Remove ads
חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים (חי"ר) סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.
  | |
| תג ודגל החטיבה | |
| "היתרון האנושי" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "נוער חלוצי לוחם", "נחלאים" ו"נחלאווים" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת חי"ר סדירה |
| בסיס האם | מחנה אורים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | יולי 1982 (כחטיבה) – הווה |
| מקים היחידה | חיים אורן |
| מלחמות |
(כחטיבה:)  מלחמת לבנון הראשונההאינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות מבצע עלות השחר מבצע שובר גלים מבצע בית וגן מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ[1] נשק קל נוסף: מאג, נגב, M2 בראונינג, M24 SWS, ברק 338. נשק נ"ט: M-72 לאו, מטאדור (רקטה), טילי ספייק,קשת (מרגמה), עוקץ פלדה. נגמ"ש: נמ"ר., נגמ"שי M-113, אכזרית ואיתן |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הפלדה |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | יאיר צוקרמן |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
| עיטורים | |
|
 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (גדוד 932) במבצע "עלות השחר" | |
שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, רוב החטיבה מורכבת מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים.
חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם (931), גרניט (932), בזלת (50) והסיירת (934).
מפקד החטיבה הוא אלוף-משנה יאיר צוקרמן,[2] שמונה לאחר נפילת מפקד החטיבה הקודם יהונתן שטיינברג, בתחילת מלחמת חרבות ברזל.
בסיס האימון החטיבתי של חטיבת הנח"ל (בא"ח נח"ל) שוכן בתל ערד החל מחודש מארס 1993.
Remove ads
.jpg)
ארגון הנח"ל (שקדם לחטיבת הנח"ל) הוקם ב-19 באוגוסט 1948. לוחמי הנח"ל ולוחמי הנח"ל המוצנח של גדוד 50 (שסופח לחטיבת הצנחנים) לחמו תחת חטיבת הצנחנים מחודש נובמבר 1955 ולקחו חלק בכל מלחמות ישראל, בתור גדוד בתוך חטיבת הצנחנים, עקב מחסור בכוח אדם שנגרם מכך שרק בני גרעין ובני הקיבוצים יכלו להתגייס לגדוד.
מאז הקמתה של חטיבת הנח"ל, בשנת 1982, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.
בתחילת דרכה ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים, ביניהם שביית חיילי הנח"ל ללא קרב (1982) בלבנון (אף שלא התרחשה בחטיבה, אלא בגדוד 932 לפני שצורף לחטיבה), וליל הגלשונים (1987). עם זאת, בהמשך החטיבה זכתה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון (בה פעלה החטיבה בצורה אינטנסיבית, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות), בית לחם וג'נין. גדוד גרניט (932) זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש אלוף פיקוד. בעקבות כך עלה הביקוש לשירות בחטיבה.
ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים באסון המסוקים. החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.
שנות ה-2000
באינתיפאדה השנייה פעלה החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני תחת פיקודם של המח"טים יאיר גולן,[3] נועם תיבון ורוני נומה. ב-2003 ו-2004 פעלה בגזרת חברון והובילה, ביחד עם הימ"מ, השב"כ וחיל ההנדסה הקרבית, את המצוד אחרי בכירי טרור ומחבלים מהחמאס (בעיקר מחמולת קוואסמה) ומהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
מלחמת לבנון השנייה
במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית, תחת פיקוד עוצבת הפלדה. בעיצומה של הלחימה כבש גדוד 931 את הכפר ע'נדוריה במסגרת הקרב בסלוקי תוך חיפוי על כח שריון שהיה צריך לעבור את נחל הסלוקי. הגדוד זוכה לשבחים רבים על התפקוד בלחימה הקשה. החטיבה שכלה ארבעה מלוחמיה. על חלקם בלחימה זכו לוחמים מהנח"ל בעיטור העוז, עיטור המופת ו-7 צל"שים.[4]
מבצע צוק איתן
במבצע צוק איתן לקחה חטיבת הנח"ל חלק בתמרון הקרקעי ברצועת עזה שנועד להשמדת מנהרות לחימה ברצועת עזה. ב-17 ביולי עם הכניסה הרשמית הראשונה ללחימה פשטה חטיבת הנח"ל על העיירה בית חאנון שבצפון רצועת עזה. לאחר חילופי אש רבים נהרג החלל הראשון במבצע, סמ"ר איתן ברק, לוחם בחטיבת הנח"ל גדוד 931 (שחם), מאש כוחותינו לאחר שבוצע ירי מאג מתוך טנק של כוח שריון. בקרבות הקשים בבית חאנון חיסל גדוד 931 של הנח"ל חוליות רבות של מחבלי חמאס, ביניהם גם מהכוחות המיוחדים של הארגון. ב-21 ביולי, מחלקת החבלה בגדוד 931 החלה לחזור לבניין בו נמצא הכוח העיקרי של הפלוגה. לאחר שטיהרו מבנה אחר, במהלך חזרתם נורתה לעברם אש ממקור לא ידוע. רב-סמל עודד בן סירא דיווח שהוא נפגע. מותו של עודד נקבע תוך כדי פינויו לבית החולים. ב-25 ביולי, בשלב השני של מבצע כיבוש שכונה בעיירה בבית חאנון, בעת שנערכו כוחות הפלנ"ט להמשך התקפה, נורה טיל נגד טנקים לעבר צוות לוחמים. מפגיעה זו נהרג מפקד הצוות, סגן רועי פלס. בערב שבת 27 ביולי יצא כוח של הפלוגה המבצעית מגדוד 931 בסיוע כוח יהל"ם וכוח מיחידת עוקץ לפשיטה נרחבת. במהלך הפשיטה נתקל הכוח בחוליית חמאס בת 18 מחבלים, אותם הרג הכוח בחילופי אש ארוכים. במהלך הקרב נהרגו אברהם גרינצויג (שזכה לצל"ש אלוף הפיקוד על תפקודו בקרב) וגל בסון, לוחם ביחידת יהל"ם. הקרב בבית חאנון הסתיים ביציאתם של כוחות הנח"ל מהעיירה ובסיום הלחימה הקרקעית.
לאחר מבצע צוק איתן
חטיבת הנח"ל לקחה חלק במבצע שובר גלים בגזרת ג'נין בשנת 2022 וביצעה כ-170 פעולות התקפיות, כולל עשרות מעצרים, פציעת 68 מחבלים והריגת 9 מחבלים. במהלך הפעילות נהרג בקרב רס"ן בר פלח, ובמרץ 2023 הוענק לשני לוחמי סיירת הנח"ל צל"ש אלוף ומפקד אוגדה על פועלם בקרב זה.[5]
באוגוסט 2022, פתח צה"ל במבצע עלות השחר נגד ארגון הג'יהאד האיסלאמי, במסגרתו תפס גדוד 931 את קו רצועת עזה במהלכו עסק באבטחת יישובי העוטף, חסימת צירים ונוכחות ביישובים.[6]
ביולי 2023 פתח צה"ל במבצע בית וגן במרחב העיר ג'נין, במסגרתו סיירת הנח"ל לקחה חלק משמעותי.
מלחמת חרבות ברזל
ערך מורחב – חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל
חטיבת הנח"ל לחמה במלחמת חרבות ברזל עוד מיומה הראשון ב-7 באוקטובר 2023. לאחר מכן המשיכה החטיבה להוביל את התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, תחת אוגדה 162, ובזמנים מסוימים אף הייתה החטיבה הכוח היחיד של צה"ל שנשאר ברצועה.[7]
עם פרוץ מתקפת הפתע שירת בעוטף גדוד הסיור של החטיבה, בנוסף על מספר גדודים של חטיבת גולני וגדוד שריון, כשחלק מהחיילים יצאו לחופשת חג שמחת תורה. לוחמי גדוד 931 נלחמו יחד עם יחידת מגלן בקרב על כפר עזה, ולוחמי סיירת הנח"ל לחמו יחד עם כיתת הכוננות בקרב כרם שלום.
במהלך המתקפה מספר לוחמי סיירת החטיבה לחמו גם בקרב מוצב סופה ביחד עם שייטת 13 וגדוד קרקל.
עם תחילת התמרון הקרקעי, הייתה החטיבה בין הראשונות להיכנס לשטח הרצועה מכיוון צפון, כבר בתחילת נובמבר. החטיבה השתתפה בקרבות רבים בצפון הרצועה, ואף הובילה אחדים מהם, כמו את קרב ג'באליה שהתחיל מיד לאחר תום הפסקת האש במסגרת עסקת החטופים.
לאחר מכן, מ-21 בינואר ועד 25 באפריל 2024, שהתה החטיבה במסדרון נצרים שצה"ל הקים לצורך ביתור הרצועה, השתתפה ב-5 קרבות אזוריים שבהם צה"ל השתמש במסדרון, וביצעה פעולות הנדסיות במרחב.[8][9] בתחילת מאי נכנסה החטיבה לקרב רפיח, ניהלה מספר מבצעים חטיבתיים במרחב ושלטה על ציר פילדלפי לאורך מספר חודשים.[10] נכון לנובמבר 2024, החטיבה עדיין מובילה את הקרב במרחב רפיח.
ביום הראשון ללחימה, בקרבות בגזרת כרם שלום, איבדה החטיבה רבים ממפקדיה: מפקד החטיבה יהונתן שטיינברג, מפקד סיירת הנח"ל סא"ל יהונתן ("ברנש") צור וסגן מפקד סיירת הנח"ל רס"ן עידו ישראל שני. בקרב על כרם שלום נפלו לוחמי סיירת נח"ל נוספים. יאיר צוקרמן התמנה בהמשך המלחמה למפקד החטיבה. בקרב בסופה נפל מפקד פלוגת העורב, רס"ן רועי צ'אפל. בקרב שבכפר עזה נפל מפקד הפלוגה הרובאית של גדוד "שחם" 931, רס"ן טל גרושקה.[11][12]
נכון לנובמבר 2024 איבדה החטיבה 50 מלוחמיה.[13]
Remove ads
חטיבת הנח"ל הוקמה ביולי 1982 בעקבות הצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מבצע שלום הגליל. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:
- גדוד 50 (בזלת) – היה בעברו גדוד מוצנח, והיה משויך תחילה לחטיבת הצנחנים, באוקטובר 1990 עבר הגדוד לחטיבת הנח"ל, וקיבל את שמו "בזלת" כשמו של גדוד 950 בנח"ל שהוחלף לגדוד 50 עם העברתו. בגדוד שירתו בני קיבוצים ומושבים (ב-1990 שונה מספרו של גדוד בזלת מ-950 ל-50. במקביל שונה מספרו של גדוד 50 (פתן) בחטיבת הצנחנים ל-101.
- גדוד 931 (שחם) – שהיה גדוד מרחבי של פיקוד הצפון.
- גדוד 932 (גרניט) – שהיה גדוד מרחבי של פיקוד המרכז.
- סיירת 934 (טופז)
- צוות ניוד יחידתי 935 (חרסינה) – צוות נהגים הפועל באמצעות האמרים גנרים ויודע לתמרן בתוואי שטח נרחבים ובתנאים מגוונים. הצוות הוקם בשנת 2022 וייעודו לשנע את היחידה, בדגש על פלגת גזית המתמחה בתפעול טילי הגיל המצריכה פעילות רכובה, תוך כדי שימוש בטכניקות נהיגה מתורגלות ויכולות ייחודיות.
בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). צוות הסיור הוקם בשנת 1983 והיה הבסיס לסיירת הנח"ל, בשנת 1991 הוקם הפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט) ובשנת 1992 הוקם הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). בשנת 2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור.
- פלחי"ק נח"ל (ברקת) – פלוגה 7354 היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת הנח"ל. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט. בעבר הפלוגה הייתה מורכבת מ-5 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק), וממחלקת לוחמים. וכיום הפלוגה מורכבת מ-4 מחלקות מקצועיות (טכני, קצ״ק, כ״ס, מחשוב)
- גדוד 7107 (רז) – גדוד הנדסה קרבית במילואים הכפוף לחטיבת הנח"ל. הגדוד כפוף לחטיבה משנת 2020.[14]
החטיבה פעלה תחת פיקוד הנח"ל עד שנת 1985, עת הוכפפה לפיקוד המרכז, בהמשך הועברה לעוצבת הפלדה שהייתה כפופה באותה העת לפיקוד המרכז. ב-26 בינואר 2016 עברה החטיבה תחת פיקוד עוצבת הפלדה, לשרת בפיקוד הדרום.
עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות נח"ל במילואים: חטיבה 5 (המוזנת גם מלוחמים מחטיבת גבעתי), חטיבה 6 (חטיבת עציוני), חטיבה 16 (חטיבת ירושלים), חטיבה 228 (חטיבת אלון).
גדוד 50 (בזלת)
גדוד 50 השייך לחטיבה עודנו שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח", מכיוון שעד שנת 1990 השתייך לחטיבת הצנחנים לפני שהועבר לחטיבת הנח"ל.
תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים, נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס, ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מנובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. בשנת 1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88", והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים. במבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד ונח'ל בסיני ובקרב המיתלה. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה.
.jpg)
לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סאחור על יד בית לחם. הפעולה הגדולה ביותר בה השתתף הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית ובמבצע אביב נעורים בלבנון.
בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו מפקד הגדוד, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף בנחל בזק.
במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר, התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמייה המצרית השלישית.
בשנת 1990, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50, ולמעשה להעבירו מחטיבת הצנחנים לחטיבת הנח"ל.
עד שנת 2007, כחלק ממחזור הגיוס של נובמבר התגייסו לגדוד חיילים ממסלול במ"לים (בני משקים לפיקוד), מסלול שירות ייחודי לגדוד זה. חיילים אלו היו מבני מושבים ומשקים בעלי נתונים גבוהים. מטרת המסלול הייתה להצמיח ולהכשיר את מפקדי העתיד בחטיבה. מסלול הבמל"ים נסגר כאמור בשנת 2007.
בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 50 בתעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד הראשון שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-ת'לאת'ין, אל-עדייסה, א-טייבה, מיס אל-ג'בל, קנטרה ופרון.
סמל פלוגת מבצעית גדוד 50
סמל פלוגת החוד של גדוד 50
סמל פלוגת הרובאית של גדוד 50
סמל הפלוגה המסייעת של גדוד 50
מפקדי גדוד 50
רשימת מפקדי גדוד 50 עת העברתו לחטיבת הנח"ל
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריק יאול | 1982 – 1983 | פיקד על גדוד 950 בעת הקמת החטיבה, כולל במבצע שלום הגליל |
| הלל בר | 1983 – 1984 | פיקד על גדוד 950, לימים מפקד חטיבת עציון |
| יצחק אברכהן | 1984 – 1986 | פיקד על גדוד 950, לימים מפקד חטיבת יהודה |
| יעקב אמזלג[דרוש מקור] | 1986 – 1987 | פיקד על גדוד 950 במבצע צינור חשמל |
| משה בן מלך | 1987 | נהרג בתאונת דרכים במהלך תפקידו.[15] |
| דודי ציון | 1987 – 1988 | |
| שלמה בוזי | 1988 – 1990 | |
| ליאור שלו | 1990 – 1992 | לימים מפקד חטיבת גבעתי |
| רוני בלקין | 1992 – 1993 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| עופר שפרן | 1993 – 1995 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| איתן אברהם | 1995 – 1996 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| ירון בוים | 1996 – 1998 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| יוחאי בן ישי | 1998 – 2000 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| דורון מור יוסף | 2000 – 2003 | לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף |
| יאיר ברקת | 2003 – 2005 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| חנן איסרוביץ' | 2005 – 2006 | לימים מפקד ממר"ם |
| ציון רצון | 2006 – 2008 | לימים מפקד אוגדת הבשן |
| אלעד אופשטיין | 2008 – 2010 | לימים מפקד חטיבת אלון |
| יריב בן עזרא | 2010 – 2012 | לימים מפקד חטיבת יהודה ומפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים |
| גלעד עמית | 2012 – 2014 | לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז |
| יוגב בר-ששת | 2014 – 2016 | לימים סגן ראש המנהל האזרחי וסגן מבקר מערכת הביטחון |
| יאיר צוקרמן | 2016 – 2018 | לימים מפקד החטיבה |
| איתן גלעד | 2018 – 2020 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
| מני עברי | 2020 – 2022 | |
| תומר סייג | יולי 2022 – אפריל 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| רונן גרובס | אפריל 2024 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
גדוד 931 (שחם)
גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981), ללא נפגעים לכוחות צה"ל.
במלחמת לבנון הראשונה משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "פתחלנד". במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא. עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבה 943 וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. הפצצת גדוד 931 הוא אירוע אש כוחותינו החמור ביותר בתולדות צה"ל. למרות זאת המשיך הגדוד בפיקודו של יום טוב סמיה בלחימה. הגדוד השתתף בקרבות הכניסה לביירות, אך אי שביעות רצון מתפקודו הביאה להחלפת מפקד הגדוד הרצל בוקר שבועות לאחר מינויו.[16]
עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.
בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם – היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן אימצה החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" – הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.
.jpg)
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. בנובמבר 2000 נקלע כוח של הגדוד לקרב בכפר אל חאדר בגזרת בית לחם. בקרב נפלו שני לוחמים. לאחר רצח השר רחבעם זאבי, הוביל הגדוד עם חטיבת הנחל את הכניסה לבית רימא בגיזרת חלמיש, ממנה יצאו רוצחי השר. בקרב נהרגו 5 פלסטינים. לאחר הפיגוע בחדרה באוקטובר 2001 השתתף הגדוד בכיבוש ראשון של עיר פלסטנית על ידי חטיבת הנחל. בקרב נכבשה העיר טול כרם. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם 3 לוחמי הגדוד (סגן דני כהן, איגור דרוביצקי ודוד מרכוס).
במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא, ולאחר מכן בקרב על הסלוקי בכפר ע'נדוריה.[17] בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבדות: שני הרוגים ועשרות פצועים. מפקד פלוגת החוד של הגדוד עוטר בצל"ש מפקד חטיבה על לחימתו בקרב.[18] ואילו שניים מחיילי הפלוגה עוטרו לאחר המלחמה, אלון רוטמנש[19] עוטר בעיטור העוז ומיכאל היבנר[20] עוטר בעיטור המופת.
עם פרוץ מבצע צוק איתן הכוח הראשון שנכנס לרצועת עזה היה גדוד 931 בפיקודו של סא"ל שרון אסמן. בקרבות הקשים בבית חאנון נפלו שלושה מלוחמי גדוד 931.
הגדוד עוטר בצל"ש מפקד אוגדה על לחימתו במבצע.[21] ולא פחות מחמישה צל"שים הוענקו ללוחמים בגדוד על גבורתם בקרבות, בהם ליוגב אופיר.
ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לגדוד אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פעילותו במבצע שומר החומות.[22]
ב-7 באוקטובר 2023 עם פרוץ מתקפת הפתע על ישראל הוקפצו לוחמי גדוד 931 ללחימה בעוטף. עם קבלת הידיעות על חדירת מחבלים והאירוע המתפתח בגזרה, חברו הלוחמים לכוחות נוספים בגזרה, ביניהם כוח יחידת מגלן ונלחמו יחד. בדרכם לזירת הקרב בכפר עזה נהרג רס"ן טל גרושקה מפקד פלוגת הרובאית בהיתקלות עם מחבלים במהלך חילופי אש.[23] ב-8 בנובמבר 2023 במהלך התמרון הקרקעי נהרג לוחם הגדוד סמ"ר נועם יוסף אבו לאחר קרב חילופי אש בצפון רצועת עזה.[24] ב-26 בדצמבר 2023 נהרגו רס"ן שי שמריז מ"פ הפלחו"ד וקשרו סרן (במיל') שאולי גרינגליק ממוקש שהטמינו מחבלים, בקרב נפצע קשה מ"מ בפלוגה ועוד 4 נפצעו בדרגות שונות.
פלוגות הגדוד
מפקדי גדוד 931
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עמוס טרטמן | יוני 1976 – יולי 1977 | |
| יוסי נאווי | יולי 1977 – יוני 1978 | |
| ויקטור מימון | יולי 1978 – אפריל 1979 | |
| בני ליבי | אפריל 1979 – יוני 1980 | |
| יצחק שגב | יוני 1980 – אוגוסט 1981 | לימים מפקד חטיבת שומרון |
| יום טוב סמיה | אוגוסט 1981 – יולי 1982 | מפקד הגדוד בזמן הפצצת כוחות חטיבה 943, לימים מפקד פיקוד הדרום |
| הרצל בוקר | יולי 1982 – אוקטובר 1982 | |
| ויקטור מימון | אוקטובר 1982 – מאי 1983 | |
| שלמה בשן | מאי 1983 – אוקטובר 1983 | |
| דני מלר | אוקטובר 1983 – נובמבר 1984 | |
| גיל שלמוני | נובמבר 1984 – ינואר 1986 | |
| מירון ענבר | ינואר 1986 – יולי 1987 | לימים מפקד חטיבת עודד ובא"פ אליקים |
| מיכה מרגלית | יולי 1987 – אפריל 1989 | |
| אבי בורגר | אפריל 1989 – יולי 1991 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| ירון בן נון | יולי 1991 – ינואר 1993 | |
| גבע ראפ | ינואר 1993 – ינואר 1995 | לימים סגן קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| גיל ברק | ינואר 1995 – יולי 1996 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| יוסי אנטמן | יולי 1996 – ינואר 1998 | |
| אייל וייס | ינואר 1998 – אוקטובר 1999 | לימים מפקד יחידת דובדבן |
| יהודה פוקס | 1999 – 2001 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית ומפקד פיקוד המרכז |
| ערן ניב | 2001 – 2003 | לימים ראש חטיבת שילו"ח באג"ת |
| ערן מקוב | 2003 – 2005 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
| אבי דהן | 2005 – 2007 | לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה |
| עודד בר מעוז | 2007 – 2009 | לימים ראש מחלקת בטיחות ובקרת איכות בזרוע היבשה |
| דן גולדפוס | 2009 – 2011 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| יוגב יפרח | 2011 – 2013 | לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
| שרון אסמן | 2013 – 2015 | לימים מפקד החטיבה |
| יהונתן שטיינברג | 2015 – 2017 | לימים מפקד החטיבה, נהרג בתחילת מלחמת חרבות ברזל. |
| אריק מויאל | 2017 – 2019 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| עידו בן ענת | 2019 – 2021 | |
| שראל סבג | 2021 – 2023 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
| עוז משולם | 2023 – 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| יועד בן יהודה | דצמבר 2024 - |
גדוד 932 (גרניט)
- ערך מורחב – גדוד 932
גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד המרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.
במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה המזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב עין זחלתא, מול גדוד קומנדו ושריון סורים. פרסום אחר קיבל הגדוד בשל שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות בהובלת המג"דים דרור פלטין ונדב פדן ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום, חיסול 6 מחבלים באזור מוצב רותם וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".
גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטולכרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.
במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בנחל סלוקי ובכפר ע'נדוריה,[25] לקראת סופה של המלחמה.
במהלך מבצע "צוק איתן" נטל הגדוד חלק בלחימה בצפון הרצועה בערים בית חאנון, מחנה הפליטים ג'אבליה ואל עטטרה.
גדוד גרניט זכה באות הערכה מטעם הרמטכ"ל נוכח פעילותו המבצעית במבצע עלות השחר, בחודש אוגוסט של 2022.
מפקדי גדוד 932
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם ירושלמי | יוני 1976 | |
| דורון בנדל | 1976 – 1978 | |
| עדי לבנת | 1978 – 1979 | |
| שמואל (שמיל) ביין | 1979 – 1980 | |
| ישראל רמות | 1980 – 1981 | לימים מפקד החטיבה |
| מתי הררי | 1981 – 1982 | לימים ראש מנהל הסגל |
| סנדר בן ארי | ינואר 1982 – יוני 1982 | סיים את תפקידו בעקבות פציעה בקרב עין זחלתא |
| מוטי מוסקל | 10 ביוני 1982 – 28 יוני 1982 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| יהודה מאיר | יוני 1982 – ספטמבר 1982 | |
| חי אדיב | 1982 – 1983 | לימים מפקד חטיבת בנימין וראש עיריית הוד השרון |
| אמל אסעד | 1983 – 1984 | לימים מפקד מנהלת תיאום וקישור |
| אלי אמיתי | 1984 – 1985 | לימים ראש חטיבת המבצעים |
| דוד זרחין | 1985 – 1987 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| אביעזר סגל | 1987 – 1989 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| גידי בראון | 1989 – 1990 | |
| עמוס בן-אברהם | 1990 – 1991 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| עופר מלכה | 1991 – 1992 | |
| שמעון דבוש | 1992 – 1993 | |
| אייל נוסובסקי | 1993 – 1995 | לימים מפקד אגד 900 |
| דרור פלטין | 1995 – 1996 | לימים מפקד מרהו"ם |
| יריב סנדלון | 1996 – 1998 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| נדב פדן | 1998 – 2000 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| חן ליבני | 2000 – 2002 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| אביב רשף | 2002 – 2004 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| רן כהנא | 2004 – 2006 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
| שמעון אדרי | 2006 – 2008 | לימים מפקד יחידת דובדבן ומפקד חטיבה 5 |
| עוזי קליגר | 2008 – 2010 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הצפון |
| רועי שטרית | 2010 – 2012 | לימים מפקד בית הספר להגנת הגבולות |
| אושיק אזולאי | 2012 – 2013 | לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל ומפקד צוות במלט"ק |
| בצלאל שנייד | 2013 – 2015 | לימים קצין אג"ם של עוצבת האש ומפקד חטיבת הבקעה |
| יואב כצנלסון | 2015 – 2017 | לימים מפקד בא"ח הנח"ל |
| אלעד טהורי | 2017 – 2019 | לימים סגן מפקד החטיבה |
| טל קוריצקי | 2019 – 2021 | לימים מפקד חטיבה 5 |
| יוני דהן | 2021 – 2023 | לימים מפקד סיירת נח"ל |
| דותן מלול | יוני 2023 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
סיירת הנח"ל 934 (טופז)
בספטמבר 2021, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר הנח"ל" ל"סיירת הנח"ל" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלגות מתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו לפלגות הנקראות באותן שמות שהיו להן קודם לשינוי:
- פלגה א' - צור
- פלגה ב' - ספיר
- פלגה ג' - גזית
- פלחי"ק נח"ל.
בתחילת מתקפת הפתע על ישראל שבמהלכה נפתחה מלחמת חרבות ברזל הייתה סיירת הנח"ל בתעסוקה מבצעית בגזרת דרום עוטף עזה. בהתקפה, הייתה הסיירת הראשונה שהשתתפה בלחימה בקרב כרם שלום לאחר שמחבלי חמאס תקפו את היישוב, חטפו והרגו אזרחים. במהלך קרב כרם שלום איבדה הסיירת 17 מלוחמיה בהם המפקד סא"ל יונתן צור ("ברנש") וסגנו רס"ן עידו ישראל שני.[26]
מפקדי סיירת הנח"ל
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| פז גדיה | 2020 – 2022 | תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת |
| יהונתן צור (ברנש) | יולי 2022 – אוקטובר 2023 | נהרג ביומה הראשון של מלחמת חרבות ברזל |
| יוני דהן | אוקטובר 2023 – ינואר 2024 | ממלא מקום מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל |
| נאור בובליל | ינואר 2024 - | מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל |
פלגת צור (הפלס"ר) - פלגה א'
פלגת צור (הפלס"ר), פלגת סיור של חטיבת הנח"ל, הסיירת החטיבתית מהווה את הכוח הלוחם האיכותי ביותר של החטיבה ונועדה להוביל את החטיבה כולה. לפלס"ר התמחויות ייעודיות נוספות, כמו לחימה בטרור, לוחמה תת-קרקעית, ביצוע מארבים חודרים בשטח אויב, לחימה במתארים מיוחדים, קומנדו ועוד.
מפקדי הפלס"ר
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מיכה מרגלית | 1983 – 1984 | |
| עופר שפרן | 1984 – 1985 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| מושיק טל | 1985 – 1986 | |
| אורן דומפרוכט | 1986 – 1987 | |
| שמעון כהן | 1987 – 1988 | |
| יוסי מירז | 1988 – 1989 | |
| אבי אורטל | 1989 | |
| דרור פלטין | 1989 – 1991 | לימים מפקד מרהו"ם |
| דני סטפלטון | 1991 – 1992 | |
| אייל וייס | 1992 – 1994 | נהרג בעת שפיקד על יחידת דובדבן |
| אמיר אבולעפיה | 1994 – 1995 | לימים ראש אגף התכנון |
| חן ליבני | 1995 – 1997 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| חזקי מלאכי | 1997 – 1999 | |
| שי אלבז[27] | 1999 – 2000 | לימים ראש מספן המודיעין בחיל הים |
| חנן איסרוביץ' | 2000 – 2002 | לימים מפקד ממר"ם |
| דן גולדפוס[28] | 2002 – 2004 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| רן ורדי | 2004 – 2005 | מעוטר צל"ש אלוף |
| ברק רובין[29] | 2005 – 2006 | מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבת אלון |
| יואב כצנלסון[30] | 2006 – 2007 | לימים מפקד בא"ח נח"ל |
| אביב דורות | 2007 – 2008 | מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, לימים סגן מפקד חטיבת יהודה וחטיבת עוז |
| אריק מויאל | 2008 – 2010 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| אלי גינסברג | 2010 – 2012 | לימים מפקד יחידת הלוט"ר |
| עמוס שור | 2012 – 2014 | מפקד היחידה במבצע שובו אחים, לימים סמג"ד גדס"ר נח"ל |
| חגי ברח"ד | 2014 – 2015 | מפקד היחידה במבצע צוק איתן |
| עודד בן-צור | 2015 – 2016 | לימים רל"ש ראש אמ"ץ |
| בנצי גלעד | 2016 – 2017 | |
| יוני דהן | אוק' 2017 – אוק' 2018 | לימים מפקד גדוד 932 וסיירת נח"ל |
| הראל לוז | אוק' 2018 – אפריל 2020 | |
| איתן גדג' | אפריל 2020 – יולי 2021 | |
| יואב מאיר | יולי 2021 – ינואר 2024 | מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל |
| טל מלינה | ינואר 2024 – | |
פלגת ספיר (פלחה"ן נח"ל) - פלגה ב'
פלגת ספיר פלוגת החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של הנח"ל הוקמה, באוגוסט 1992. ייעודה של פלוגת החבלה הוא לסייע לחטיבה בפעילות הנדסית שוטפת כגון סיור ואיתור מוקשים ומטעני חבלה, חבלה במבנים, מיקוש, מעבר מכשולים, פריצה ועוד. כשהפלחה"ן אינה עוסקת בסיוע הנדסי לחטיבה, היא משמשת כיחידת חיל רגלים מובחרת למשימות התקפיות מורכבות, ופועלת כסיירת חטיבתית לאיסוף מודיעין ותצפיות.
.jpg)
מפקדי הפלחה"ן
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| חזקי מלאכי | ||
| יוחאי בן ישי | – 1995 | סיים את התפקיד בעקבות פציעה קשה בקרב |
| יאיר ברקת | 1995 – 1997 | מפקד הפלחה"ן באסון המסוקים. לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| אביב רשף | 1997 – 1998 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
| שי סלחטר[דרוש מקור] | 1998 – 2000 | |
| אבי דהן | 2000 – 2001 | לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה |
| ישראל שומר | 2001 – 2003 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
| אביב שמאי | מפקד הפלחה"ן במלחמת לבנון השנייה | |
| אורן שמחה | 2006 – 2007 | לימים מפקד החטיבה |
| גידי אליאסטם | לימים סגן מפקד חטיבת הצנחנים | |
| שגיא מרדכי | לימים מפקד גדוד 17 | |
| יצחק חורי | 2012 – 2014 | מפקד הפלחה"ן במבצע צוק איתן, לימים סגן מפקד עוצבת ברעם |
| לירון פוקס | 2014 – | |
| עוז משולם | – 2017 | לימים מפקד גדוד 931 |
| דורון מיכאלי | 2017 – 2019 | לימים מפקד מחזור בבא"ח הנחל |
| עילי הלוי | 2019 – 2020 | |
| חן תורג'מן[31] | 2020 – 2021 | |
| עידו אסף | אוגוסט 2021 – אוגוסט 2022 | |
| נתנאל בריח | אוגוסט 2022 – אוגוסט 2023 |
.jpg)
פלגת גזית (עורב נח"ל) – פלגה ג'
פלגת גזית פלוגת הנ"ט (פלנ"ט) הידועה גם בשם "עורב" הוקמה ב-1991. העורב היא יחידת איסוף מודיעין, תצפיות והכוונת אש וסימון מטרות עבור תותחנים, שריון, חי"ר וחיל האוויר והשמדת מטרות איכות בעומק האויב. בעת מלחמה פלגת העורב נותנת מענה לתמרון החטיבתי או אוגדתי ומספקות לחטיבה מודיעין איכותי מעומק השטח על ידי שימוש באמצעי תצפית ואיכון מתקדמים הקיימים בה. כמו כן ליחידה יכולות הסוואה מתקדמות המשמשות אותה לתצפיות מעומק השטח ללא חשש חשיפה.
מפקדי הפלנ"ט
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| חן ליבני | 1991 – 1993 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| עוז שנהב | 1993 – 1994 | |
| דורון מור יוסף | 1994 – 1995 | לימים קצין אג"ם של פיקוד העורף |
| יהודה פוקס | 1995 – 1997 | מפקד הפלנ"ט בזמן אסון המסוקים, לימים נספח צה"ל בארצות הברית ואלוף פיקוד מרכז |
| ערן ניב | 1997 – 1999 | לימים ראש חטיבת שילו"ח באג"ת |
| ערן מקוב | 1999 – 2000 | לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש |
| רן כהנא | 2000 – 2001 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
| אלעד אופשטיין | 2001 – 2002 | לימים ראש מטה עוצבת האש |
| שרון אסמן | 2002 – 2004 | לימים מפקד החטיבה |
| ג'קי בן יקר | לימים מפקד בא"ח הגנת הגבולות | |
| יוגב בר-ששת | לימים מפקד חטיבת יואב | |
| שגיא ברוך | לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף | |
| שניר הראל | ||
| עומרי יועץ | – 2010 | לימים סגן מפקד חטיבת בנימין |
| אלעד טהורי | 2010 – 2011 | לימים מפקד גדוד 932 ומפקד צוות במלט"ק |
| גיל ורנר | 2011 – 2012 | לימים מפקד בא"ח נח"ל |
| איתן גלעד | 2012 – 2014 | מפקד הפלוגה במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת עציוני |
| עידו שעיה | ||
| אלירן בוחבוט | ||
| איתמר פוגל | 2017 – 2018 | |
| רונן גרובס | 2018 – 2019 | |
| יועד בן יהודה | אוקטובר 2019 – אוקטובר 2020 | |
| אלמוג בן עמי | אוקטובר 2020 – ספטמבר 2021 | |
| עומרי קזאדו | ספטמבר 2021 – 2022 | |
| רועי צ'אפל | 2022 – אוקטובר 2023 | נהרג בקרב מוצב סופה במלחמת חרבות ברזל |
| נתנאל בריח | אוקטובר 2023 – | מפקד הפלוגה במלחמת חרבות ברזל |
פלחי"ק נח"ל
פלוגת 'ברקת' 7354 היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת הנח"ל. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.
הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.
לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא"ח נח"ל. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם היחידה אליה משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.
מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחיק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שייבצעו את תפקידם בצורה נכונה ומדויקת.
בא"ח נח"ל
.jpg)
בסיס האימון החטיבתי של חטיבת הנח"ל שוכן בסמוך לתל ערד, ובו מתקיימת ההכשרה, ההדרכה והאימונים של החטיבה. עד שנת 1993 התאמנו טירוני הנח"ל במחנה 80 טרם עלייתם לחטיבה. ב-1993 הועברו הטירונים לאתר סמוך לתל ערד, שם הוקם בא"ח 908 שפעל תחת פיקוד הנח"ל, בשנת 1997 בסיס טירונים ואימון מתקדם (908) עבר מפיקוד הנח"ל, ומוכפף לפיקוד חטיבת הנח"ל ושמו שונה לבא"ח נח"ל (933). בבסיס מתקיימים הכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם, של לוחמי חטיבת הנח"ל, טירוני שייטת 13, טירוני שלדג, טירוני 669 טירוני פלס"ר 401, תומכי לחימה ועוד. בנוסף מתקיימות בבסיס הכנות ייעודיות לקק"צ ולקורס מ"כים. אחת למחזור מתקיימות במקום גדנ"עות.
מפקדי הבא"ח
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| חנוך רצון | 1991 – 1993 | מפקד הבא"ח הראשון |
| איתן אברהם | 1993 – 1995 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| אייל נוסובסקי | 1995 – 1997 | לימים מפקד אגד 900 |
| דרור פלטין | 1997 – 1999 | לימים מפקד חטיבת המרום |
| ירון בוים | 1999 – 2001 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| יוחאי בן ישי | 2001 – 2003 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| אשר בן לולו | 2003 – 2005 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| נוחי מנדל | 2005 – 2007 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| יאיר ברקת | 2007 – 2009 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| רן כהנא | 2009 – 2011 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
| ישראל שומר | 2011 – 2013 | לימים מפקד החטיבה |
| רועי שטרית | 2013 – 2015 | לימים מפקד בית הספר להגנת הגבולות |
| מני ליברטי | 2015 – 2017 | לימים מפקד חטיבת עוז |
| יואב כצנלסון | 2017 – 2018 | |
| יאיר צוקרמן | 2018 – 2020 | לימים מפקד החטיבה |
| גיל ורנר[32] | 2020 – 2022 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| מני עברי | 2022 – 2024 | |
| תומר סייג | יולי 2024 – | מפקד הבא"ח הנוכחי |
שיוך במילואים
חטיבת הנח"ל היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות הנח"ל במילואים:
| שם החטיבה | מספר | יחידת אם | פיקוד |
|---|---|---|---|
 חטיבת אלון |
228 |  עוצבת המפץ |
|
 חטיבת עציוני |
6 |  עוצבת געש | |
 חטיבת ירושלים |
16 |  עוצבת סיני |
|
יחידות שפורקו
גדוד סיור 934 (טופז)
גדוד 934 הוא גדוד סיור שהוקם בשנת 2002, כגדוד רביעי בחטיבה, מאיחוד הפלוגות החטיבתיות. אלו כללו את הפלס"ר צור, שהוקם על בסיס צוות סיור, ונוסד בשנת 1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון, את הפלנ"ט גזית שהוקם בשנת 1991 כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים, ואת הפלחה"ן ספיר שהוקם באוגוסט 1992. בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ). בעקבות מבצע חומת מגן עוטר הגדוד בצל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז. במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בכפר "פרון"[33] לאחר שהוטס במסוקים לנחל סלוקי.
מפקדי גדוד 934
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אמיר אבולעפיה | 2002 – 2004 | המפקד הראשון. לימים ראש אגף התכנון |
| יורם יפה | 2004 – 2005 | בנו של סא"ל יוסי יפה. לימים מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים[34] |
| שי אלבז | 2005 – 2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה. לימים ראש מספן ים בחיל הים |
| עמוס הכהן | 2007 – 2009 | לימים מפקד החטיבה |
| ישראל שומר | 2009 – 2011 | לימים מפקד החטיבה |
| אבי רוזנפלד | 2011 – 2012 | לימים מפקד עוצבת הבזק |
| מני ליברטי | 2012 – 2014 | לימים מפקד חטיבת עוז |
| ברק רובין[35] | 2014 – 2016 | לימים מפקד חטיבת אלון |
| אורן שמחה | 2016 – 2018 | לימים מפקד החטיבה |
| גיל ורנר | 2018 – 2020 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
.jpg)
Remove ads
מסלול לוחם נח"ל
מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבעה חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות).
במהלך תקופת ההכשרה הלוחמים לומדים כיצד להילחם בשטח פתוח, בשטחים מדבריים, בשטחים מיוערים ובערים וכפרים, וכמו כן כיצד לשתף פעולה עם כוחות חי"ר אחרים ועם חילות אחרים כדוגמת חיל השריון, חיל התותחנים, וחיל האוויר בתרגילים מוסקים. התרגולות נעשות הן בשטח ובמתקני האימון השונים של החטיבה והן בלש"ביות מתקדמות (אולמי סימולציות) אשר מדמות מצבי קיצון רבים שבהם עשוי הלוחם להיתקל בשדה הקרב. בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה – לאחר מסע של כ-50 קילומטרים (בעבר היה המסע בן 70 קילומטרים), מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.
מסלול לוחם סיירת
לוחמי סיירת הנח"ל עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. הוא מתחיל בשלב הטרום טירונות, שאורך כשבועיים, הלוחמים ממוינים אל הגדודים השונים והן אל הפלוגות של גדוד הסיור של החטיבה באמצעות גיבוש אינטנסיבי אשר אורך בין 4–5 ימים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים אל בסיס האם של הסיירת ושם ממשיכים ללמוד ולעבור הכשרות כדוגמת – מלחמה בטרור (הסיירת) ולוחמה זעירה (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק – חפ"ק מח"ט, פלס"ר – מודיעין, סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט – הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן – מיקוש וחבלה). כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, אימוני קרב מגע רבים ואימוני לוחמה.
Remove ads
הנשק האישי של לוחמי חטיבת הנח"ל הוא M4A1 פלאט-טופ, נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M320, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M24 (ב-2020 נכנס לשירות בחטיבה ה-M24 הצה"לי המשודרג) וברק (HTR 2000), מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי M72 לאו ומטאדור, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ ומרגמה 60 מ"מ מתוצרת סולתם.
כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר". בעתיד תצטייד החטיבה בנגמ"ש החדשני "איתן". בחטיבת הנח"ל קיים השימוש המצומצם ביותר ברכבים, בהשוואה לכל חטיבות החי"ר האחרות. התמרון וההתניידות המבצעיים בנח"ל הם כמעט אך ורק באופן רגלי.
בשנת 2011 עברה החטיבה לשימוש ברוס"ר מדגם תבור, לאחר מספר שנים הוא הוחלף בדגם המיקרו-תבור וזה שודרג בשנת 2018 לתבור X-95 פלאט-טופ, לו יש קנה ארוך יותר. חטיבות נוספות שצוידו ברוס"ר מדגם זה הן גולני וגבעתי.
בשנת 2023 חזרה החטיבה לרובי ה-M4A1 פלאט-טופ בדגמים חדשים.[36]
מק"כ M2 בראונינג
מטול "מטאדור"
.jpg)
_(cropped).jpg)
Remove ads
צבע הכומתה של חיילי החטיבה הוא ירוק בהיר. ההחלטה להעניק לנח"ל כומתה משלה הוכרעה רק ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות שחורות. הסמח"ט הראשון של הנח"ל, שלמה אלון, מספר שהיו מספר הצעות שעלו לצבע הכומתה שנפסלו, ביניהם צהוב וכתום. בסופו של דבר נבחר גוון ירוק בהיר עקב זיקתו ליסודות החטיבה של חקלאות ושל התיישבות.[37] בשל הצבע הירוק בהיר, חיילי הנח"ל מכונים לעיתים בשם "סטיקלייטים".[38]
לחיילי חטיבת הנח"ל נעליים אדומות. זאת לאחר שחיילי הנח"ל סופחו אל חטיבת הצנחנים והמשיכו איתם כאשר הפכו לחטיבה עצמאית.
תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והסיירת.
Remove ads
הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.
צל"ש הרמטכ"ל - מאת רב-אלוף שאול מופז, הרמטכ"ל ה-16, הוענק לגדוד 932 על פעילותו במהלך מבצע חומת מגן.[39]
צל"ש אלוף - מאת אלוף יצחק איתן, מפקד פיקוד המרכז, הוענק לפלס"ר נח"ל על פעילותו במהלך מבצע חומת מגן.[40]
צל"ש מפקד אוגדה - מאת תת-אלוף נדב פדן, מפקד אוגדת 162, הוענק לגדוד 931 על הישגיו במבצע צוק איתן.[41]
| שם | תקופת כהונה כמח"ט | הערות |
| חיים אורן | יוני 1982 – ינואר 1983 | מפקדה הראשון של החטיבה. לימים ראש מטה פיקוד המרכז |
| מנחם זטורסקי | ינואר 1983 – ינואר 1984 | בעל עיטור העוז לימים מפקד מערך הנח"ל |
| נחמיה תמרי | ינואר 1984 – ינואר 1985 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| חגי לוי | ינואר 1985 – מאי 1986 | לימים ראש מטה פיקוד המרכז ומנכ"ל עיריית חיפה |
| שמואל צוקר | מאי 1986 – אוקטובר 1987 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| יעקב סלע | אוקטובר 1987 – דצמבר 1987 | הודח בעקבות אירועי ליל הגלשונים[42] |
| ישראל רמות | ינואר 1988 – אפריל 1989 | |
| יצחק איתן | אפריל 1989 – דצמבר 1990 | לימים מפקד פיקוד המרכז ויו"ר האגודה למען החייל |
| עמוס בן-חיים | דצמבר 1990 – אוקטובר 1992 | לימים ראש חטיבת ניהול והדרכה במפקדת זרוע היבשה |
| שמאי רן | אוקטובר 1992 – יוני 1994 | |
| אלי אמיתי | יוני 1994 – פברואר 1996 | לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון, ראש חטיבת המבצעים ומנכ"ל רשות הטבע והגנים |
| אילן הררי | פברואר 1996 – אפריל 1998 | לימים קצין חינוך ראשי וראש עיריית לוד |
| טל רוסו | אפריל 1998 – אוגוסט 2000 | לימים ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד הדרום |
| יאיר גולן | אוגוסט 2000 – יולי 2002 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| נעם תיבון | יולי 2002 – אוגוסט 2004 | לימים מפקד הגיס הצפוני |
| רוני נומה | אוגוסט 2004 – מאי 2006 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| מיקי אדלשטיין | מאי 2006 – מאי 2008 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים נספח צה"ל בארצות הברית |
| מוטי ברוך | מאי 2008 – מרץ 2010 | לימים מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים והגיס המטכ"לי |
| אמיר אבולעפיה | מרץ 2010 – מרץ 2012 | המפקד הראשון של החטיבה שגדל בשורותיה מאז גיוסו,[43] לימים ראש אגף התכנון |
| יהודה פוקס | מרץ 2012 – מאי 2014 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| אורי גורדין | מאי 2014 – מאי 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד פיקוד הצפון |
| עמוס הכהן | מאי 2015 – מרץ 2017 | |
| דן גולדפוס | מרץ 2017 – אוגוסט 2019 | לימים מפקד מערך התמרון ומפקד הגיס הצפוני |
| ישראל שומר | אוגוסט 2019 – יוני 2021 | לימים מפקד עוצבת המפץ |
| שרון אסמן | 28 ביוני – 1 ביולי 2021 | נפטר לאחר שהתמוטט בעת אימון בוקר |
| ישראל שומר | 1 ביולי – 1 בספטמבר 2021 | חזר לפקד על החטיבה לאחר פטירתו של שרון אסמן |
| אורן שמחה | 1 בספטמבר 2021 – 28 במאי 2023 | |
| יהונתן שטיינברג | 28 במאי 2023 – 7 באוקטובר 2023 | נהרג בתחילת מלחמת חרבות ברזל |
| יאיר צוקרמן | 7 באוקטובר 2023[2] – | מונה למפקד החטיבה לאחר נפילתו של יהונתן שטיינברג |
Remove ads
- עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013
- הדס ועופר רגב, ראשונים תמיד אנחנו - מורשת חטיבת הנח"ל, הוצאת פורת מאי 2015
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת הנח"ל- העמותה להנצחת חללי הנח"ל
- סיפורה של מורשת הנח"ל - סיפור מקומי, ציר זמן המתאר את התפתחות הנח"ל באמצעות תמונות ומסמכים
- ההיסטוריה של גדוד הנח"ל המוצנח באתר הצנחנים בעשור הראשון
- פלורית שויחט, 30 לחטיבת הנח"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2012
- צה"ל אוהב אותך, מותק: לידתה של הטירונות המחבקת, באתר וואלה, 26 במרץ 2013
- אמיר בוחבוט, בנח"ל נערכים לקו בגבול הצפון: "לא נפקיר פצועים סורים", באתר וואלה, 31 במרץ 2013
- אביחי בקר ועמוס הראל, כבר לא חטיפים, הארץ, 11 באוגוסט 2000, כפי שהועלה באתר "פרש"
- עמוס הראל, לעומת הקסבה בחברון, ג'נין היתה משחק ילדים, באתר הארץ, 19 ביוני 2003
כינוס הנחל השלישי, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- שני גרעיני נח"ל מתיישבים בגליל, ספטמבר 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מפגן פעילות של חטיבת הנחל, אוקטובר 1958, יומני כרמל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
אלון תשובה, הצטרפנו לסיור עם כלי הרכב שיחליף את הנגמ"שים של הנח"ל, באתר צה"ל, 4 ביוני 2018- סרט תדמית על חטיבת הנח"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- המנון חטיבת הנח"ל - מילים: איזי מן, קליפ ב-Youtube https://www.youtube.com/watch?v=CGkWHr-ICPM
סיירת נח"ל תעסוקה מבצעית - קו ג'נין 2022, סרטון בערוץ "Idan Biton", באתר יוטיוב (אורך: 06:55), 22 בנובמבר 2022- סא"ל אושיק אזולאי, הלמידה המבצעית בחטיבת הנח"ל (פודקסט), אתר מערכות, 2024
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads