Loading AI tools
סופרת בריטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוריס לסינג (באנגלית: Doris Lessing; 22 באוקטובר 1919 - 17 בנובמבר 2013) הייתה סופרת בריטית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2007[1].
 | |
| לסינג, 2006 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1919 כרמאנשאה, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 2013 (בגיל 94) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Doris May Tayler |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
Golders Green Crematorium |
| שם עט |
Jane Somers |
| מקום לימודים |
תיכון דומיניקן קונבנט |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה | ריאליזם, ספרות ספקולטיבית, מדע בדיוני |
| זרם ספרותי |
ספרות ריאליסטית |
| יצירות בולטות |
העשב פוזם, The Cleft, The Memoirs of a Survivor, הטרוריסטית הטובה, מחברת הזהב, A Ripple from the Storm |
| תקופת הפעילות |
מ-1950 |
| בן או בת זוג |
קלנסי סיגל |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
דוריס לסינג נולדה בשם דוריס מיי טיילור בעיר כרמאנשאה בפרס (כיום איראן), להורים בריטים. ב-1925 עברה עם משפחתה לגור בקולוניה הבריטית בדרום רודזיה (כיום זימבבואה). היא התחנכה במנזר קתולי בסולסברי, כיום הארארה, בגיל 14 עזבה את בית הספר והתחילה לעבוד כמטפלת, כמרכזנית וכפקידה. על אף שילדותה הייתה קשה ואומללה, יחסה של לסינג בכתביה על אפריקה מלא רגשות חמלה גם על חיי הבריטים הקולוניאליסטים וגם על הילידים האפריקאים.
מגיל 18 עבדה לסינג בפרלמנט הרודזי ועזרה בהקמת מפלגת שמאל אנטי-גזענית. ב-1938 נישאה לפרנק ויזדום, וילדה שני ילדים. נישואיה באו לקיצם ב-1943, אז עזבה את משפחתה והצטרפה לקבוצה של קומוניסטים. זמן קצר אחרי כן התחתנה עם גוטפריד לסינג, משפטן בעל שורשים יהודיים, שהיה פעיל מרכזי בקבוצה, וילדה לו בן.
בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה חזרה בה לסינג מתמיכתה בתנועה הקומוניסטית. גם נישואיה השניים לא עלו יפה, ובשנת 1949 עברה יחד עם בנה הצעיר לגור באנגליה. שם החלה לכתוב רומנים וסיפורים, ב-1949 פורסם בלונדון הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing). בשנת 1964 התוודעה לסופיות דרך כתביו של אידריס שאה והיכרותה איתו. התורה הסופית המשיכה לעניין אותה בשנות ה-1960 ובשנות ה-1970 כפי שמצא ביטוי הדבר בכתיבתה.
נפטרה ב-17 בנובמבר 2013 בביתה בלונדון בגיל 94. הורישה את ספרייתה לזימבבואה[2]
יצירתה של לסינג מתחלקת לשלושה שלבים נפרדים:
אחרי נושא ה"סופיות" עבדה לסינג על שלושת הנושאים גם יחד.
הספרים מסדרת "ילדי האלימות" הם אוטוביוגרפיים למחצה, ומספרים על דמות בשם "מרתה קווסט" הגדלה בדרום אפריקה ואחר כך משתקעת באנגליה.
"מחברת הזהב", ספרה הידוע ביותר של לסינג, ראה אור בשנת 1962 ותורגם לשפות רבות. בשנת 1976 זכה בצרפת בפרס מדיסיס לסופר זר. זהו רומן מקיף ורב-רבדים המגולל פרק בחייה של סופרת המתמודדת עם שלל בעיות: בעיות בחייה הפרטיים, ביחסיה עם גברים ונשים, בגיבוש השקפת עולמה המוסרית והפוליטית. הוא מתרחש על רקע המאורעות המסעירים של שנות הארבעים והחמישים[3].
הרומן נחשב בעיני חוקרים רבים לספר פמיניסטי קלאסי, אבל לא בעיני הסופרת עצמה, שלא רצתה להיות מוגדרת כסופרת פמיניסטית[3]. לאחר פרסום הספר הייתה לסינג מועמדת לפרס נובל לספרות אך ספרי מדע בדיוני שכתבה מאוחר יותר ערערו כנראה את מעמדה, ושמה הוסר מרשימת המועמדים. אף על פי כן, ב-2007 הוענק לה הפרס "על כתיבתה האפית אודות חוויה נשית, אשר בסקפטיות, להט וחזון העמידה חברה משוסעת לבחינה מדוקדקת"[4].
כשהתראיינה מחוץ לביתה, לאחר שהודיעו לה העיתונאים שזכתה בפרס נובל, היא אמרה שהיא כבר זכתה בכל פרס ספרותי "ארור" באירופה, וכנראה הגיע העת של פרס נובל. היא הסבירה את חוסר התרגשותה ושמחתה בכך, שהיא תמיד ראתה את הממסד הספרותי כצר אופקים. "אני בת 89, ומאוד זקנה" היא הוסיפה, "והייתי מועמדת מזה שנים לפרס נובל ולא קיבלתי. כנראה שהם החליטו שזמני למות קרב, והחליטו להעניק לי אותו" אמרה לקול צחוקם של העיתונאים[5].
כשנשאלה איזה מספריה היא מעריכה כחשובים ביותר, בחרה בסדרת "קנופוס מארגוס". ספרים שמבוססים בחלקם על רעיון ה"סופיות", שלסינג למדה מ"חברי ומורי" אידריס שאה[6]. מיצירותיה המוקדמת יותר, הספרים "תדריך ליורד שאול" ו"זיכרונותיו של ניצול" מבוססים אף הם על אותו נושא.
לסינג פרסמה שני רומנים בשם העט ג'יין סומרס: "The Diary of a Good Neighbour" ו-"If the Old Could". המבקרים הספרותיים התעלמו מהם עד שלסינג חשפה שהיא המחברת[7]. בנוסף כתבה גם מספר סיפורים קצרים על בעלי החיים החביבים עליה - חתולים.
אתר האינטרנט הרשמי של דוריס לסינג (באנגלית)בעקבות זכייתה בפרס נובל
לסינג בטקס קבלת פרס נובל, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 11 באוקטובר 2007 ריאיון עם לסינג בעקבות זכייתה בפרס נובל, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 11 באוקטובר 2007 לאחר מותה
מרגרט אטווד, הסופרת מרגרט אטווד מספידה את זוכת פרס נובל דוריס לסינג, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013
דוריס לסינג (1919-2013), דף שער בספרייה הלאומית
דוריס לסינג, ברשת החברתית GoodreadsSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
