פאלו אלטו
עיר במדינת קליפורניה בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאלו אלטו (באנגלית: Palo Alto, מספרדית: המקל הגבוה) היא עיר צ'ארטר (אנ')[1] הממוקמת בצד הצפון-מערבי של מחוז סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית ובעמק הסיליקון שבאזור מפרץ סן פרנסיסקו.
| |||
 | |||
| אוניברסיטת סטאנפורד צילום מהאוויר | |||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 קליפורניה | ||
| מחוז | סנטה קלרה | ||
| ראש העיר | Patrick Burt | ||
| רשות מחוקקת | פאלו אלטו[א] | ||
| תאריך ייסוד |
23 באפריל 1894 (העיר מייפילד, שהתמזגה איתה בהמשך – 1855) | ||
| שטח | 67.35 קמ"ר | ||
| ‑ שטח ואחוז מים | 4.94 קמ"ר 7.38 | ||
| גובה | 9 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר |
68,572 (משוער) (1 באפריל 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,047.35 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 37°25′45″N 122°08′17″W | ||
| אזור זמן | UTC -8 | ||
| https://cityofpaloalto.org, http://www.cityofpaloalto.org/ | |||
העיר נקראת על שם עץ הסקוויה הנאה, או סקוויית החוף (שם מדעי: Sequoia sempervirens), שנקרא על ידי הספרדים בשם אל פאלו אלטו (אנ'), "המקל הגבוה".
העיר הוקמה על ידי לילנד סטנפורד האב כשהקים את אוניברסיטת סטנפורד, לאחר מות בנו, לילנד סטנפורד ג'וניור (אנ'). העיר פאלו אלטו כולל חלקים מאוניברסיטת סטנפורד גובלת עם מזרח פאלו אלטו (אנ'), שבמחוז סן מטאו, מאונטיין ויו, לוס אלטוס, לוס אלטוס הילס, סטנפורד, העיר עמק פורטולה (אנ') שבמחוז סן מטאו והעיר מנלו פארק (אנ'). נכון למפקד האוכלוסין לשנת 2010, אוכלוסיית העיר עמדה על 64,403 נפש. פאלו אלטו היא אחת מחמש הערים היקרות ביותר בארצות הברית לחיות בה[2][3] ותושביה הם מהמשכילים ביותר במדינה.[4]
כאחת הערים העיקריות בעמק הסיליקון, בפאלו אלטו ממוקמים מטות של מספר חברות טכנולוגיה עילית, בהן היולט פקארד (HP), מערכות חלל / לורל SSL (אנ'), VMware, טסלה, מרכז המחקר והחדשנות של פורד, פארק, IDEO (אנ'), סקייפ, פלנטיר טכנולוגיות, האוז ומרכז הטכנולוגיה המתקדמת של לוקהיד מרטין.[5] פאלו אלטו שימשה גם כחממה ומקום בו נמצאים המטות של מספר חברות היי-טק בולטות אחרות כגון אפל,[6] גוגל,[7] פייסבוק,[8] אינטואיט, פינטרסט, וגם PayPal ו-לוג'יטק.
לפני הגעתם של האירופאים, הילידים בני האוהלון (אנ') שהתגוררו לאורך החופים, בחצי האי סן פרנסיסקו; בני פויצ'ון אוהלון Puichon Ohlone התגוררו באזור פאלו אלטו. האזור של פאלו אלטו המודרנית תועד לראשונה על ידי משלחת פורטולה בהנהגתו של גאספאר דה פורטולה (אנ') בשנת 1769. המשלחת יצאה מסן דייגו למונטריי. במשלחת היו 63 איש ו-200 סוסים. כתוצאה מטעות בניווט בחסות הערפל המשלחת עקפה את מונטריי. כשהגיעו לאזור בו נבנתה מאוחר יותר העיר פסיפיקה (אנ'), אנשי המשלחת עלו על רכס סוויני וראו את מפרץ סן פרנסיסקו. מרכס סוויני אנשי משלחת פורטולה ירדו לדרום-מזרח לאורך נחל סן אנדראס (אנ') ולאורך נחל לגונה (אנ') (הידוע גם בשם מאגר קריסטל ספרינגס (אנ')), משם עד קו פרשת המים של נחל סן פרנסיסקיטו קריק (אנ'). בסופו של דבר הוקם מחנה המשלחת בין התאריכים 6–11 בנובמבר 1769, על יד עץ סקויה גבוה שלימים נודע בשם אל פאלו אלטו. מתוך מחשבה שהמפרץ רחב מאוד ולא ניתן לעבור אותו, המשלחת חזרה למונטריי.[9]
בשנת 1777 הקים האב ג'וניפרו סרה (אנ') את המיסיון סנטה קלרה דה אסיס (אנ'), שגבולו הצפוני היה נחל סן פרנסיסקיטו ובאדמותיו כללו את פאלו אלטו המודרנית. האזור היה בשליטת מלך מקסיקו שיה כפוף למלך ספרד. ב־29 בנובמבר 1777 הוקמה העיר סן חוזה (העיר סן חוזה נמצאת כמה קילומטרים מדרום לפאלו אלטו) המושל של העיר היה המשנה למלך מקסיקו למורת רוחו של המיסיון והמתיישבים המקומיים. בשנת 1821 הסתיימה מלחמת העצמאות המקסיקנית ומקסיקו הפכה למדינה עצמאית. בשלב זה סן חוזה לא הכירה יותר בשלטון של מקסיקו עד 10 במאי 1825. מאידך, מקסיקו המשיכה למכור או להעניק הרבה מהאדמות שלה באזור.[10]
במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, ארצות הברית תפסה את אלטה קליפורניה בשנת 1846; רק ב־4 ביולי 1848, לאחר שנחתם הסכם גואדלופה אידלגו חוקי ארצות הברית נכנסו לתוקף על אלטה קליפורניה. אזרחי מקסיקו באזור יכלו לבחור להיות אזרחי ארצות הברית והקרקעות שהוענקו להם על ידי מלך מקסיקו הוכרו כשייכים להם אם יבחרו בכך (עם הזמן נוצרו סכסוכים משפטיים רבים בעניין זה).
בשנת 1841, השטח של, ראנצ'ו רינקונדה דל ארויו דה סן פרנסיסקיטו (אנ')[ב], בגודל של כ־9 קילומטרים רבועים בחלקים התחתונים של נחל סן פרנסיסקיטו (שהם, חלקים מהעיר פארק מנלו המודרנית וחלק מצפון פאלו אלטו) ניתנו למריה אנטוניה מסה. היא ובעלה רפאל סוטו (שנפטר בשנת 1839) התיישבו בשנת 1835 באזור שליד הכבישים הנוכחיים ניואל ומידלפילד Newell ו-Middlefield והקימו חנויות לממכר ציוד ואספקה. בשנת 1839 נישאה בתם מריה לואיסה סוטו (1817–1883) לג'ון קופינגר, שהיה אמור להיות, בשנת 1841, היורש של השטח שנקרא ראנצ'ו קנאדה דה ריימונדו (אנ') (במחוז סן מטאו המודרני). עם מותו של קופינגר בשנת 1847, ירשה אותו אשתו מריה ובהמשך התחתנה עם רב החובל שהגיע לביקור בשם, ג'ון גריר. ג'ון גריר בעצמו היה בעל נחלה משלו באזור שבין הרחובות Embarcadero ו-El Camino Real. שדרות גריר ובית המשפט נקראים על שמו.
מדרום לשטחים של משפחת סוטוס, האחים Secundino ו-Teodoro Robles רכשו בשנת 1849 את ראנצ'ו רינקון דה סן פרנסיסקיטו (אנ')[ג] מידי ז'וזה פניה, שזכה בהם בשנת 1841.[11] השטחים שהוענקו על ידי הספרדים באמצעות מלך מקסיקו הגיעו בדרום עד ראנצ'ו פסטוריה דה לאס בורגאס (אנ')[ד] שהיו שייכים למריאנו קסטרו מעבר לכביש סן אנטוניו. מאוחר יותר שם החווה שונה לרובלס ראנצ'ו, המהווה כ-80% מפאלו אלטו ואוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1863 לאחר דיונים בבתי המשפט השטח צומצם ל־28.25 קילומטרים רבועים. האחוזה (אסיינדה) הגדולה נבנתה על אדמתו של ז'וזה פניה ליד בפינה הרחובות פרן ודרך סן אנטוניו ובאמצע הדרך בין מידלפילד לרחוב עלמה.[12] באחוזה אירחו פסטיבלים וקרבות שוורים. האחוזה נהרסה ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו (1906). העצים ששימשו לבניית האחוזה שימשו אחר כך לבניית אסם גדול בקרבת מקום, האסם שרד עד תחילת שנות החמישים של המאה העשרים. ב־10 באפריל 1853, אלישע אוסקר קרוסבי, רכש תמורת 2,000 דולרים, שטח של קילומטר מרובע, הכולל את פארק הברון המודרני, נחל מטדרו (אנ') ופארק העסקים סטנפורד. הוא קרא לנכס החדש שלו חוות מייפילד. מאוחר יותר נקשר שמה של חוות מייפילד לקהילה שהוקמה בסמוך לחווה. ב־23 בספטמבר 1856 הועברה אדמת קרוסבי לשרה וואליס (אנ') כדי לפצות אותה על חוב שאלישע אוסקר קרוסבי, היה חייב לה.[13] בשנת 1880, סקונדינו רובלס, אב לעשרים ותשעה ילדים, עדיין התגורר דרומית לפאלו אלטו, בסמוך למיקום שבו ממוקם מרכז הקניות סן אנטוניו (אנ') של ימינו במאונטיין ויו.
רבים מהשמות הספרדיים באזור פאלו אלטו מייצגים את המושגים והמורשת המקומית, שהתושבים לשעבר השתמשו בהם. הרחובות פנה קורט, שדרות מירנדה, שהם בעצם הכביש המהיר פוטהייל (אנ'), היו שמות הנשואין של חואנה בריונס וגם שמה כפי שמופיע בבתי משפט ובשדרות ובשמות רחובות אחרים בפאלו אלטו ובמאונטיין ויו הנמצאים על שטח שהיה בבעלותה כולל שטחים נרחבים בין אוניברסיטת סטנפורד, ורחוב גרנט.
העיירה מייפילד הוקמה בשנת 1855, סביב אתר תחנת הדיליז'נסים והפונדק המכונה "בקתת הדוד ג'ים" ליד צומת הרחובות אל קמינו ריאל ושדרת קליפורניה של ימינו בדרום פאלו אלטו.[14] באוקטובר 1863 נבנתה מסילת הרכבת בין סן פרנסיסקו לסן חוזה. שירות הרכבות עד סן חוזה החל בינואר 1864.[15][16] רחוב אל קמינו הפך לרחוב הראשי; הרחובות הצולבים מצפון-מזרח לדרום נקראו על שם גיבורי מלחמת האזרחים. שדרת קליפורניה הייתה במקור רחוב לינקולן. לעיירה היה עיתון משלה בשנת 1869 בשפות אנגלית וספרדית. בשנת 1903, היו בעיר מבשלות בירה ומפעל שימורים.
בשנת 1875, איש הכספים הצרפתי ז'אן בפטיסט פאולין קפרון, הידוע יותר בשם פיטר קוטס, רכש קרקעות במייפילד ובארבע מקומות נוספים סביב שכונת קולג' טרס (אנ') שבפאלו אלטו של ימינו – יותר מאלף דונם המשתרעים מכביש פאייג' מיל (אנ') של היום לרחוב סרה. קוטס כינה את רכושו חוות איירשייר. מגדל הלבנים המהולל בגובה 15 מטר ליד נחל מטדרו סימן ככל הנראה את הפינה הדרומית של נחלתו. בשנת 1876 לילנד סטנפורד האב החל לרכוש אדמות באזור עבור חוות סוסים, שנקראה חוות פאלו אלטו. סטנפורד רכש את חוות איירשייר בשנת 1882.[17] בשנת 1891 הוא ואשתו ג'יין הקימו את אוניברסיטת סטנפורד, שהוקדשה לבנם לילנד סטנפורד ג'וניור (אנ'), שמת מטיפוס הבטן בגיל 15 בשנת 1884. בשנת 1886 הוא הציע להקים את האוניברסיטה במייפילד. עם זאת, היה לו תנאי אחד: היה צריך לאסור אלכוהול מהעיירה. העיר מייפילד, שהייתה ידועה בשלוש המסבאות הסוערים שלה, דחתה את בקשתו. הסרוב לבקשתו מטעם עיריית מייפילד הביא אותו להקים את האוניברסיטה בעיר טמפרנס temperance town בעזרת חברו טימותי הופקינס (אנ') מחברת מסילת הברזל הדרומית של האוקיינוס השקט, שקנה בשנת 1887 שלושה קלומטרים רבועים של קרקע פרטית עבור העיר החדשה. השטח שהופקינס רכש, היה תחום בשדרות אל קמינו ריאל, נחל סן פרנסיסקיטו, ברחובות בויס, צ'אנינג, מלוויל, שדרות הופקינס ודרך אמברקדרו.[18] בשנת 1994 הוכרז השטח שהופיקנס רכש כמחוז מורשת מקומי במהלך אירועי המאה שנה לפאלו אלטו. סטנפורד הקים את האוניברסיטה שלו, אוניברסיטת סטנפורד ואת תחנת הרכבת של פאלו אלטו (בשדרת האוניברסיטה) ליד העיר החדשה שלו. תחילה נקראה האוניברסיטה החדשה אוניברסיטת פארק[ה]. בשנת 1894 האוניברסיטה נכללה בתחום המוניציפלי של פאלו אלטו. בתמיכת סטנפורד, פאלו אלטו גדלה לעיר בגודל של מייפילד. בינואר 1905 לאחר סכסוכים ממושכים בתוך מייפילד הרשות המקומית קבלה החלטה לאסור קיום מסבאות ופאבים בעיר. ב־2 ביולי 1925, אישרו תושבי פאלו אלטו את סיפוח מייפילד ושתי הערים אוחדו רשמית ב־6 ביולי 1925.[14] כתוצאה מכך יש בפאלו אלטו שני אזורים במרכז העיר: אחד לאורך שדרת האוניברסיטה ואחד לאורך שדרת קליפורניה.
העיתון מייפילד ניוז כתב הספד משלו כעבור ארבעה ימים:
עם תחושת חרטה עמוקה אנו רואים ברחובותינו היום את אלה שמוכרים, או נותנים, את העיר הקטנה והיפה שלנו לקהילה חיצונית. ראינו את מייפילד גדלה מכפר קטן, כשפאלו אלטו לא הייתה אלא שחת על שחת, לגודלה הנוכחי... ובתחושת צער אנו שוקלים את העובדה שיש מי שימכור או ימסור את העיר.[19]
פאלו אלטו המשיכה לספח עוד אדמות, כולל את אזור מרכז הקניות סטנפורד (אנ') בשנת 1953. פארק המחקר סטנפורד (אנ'), דרך Embarcadero צפונית מזרחית לביישור Bayshore, ואזור West Bayshore / San Antonio Road סופחו במהלך שנות החמישים של המאה העשרים. שטחי אדמה גדולים ממערב לכביש המהיר פוטהייל סופחו בין השנים 1959–1968. הסיפוחים הגדולים האחרונים היו של פארק בארון Barron Park בשנת 1975 וב־1979 שטח גדול של ביצות הגובלות במפרץ סן פרנסיסקו.[20]
רבים מחברי הסגל הראשון של אוניברסיטת סטנפורד התיישבו בשכונת פרופסורוויל (אנ') Professorville בפאלו אלטו. שכונת פרופסורוויל, הוכרזה כרובע היסטורי לאומי מוכרז, התחומה בין הרחובות שדרות קינגסלי, לינקולן ואדיסון והרחובות הצולבים רמונה, בראיינט וויברלי. הרובע כולל מספר רב של בתי מגורים שמורים היטב משנות ה-90 של המאה העשרים. כולל הבית ברחוב קינגסלי 833, ברחוב לינקולן 345 וברחוב קינגסלי 450. ברחוב בראיינט 1044 היה ביתו של ראסל וריאן (אנ'), ממציא שותף של שפופרת קליסטרון (אנ'). אתר המעבדה הפדרלית לטלגרף (אנ'), הממוקם בצ'אנינג 218, הבית הוא ציון דרך היסטורי בקליפורניה, המכיר בהמצאתו של לי דה פורסט בשנת 1911 של שפופרת הריק והמתנד האלקטרוני באותו מקום. בשדרת אדיסון 367 ממוקם המוסך ששימש את היולט פקארד. ברחוב רמונה נמצא עוד מבנה היסטורי, במרכז העיר בין שדרות האוניברסיטה והמילטון. בית הספר הסיני פאלו אלטו הוא העתיק ביותר באזור המפרץ כולו. הוא גם ביתה של חברת האופרה השנייה הוותיקה ביותר בקליפורניה, האופרה של ווסט ביי.
בפאלו אלטו, נמצא גם מועדון הבייסבול הוותיק של קבוצת Palo Alto Oaks. הוא נמצא באזור המפרץ מאז שנת 1950, שמונה שנים יותר מה-San Francisco Giants מסן פרנסיסקו. את ה-Oaks ניהל במקור טוני מק'אביץ' במשך 49 שנים.[21] ל-Oaks היסטוריה עשירה בקהילת פאלו אלטו.[22]
פאלו אלטו נמצאת בחלק הדרום-מזרחי של חצי האי סן פרנסיסקו (אנ'). העיר מפוצלת לשני חלקים עם מעבר צר ביניהם. הדרומי הממוקם מדרום לכביש המהיר 280. זהו אזור הררי מאוכלס בדלילות כשרוב השטח הוא שמורות טבע שמורת פירסון-אראסטרדרו (אנ') ושמורת הטבע פארק פוטהילס. שתיהן מהוות חלק ממערכת הפארקים של פאלו אלטו. העיר משתרעת לאורך רכס הרי סנטה קרוז (אנ').
החלק הצפוני מאוכלס בצפיפות והוא גובל בנחל סן פרנסיסקיטו, בעיר מנלו פארק ובעיר מזרח פאלו אלטו הסמוכה שבמחוז סן מטאו. לכיוון צפון, מפרץ סן פרנסיסקו. לכיוון צפון-מזרח, הערים מאונטיין ויו, לוס אלטוס. ממזרח לוס אלטוס הילס. מדרום-מערב ומערב אוניברסיטת סטנפורד. מספר כבישים עיקריים חוצים את שטחי העיר מצפון מערב לדרום מזרח. הכביש הרחב ביותר והקרוב ביותר למפרץ הוא הכביש המהיר ביישור והיציאה לכיוון פנים הארץ הוא רחוב אלמה שהוא הכביש המהיר המרכזי, אל קמינו ריאל והכביש המהיר פוסטהיל. הכביש המהיר 280 מקביל וחוצה את המסדרון הצר של הארץ המחבר בין שני האזורים המרכיבים את פאלו אלטו. בניצב מעט לכבישים אלה הכבישים/רחובות Sand Hill Road מ-El Camino עד שהוא חוצה את נחל סן פרנסיסקיטו לכיוון מנלו פארק.
על פי נתוני מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחה הכולל של העיר הוא 67 קילומטרים רבועים. 62 קילומטרים רבועים ממנו זו קרקע ו-4.9 קילומטרים רבועים (או 7.38%) הם מים. הגובה הרשמי מעל פני הים הוא 9 מטרים,[23] אך ישנם אזורים של העיר הנמצאים בתחומי הגבעות של חצי האי סן פרנסיסקו.
מים
בפאלו אלטו זורמים כמה נחלים, שזורמים צפונה לכיוון מפרץ סן פרנסיסקו, נחל אדובי (אנ') הזורם בגבול המזרחי של העיר, נחל סן פרנסיסקיטו (אנ') מהווה את הגבול המערבי של העיר, ונחל מטדרו (אנ') זורם בין שני האחרים. נחל אראסטרדרו (אנ') הוא יובל לנחל מטדרו, ונחל בארון מוסט כעת לכיוון נחל אדובי מדרום לכביש 101 על ידי ערוץ הסחה. הערוץ המרכזי של נחל סן פרנסיסקיטו נוצר על ידי מפגש הנחלים נחל קורטה מאדרה ונחל דובים לא הרחק מסכר סירסוויל.
מאפיינים סביבתיים
יש בפאלו אלטו מספר בתי גידול טבעיים משמעותיים, לרבות שפכי נהרות, גדות נחלים, ויערות עצי אלון. רבים מבתי הגידול הללו נראים בפארק פוטהילס, שבבעלות העיר. שדרת צ'ארלסטון עוברת באזור ביצות וחוף ים עשיר בבתי גידול, המספקים אזורי האכלה למגוון ציפורי חוף ושאר חיות בר בשפך.[24]
אקלים
אופייני לאזור מפרץ סן פרנסיסקו, בפאלו אלטו יש אקלים ים-תיכוני עם חורפים קרירים ורטובים וקיצים חמים ויבשים. בדרך כלל, בחודשים החמים יותר, כאשר השמש שוקעת, חזית ערפל זורמת מעל הגבעות מערבה ומכסה את שמי הלילה, כך נוצרת שמיכה ערפל המסייעת בלכידת האוויר החם של הקיץ הנספג במהלך היום באדמה. למרות זאת, נדיר שהטמפרטורה הנמוכה בלילה תעלה מעל 16 מעלות צלזיוס.
בינואר הטמפרטורות הממוצעות נעות בין C° 3.6 עד C° 14.1. בחודש יולי הטמפרטורות הממוצעות נעות בין C° 12.7 עד C° 25.8. ב-15 ביוני 1961 הטמפרטורה הגבוהה ביותר הייתה C° 42 וב־17 בנובמבר 2003 טמפרטורת השיא הנמוכה ביותר הייתה C°-9. הטמפרטורות מגיעות ל-C° 32 מעלות צלזיוס ומעלה בממוצע 9.9 ימים ימים בשנה. הטמפרטורות יורדות מתחת ל-C° 32 בממוצע של 16.1 יום ימים בשנה.
הרי סנטה קרוז שבמערב, יוצרים "צל גשם" בפאלו אלטו, וכתוצאה מכך כמות הגשמים השנתית הממוצעת עומדת על 389 מילימטרים בלבד. גשמים יורדים בממוצע 57 ימים בשנה. שנת 1983 הייתה השנה הרטובה ביותר. ירדו בה 826 מילימטרים גשם והשנה היבשה ביותר הייתה 1976 בה ירדו רק 186 מילימטרים גשם בלבד. החודש הגשום ביותר היה פברואר 1998 בו ירדו 95 מילימטרים גשם ביום אחד. שלג נדיר מאוד במרכז העיר פאלו אלטו, אך ב-21 בינואר 1962 וב־5 בפברואר 1976 ירד שלג בפאלו אלטו וברוב אזור מפרץ סן פרנסיסקו. שלג שכיסה את מרכז העיר הגיע לגובה 38 מילימטרים.[25] השלג נפוץ יותר בחלקים הגבוהים של העיר.[26]
על פי מערכות סיווג האקלים של קופן, לפאלו אלטו אקלים ים תיכוני חם בקיץ (Csb).[27]
| אקלים בפאלו אלטו Palo Alto בממוצע בין השנים 1953 לבין 2017 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 14.1 | 16.2 | 18.1 | 20.3 | 22.9 | 25.3 | 25.8 | 25.8 | 25.8 | 22.9 | 17.9 | 14.3 | 20.8 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 3.6 | 5.2 | 6.2 | 7.2 | 9.3 | 11.4 | 12.8 | 12.7 | 11.6 | 9 | 5.9 | 3.5 | 8.2 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 74 | 71 | 56 | 25 | 7.6 | 2.5 | 0 | 0 | 0 | 5.1 | 18 | 41 | 360 |
| מקור: National Centers for Environmental Information - Daily Summaries Station Details (for station USC00046646), 2020-09-27 | |||||||||||||
תושבי פאלו אלטו התאגדו בשנת 1894. בשנת 1909 תושבי העיר התחייבו לקבל על עצמם את האמנה העירונית (אנ'). הממשל המקומי מורכב ממועצה עירונית בת חמישה-עשר חברים, שמונו לעמוד בראש וועדות בעלות אחריות ממשלתית. בשנת 1950 אימצה העירייה את חוקי מועצת הממשל העירוני. הוועדות שמונו מייעצות למועצת העיר בנושאים מיוחדים, כגון תכנון השימוש בקרקע, שירותים וספריות. לוועדות אלה אין סמכות ישירה על עובדי העירייה. מועצת העיר מונה שבעה חברים בלבד.
ראש העיר וסגן ראש העיר מכהנים שנה בכל פעם, כאשר הקדנציות מסתיימות בינואר. הבחירות הכלליות לעירייה נערכות בחודש נובמבר של השנים הזוגיות. תקופת הכהונה של מועצת העיר נמשכת ארבע שנים.[28]
על פי מחקר שנערך בשנת 2015, נמצא ששיעור הארנונה האפקטיבי של העיר היה 0.42% נמוך יותר מבין ערי קליפורניה שנכללו במחקר.[29]
בבית המחוקקים של מדינת קליפורניה, פאלו אלטו מיוצגת על ידי המפלגה הדמוקרטית.[30][31][32] גם בבית הנבחרים של ארצות הברית, פאלו אלטו מיוצגת על ידי נציגי המפלגה הדמוקרטית.
על פי הרשויות של מדינת קליפורניה, נכון ל-10 בפברואר 2019, בפאלו אלטו יש 40,040 מצביעים רשומים. מתוכם 20,857 (52.1%) הם דמוקרטים, 4,689 (11.7%) הם רפובליקנים, ו-13,520 (33.8%) סירבו להצהיר לאיזה מפלגה פוליטית הם משתייכים.[33]
| שנת המפקד | מספר תושבים | השינוי באחוזים (%) |
|---|---|---|
| 1900 | 1,658 | - |
| 1910 | 4,486 | 170% |
| 1920 | 5900 | 31.5% |
| 1930 | 13,652 | 131.4% |
| 1940 | 16,774 | 22.9% |
| 1950 | 25,475 | 51.9% |
| 1960 | 52,287 | 105.2% |
| 1970 | 56,040 | 7.2% |
| 1980 | 55,225 | 1.5%- |
| 1990 | 55,900 | 1.2% |
| 2000 | 58,598 | 4.8% |
| 2010 | 64,403 | 9.9% |
| 2019 | 65,364 ~ [35] | 1.5% |
2010
במפקד ארצות הברית משנת 2010 דיווח כי בפאלו אלטו התגוררו 64,403 תושבים.[36] צפיפות האוכלוסייה הייתה 964.3 אנשים לקילומטר מרובע. הרכב האוכלוסייה של פאלו אלטו היה: 41,359 (64.2%) לבנים, 17,461 (27.1%) אסייתים, 1,197 (1.9%) אפרו-אמריקאים, 121 (0.2%) אינדיאנים, 142 (0.2%) תושבי האוקיינוס השקט, 1,426 (2.2%) אחרים.
במפקד האוכלוסין דיווח כי 63,820 אנשים (99.1% מהאוכלוסייה) התגוררו במשקי בית פרטיים, 205 (0.3%) התגוררו בשיכונים שאינם ממוסדים, ו-378 (0.6%) בשיכונים ממוסדים.
בעיר היו 26,493 משקי בית, בתוכם 8,624 (32.6%) ילדים מתחת לגיל 18 שהתגוררו בהם, 13,975 (52.7%) היו זוגות נשואים דו מיניים החיים יחד, 1,843 (7.0%) היו נשים, בעלות בתים ללא בעלים בזמן המפקד, 659 (2.5%) היו גברים בעלי בתים ללא אישה. היו 979 (3.7%) שותפות לא-נשואות ו-188 (0.7%) זוגות נשואים או שותפויות חד-מיניות. 7,982 משקי בית (30.1%) בבעלות אנשים פרטיים, וב-3,285 (12.4%) משקי בית היה אדם שגר לבד שהיה בגיל 65 ומעלה. בעיר היו 16,477 משפחות (62.2% מכלל משקי הבית); גודל המשפחה הממוצע היה 3.04 נפשות.
התפלגות האוכלוסייה לפי גיל הייתה: 15,079 אנשים (23.4%) מתחת לגיל 18, 3,141 אנשים (4.9%) בגילאים 18 עד 24, 17,159 אנשים (26.6%) בגילאים 25 עד 44, 18,018 אנשים (28.0%) בגילאים 45 עד 64 ו-11,006 אנשים (17.1%) שהיו בני 65 ומעלה. הגיל החציוני היה 41.9 שנים. על כל 100 נקבות היו 95.7 גברים. על כל 100 נשים בגיל 18 ומעלה, היו 93.0 גברים.
2000
נכון למפקד האוכלוסין[37] בשנת 2000, התגוררו בעיר 58,598 נפשות, 25,216 משקי בית ו-14,600 משפחות. צפיפות האוכלוסייה היה 955.8 לקילומטר מרובע. היו 26,048 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 424.9 לקילומטר מרובע. הרכב אכלוסית העיר היה 75.76% לבנים, 2.02% אפרו אמריקאים, 0.21% אינדיאנים, 17.22% אסיאתיים, 0.14% תושבי האוקיינוס השקט, 1.41% אחרים.
היו 25,216 משקי בית, מתוכם היו 27.2% ילדים תושבים מתחת לגיל 18, 48.5% היו זוגות נשואים שחיו יחד, 7.0% היו נשים בעלות בית בית ללא נוכחות בעל, ו-42.1% לא היו משפחות. 32.6% מכלל משקי הבית היו מורכבים מאנשים פרטיים בודדים, ב-10.8% גרו בודדים בני 65 ומעלה.
התפלגות הגילאים בעיר הייתה, 21.2% מתחת לגיל 18, 4.9% בגילאים בין 18 ל-24, 32.4% בגילאים מ־25 ל־44, 25.9% בין 45 ל־64, ו-15.6% שהיו בני 65 או מבוגר יותר. הגיל החציוני היה 40 שנה. על כל 100 נקבות היו 95.8 גברים. על כל 100 נשים בגיל 18 ומעלה, היו 93.6 גברים.
על פי הערכה לשנת 2007 ההכנסה החציונית למשק בית בעיר הייתה 119,046 דולר וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 153,197 דולר.[38] לגברים הייתה הכנסה חציונית של 91,051 $ לעומת 60,202 $ לנקבות. ההכנסה לנפש בעיר הייתה 56,257 דולר. כ-3.2% מהמשפחות ו-4.8% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כש-4.0% מאלה מתחת לגיל 18 ו-5.0% מבני 65 ומעלה.
בפאלו אלטו, צפונית לכביש המהיר אורגון, יש הרבה מאוד בתים ישנים ביותר, כולל בתים שמקורם בשנות ה-90 של המאה העשרים, אך רובם נבנו בארבעת העשורים הראשונים של המאה העשרים. מדרום לכביש המהיר אורגון, בתים, רבים המעוצבים בסגנון יוסף אייכלר (אנ') שנבנו בעיקר ב־20 השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה.
בעוד שבעיר ישנם בתים שמחירם נע בין 800,000 דולר ליותר מ־40 מיליון דולר, חלק ניכר ממלאי הדירות של פאלו אלטו הוא בסגנון פרברי של המעמד הבינוני של אמצע המאה העשרים בקליפורניה. מחיר החציוני של הבתים שנמכרו בכל פאלו אלטו היה יותר מ־1.2 מיליון דולר בשנת 2007[39] ו-1.4 מיליון דולר ביולי 2009.[40] פאלו אלטו מדורגת כעיר החמישית היקרה ביותר בארצות הברית נכון לשנת 2007, כאשר מחיר המכירה הממוצע של הבתים היה 1,677,000 דולר.[41] בשנת 2010 דורגה פאלו אלטו כעיר השנייה היקרה ביותר בארצות הברית. המחיר לבית עם ארבעה חדרי שינה, שני חדרי אמבטיה, היה בממוצע 1.48 מיליון דולר.[42] הסיבה העיקרית למחירי שוק הדיור הגבוהים בפאלו אלטו היא מדיניות הבנייה בעיר המגבילה בנייה חדשה בעיר. כתוצאה מחוסר האיזון בין כמות מבני המגורים לבין כמות מקומות העבודה ומהמשרות האטרקטיביות ביותר. עד שנת 2020, התנגדות התושבים לבנייה חדשה למגורים הביאה לכך שעריית פאלו אלטו אפשרה רק בנייה למגורים לבעלי הכנסה נמוכה המחויבת על פי חוקי ארצות הברית, שצריכה לעמוד על 13% ממספר התושבים כמופיע במפקד הלאומי, ו-6% עבור דיור בעלי הכנסה נמוכה מאוד.[43]
בנוסף, בתי ספר של פאלו אלטו דורגו כבעל הרמות הגבוהות ביותר באזור המפרץ. פאלו אלטו היא לפי כמה מדדים עיר המכללות היקרה ביותר בארצות הברית.[44] רוב הסטודנטים בסטנפורד גרים בקמפוס שבעיר.[45]
היסטוריית הדיור
שוק הדיור המוצלח והיקר של פאלו אלטו לא מתקיים במקרה. זו גם תוצאה של מדיניות הגירה לערים העשירות והלבנות שהייתה נהוגה לאורך המאה ה-20. המדיניות שהונהגה עשתה שימוש באמנות מגבילות, שאסרו על מכירת בתים לאוכלוסייה בלתי רצויה כגון אפרו-אמריקאים, אסייתים ואחרים.[46] בנוסף נעשה שימוש באסטרטגיות שהופעלו כדי להחדיר פחד בתושבי השכונות הלבנות על מנת שהאוכלוסייה הלבנה תעזוב את האזורים בפאתי העיר. אסטרטגיה ההפחדה גרמה לכך שהמוכרים העלו את מחירי הבתים בשעה שהבינו שהמתווכים מתכוונים לרכוש בתים בשכונות הלבנות עבור רוכשים שאינם לבנים.[47]
בפאלו אלטו, היו כמה תנועות שהתנגדו למדיניות ההדרה כגון, עמותת פאלו אלטו פייר פליי שהיו לה כמה הצלחות כנגד מדיניות הדיור המפלה בשנות החמישים. בנוסף, האדריכל והיזם ג'וזף אייכלר, שתכנן בתים רבים בפאלו אלטו, הכריז שהוא מעדיף למכור בתים למיעוטים וסירב לעמוד בהנחיות של עמותות הנדל"ן שהפלו בין התושבים.[46]
פאלו אלטו משמשת מוקד כלכלי מרכזי בעמק הסיליקון, ונמצאים בה יותר מ־7,000 עסקים המעסיקים יותר מ־98,000 עובדים. חברות טכנולוגיה בולטות רבות שוכנות בפארק המחקר סטנפורד (אנ') שברחוב פייג' מיל, בזמן שרחוב סנד היל הסמוך הנמצא בעיר מנלו פארק (אנ') הסמוכה היא מרכז של חברות הון סיכון. כלכלת העיר עוקבת בדרך כלל אחר המגמות הכלכליות בשאר עמק הסיליקון. חברות ידועות ומכוני מחקר שקבעו את בסיסם בפאלו אלטו כוללים:[48]
- Houzz
- IDEO
- Institute for the Future
- Mashable
- Mopay
- Nanosys[49]
- Ning
- PAIX
- Palo Alto Medical Foundation
- Palo Alto Research Center (PARC)
- Playdom
- Socialtext
- Space Systems/Loral
- Tapulous
- Tesla
- Tibco Software
- Varian Medical Systems
- VMware
- Wilson Sonsini Goodrich & Rosati
- Xerox
חברות בולטות אחרות בעלות נוכחות משמעותית בפאלו אלטו כוללות:
- Amazon.com's A9.com
- Aricent
- Better Place
- Bon Appétit Management Company
- Cooley LLP
- Cloudera
- CPI International
- Electric Power Research Institute
- HP Inc.
- Accenture
- AOL Inc.
- CNF Inc.
- Dailymotion
- Infosys
- Dell
- Genencor
- Groupon
- Lockheed Martin
- Mercedes-Benz Research and Development North America, Headquarters[50]
- Merrill Lynch (largest office outside New York)
- Nokia Research Center
- Onlive
- Rave Wireless (founded in Palo Alto)
- Refund.me Group Inc.
- SAP SE (North American Labs)
- Skype[51]
- Talygen Business Intelligence[52]
- The Wall Street Journal
- Wso2
מטות של חברות רבות בערים סמוכות בעמק הסיליקון וכבר לא רק בפאלו אלטו. חברות שהמטות שלהן היו פעם בעיר וחוו צמיחה משמעותית בפאלו אלטו ועזבו. החברות הן גוגל (עברה למאונטיין ויו),[53][54] פייסבוק (עברה לפארק מנלו),[55] ו-PayPal (עברה לסן חוזה).[56]
המסחר הקמעונאי והמסעדות של פאלו אלטו כולל מרכז הקניות סטנפורד, הוא מרכז קניות יוקרתי באוויר הפתוח שהוקם בשנת 1955. מרכז העיר פאלו אלטו, נמצא בשדרת האוניברסיטה.
בפאלו אלטו הוקמה החנות הראשונה של אפל ברמת הרחוב, בנוסף גם חנות המיני הראשונה של אפל, החנות הראשונה של ווסט קוסט – הול פודס מרקט,[57] והחנות הראשונה של ויקטוריה'ס סיקרט.[58]
מעסיקים מובילים
על פי הדו"ח הכספי השנתי המקיף של העירייה לשנת 2019,[59] המעסיקים המובילים בעיר הם:
| # | מעסיק | מספר עובדים |
|---|---|---|
| 1 | בית החולים לילדים לוסיל פקרד | 5,700 |
| 2 | סטנפורד שירותי בריאות | 5,500 |
| 3 | אוניברסיטת סטנפורד | 4,500 |
| 4 | מערכת הבריאות ובתי אבות
לאזרחים ותיקים של פאלו אלטו |
3,900 |
| 5 | VMware Inc. | 3,500 |
| 6 | מעבדות SAP בע"מ | 3,500 |
| 7 | מערכות חלל / לורל | 2,800 |
| 8 | היולט פקארד | 2,500 |
| 9 | קרן הרפואה פאלו אלטו | 2,200 |
| 10 | מערכות רפואיות Varian | 1,400 |
לפאלו אלטו יש שירות עירוני בבעלות עיריית פאלו אלטו (CPAU), המספקים שירותי, משטרה, מים, חשמל, גז, פינוי אשפה וטיפול במערכת הביוב בגבולות העיר.[60]
שירותי המים והגז (WGS) מפעילים את רשתות הצנרת לחלוקת גז ומים בתחומי העיר. העיר מפעילה את מדי הגז והמים וגם מתחזקת את צנרת ההפצה. מים מגיעים ממעיינות ומבארות המופעלות על ידי העיר וממערכות של מחוז סן פרנסיסקו.
העיר מפעילה את רשתות החשמל והכבלים לטלמטריה. נקודות חיבור קושרות את העיר למערכת ההולכה החשמלית של PG & E, שמביאה כוח חשמלי ממספר מקורות לעיר. פאלו אלטו חברה בסוכנות הכוח של צפון קליפורניה, המייצרת בשיתוף פעולה חשמל לספקי כוח ממשלתיים כמו סנטה קלרה, סיטי רדינג ונמל אוקלנד. בערך אותה קבוצה של גופים מפעילה את סוכנות העברת הכוח החשמלי של צפון קליפורניה ה-TANC. הסוכנות מעבירה כוח בקווים משלה עד קולומביה הבריטית שבדרום אמריקה, דרך חיבור הדדי עם מינהל הכוח הפדרלי.
בפאלו אלטו מתקיים ויכוח קהילתי מתמשך על כך שהעיר מספקת קישוריות יקרה לסיבים אופטיים לכל בית. הוצעה סדרה של תוכניות פיילוט להוזלת הקישוריות. הצעה אחת קראה להתקין בעיר סיבים כהים (אנ'), שיסללו על ידי קבלן חיצוני שעלותם נמוכה בהרבה. שירותים המיוחסים באופן מסורתי לספק טלוויזיה בכבלים נמכרו לקונצרן מסחרי מוסדר. בעבר מערכת הכבלים הופעלה על ידי קואופרטיב בשם שותפות הכבלים פאלו אלטו. שירותי הטלפון בפאלו מסופקים על ידי חברת AT&T החל משנות השמונים של המאה העשרים.
במהלך הבצורת של תחילת שנות התשעים, פאלו אלטו העסיקה קציני סיור לאכיפת התקנות לחיסכון במים. הצוות, שנקרא "גוש באסטרס Gush Busters", סייר ברחובות העיר וחיפש צינורות מים דולפים ומערכות השקיה המנוהלות בצורה גרועה. נקבעו תקנות על מנת למנוע ממסעדות להגיש מים, נגר מהשקיה והשקיה במהלך היום. המטרה העיקרית של הצוות הייתה לחנך את הציבור בדרכים לחסוך במים. הדוחות לתושבים כללו גלויות תזכורת ידידותיות והודעות רשמיות יותר. כדי לקדם את מסר השימור, הצוות השתמש רק באופניים וטוסטוסים.
העיר הייתה בין הראשונות במחוז סנטה קלרה שהציעה שירות אמבולנסים ברמת הפרמדיק (EMT-P) לטפול מתקדם בחיי אדם (ALS). ברחבי המחוז, מחלקת כיבוי האש של פאלו אלטו מפעילה שני אמבולנסים פרא-רפואיים.
שירותי כיבוי האש של פאלו אלטו הם כרגע מכבי האש היחידים במחוז סנטה קלרה שמעבירים חולים מהאזורים הכפריים. הם גם מספקים את שירותי 911 במחוז סנטה קלרה. למחלקת הכיבוי של עיריית פאלו אלטו יש חוזה עם אוניברסיטת סטנפורד לכיסוי מרבית הקמפוס.[61] בסך הכול, בכיבוי האש של פאלו אלטו יש שש תחנות קבועות ועוד התחנה שנמצאת בפארק פוטהילס.[62]
תחנת המשטרה שכנה במקור בבניין האבן ברחוב בראיינט 450.[63] עם הזמן הוא הפך למרכז לאזרחים ותיקים ללא כוונת רווח, Avenidas.[64] מטה המשטרה המודרני נמצא בבניין העירייה. במחלקת השיטור יש פחות ממאה קציני משטרה מושבעים בתוספת כעשרה קציני מילואים וצוותים מקצועיים התומכים במשטרה ובארגון השירותים לבעלי החיים.
לימודים על-תיכוניים
בפאלו אלטו נמצאים אוניברסיטת פאלו אלטו (אנ'), בית ספר המתמקד לפסיכולוגיה ואוניברסיטת סטנפורד.
בתי ספר ציבוריים
בתי הספר המאוחדים של מחוז פאלו אלטו (אנ') מספקים חינוך ציבורי לרוב תושבי פאלו אלטו. על פי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של החינוך (אנ'), בפאלו אלטו היחס בין תלמידים למורים הוא מורה אחד ל־14.9 תלמידים,[65] שהוא נמוך בהרבה מהקהילות שמסביב. בבית הספר היסודי חואנה בריונס יש יחס תלמיד / מורה של אחד ל־14.4.[66] וועד בית הספר נפגש בימי שלישי בשעה 19:00; המפגשים פתוחים לציבור. ישיבות הוועד מועברים בשידור חי בערוץ 28. ערוץ 28 מופעל על ידי מרכז התקשורת הקהילתי[67] בפאלו אלטו, המסונף לאיגוד הלמידה הקהילתית.[68] תלמידי פאלו אלטו לומדים באחד משני בתי ספר תיכוניים, תיכון גאן (אנ') או בתיכון פאלו אלטו. ישנן גם 3 חטיבות ביניים: JLS, גרין ופלטשר (אנ').
בתי הספר הציבוריים של מחוז לוס אלטוס-מאונטיין וייו מספקים חינוך ציבורי עבור תושבי פאלו אלטו בכיתות, יסודי, חטיבת ביניים, תיכון ומבוגרים.
בתי ספר פרטיים
- בית הספר הבינלאומי באומן – בית ספר מונטסורי K-8 שנוסד בשנת 1995[69][70]
- בית ספר קסטיליה – מכינה לבנות מכיתות ו'-יב' למכללות, שנוסדה בשנת 1907
- בית ספר צ'לנג'ר – בית ספר K-8[71]
- בית ספר אסתר ב. קלארק – בית ספר לילדים עם אתגרים נפשיים או התנהגותיים[72]
- אקדמיית פיוז'ן פאלו אלטו – בית ספר אלטרנטיבי קטן 1-1 ל־6–12[73]
- בית הספר היהודי על שם גדעון האוזנר – בית ספר יהודי K-8[74]
- חטיבת הביניים לבנות – בית ספר עצמאי לבנות שהוקם בשנת 1998 במאונטיין ויו ועבר לפאלו אלטו בשנת 2011. יש בו כ-200 תלמידים בכיתות ו'-ח'.[75][76]
- בית הספר הבינלאומי – בית הספר לתלמידי א'-ח'. לבית הספר יש שני קמפוסים בפאלו אלטו. הוקם בשנת 1979.[77]
- בית הספר התיכון היהודי – קהילה – בית ספר תיכון עם לימודי חול ויהדות כאחד. נוסד בשנת 2002 בסן חוזה ועבר לפאלו אלטו בשנת 2005.[78]
- בית ספר – מפתחות – בית ספר עצמאי K-8 משותף ועצמאי[79]
- אקדמיית מאירה – בית ספר תיכון לנערות יהודיות אורתודוקסיות, שנוסד בשנת 2011[80]
- בית ספר סנד היל – בית ספר K-7[81]
- בית הספר הקתולי סנט אליזבת סיטון – בית ספר קתולי לגיל הרך עד כיתה ח' הממוקם בפאלו אלטו[82]
- בית ספר סטרטפורד – בית ספר K-5[83]
- בית ספר טרו – בית ספר K-5[84]
בתי ספר של סוף השבוע
- בית הספר לשפה היפנית באקדמיה של גרוסמן (グ ロ ス マ ン ・ ア カ デ ーGurosuman Akademī ) – תוכנית חינוכית בסוף השבוע היפני, מקיימת את שיעוריה במרכז הקהילתי קובברלי בפאלו אלטו.[85][86]
- בית הספר הסיני פאלו אלטו – בית הספר הסיני הוותיק ביותר בכל אזור מפרץ סן פרנסיסקו.
לספריית העיר פאלו אלטו יש חמישה סניפים, ובסך הכול 265,000 פריטים באוספים שונים.[87] משימת הספרייה היא לאפשר לאנשים לחקור כדי להעשיר את חייהם בידע, מידע והנאה. באתר הספרייה האינטרנטי, יכולים להשתמש בעלי כרטיס ספריה של פאלו אלטו. דף הספרייה הראשי מציע גם קישורים למאגרי מידע ראשוניים עם אוספי כתבי עת, עיתונים ומאמרים אחרים. ספריית העיר פאלו אלטו חברה גם בספריה הדיגיטלית של צפון קליפורניה, המאפשרת למחזיקי הכרטיס לדפדף ולהוריד ערכים דיגיטליים זמינים. כרטיסי הספרייה זמינים בחינם לתושבי קליפורניה.[88] ספריית מיטשל פארק, הגדולה בפאלו אלטו, הייתה בבנייה החל משנת 2010, אך נפתחה מחדש בדצמבר 2014.[89][90]
העיתון פאלו אלטו דיילי פוסט (אנ') מפרסם שישה ימים בשבוע. העיתון פאלו אלטו דיילי ניוז (אנ') שהוא יחידה בתוך חדשות סן חוזה מרקורי, מתפרסם חמישה ימים בשבוע. השבועון פאלו אלטו מתפרסם בימי שישי. פאלו אלטו טיימס, עיתון יומי, שימש את פאלו אלטו וערים שכנות החל משנת 1894. בשנת 1979 הוא שינה אתה שמו והפך לטריביון טיימס של חצי האי סן פרנסיסקו. העיתון חדל להתפרסם בשנת 1993.[91]
תחנת הרדיו KDOW 1220 AM (אנ') החלה לשדר בשנת 1949 בשם KIBE; מאוחר יותר שמה שונה ל-KDFC. היא משדרת בפורמט חדשות עסקיות. התחנה עצמה נמצאת במזרח פאלו אלטו בסמוך לגשר דומברטון (אנ'). הספק השידור שלה הוא של 5,000 ואט בשעות היום ו-145 ואט בלילה.
מרכז המדיה הקהילתי מידפנינסולה Midpeninsula Community Media Center מספק ערוצי טלוויזיה בכבלים ציבוריים, חינוכיים וממשלתיים (PEG), 26, 28, 29, 30 ו-75.[92]
בין שאר התוכניות, מכון פאלו אלטו מפעיל פסטיבל קולנוע ייחודי, שנקרא "פסטיבל הסרטים הבינלאומי פאלו אלטו", המתמקד בדרכים בהן טכנולוגיות חדשות משפיעות ומושפעות מהמהפכה האמנותית בתקשורת.
הסרט "פאלו אלטו" (אנ') משנת 2007[93] צולם בעיירת פאלו אלטו וברקע ניתן לראות ציוני דרך רבים של העיר.
כבישים
פאלו אלטו נגישה על ידי שני כבישים מהירים ארציים (פדרליים), .svg){kind=small}
– כביש 101 הארצי של מדינת ארצות הברית ו-.svg){kind=small}
– כביש מהיר 280, העיר מקושרת לכבישים המהירים על ידי הכביש המרכזי של חצי האי סן פרנסיסקו שעובר מצפון לדרום לאורך חצי האי סן פרנסיסקו שנקרא, אל קמינו ריאל (כביש 82 של מדינת קליפורניה
(אנ') 
– כביש 82). העיר מקושרת בעקיפין גם על ידי הכבישים המהירים 
– כביש 85 ו-
– כביש 84.
אין מוני חניה בפאלו אלטו, וכל החניונים העירוניים ומבני החניה הרב-מפלסיים הם בחינם, אך מוגבלים לשעתיים או שלוש בימי חול.[94] העירייה הוסיפה במרכז העיר מגרשי חנייה חדשים רבים כדי למנוע את הצפת רחובות העיר ברכבים.[95]
שדות תעופה
פאלו אלטו מקושרת גם על ידי שדה התעופה פאלו אלטו שבמחוז סנטה קלרה (אנ') (KPAO), אחד משדות התעופה העמוסים ביותר במדינה. הוא משמש נוסעים רבים שטסים (בדרך כלל במטוסים חד-מנועים פרטיים) מבתיהם בעמק המרכזי לעבודה באזור פאלו אלטו. שדה התעופה המסחרי הקרוב ביותר הוא נמל התעופה הבין-לאומי של סן חוזה (אנ') (SJC), הנמצא במרחק של כ-24 קילומטרים דרומית-מזרחית מהעיר. בקרבת מקום נמצא נמל התעופה הבין-לאומי של סן פרנסיסקו (SFO), הנמצא במרחק של כ-34 קילומטרים צפונית מהעיר.
רכבת
שירות רכבות זמין באמצעות קלטריין (אנ') הנוסעת בין סן פרנסיסקו דרך סן חוזה ומגיעה עד גילרוי (אנ') בדרום. לקלטריין יש שתי תחנות קבועות בפאלו אלטו, תחנת פאלו אלטו שבמרכז העיר פאלו אלטו. תחנת פאלו אלטו הראשית היא השנייה העמוסה ביותר בכל קו הרכבת קלטריין. התחנה ממוקמת בשדרת קליפורניה (אנ').[96] תחנה שלישית, תחנת סטנפורד, הממוקמת ליד רחוב עלמה ורחוב אמברקדרו, משמשת לאירועי ספורט מזדמנים (בדרך כלל פוטבול) באצטדיון סטנפורד (אנ').
אוטובוסים
מרכז התחבורה פאלו אלטו הסמוך לתחנת הרכבת פאלו אלטו הוא מרכז האוטובוסים המרכזי של מחוז סנטה קלרה בצפון. רשות התחבורה בעמק סנטה קלרה (אנ') (VTA) מספקת שירותי אוטובוסים דרך פאלו אלטו לחלקי מפרץ סן פרנסיסקו הדרומיים ולעמק הסיליקון. רשת התחבורה החופשית של אוניברסיטת סטנפורד (מרגריט) מספקת שירותי אוטובוסים (שטלים) בין אוניברסיטת סטנפורד ומרכז פאלו אלטו, לבין רשת התחבורה החופשית של פאלו אלטו (קרוסטאון ואמברקרדרו), שמבצעת סבבים בעיר בתדירות גבוהה, ומספקת שירות לנקודות מרכזיות בפאלו אלטו, כולל הספרייה הראשית, מרכז העיר, מסלול הגולף העירוני, מרכז התחבורה פאלו אלטו ושני בתי הספר התיכוניים.
רכיבה על אופניים
רכיבה על אופניים היא אמצעי תחבורה פופולרי בפאלו אלטו. 9.5% מהתושבים רוכבים על אופניים לעבודה,[97] האחוז הגבוה ביותר מכל עיר אחרת באזור מפרץ סן פרנסיסקו, והשלישי בגובהה בארצות הברית, אחרי דייוויס ובולדר. מאז 2003 קיבלה פאלו אלטו מעמד של "זהב" בליגה הידידותית לרוכבי אופניים בליגת האופניים האמריקאית.
השטח המישורי של העיר ורחובות מגורים השקטים והמוצלים מעצים מציעים נוחות ובטיחות לרוכבי אופניים. בנוסף, האקלים הממוזג הופך את הרכיבה לאורך כל השנה לנוחה. פאלו אלטו הייתה חלוצה בתפיסת שדרות האופניים (אנ') לאורך הכבישים, כבר בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים. העירייה שיפרה את רחוב בריאנט כדי לתעדף אותו עבור רוכבי האופניים על ידי הסרת שלטי עצירה, מתן אותות תנועה מיוחדים והתקנת מעבירי תנועה וגשר אופניים / הולכי רגל מעל נחל מטדרו. עם זאת, הרחובות ועורקי התנועה העמוסים מסוכנים לרוכבי אופניים עקב נפח תנועה מהיר וחוסר בנתיבי אופניים. הכבישים אל קמינו ריאל, רחוב עלמה והכבישים Embarcadero ו-Middlefield, זוהו כבעלי "עדיפות גבוהה" להוספת מסלולי אופניים לשיפור הבטיחות על ידי תוכנית תחבורה לאופניים של פאלו אלטו משנת 2003, עדיין אינם מוכנים לרוכבי אופניים.
משטרת פאלו אלטו החליטה להפסיק להשתמש בטייזרים לעיכוב רוכבי אופניים לאחר תקרית שהייתה בשנת 2012. בה נער בן 16, שרכב על אופניים עבר תמרור עצירה מבלי לעצור, נפצע לאחר ששוטרים רדפו אחריו, ירו לעברו טייזר ופתאום בלמו את מכונית הסיור שלהם מולו, וגרמו לנער להתרסק.[98]
מסלולי הליכה
בפאלו אלטו יש מסלולי הליכה מצוינים למעט חציית רחובות ועורקיי תנועה בעלי נפח גדול כמו אל קמינו ריאל וכביש המהיר אורגון. מדרכות זמינות כמעט בכל הרחובות העירוניים, למעט שכונת פארק ברון, שהייתה האחרונה ששולבה בעיר. רשת הרחובות של פאלו אלטו מחוברת היטב עם מעט רחובות ללא מוצא, במיוחד בשכונות הצפוניות הוותיקות בעיר. היער העירוני הנרחב, מספק צל וגיוון חזותי ומאט את תנועת כלי הרכב. 4.8% מהתושבים הולכים לעבודה.[97]
לפאלו אלטו יש שבע ערים אחיות, כפי שמופיע ברשימת הערים האחיות הבינלאומית:
אלבי, צרפת (מ־1994)
לינקופינג סיטי, שוודיה (מ־1987)
אואחאקה, מקסיקו (מ־1964)
היידלברג, באדן-וירטמברג, גרמניה (מ־2017)[99]
אנסחדה, הולנד (מ־1980)
פאלו, הפיליפינים (מ־1963)
צוצ'יורה, יפן (מ־2009)
בשנת 1989 קיבלה פאלו אלטו במתנה פסל עץ גדול בשם חברים זרים (Fjärran Vänner), של גבר, אישה, כלב וציפור היושבים על ספסל בפארק, מהעיר בשוודית לינקופינג. הפסל זכה לשבחים מצד אחד, והיו שחשבו שהוא "גרוטסקי". אלה שחשבו שהוא גרוטסקי, כיסו את הפסל במעין גלויה גדולה ממוענת שכותרתה "חזרה לשולח". פרופסור לשעבר באוניברסיטת סטנפורד נעצר בגין ניסיון להדליקו באש. היו גם כאלה ששטפו אותו בצבע.[100] בשנת 1993 כאשר נערפו ראשי הדמויות של הפסל המקוריים בליל כל הקדושים, הפך הפסל למקודש. זרי פרחים וכרטיסי ברכה הונחו עליו. בעקבות תרומה אנונימית הוחזרו הראשים. בתוך שבועות נערפו הראשים המשוחזרים שוב והפעם נעלמו. בסופו של דבר הוחלפו הראשים בראשים חדשים, בשלישית.
בשנת 2000 הפסל שאוחסן בינתיים נהרס סופית. באופן אירוני, הפסל שתוכנן לא כיצירת אמנות מתמשכת, אלא כמשהו שיש לטפס עליו באורך חיים של 10 עד 25 שנים חדל מלהתקיים כעבור 11 שנים.[101]
מבנים היסטוריים ואדריכלות
- המגדל הצרפתי נבנה בשנת 1876[102]
- בית הקהילה לשעבר של פאלו אלטו, בצומת שדרת האוניברסיטה ואל קמינו ריאל ; תוכנן על ידי ג'וליה מורגן כבית המארחת של YWCA, אך שימש לראשונה כמרכז חברתי במחנה פרמונט במהלך מלחמת העולם הראשונה; עכשיו הוא מסעדה, בשם מקארתור פארק.
- בית הצופים של הנערות לו הנרי הובר, "בית ישיבות של שבטי הצופים, העתיק ביותר שנותר בשימוש רציף בארצות הברית".[103]
- המוסך של פקארד בו הוקמה חברת היולט פקארד בשנת 1939.
- מדפסות בע"מ חֲנוּת סְפָרִים, שאינה פועלת, הייתה חנות ספרים עצמאית ונקודת ציון בשדרות קליפורניה והוזכרה על ידי ויקרם סת, ברומן "שער הזהב" (אנ'). היא נסגרה בשנת 2001.
- כנסיית סנט תומאס אקווינס היא הכנסייה העתיקה ביותר בפאלו אלטו.
- מועדון האישה של פאלו אלטו נבנה בשנת 1916 בסגנון טיודור-אומנים, שנרשם בשנת 2014 במרשם הלאומי למקומות היסטוריים.
טבע וטיולים
מוזיאונים, אמנות ובידור
- מרכז האמנות פאלו אלטו
- ליגת האמנות הפסיפית
- מרכז הקניות, סטנפורד
- שדרת האוניברסיטה (מרכז העיר פאלו אלטו)
- תיאטרון פאלו אלטו ורסי
- תיאטרון הילדים פאלו אלטו
- שחקני פאלו אלטו
- תיאטרון סטנפורד
- מוזיאון גן החיות של ופאלו אלטו
- מגרש החלקה על הקרח בווינטר לודג'
בתי ספר
- המכון לחקר הנפש (MRI)
- אוניברסיטת פאלו אלטו
- אוניברסיטת סופיה לשעבר המכון לפסיכולוגיה טרנספרסונלית
- אוניברסיטת סטנפורד
תובענה ייצוגית נגד יצרני סוללות
פאלו אלטו הייתה העיר הראשונה בקליפורניה שהשתתפה בתובענה ייצוגית נגד יצרני סוללות גדולים, ומשמשת כנציגה של ערים וגופים ציבוריים שונים ברחבי המדינה. התביעה הוגשה נגד יצרנים עולמיים של סוללות יוני ליתיום, כולל פנסוניק, LG Chem, סוני, היטאצ'י וסניו.
החברות הואשמו בפרקטיקות עסקיות לא הוגנות. כי יש להם מחירים קבועים של סוללות יוני ליתיום נטענות, המשמשות בדרך כלל במחשבים ניידים, סמארטפונים ומכשירי GPS, ועיריית פאלו אלטו רכשה הרבה מכשירים כאלה.
- John Jenks, David Crimp, C. Michael Hogan et al., Engineering and Environmental Evaluations of Discharge to the Coast Casey Canal and Charleston Slough, prepared by Kennedy Jenks Engineers and Earth Metrics Inc. (1976)
- Santa Clara County Heritage Resource Inventory, Santa Clara County Historical Heritage Commission, published by Santa Clara County, San Jose, Ca., June 1979
- A description of high-tech life in Palo Alto around 1995 is found in the novel by Douglas Coupland, Microserfs.
- Coleman, Charles M., P. G. and E. of California: The Centennial Story of Pacific Gas and Electric Company 1852–1952, (New York: McGraw-Hill, 1952).
- Hanson, Warren D., San Francisco Water and Power: A History of the Municipal Water Department and Hetch Hetchy System, (San Francisco: San Francisco Public Utilities Communications Group, 2002).
- Map: PG&E Backbone Gas Transmission System, (San Francisco: Pacific Gas and Electric Co., undated).
- Map: Water Conveyance, Treatment, and Distribution System, (San Jose: Santa Clara Valley Water District, 1978).
- Earthquake Planning Scenario Special Publication #61, (Sacramento, California: State of California, Division of Mines and Geology, 1981).
- $117,730,000 Bond Offering: Transmission Agency of Northern California, (Sacramento, California: Transmission Agency of Northern California, 1992).
אתר האינטרנט הרשמי של פאלו אלטו (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של פאלו אלטו (באנגלית)
- מפת שכונת פאלו אלטו
- לשכת המסחר של פאלו אלטו
- היסטוריה של פאלו אלטו. אורג: ההיסטוריה של פאלו אלטו
- העמותה ההיסטורית של פאלו אלטו
- מורשת פאלו אלטו סטנפורד
- פאלו אלטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פאלו אלטו היא עיר צ'רטר שבה, חוקי השלטון המקומי נקבעים לא על ידי חוקי קליפורניה, אלא על ידי מוסדות העיר עצמה, על בסיס אמנה חברתית בין רשויות העיר לבין תושביה.
- תרגום השם לאנגלית הוא:"Ranch at the bend in San Francisquito Creek" ובעברית השם: חווה בעיקול נחל סן פרנסיסקיטו
- תרגום השם לאנגלית הוא: "Corner or bend of the San Francisquito Creek" ובעברית השם: החווה בפינה של נחל סן פרנסיסקיטו"
- תרגום השם לאנגלית הוא: "Ranch of the Ewe/Lamb Pasture" ובעברית השם הוא: חוות מרעה הצאן
- השם "פאלו אלטו" באותה תקופה נקשר לקולג' טרס
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
