טירת כרמל
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טִירַת כַּרְמֶל היא עיר במחוז חיפה בישראל. העיר ממוקמת בין המורדות המערביים של הר הכרמל לבין הים התיכון, דרומית לחיפה וסמוך לכביש 4. לטירת כרמל גבול עם המועצה האזורית חוף הכרמל ועם פארק הכרמל, נוסף על גבולותיה עם חיפה, ולה רצועת חוף שאורכה 2.5 ק"מ.
 סמל העיר  סמליל ממותג של העיר שבשימוש בעשור השלישי של המאה ה-21 | |||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | דודו כהן | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 45 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1949 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 32,292 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 70 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.9% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.30 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 5,409 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 33 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 5,970 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 181 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת חיפה רגילה)   טירת כרמל | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 114 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3889 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 162 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל טירת כרמל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| http://www.tirat-carmel.muni.il | |||||||||||||||||||||||||
היסטוריה
בתקופה הצלבנית התקיים בתחומי טירת כרמל, כפר נוצרי בשם סנט ג'ון דה טירה (St John De Tīra).[6][7]
בתקופה העות'מאנית התפתחה במקום העיירה הערבית א־טירה (الطيرة), או טירת אל־לוז (طيرة اللوز, טירת השקדים).
בשנת 2017 נחשף מכלול ארכיטקטוני שהתקיים כמעט ברציפות כ־1,700 שנה, החל בתקופה הרומית וכלה בעת החדשה וכן נמצאו מטבעות, כלי חרס, צמידי זכוכית וממצאי מתכת המעידים כי באזור התקיים יישוב מפותח כבר מהמאה השלישית לפני הספירה (התקופה התלמית).[8]
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596 מופיע הכפר עם 52 בתים ו־286 תושבים.
בסקר הכפרים בשנת 1945 שערכה ממשלת המנדט, היו בעיירה 5,270 תושבים, 5,240 מוסלמים ושלושים נוצרים.
תושבי העיירה א־טירה השתתפו באופן פעיל מאוד בהתקפות על היישוב היהודי והתחבורה באזור במאורעות (משנת 1929 עד 1948). במלחמת העצמאות הותקפה העיירה שלוש פעמים.[9] לראשונה ב־12 בדצמבר 1947 התקיף האצ"ל את הכפר. הוא הרג 13 אנשים, פוצץ בית על יושביו וגרם נזק לכמה בתים נוספים.[10] בין ההרוגים היו גם שני ילדים.[11] בפעם השנייה – בין 22 ל־25 באפריל 1948, במהלך הקרב על חיפה, נערכה התקפה רחבה על טירה, בד בבד עם המתקפה של כוחות ההגנה על חיפה.[12] לאחר ההתקפה הציע צבא ההצלה להעביר משפחות לירדן. ב־23 באפריל 1948 הופיעו גם סירות מהים והציעו את שירותיהן להעברת משפחות לחופי לבנון. אכן מספר קטן של אנשים עזב, ובשלב זה עוד נותרו בכפר כמה מאות תושבים.
העיירה נכבשה לבסוף בידי צה"ל ב־16 ביולי 1948, בקרבות עשרת הימים שבין שתי ההפוגות. בתקופה זו התבצרו בכפר כ־700 חיילים עיראקיים מצוידים בנשק רב, בתחמושת ובמכוניות משוריינות שהשאירו אחריהם הבריטים. ההתקפה נערכה לאחר שהעיירה סירבה למסור את נשקה ולהסגיר את החיילים הזרים, ענתה ביריות אל הכביש והתקיפה כמה פעמים את מחנות הצבא הסמוכים של ההגנה. בהתקפה הזו, שבה נכבשו גם כפר לאם ואל-סרפנד, נעשה שימוש בפעם הראשונה בספינות מלחמה שהפגיזו את א־טירה מהים. התושבים האחרונים שעדיין היו בעיירה גורשו לכיוון ג'נין, שכם וטולכרם, וחלקם נלקחו בשבי. תוך כדי הקרב נהרג חייל צה"ל אחד ונפצע חייל נוסף, ובקרב תושבי טירה והחיילים העיראקיים ששהו בו היה מספר גדול של הרוגים, פצועים ושבויים.[13][14]
הקמת טירת כרמל
בסוף 1948 הוחלט לשכן עולים בבתי א־טירה הנטושים. בתוך חודשים ספורים שכנו בהם 700 משפחות, כ־2,900 נפש בסך הכול. חלקם החלו לעבד את אדמות העיירה, ואחרים השתלטו על חנויות ובתי מלאכה נטושים. בית הספר של א־טירה, שנבנה בתקופת המנדט, החל לשמש את התושבים החדשים. העולים שיושבו בעיירה היו בתחילה בעיקר יוצאי בולגריה, פולין, טורקיה וצ'כוסלובקיה.[15][16] הבחירות הראשונות למועצה המקומית (אז תחת השם "ועד הכפר טירה") נערכו ב־13 ביוני 1950, ומפלגת מפא"י זכתה בהן ברוב.[17][18]
נוסף להתיישבות בבתי העיירה הוקמו בשטח המישורי שממערב שתי מעברות[19] לשיכון אלף משפחות – "מעברת טירה צפונית" ו"מעברת טירה דרומית".[20][21] היישוב חובר לרשת החשמל בספטמבר 1950,[22] אך סבל מבעיות בהספקת המים.[23]
ב־1953 כבר גרו במקום 17,000 תושבים.[24]
במרץ 1951 הוקמה המועצה המקומית טירת הכרמל, שבה היו חברים חברי הוועד שנבחרו ביוני 1950,[25] ובראשה עמד משה אידלמן, שמילא את תפקידו בהתנדבות.[דרוש מקור] באפריל 1953 התקיימו בחירות ראשונות למועצה ואברהם טיומקין נבחר לשמש כראשה. בשנת 1954 סופחו שתי המעברות לשטח המוניציפלי של טירת כרמל.
טירת כרמל הוכרזה כעיר בשנת 1992.
ביוני 2012 אושרה תוכנית מתאר לשכונת החותרים, על אדמותיו החקלאיות של הקיבוץ בשם זה, בה על פי התכנון יוקמו קרוב ל־2,200 יחידות דיור, פארק שכונתי, אצטדיון כדורגל ואזור היי-טק.[26]
בשנת 2013 הוטמן קו מתח גבוה בפאתי העיר, פעולה שאפשרה ייזום של עשרות פרויקטי בנייה חדשים הצפויים להכפיל את מספר תושבי העיר לעומת מספרם בשנה זו.
בשנת 2016 נחתם "הסכם גג" בין משרד האוצר לעיריית טירת כרמל,[27] ולפיו היישוב צפוי להכפיל את מספר תושביו בתוך חמש שנים.
בינואר 2017 הושלמו העבודות לפינוי המתחם הראשון של בסיס מרכז ההובלה של צה"ל שנמצא סמוך לעיר. על שטחו ייבנו כ־4,000 יחידות דיור חדשות.[28]
במאי 2019 אושרה הקמתה של שכונת מגורים נוספת בעיר, הצפויה לכלול כ־550 יחידות דיור חדשות. נוסף לכך יורחב פארק הכרמל.[29]
באוגוסט 2023 אושרה תוכנית מתאר הכוללת תוספת של כ-12,000 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של למעלה מ-86,000 תושבים, בנוסף להקצאת חוף ים.[30][31]
בעיר שוכן המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל", בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בטירת כרמל 32,292 תושבים (מקום 70 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 10.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 73.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,532 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[32]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
ראשי המועצה והעירייה
- משה אידלמן: מרץ 1951 – אפריל 1953. ראש המועצה הממונה הראשון
- אברהם טיומקין: אפריל 1953 – אוגוסט 1954. ראש המועצה הנבחר הראשון
- יוסף אסלן: אוגוסט 1954 – אוגוסט 1959
- עזרא לניאדו: דצמבר 1959 – דצמבר 1965, אוגוסט 1968 – מרץ 1969
- נסים חונן: יולי 1969 – נובמבר 1969
- כרמל אליאש: נובמבר 1969 – מאי 1973
- אברהם אלקלעי: יוני 1973 – פברואר 1974
- יונה ברזני: נובמבר 1974 – פברואר 1976
- כדורי אהרון: אפריל 1976 – דצמבר 1978
- אוני ארבלי: דצמבר 1965 – יולי 1969; פברואר 1974 – מאי 1974; פברואר 1976 – אפריל 1976; דצמבר 1978 – דצמבר 1983
- ראובן בינר: דצמבר 1983 – נובמבר 1993
- אריה טל: נובמבר 1993 – נובמבר 2003; ינואר 2009 – 2024
- אריה פרג'ון: נובמבר 2003 – ינואר 2009
- דודו כהן: מרץ 2024 – הווה
בית תנחום, בית הכנסת לעולי קווקז
.jpg)
.jpg)
ערך מורחב – בית כנסת בית תנחום
ב־2003 נחנך בטירת כרמל בית הכנסת לעולי קווקז "בית תנחום", שנקרא על שם אבי התורמים להקמתו. זהו אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בישראל מבחינת העיצוב האמנותי: עבודות עץ מגולפות, נברשות מצופות זהב, חלונות ויטראז', עבודות פסיפס רבות, שיבוץ הקירות באבני חן, ארון קודש מהודר ועוד. במקום נמצא גם מוזיאון ליהודי קווקז. בית הכנסת הוא אטרקציה תיירותית בטירת כרמל ונערכים בו סיורים מודרכים.
בתרבות
עלילת הסדרה הקומית "שנות ה־80" בכיכובו של שלום אסייג שנולד בעיר, מתרחשת בטירת כרמל. עם זאת, הסדרה לא צולמה בעיר.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית טירת הכרמל- חדשות עיריית טירת כרמל
טירת כרמל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מתנ"ס טירת כרמל
- מידע על טירת כרמל בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרופיל טירת כרמל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
