בית הדין הרבני הגדול

בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. כיום מכהן בתפקיד הרב דוד יוסף.

בית הדין הרבני הגדול

מאפיינים
שטח שיפוט	בתי דין רבניים
ערכאה מתחת	בתי דין רבניים
שופטים
נשיא	מ"מ הרב מיכאל עמוס
מספר שופטים	6
שופטים מכהנים	מיכאל עמוס, שלמה שפירא, אברהם שינדלר, מימון נהרי, יעקב זמיר, ציון לוז, צבי בן יעקב (מינוי זמני), זבדיה כהן (מינוי זמני)
גאוגרפיה
כתובת	בית הרבנות הראשית, רוממה, ירושלים
קואורדינטות	31°47′29″N 35°12′02″E

טקס השבעת דיינים לבית הדין הרבני הגדול 31 ביולי 2016 בנוכחות הרבנים הראשיים הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ויו"ר הוועדה למינוי דיינים, יובל שטייניץ

מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים

היסטוריה

בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: משולם ראטה, יעקב עדס, יעקב קלמס, אליהו מרדכי וולקובסקי, יוסף הלוי וחזקיה שבתי^[1].

לאחר קום המדינה בוצעה ההפרדה בין מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הגדול. בשנת ה'תשי"ב אישרה הכנסת את ההרכב המיוחד של בית הדין הרבני הגדול, שכלל מספר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, וכן הרב צבי פסח פרנק, הרב שמואל ברוט, הרב שלום אזולאי והרב עובדיה הדאיה.

בשנת 1955 נחקק חוק בתי הדין הרבניים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. באותה עת ישבו בבית הדין הגדול שני הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב נסים, ומונו הרב הדאיה, הרב יעקב עדס, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי. בית הדין כלל שני הרכבים, בכל אחד – אחד מהרבנים הראשיים וכן שני דיינים. בשנת 1962 הוגשו לפני בית הדין הגדול 344 ערעורים, ובשנת 1963 433^[2].

כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.

מושבו של בית הדין הרבני הגדול

משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה^[3]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.

סמכויות

החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, יחד עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".

מקרה ידוע שבו בג"ץ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני הוא פסק דין בעניין חלוקת רכוש במקרה בו האישה בגדה בבעלה, פסק דין שמוכר בכינוי בג"ץ הבוגדת. בג"ץ פלונית נגד בית הדין הרבני בחיפה

דייני בית הדין הרבני הגדול

הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.

שנת לידה	שם	תחילת כהונה בבית הדין הגדול	סיום כהונתו	סיבת סיום
1873	צבי פסח פרנק	1948	1960	נפטר
1885	שמואל ברוט	1950	1964	נפטר
1889	עובדיה הדאיה	1948	1965	יציאה לגמלאות
1910	יוסף שלום אלישיב	1956[4]	1972	התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות
1898	יצחק מאיר בן-מנחם	1956	1960[5]	נפטר
1920	בצלאל ז'ולטי	1956	1982	נפטר
1898	יעקב עדס	1956	1963	נפטר
1909	אליעזר גולדשמידט	1965[6]	1979
1909	שאול ישראלי	1965	1980	הגיע לגיל פרישה
1896	סלמן חוגי עבודי	1965	1970	פרש לגמלאות[7]
1920	עובדיה יוסף	1965	1986	התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[8]
1917	יוסף קאפח	1970[7]	1987	הגיע לגיל פרישה
1929	מרדכי אליהו	1970[7]	1999	הגיע לגיל פרישה
1911	אברהם אלקנה כהנא שפירא	1973		הגיע לגיל פרישה
1920	שלום מזרחי	1973
1913	רפאל עבו	1981	1983	נפטר
1922	יצחק קוליץ	1981	1987	פרש לגמלאות
1915	אליעזר יהודה ולדנברג	1981	1985	הגיע לגיל פרישה
1928	אליעזר שפירא	1981	1988	נפטר
1917	יוסף כהן	1988[9]	1988	הגיע לגיל פרישה
1919	יצחק חזן	1988	1990	הגיע לגיל פרישה
1922	יוסף שרביט	1990[10]	1992	הגיע לגיל פרישה
	יוסף נדב	1990[10]	2002	הגיע לגיל פרישה
	אריה הורביץ	1990[10]	1997	הגיע לגיל פרישה
1937	משה טופיק	1989[11]	2007	הגיע לגיל פרישה
1938	שלמה דיכובסקי	1989	2008	הגיע לגיל פרישה
	שלמה בן שמעון	1992	2007	הגיע לגיל פרישה
1930	חיים גדליה צימבליסט	1997	2000	הגיע לגיל פרישה
1941	אברהם שרמן	1998	2011	הגיע לגיל פרישה
1932	זלמן נחמיה גולדברג	1998	2002	הגיע לגיל פרישה
1941	עזרא בר שלום	1998	2011	הגיע לגיל פרישה
1941	חגי איזירר	2002[12]	2011	הגיע לגיל פרישה
1941	מנחם חשאי	2007[13]	2010	נפטר
1945	ציון בוארון	2007	2015	הגיע לגיל פרישה
1946	ציון אלגרבלי	2007	2016	הגיע לגיל פרישה
1940	בנימין בארי	2008	2010	הגיע לגיל פרישה
1954	אליעזר איגרא	2016[14]	2024	הגיע לגיל פרישה
1949	יצחק אלמליח	2016[15]	2019	הגיע לגיל פרישה
1950[16]	אליהו היישריק	2016	2020	הגיע לגיל פרישה
1949	אהרון כץ	2016	2019	הגיע לגיל פרישה
1955	מיכאל עמוס	2016		מכהן
1955	שלמה שפירא	2016		מכהן
1959	אברהם שינדלר	2016		מכהן
1960	מימון נהרי	2016		מכהן
1952	יעקב זמיר	2016		מכהן
1963	ציון לוז	2016		מכהן
1959	צבי בן יעקב	2020 (מינוי זמני)		מכהן
1963	זבדיה כהן	2024 (מינוי זמני)		מכהן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הדין הרבני הגדול בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר היברובוקס
2. שפוט רבני, באתר ארכיון המדינה, עמ' 275–277
3. ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
4. הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
5. ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב, 1 ביולי 1960
6. נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
7. יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
8. בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
9. ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
10. מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב, 9 בדצמבר 1990
11. הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
12. יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
13. 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
14. טלי פרקש, שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, באתר ynet, 2 במאי 2016
15. יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
16. לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים