תת-משפחה של עצים במשפחת הברושיים (Cupressaceae) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקווים (שם מדעי: Sequoioideae) היא תת-משפחה של עצים במשפחת הברושיים (Cupressaceae). בעבר שויכה למשפחת הטקסודיים, אך בעקבות מחקרים נבלעה משפחה זו בתוך הברושיים.[1] תת-המשפחה כוללת שלושה סוגים, שבכל אחד מהם יש מין יחיד.
סקוויה ענקית (Sequoiadendron giganteum), הנקראת גם "סקוויון ענק" ו"סקוויית ההרים" - שם הסוג סקווידנדרון (Sequoiadendron).
סקוויה נאה (Sequoia sempervirens) הנקראת גם "סקוויית החוף" ומשמעות שמה המדעי היא "סקוויה ירוקת עד" - שם הסוג הוא סקוויה (Sequoia).
מטסקוויה (Metasequoia glyptostroboides) שמשמעות שמה המדעי היא "בעל איצטרובל מגולף" - שם הסוג מטהסקוויה (Metasequoia).
עצי הסקוויה הם הגדולים שבצמחים, והם שוברים שיאים רבים בממדיהם, הן בגובה והן בנפח. הם אף מהמובילים בתוחלת חייהם, כאשר גילם יכול להאריך לעד כ- 2,200 שנה. מקור השם "סקוויה" בשמו של ראש שבט הצ'ירוקי האינדיאני. בארצות הברית רווח השם "רדווד" (Redwood) כשם חליפי לעצי ה"סקוויה" ומקורו בצבע הגזע החום-אדמדם כצבע הקינמון.
התפוצה הטבעית והעיקרית של עצי "סקוויה ענקית" היא במורדות רכס סיירה נבדה במדינת קליפורניה בארצות הברית וריכוזם העיקרי בפארקים לאומיים וביערות לאומיים המשמרים אותם שהחשובים בהם הם: הפארק הלאומי סקוויה שבחורשת "היער הענק" שבשטחו הריכוז הגבוה ביותר של הפרטים הגדולים ביותר, הפארק הלאומי קינגס קניון הצמוד לפארק הלאומי סקוויה שבו נמצאת "החורשה הגדולה ביותר של עצי סקוויה ענקית" המכונה "חורשת הר הרדווד" ובה 15,800 עצים, הפארק הלאומי יוסמיטי שבו שלוש חורשות של עצי "סקוויה ענקית", היער הלאומי סקוויה שבו כ-41 חורשות במלואן או בחלקן והן למעלה ממחצית חורשות הסקוויה הענקית, היער הלאומי אינְיוֹ, היער הלאומי סיירה והיער הלאומי סטניסלוס.
התפוצה הטבעית והעיקרית של עצי "סקוויה נאה" היא בצפון אזור החוף שבמערב קליפורניה והריכוזים החשובים הם הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד שבו ארבעה מחמשת עצי "סקוויה נאה" הגבוהים ביותר וכן מרבית עצי "הסקוויה הנאה" הגדולים ביותר כולל תשעה מהעשרה הגדולים ביותר, הפארק המדינתי רדווד המבולדט שבו לפחות למעלה מ-500 עצים מתוך לפחות מעל 600 הגבוהים מעל 100 מטרים ו-23 מתוך 38 העצים הגבוהים מ-110 מטרים, "השמורה המדינתית יער מונטגומרי" (Montgomery Woods State Reserve) שבה שלושה מהעצים הגבוהים מ-110 מטרים, ו"מצבת הזיכרון הלאומית יער מיור" (Muir Woods National Monument) הנמצאת 19 ק"מ מצפון לסן פרנסיסקו ונקראת על שמו של ג'ון מְיוּר, בוטנאי, אקולוג וממייסדי התנועות לשימור המגוון הביולוגי ולהגנה מהתערבות האדם בטבע הפראי, שהציל את העצים מהמשך כריתה מסיבית, לאחר שנכרתו רבים מעצי הסקוויה שהיו מצויים בקליפורניה.
גובה: העץ הגבוה בעולם נכון ל-2008 הוא "היפריון", פרט של "סקוויה נאה" הגדל בפארק לאומי רדווד, החלק המרכזי של מערכת הפארקים רדווד. העץ מתנשא לגובה של מעל 115.6 מטרים (2011) וממשיך לגדול ולגבוה. גילו מוערך בכ-600 שנים, גיל הנחשב צעיר לעצי סקוויה. "סקוויה נאה" היא מין העצים הגבוה בעולם: לפחות מעל 600 פרטים גבוהים ממאה מטרים, כשלפחות 224 גבוהים מ-105 מטרים ולפחות 42 גבוהים מ-110 מטרים. מעל 500 מהגבוהים ממאה מטרים, 138 מהגבוהים מ-105 מטרים ו-26 מהידועים שגובהם מעל 110 מטרים צומחים בפארק המבולדט שבו 58% מ-50 העצים הגבוהים בעולם ו-66% ממאה הגבוהים ביותר. בשטח "הפארק הלאומי רדווד" גדלים ארבעה מחמשת העצים הגבוהים ביותר וחמישה משבעת הגבוהים ביותר.[2][3]
הגובה המרבי הידוע אליו הגיע פרט של "סקוויה ענקית" הוא כ-95.8 מטרים של עץ בשטח "היער הלאומי סקוויה" שהתגלה במהלך 2005. עד אז נחשב עץ ב"חורשת הר הרדווד" ב"פארק לאומי קינגס קניון" לעץ הגבוה בעולם כשהתגלה ב-1998 בגובה 94.9 מטרים. בפארק קינגס קניון שבעה מתשעת עצי הסקוויה הענקית הגבוהים ביותר כשהשניים האחרים צומחים בשטח "היער הלאומי סקוויה".[4]
העץ הגדול ביותר בעולם במונחי נפח הוא פרט של "סקוויה ענקית" הגדל בחורשת "היער הענק" שבשטח "הפארק הלאומי סקוויה" ומכונה "גנרל שרמן", על שם ויליאם שרמן ונפחו במדידה האחרונה הוערך ב-1489 מטר מעוקב של עץ. גובהו היה 84.2 מטרים, היקפו בבסיסו כ-33 מטרים וקוטרו כ-11 מטרים, והמסה שלו הוערכה ב-5,600 טונות מטריות בקירוב כשמסת גזעו בלבד היא מעל 1,250 טונות מטריות. תשעה-עשר פרטים של "סקוויה ענקית", מין העצים הגדול בעולם, הם עם נפח של לפחות 1,000 מטרים מעוקבים של עץ, כששמונה מהם צומחים בחורשת "היער הענק" כולל שלושה מארבעת הגדולים ביותר וחמישה מעשרת העצים הגדולים ביותר.[5] הנפח המרבי אליו הגיע פרט של "סקוויה נאה", מין העצים השני בגודלו, הוא 1,206 מטרים מעוקבים של עץ שהוא הנפח המוערך של "המונרך האבוד" המתנשא לגובה של 98 מטרים וצומח ב"חורשת הטיטאנים" בשטח "הפארק המדינתי "רדווד ג'דדיה סמית'" במערכת הפארקים רדווד, והוא העץ התשיעי בגודלו בעולם לאחר שמונה עצים של "סקוויה ענקית". נפחם של חמישה עצי "סקוויה נאה" עולה על 1,000 מטרים מעוקבים, והוא מין העצים היחיד למעט "סקוויה ענקית" הכולל פרטים כאלו. וכן הוא מין העצים היחיד למעט "סקוויה ענקית" הכולל פרטים שהם בין 50 עצים הגדולים בעולם, כשחמשת הפרטים המוזכרים לעיל מצויים בין 20 העצים הגדולים ביותר. במערכת הפארקים רדווד צומחים מרבית עצי ה"סקוויה נאה" הגדולים ביותר, כולל תשעת הגדולים ביותר ו-22 מבין 25 עצי ה"סקוויה נאה" הגדולים ביותר, כשבפארק "ערוץ הערבה" צומחים רובם כולל ארבעה-עשר מה-25 הגדולים ביותר ובהם ארבעה מעשרת הגדולים ביותר, ובפארק ג'דדיה סמית' גדלים ארבעה מששת הגדולים ביותר.[6]
The Giant Sequoia -- Forest Masterpiece, רשימת 35 עצי הסקוויה הענקית הגדולים ביותר באתר של "שירות הפארקים הלאומיים" של ארצות הברית (כוללת את "וושינגטון" שבפארק לאומי סקוויה לפני שנפגע בשריפה וסערה).
Gadek, P.A., Alpers, D.L., Heslewood, M.M., and Quinn, C.J. (2000). Relationships within Cupressaceae sensu lato: A combined morphological and molecular approach, American Journal of Botany, 87(7): 1044-1057.
ב-1872 דווח באוסטרליה על שני פרטים של עצי אקליפטוס שהגיעו לגבהים של כ-132 ו-140 מטרים, אך עצים אלו נכרתו לפני שנים רבות ולא ניתן לבדוק טענות אלו. עץ האקליפטוס הגבוה ביותר הידוע בימינו מגיע לגובה 97 מטרים. האקליפטוס הגבוה ביותר שנכרת, שיש ביטחון מסוים לגבי מדידתו, היה בגובה של כ-114 מטרים. לפי מחקר ביולוגי משנת 2004 (George W. Koch, Stephen C. Sillett, Gregory M. Jennings & Stephen D. Davis, The limits to tree height, letters to nature, 2004 Nature Publishing Group), שיא הגובה האפשרי לעץ הוא 130-122 מטרים, כפוף לכוח הכבידה ולחיכוך בין המים לנימים שדרכם הם זורמים.
