפי שכתב באריכות בספרו שערי ירושלים. ערך והוציא ספרים מתורת אדמו"רי מודז'יץ.
ערך מורחב – ניגוני מודז'יץבמשך למעלה ממאה שנה הולחנו כ-5,000 ניגונים על ידי אדמו"רי החסידות.[2] ניגונים רבים מתוכם נפוצים בקרב ציבורים שונים, לעיתים ללא ידיעה שמקור הניגון הוא במודז'יץ.
בעל המנגן הידוע של החסידות הוא בן ציון שנקר שהוציא לאור עשרות תקליטים עם ניגוני החסידות.
בשנים האחרונות הוקם המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ בראשות עו"ד דוד זעירא. המכון מתעד ומשמר את הניגונים והוציא לאור מספר דיסקים.
אחד הניגונים המפורסמים הוא ניגון אני מאמין שהולחן על ידי החסיד עזריאל דוד פסטג בעת שהיה על רכבת לאושוויץ.
מאז רבי שמואל אליהו בכל שנה האדמו"ר מלחין 12 ניגונים חדשים בימים נוראים, ביניהם ניגון הקדיש המושר לראשונה בסליחות ראשונות.
ניגוני מודז'יץ:
מודז'יץ: המנגינה שלא פוסקת, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 23 ביוני 2011
חסידות מודזיץ', דף שער בספרייה הלאומיתקונטרסי "תפארת ישראל" הכוללים דברי תורה ותוים ליצירות של אדמו"רי החסידות:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
