בית הדין הרבני הגדול

ערכאת הערעור של בתי הדין הרבניים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית הדין הרבני הגדולmap

בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור העליונה של בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. כיום מכהן בתפקיד הרב דוד יוסף.

עובדות מהירות מאפיינים, שטח שיפוט ...
בית הדין הרבני הגדול
Thumb
מאפיינים
שטח שיפוט בתי דין רבניים
ערכאה מתחת בתי דין רבניים
שופטים
נשיא הרב דוד יוסף
מספר שופטים רשמי 4 (במינוי זמני עוד 6)
שופטים מכהנים

הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי, הרב יעקב זמיר, הרב ציון לוז.

במינוי זמני: הרב צבי בן יעקב, הרב זבדיה כהן, הרב מרדכי רלב"ג, הרב אברהם מאיר שלוש, הרב אחיעזר עמרני, הרב מאיר פרימן, הרב יגאל לרר, הרב יצחק אושינסקי.
גאוגרפיה
כתובת בית הרבנות הראשית, רוממה, ירושלים
קואורדינטות 31°47′29″N 35°12′02″E
Thumb
סגירה
Thumb
טקס השבעת דיינים לבית הדין הרבני הגדול 31 ביולי 2016 בנוכחות הרבנים הראשיים הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ויו"ר הוועדה למינוי דיינים, יובל שטייניץ
Thumb
מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: משולם ראטה, יעקב עדס, יעקב קלמס, אליהו מרדכי וולקובסקי, יוסף הלוי וחזקיה שבתי[1].

לאחר קום המדינה בוצעה ההפרדה בין מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הגדול. בשנת ה'תשי"ב אישרה הכנסת את ההרכב המיוחד של בית הדין הרבני הגדול, שכלל מספר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, וכן הרב צבי פסח פרנק, הרב שמואל ברוט, הרב שלום אזולאי והרב עובדיה הדאיה.

בשנת 1955 נחקק חוק בתי הדין הרבניים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. באותה עת ישבו בבית הדין הגדול שני הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב נסים, ומונו הרב הדאיה, הרב יעקב עדס, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי. בית הדין כלל שני הרכבים, בכל אחד – אחד מהרבנים הראשיים וכן שני דיינים. בשנת 1962 הוגשו לפני בית הדין הגדול 344 ערעורים, ובשנת 1963 433[2].

כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.

מושבו של בית הדין הרבני הגדול

משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[3]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.

סמכויות

החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני. עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".

מקרה ידוע שבו בג"ץ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני הוא פסק דין בעניין חלוקת רכוש במקרה בו האישה בגדה בבעלה, פסק דין שמוכר בכינוי בג"ץ הבוגדת. בג"ץ פלונית נגד בית הדין הרבני בחיפה

דייני בית הדין הרבני הגדול

סכם
פרספקטיבה

הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.

מידע נוסף שנת לידה, שם ...
שנת לידהשםתחילת כהונה בבית הדין הגדולסיום כהונתוסיבת סיום
1873 צבי פסח פרנק 1948 1960 נפטר
1885 שמואל ברוט 1950 1964 נפטר
1889עובדיה הדאיה19481965יציאה לגמלאות
1910יוסף שלום אלישיב1956[4]1972התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות
1898יצחק מאיר בן-מנחם19561960[5]נפטר
1920בצלאל ז'ולטי19561982נפטר
1898יעקב עדס19561963נפטר
1909אליעזר גולדשמידט1965[6]1979יציאה לגמלאות[7]
1909שאול ישראלי19651980הגיע לגיל פרישה
1896סלמן חוגי עבודי19651970פרש לגמלאות[8]
1920עובדיה יוסף19651986התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[9]
1917יוסף קאפח1970[8]1987הגיע לגיל פרישה
1929מרדכי אליהו1970[8]1999הגיע לגיל פרישה
1911אברהם אלקנה כהנא שפירא1973הגיע לגיל פרישה
1920 שלום מזרחי 1973
1913 רפאל עבו 1981 1983 נפטר
1922יצחק קוליץ19811987פרש לגמלאות
1915אליעזר יהודה ולדנברג19811985הגיע לגיל פרישה
1928 אליעזר שפירא 1981 1988 נפטר
1917יוסף כהן1988[10]1988הגיע לגיל פרישה
1932מרדכי לופז1984 (מינוי זמני)1985נפטר
1919יצחק חזן19881990הגיע לגיל פרישה
1922יוסף שרביט1990[11]1992הגיע לגיל פרישה
יוסף נדב1990[11]2002הגיע לגיל פרישה
אריה הורביץ1990[11]1997הגיע לגיל פרישה
1937משה טופיק1989[12]2007הגיע לגיל פרישה
1938שלמה דיכובסקי19892008הגיע לגיל פרישה
שלמה בן שמעון 1992 2007 הגיע לגיל פרישה
1930 חיים גדליה צימבליסט 1997 2000 הגיע לגיל פרישה
1941אברהם שרמן19982011הגיע לגיל פרישה
1932זלמן נחמיה גולדברג19982002הגיע לגיל פרישה
1941עזרא בר שלום19982011הגיע לגיל פרישה
1941חגי איזירר2002[13]2011הגיע לגיל פרישה
1941מנחם חשאי2007[14]2010נפטר
1945ציון בוארון20072015הגיע לגיל פרישה
1946ציון אלגרבלי20072016 הגיע לגיל פרישה
1940בנימין בארי20082010הגיע לגיל פרישה
1954אליעזר איגרא2016[15]2024הגיע לגיל פרישה
1949יצחק אלמליח2016[16]2019הגיע לגיל פרישה
1950[17]אליהו היישריק20162020הגיע לגיל פרישה
1949אהרון כץ20162019 הגיע לגיל פרישה
1955מיכאל עמוס20162024הגיע לגיל פרישה
1955שלמה שפירא20162024הגיע לגיל פרישה
1959אברהם שינדלר2016מכהן
1960מימון נהרי2016מכהן
1952יעקב זמיר2016מכהן
1963ציון לוז2016מכהן
1959צבי בן יעקב2020 (מינוי זמני)מכהן
1963זבדיה כהן2024 (מינוי זמני)מכהן
1971יצחק אושינסקי2024 (מינוי זמני)מכהן
1965מאיר פרימן2024 (מינוי זמני)מכהן
אחיעזר עמראני2024 (מינוי זמני)מכהן
1957 יגאל לרר 2025 (מינוי זמני) מכהן
מרדכי רלב"ג 2025 (מינוי זמני)) מכהן
1973 אברהם שלוש 2025 (מינוי זמני)) מכהן
סגירה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.