ספר התַּנְיָא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא". הספר בנוי בצורת מונוגרפיה והוא שונה מרוב כתבי החסידות מחצרות אחרות[1].
 | |
| ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78). | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אדמו"ר הזקן |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גאורגית, גרמנית, הולנדית, מנדרינית, פולנית, אוקראינית, ערבית ועוד. |
| סוגה | ספרות תורנית - חסידות |
| נושא |
Chabad philosophy, תורת חסידות חב"ד  |
| הוצאה | |
| הוצאה | דפוס סלאוויטא |
| תאריך הוצאה | 1796 - ה'תקנ"ז |
| מספר עמודים | 503 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 1 |
| סדרה | |
| הספר הבא | שולחן ערוך הרב |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-8266-4600-X |
| היברובוקס | 49432 |
| הספרייה הלאומית | 002295254 |
  | |
התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.
בראשיתו עורר הספר החדשני מחלוקת גם בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט.
הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר זה מנותחים הבדלים בין טיפוסים אפשריים של יהודים - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות הדרכים לעבודת ה' עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק", שאיננה בהישג ידו של כל אחד).
חשיבות הספר בחסידות חב"ד
הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, לקוטי אמרים, העוסק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי ("נפש אלוהית" לעומת "נפש בהמית").
לפי מסורת חב"ד, אמר הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"[2]. רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות"[3].
חסידי חב"ד מפיצים את הלימוד בספר גם מחוץ לחסידות. הם משתדלים לשנן מילדות את הספר או פרקים ממנו בעל-פה, מפני שהם רואים בכך תועלת סגולית המשפיעה על נפשו ורוחניותו של הלומד[4].
מבנה הספר
נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר. לאחר מכן מופיעות הסכמות הרבנים משולם זוסיל מאניפולי ויהודה לייב הכהן שנתנו למחבר להדפסה הראשונה; הסכמת הרבנים בני המחבר רבי דוב בער הרב חיים אברהם והרב משה. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט", הלקוחה מאיגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.
חלק ראשון: לקוטי אמרים
החלק הראשון והוא החלק המרכזי של הספר, ולעיתים אף מכונה כל הספר בשם זה. בשער הספר מכנה אותו המחבר: "ספר של בינונים". כנראה מתוך רצון להצטנע, הוא מכתיר את הספר כ"ליקוט" - "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", אף כי יש בו גישה חדשנית ומקורית.[דרוש מקור] המוטו של חלק זה הוא בצוואתו של משה רבנו לעם ישראל בפסוק: "כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים ל יד), ובמהלך הפרקים מוצגת פרשנות רחבה לכל אחת ממילות הפסוק.
ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוהית והנפש הבהמית.
הנפש האלוהית היא "חלק אלוה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. הנפש הבהמית - מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון אכילה, שינה, הישרדות וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוהית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האיברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').
המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוהית וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוהית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.
הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת אלוהי ישראל.
בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.
חלק שני: חינוך קטן - שער היחוד והאמונה
החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות ה' פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוהית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".
בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה[5] משום[6] שכדי להגיע לאהבת האל ויראתו, תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.
אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים[7], והדפיס את הספר כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני[8].
חלק שלישי: אגרת התשובה (מהדורה בתרא)
מהדורה קמא מאגרת התשובה נדפסה בשנת תקנ"ט. בשנת תקס"ו נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" בנוסחא בתראה בקונטרס בפני עצמו ובמצורף לספר התניא.
החיבור אגרת התשובה נחלק לי"ב פרקים שבהם עוסק המחבר במצוות התשובה בהלכה ובתורת הסוד. לדבריו, תשובה אינה על חטאים דווקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תיתכן אלא על ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם. אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.
חלק רביעי: אגרת הקודש
בשנת תקע"ד, לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, מסרו בניו הרבנים להדפיס יחד עם ספר התניא את "אגרת הקודש" חלק רביעי[9] ונחלק לשלושים ושניים סימנים. עשרים וששה מהם הם מאיגרות המחבר וששה נכתבו כביאורים בחסידות. הסימנים דנים בנושאים שונים. ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל ולמצוות צדקה בכלל, עידוד וחיזוק בעבודת השם ועוד. במהדורת התניא וילנה תר"ס נוספו השלמות לחלק מהאיגרות[10].
קונטרס אחרון
מורכב מתשעה פרקים (המכונים סימנים), נוסף גם הוא לראשונה במהדורת תקע"ד ואינו נחשב לחלק בפני עצמו. בשערי הספרים נמנה בחלק רביעי כהמשך של אגרת הקודש. הקונטרס אחרון מכיל ביאורים בעיון לסתירות בזוהר ובקבלה שכתב המחבר בשעה שחיבר את ספר התניא, וכן מספר איגרות נוספות של המחבר.
מהדורות ותרגומים
בשנת ה'תקנ"ב החלו בהעתקות ידניות של התניא. אך בעקבות טעויות שנוצרו בשל ההעתקות הרבות, החליט רבי שניאור זלמן להדפיס את הספר[11]. המסורת החב"דית טוענת, שהיו גם זיופים מכוונים שנוצרו על ידי מתנגדי החסידות, ומוצאת לכך רמז בביטוי "סופרים משונים" המופיע בהסכמת רבי זושא מאניפולי ובהקדמת המחבר[12]. בשנת תקנ"ו (1796) הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.
בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש[13]. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.
בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת 'ניו יורק תשי"ד' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת 'וילנה ה'תרצ"ז' (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.
בשנות ה-80 גדלה תפוצת התניא בעקבות הוראת הרבי מלובביץ' לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת דפוס ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן מלחמת יום כיפור), בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), בח'אן יונס (בזמן מלחמת חרבות ברזל)[14], באיראן ובאנטארקטיקה[15].
המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. נכון ל-2022 הודפס ספר התניא במעל ל-8,000 מהדורות[16].
ספר התניא נכלל גם בסדרת הספרים עם הספר, בהוצאת ידיעות ספרים.
הספר תורגם לחמש עשרה שפות, בהן: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[17], הונגרית[18] וגיאורגית[19]. כן הופיע גם בכתב ברייל[20].
פירושי התניא
בקרב חסידי חב"ד מקובל בשם רבי שניאור זלמן, כי הוא דייק בכל מילה ואפילו בכל אות[21].
אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרש את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי), ועל ידי תלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה (ביאורים אלו, ברובם, לא נכתבו על סדר ספר התניא - אלא בנויים עליו ועל הרעיונות הכתובים בו).
פירושים של אדמו"רי חב"ד
- קונטרס ההתפעלות (רבי דובער שניאורי)
- נר מצווה ותורה אור - שער האמונה ושער היחוד (רבי דובער שניאורי)
- דרך חיים, ושער התשובה - ספרים המבוססים על "אגרת התשובה" שבתניא (רבי דובער שניאורי)
- קיצורים והערות לספר התניא (רבי מנחם מנדל שניאורסון, הצמח צדק)
- האמנת אלקות, הצמח צדק
- מראי מקומות, הערות וציונים בספר של בינונים (רבי מנחם מנדל שניאורסון)
פירושים של רבי אהרון מסטרשלה
- שערי העבודה
- שערי היחוד והאמונה
פירושים נוספים
מבין הפירושים שנדפסו בספרים בפני עצמם:
- שערי היחוד והאמונה - על שער היחוד והאמונה, מאת רבי אהרן מסטרשלה, תלמיד רבי שניאור זלמן
- פירושו של רבי יעקב קדנר (פרקים א-כג), מתלמידי רבי דובער שניאורי מליובאוויטש, בנו של רבי שניאור זלמן
- ביאור תניא מאת הרב שמואל גרונם אסתרמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'
- ביאורי הרנ"ג, מאת הרב נחום גולדשמיד
- הלקח והלבוב, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין
- שיעורים בספר התניא, הרב יוסף וינברג. השיעורים נכתבו ביידיש ותורגמו לעברית ולאנגלית ושפות נוספות. הם שודרו בתוכנית רדיו שבועית בניו יורק במשך 20 שנה. לפני השידור הגיה הרבי מלובביץ' חלק מהדברים[22].
- חסידות מבוארת - לקוטי אמרים תניא, הוצאת היכל מנחם
- ביאור תניא, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
- משכיל לאיתן, הרב יקותיאל גרין
- פניני התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
- ליקוט פירושים, הרב אהרן חיטריק
- נתיב לתניא: ביאורים והערות ל"ספר של בינונים", פרופ' משה חלמיש
- שיעורים בחסידות - שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין
- ליקוטי אורות, על פי שיעורי הרב משה וולפסון, ברוקלין תשס"ט
- ביאור על התניא, הרב שלמה חיים קסלמן
- בצור ירום, הרב יורם אברג'יל
- תניא מבואר, הרב אברהם אלשוילי
- תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מפוסקת מנוקדת ומבוארת עם מראי מקומות, אלול תשע"ד
- אגרת התשובה עם ביאורי הרבי מלובביץ', בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
- ליקוטי אמרים עם פירוש המאור שבתורה, על פי שיעורי הרב יואל כהן
- נר למשיחי, הרב טוביה בלוי
- אל תוך התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
- שמונה פרקים, הרב יחזקאל סופר
- על פרשת דרכים, הרב יחזקאל סופר
- מסילות אל התניא, מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז
- טללי תשובה, ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי הרב יואל כהן.
- נפלאות מספר התניא, משה יצחק פארסט
- חוויות בעבודת ה' בספר התניא, הרב שגיב הלוי עמית
- תניא למבקשי השם, ה"כ, ארגון 'לכשיפוצו מעיינותך'
- שערי תבונה, הרב יצחק גינזבורג
- בדרך הבינוני - הרב אפרים ארנברג, ראש ישיבת תום ודעת
- בצור ירום - הרב יורם אברג'ל בהוצאת ספרים המאיר לארץ
עיבודים לספר
- מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה, הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית).
- תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
- תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שם טוב והרב דובי ליברמן, תשע"ו.
- דרך ארוכה וקצרה - פרקים בתניא - הרבנית מעיין הנדלר, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך.
- מספרים תניא - הסיפורים שמספרים את התניא, סיפורי חסידים שסופרו על עניינים בספר, מנדי קרומבי.
עיבוד התניא לילדים
ראו גם
לקריאה נוספת
- תורת חב"ד ביבליוגרפיות, ספרי אדמו"ר הזקן נבג"מ, לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו תרגומיו וביאוריו - יהושע מונדשיין, הוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ב (1982)
- התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ, קריית מלאכי תשס"ד
- נזר התניא - הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד, אדר תשס"ז, מרץ 2007
- התניא - נחלת העם - התייחסות גדולי ישראל לספר התניא, הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשע"א
- לנצח כל רגע מחדש, יחיאל הררי, בהוצאת ידיעות ספרים, תשע"ו - 2015
- הרב יצחק נחמן שטראה והרב משה מרינובסקי, תולדות ספר התניא: כתיבתו, הדפסתו, התפשטותו, ניו יורק, 2016
- יהודה אדרי, שו"ת התניא: כולל שאלות ותשובות על נ"ג פרקי התניא ובהם מבוארים ומוגדרים ענייני ספר התניא על פי מפרשיו (שלושה כרכים), ירושלים: מעיינותיך, תשע"ט
קישורים חיצוניים
- ספר התניא בפורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks
- ספר התניא בפורמט טקסט, באתר ספריית חב"ד
- השיעור היומי עם הפירוש "שיעורים בספר התניא", באתר "Chabad.org"
- שיעורים בתניא בווידאו: לקוטי אמרים, שערי היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש, קונטרס אחרון. באתר "חסידות נט"
- "התניא" - אלוקים גדול כל-כך בספר קטן כל-כך, באתר צעירי אגודת חב"ד
- לקוטי אמרים-תניא, דפוס דב בר בן ישראל ודב בר בן פסח, סלויטה תקנ"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- סדרת שיעורים בתניא, באתר "ישיבה"
- ספר התניא, לקסיקון לתרבות ישראל, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- מודעות אישית ביהדות. תניא , הרב יאיר כלב
- ספר התניא במהדורתו הראשונה פורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks
- ספר התניא, באתר OCLC (באנגלית)
- שיעורים על כל ספר התניא , בדרך הקבלה והחסידות
- ספר ביאורים בספר התניא, מאת שמואל יצחק גד הכהן יודייקין, תשע"ב, בני ברק
- מדוע שמורים בספרייה הלאומית אלפי עותקים של ספר התניא?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2020
- כתב יד, ליקוטי אמרים, ר' שניאור זלמן מליאדי, מאה 18, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- לקוטי אמרים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על ספר התניא בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על לקוטי אמרים בקטלוג הספרייה הלאומית
- אפליקציית אנדרואיד - שיעורים בספר התניא לצפייה ושמיעה וקריאה בפלאפון
שניאור זלמן בן ברוך (1745-1812.), לקוטי אמרים-תניא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
