Loading AI tools
ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870[1] – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר "בית עקד ספרים".
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כפילויות, נדרשת גם ויקיזציה. | |
 | |
| חיים דב פרידברג | |
| לידה |
19 בדצמבר 1876 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1961 (בגיל 84) |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| יצירות בולטות |
בית עקד ספרים |
  | |
פרידברג נולד בקרקוב שבגליציה, אוסטריה, בן למשפחת תלמידי חכמים מצד אביו, ומשפחה של עסקנים ופעילי קהילה מצד אמו.[2]
אביו, אברהם מאיר בה"ר זאב וואלף הלוי, נולד בר"ח ניסן תרי"א (1851) ונספה במחנה ההסגר של הנאצים בוואידסלב שבפולין בשנת תש"ב (1942). סבו של ח"ד פרידברג מצד אביו, ה"ר זאב וולף, היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלר, בנו של ה"ר אריה ליב הלר, בעל ספר קצות החושן ורבה של ואידסלב. אבי סבו, הרב משה הלוי (נפטר בכ"ח בתמוז, תקצ"א) בהר"ר מאיר הלוי, היה תלמידו המובהק של ה"ר אריה ליב הלר וראב"ד של ואידסלב.
אמו, שינדל פסיה בת משה צבי פיאסצקי, נולדה בשנת תרי"ז (1857) ונפטרה בקרקוב, בכ"ה מנחם-אב, תרפ"ד (1924). אביה (נפטר בד' במרחשוון, תרס"ב, 1902) היה שנים רבות פרנס בית הכנסת "ר' אייזק ר' יעקליש שול" שבקראקוב. אבי אביה, ה"ר שמואל (נפטר בכ"ב באדר, תקנ"ד, 1894, בקרקוב), בנו של ה"ר צבי ב"ר ישראל פיאסקר, היה מראשי הקהל בקרקוב.[3] מלך פולין, פוניאטובסקי, הוא שהעניק לצבי פיאסקר את השם הפולני פיאסצקי.[4] אם אמו, לאה (נפטרה בא' מרחשון, תרנ"א, 1891, בקרקוב), הייתה בתו של ה"ר דוב בערל שאנצר, שהיה אף הוא מראשי הקהל בקרקוב.[5]
אחיו הצעיר, יצחק, נולד בקרקוב, ב-1898, נפטר באנטורפן ונקבר בפוטה, בשנת תרצ"ח (1938).[6]
בילדותו למד פרידברג בחדר ובישיבה, בשילוב עם לימודי חול. הוא זכה ללמוד אצל טובי המלמדים ובהמשך אף למד אצל הרב יקותיאל זלמן דמביצר, מחבר ספר יד יקותיאל.[7] בן 14 היה כאשר החל להחליף דעות ומכתבים עם חוקרים ומלומדים ידועים בתחום ההיסטוריה והביבליוגרפיה ואף החל לפרסם מאמרים בעיתונים וכתבי עת.[8] בטרם מלאו לו 30 שנה כבר הוציא לאור מספר ספרי ביוגרפיות על רבנים (רבי יוסף קארו, רבי אברהם ברודא, רבי שבתי כ"ץ - בעל ספר שפתי כהן ורבי נתן שפירא), את ספרו הראשון על הדפוס העברי בקראקא וכן ספר נוסף על מצבותיהם של רבני העיר קרקוב (לוחות זיכרון).
בשנת תרנ"ז נישא לרבקה בת ר' משה פנחס רייזפלד.[8]
בשנת תר"ס (1900) החל לעבוד ולנהל את בית מסחר הספרים העברי הנודע של יצחק קויפמן שבפרנקפורט, גרמניה.[9] בשנת 1904 עזב את בית מסחרו של קויפמן כדי לפתוח בית מסחר ספרים עברי משל עצמו. עד שנת 1906 (תרס"ו) הוא הספיק להוציא לאור שני קטלוגים ובשנה זו הכניס כשותף לעסק את יוסף זנגר. לאחר 4 שנים, בשנת 1910, התפרקה השותפות, וזנגר הפך לבעלים היחיד של בית המסחר. בשנה זו הוציא פרידברג לאור שתי חוברות קטנות: אורות מאופל, אוסף שירים שכתב הרמח"ל ומכתבים מחכמי דור העבר, לרבי נחמן קראכמאל וה’ר משה לנדא, וכן את הספר תולדות משפחת הורוויץ.
ידענותו הרבה בתחום הספר והביבליוגרפיה הובילה לפרסומו בקרב קהל החוקרים ואוהבי הספר העברי והציבה אותו בשורה אחת עם מוכרי הספרים המשלבים מסחר בספרים וידע עצום בהם, כדוד פרנקל, ליפא שוואגר והרב ראובן מרגליות.[10]
כשנה לאחר התפרקות השותפות, בשנת 1911, עזב פרידברג את פרנקפורט ואת עסקי הספרים ועבר לאנטוורפן שבבלגיה, שם החל לעסוק במסחר יהלומים. בשעותיו הפנויות,[11] המשיך בעבודת המחקר בביבליוגרפיה עברית ומחקר על משפחות רבנים מפורסמים, ופרסם מאמרים רבים בנושאים אלה, בגרמנית ובעברית.[12]
מתחילת שנות השלושים הוציא לאור מספר ספרים על בתי דפוס עבריים באירופה: בשנת 1932 יצא לאור באנטוורפן ספרו תולדות הדפוס העברי בפולנייא. בפתח הדבר למהדורה השנייה לספר, שיצא לאור בתל אביב, תש"י, הוא כתב כי מסר את המהדורה הנוכחית לדפוס לה"ר ישראל חיים ווינברגר בבילגוריי שבפולין, אולם לא הצליח להשיג חזרה את האמהות לטפסים כי בינתיים כבשו הנאצים את פולין והמדפיס נעלם.[13] בשנת 1934 יצא לאור, באנטוורפן, הספר: תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה - פורטוגאל, תוגרמה וארצות הקדם. שנה אחר כך, בשנת 1935, יצא לאור תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה, ובשנת 1937, תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר כבשו הנאצים את בלגיה בשנת 1940, מיהר להימלט מאנטוורפן לטולוז שבצרפת.[14] עם זאת, בנו יהודה לייב ובתו לאה, עם בעלה ושתי בנותיה, נרצחו על ידי הנאצים.[8]
כאשר הגיעו הנאצים לביתו באנטוורפן, הם שדדו את כל כתביו, מכתבים שהחליף עם גדולי הדור במשך כל חייו ואת ספרייתו המפוארת, וכן השמידו את כל הטפסים והאמהות של המהדורה הראשונה של החיבור בית עקד ספרים.[15]
לקראת סוף המלחמה, בתש"ו, עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.[16] בישראל, המשיך לסחור ביהלומים ובמקביל החל להוציא מהדורות חדשות ומתוקנות לספרי ביבליוגרפיה קודמים שלו, בעיקר של בתי הדפוס העבריים והספר בית עקד ספרים. עם זאת ולמרות השפעתם הגדולה של כתביו, ויעידו מהדורות הצילום הרבות שלהם, הוא לא זכה להכרה ממסדית והוא נפטר בתל אביב, בשנת 1961, מבלי שאיש מחוץ למשפחתו ידע על כך או ציין זאת.[17]
ערך מורחב – בית עקד ספרים (ספר)בית עקד ספרים הוא ספרו החשוב ביותר של פרידברג - לקסיקון של הספרים הכתובים בעברית. הספר זכה להוקרה רבה זמן קצר לאחר יציאתו[18]. מאז שנות התשעים חלה ירידה בחשיבותו.
פרידברג היה יוצר וחוקר מהפּוֹרים בספרות היהודית. הוא החל לכתוב ולפרסם מאמרים מגיל צעיר, ועד למותו כתב מאות מאמרים. בין האכסניות שבהן התפרסמו מאמריו מצויים העיתונים וכתבי העת הבאים: "האשכול", "העברי" (של גרשון רוזנצוויג), "הצפירה", "הקדם", Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums (הירחון לתולדות עם ישראל ולחכמת ישראל), "נר המערבי", "ציון" (של ברודי), "ציון" (של א"צ זופניק) ו-Zeitschrift für hebräische Bibliographie (כתב העת לביבליוגרפיה עברית). הוא גם כתב ערכים אנציקלופדיים רבים ב-Jewish Encyclopedia, ב-Encyclopaedia Judaica וב-Jüdisches Archiv, וכן ב"אוצר ישראל" (של יהודה דוד אייזנשטיין).[8] בנוסף, פרסם עשרים ואחד ספרים, רובם עוסקים בתולדות הדפוס העברי וביוגרפיות של רבנים ומשפחותיהם.
על ספריו בעברית שחיבר בחו"ל חתם חיים דובעריש פריעדבערג; על מאמריו בגרמנית חתם Bernard Friedberg; לאחר שעלה לארץ ישראל החל להשתמש בשמו העברי בלבד, חיים דב (או דוב) פרידברג.
להלן פירוט רשימת ספריו וחיבוריו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
