Loading AI tools
איש צבא ישראלי, אלוף במיל', ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי לשעבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס ידלין (נולד ב-20 בנובמבר 1951) הוא אלוף במילואים בצה"ל, שכיהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. הנשיא והמייסד של Mind Israel. ידלין היה טייס קרב בחיל האוויר, ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן).
 | |
| אלוף עמוס ידלין ביוני 2005, במדי חיל האוויר | |
| לידה |
20 בנובמבר 1951 (בן 72) חצרים, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| צאצאים |
רותם ידלין |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1970–2010 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפוריםמבצע אופרה  מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחון מבצע אופרה האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי | |
  | |
.jpg)
ידלין נולד וגדל בקיבוץ חצרים שבנגב, הבכור מבין שלושת בניהם של עדה ואהרן ידלין, נכדו של דוד הכהן, ואחיינו של האלוף עוזי נרקיס. בנובמבר 1970 התגייס לצה"ל. עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-1972 הוצב כטייס A-4 סקייהוק ("עיט") בטייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") בבסיס חצרים. ב-1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים, שביומה הראשון ערך את גיחתו המבצעית הראשונה[1]. לאחר המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.
ב-1976 הוצב כטייס נשר בטייסת 253 ("טייסת הנגב") בבסיס איתם שבסיני. ב-1978 מונה למפקד גף הדרכה בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי כפיר מבסיס חצור. ב-1979 מונה למפקד גף יירוט בטייסת 109 ("טייסת העמק") בבסיס רמת דוד. בתחילת שנות השמונים היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-F-16 ("נץ") בארצות הברית. ב-1980 מונה לסגן מפקד טייסת (סמ"ט ב') בטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד.
ב-1981 מונה לסמ"ט א' בטייסת 253 שבבסיס רמון. אף על פי שעבר טייסת, השתתף ב-7 ביוני באותה שנה ב"מבצע אופרה" (מבצע תקיפת הכור בעיראק), והיה אחד משמונת הטייסים שנבחרו למשימה. ב-1982 השתתף במלחמת לבנון, וב-1983 יצא ללימודי תואר ראשון בחוג לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985, עם סיום לימודיו, מונה למפקד טייסת 116 ("טייסת הכנף המעופפת"), שהפעילה מטוסי A-4N סקייהוק ("עיט") מנבטים.
ב-1987 עבר הסבה למטוס F-15 ("בז") ומונה למפקד טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס תל נוף. בעת היותו מפקד הטייסת יצא במטוס F-15 חד-מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל קרב אוויר. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים, ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו, שוגר טיל אוויר-אוויר חי ופגע בחברו. באירוע, שנחשב נדיר בחומרתו, נפגע המטוס ופרצה בו אש במנוע ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן-נון, בו ביקש לסיים את תפקידו[2].
אחרי שפרש מפיקוד על הטייסת מונה ב-1988 לראש ענף אימוני קרב בלהק אוויר. ב-1989 מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שבלהק ראש המטה, ובאפריל 1990 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר. ביוני 1993 יצא ללימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת 1994 מונה למפקד בסיס נבטים וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום. בשנת 1995 מונה למפקד בסיס חצרים והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-F-15I ("רעם"). בשנת 1998 מונה לראש להק המודיעין (למד"ן), ובשנת 2000 מונה לראש מטה חיל האוויר[3].
במהלך שירותו הצבאי צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.
בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי המילואים במחסומים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין בלשון: "זאת עבודה מחורבנת. לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה"[4]. בשנת 2003 כתב מאמר עם פרופ' אסא כשר ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות הסיכולים הממוקדים[5]. בשנת 2004 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית.
ב-5 בינואר 2006 מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את ידלין לראש אגף המודיעין[6]. הוא היה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה[7], בעת מבצע חורף חם[8] ובזמן מבצע עופרת יצוקה. במהלך שירותו כראש אמ"ן היה מעורב בשנת 2007 במאמץ המודיעיני[9] ובתכנון מבצע תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[10].
כלקח ממלחמת לבנון השנייה הקים את חטיבת ההפעלה המבצעית[11] ובתקופתו הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי[12]. החזיר את מודיעין השדה לאמ"ן, ובנה יכולות לייצור מטרות נרחב והורדת מודיעין ליחידות השדה[13].
כראש אמ"ן הוא הביע עמדה הרואה בחיוב את השתלטות חמאס על עזה, כדי שישראל תוכל להתייחס לרצועת עזה כאל מדינה עוינת. הוא טען שכל עוד אין לעזה נמל אווירי או ימי המעורבות האירנית לא תהיה משמעותית[14]. ב-16 בספטמבר 2007 טען ידלין בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ש"ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה, וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה"[15].
הוא פרש מתפקידו בנובמבר 2010.
עם שחרורו ידלין יצא כעמית מחקר למכון וושינגטון.
ב-20 בנובמבר 2011 החל ידלין לכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי[16]. הוא פרש מתפקיד זה ב-1 במאי 2021[17]. בספטמבר 2021 יצא כעמית מחקר במכון בלפר באוניברסיטת הרווארד. ביוני 2023 הקים את ארגון Mind Israel המלווה גופים ביטחוניים-מדיניים ומקבלי החלטות ומייעץ להם בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי בישראל[18].
מ-2013, הוא מכהן בהתנדבות כיו"ר המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר.
בשנת 2013 החל ידלין לכהן בהתנדבות כיו"ר פידל, עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל. בנוסף, הוא חבר במועצה הציבורית של עמותת אלע"ד.
בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הודיע על הצטרפותו למחנה הציוני. יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר התנועה ציפי לבני, הכריזו עליו כמועמדם לתפקיד שר הביטחון, בלי שיכהן כחבר הכנסת[19]. במקביל יצא לחופשה ללא תשלום מראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, עד מועד הבחירות[20].
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הביע תמיכה בכחול לבן ובעומד בראשה, בני גנץ[21].
במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום נגד ידלין ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים על חלקם בשנת 2010 בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה[22].
באוגוסט 2012 פרסם ידלין מאמר ב"וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "למען שלום עם איראן, התכוננו למלחמה". הוא כתב שאם לא ישנה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדיניותו כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, צפויה כנראה ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בסתיו 2012[23].
בתחילת 2013 טען ידלין שיש צורך לקדם תוכנית מדינית ואם הדבר לא ניתן יש לבצע התנתקות נוספת[24]. בנובמבר 2014 אמר ידלין בכנס של התנועה הקיבוצית כי "אין שום איום קיומי על ישראל", והסביר ש"לישראל יש את הצבא החזק ביותר ממרקש ועד בנגלדש - כולל". בנוסף שיבח את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות, וציין כי "אם הייתי יכול, הייתי שם כל יום פרח על הקבר של אריאל שרון על ששחרר את ישראל מ-1.7 מיליון פלסטינים"[25].
ידלין ביקר בחריפות את ההתנהלות במבצע צוק איתן, טען שצבא היבשה הופעל באיחור וללא תחבולות ושרק לקראת סוף המבצע תקף צה"ל מטרות איכותיות של החמאס, במקום לתקוף אותן מיד בתחילת המבצע. הוא גם הסכים עם יאיר גולן שלא בוצעו תחקירים משמעותיים על התנהלות צה"ל במבצע[26].
באוגוסט 2022, על ההצלחה מול הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במבצע עלות השחר, כתב כי יש לשמור על צניעות והג'יהאד האיסלאמי הוא החלש ביריבי ישראל – לא החמאס ולא חזבאללה מ'הליגות הגבוהות'. נוסף על כך, קרא לגבש אסטרטגיה ביחס לרצועת עזה, לפחות להרגעה ארוכת טווח, אך גם לקידום מציאות יציבה יותר בשני חלקי הזירה הפלסטינית לאור המצב של 2 מיליון פלסטינים באזור מוכה עוני, נשלט בידי ארגוני טרור המסוגלים לגרור את ישראל לסבבים צבאיים חוזרים ונשנים[27].
ידלין הזהיר פעמים רבות מעימות עם חמאס. ב-2019 קרא: "אין ספק שצריך מכה מקדימה במידה ויודעים על כוונות מצד חמאס"[28], ב-2021 אמר: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט"[29] וב-2022 הזהיר: "חמאס לא הפך ציוני ואיננו הפרטנר בזירה הפלסטינית"[27].
במאי 2023, הזהיר ידלין כי: "החמאס והג'יהאד האיסלאמי הם ארגונים שמטרתם היא מחיקה של מדינת ישראל גם בגבולות 67"[30]. באותו מאמר הוסיף ידלין כי החמאס מורתע מאז מבצע "שומר חומות".
בינואר 2021 טען כי ״יש לחזק את הרשות הפלסטינית, המהווה כתובת לגיטימית להסדר עתידי״[31]. בספטמבר 2023, כשלושה שבועות לפני מתקפת הפתע על ישראל כתב: כי "חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז "שומר החומות", מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות, אך במקביל ממקדת את מאמציה בהבערת ירושלים ויו"ש ... בנסיבות אלה, הזירות הנפיצות והמועדות ביותר לפורענות הן ירושלים, בדגש על הר הבית, ויו"ש, עם סיכוני הקרנה לערים המעורבות בישראל." הוא המליץ לאור התרחישים שהציג לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות מול כלל הזירות, למקסם תוכניות אופרטיביות ולשפר הלכידות וההרתעה באמצעות גניזת רפורמת לוין[32].
ידלין נשוי לקארן-דפנה קיפניס-ידלין, מנהלת המזכירות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ואב לשתי בנות - אורי ועו"ד רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר ולבן - דן ידלין. הוא מתגורר בכרמי יוסף.
עמוס ידלין, ברשת החברתית פייסבוק
עמוס ידלין (1951-), דף שער בספרייה הלאומית עמוס ידלין, ברשת החברתית פייסבוק
עמוס ידלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)כתבות
מכתביו:
עמוס ידלין ואסא כשר, דילמת בית הספר לאחיות, באתר הארץ, 12 במרץ 2013מהערכותיו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
