מוסד לבריאות הנפש בטירת כרמל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל, בעבר נקרא המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, הוא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי הממוקם בטירת כרמל. המרכז מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה.
 | |
| בניין הכניסה הראשי לבית החולים וחדר המיון | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים פסיכיאטרי |
| אוניברסיטה | הפקולטה לרפואה של הטכניון |
| בעלים | מדינת ישראל |
| מנכ"ל | פרופ' איל פרוכטר |
| היסטוריה | |
| שמות קודמים | המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 7 |
| מיטות | 228 |
| http://www.tiratcarmel-med.org.il/ | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | האלה 17, טירת כרמל |
| מיקום | טירת כרמל |
| קואורדינטות | 32°45′08″N 34°58′31″E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל | |
  | |
במרץ 1957 אמר שר הבריאות ישראל ברזילי שמבנה בית החולים בעכו אינו מתאים לתפקידו, אולם לא ניתן לסגור את בית החולים ללא הקמת בית חולים אחר, ושהדבר דורש כסף רב[1]. בנובמבר 1957 הודיע שר הבריאות שמשרדו פועל להקים בית חולים אזורי גדול לחולי נפש בצפון הארץ[2]. רעיונות שונים עלו למיקום בית החולים, בהם צפת, נצרת, מצפון לכפר העבודה מזרע, בסמוך למע'אר ועל הר הכרמל. ד"ר זיגפריד פליגלמן, שהיה אז הפסיכיאטר המחוזי במחוז חיפה והצפון, ניסה לקדם את הקמת בית החולים על הר הכרמל, אולם בשל התנגדות התושבים בסביבה, הרעיון לא צלח[3]. בספטמבר 1962 התלבטו במשרד הבריאות האם לבנות את בית החולים בחיפה, כך שימצא בקרבת בית חולים רמב"ם, או בעכו, בסמוך למקום בו היה בית החולים בכלא עכו, באופן שיקל לקלוט את עובדיו[4]. בסוף אוקטובר 1962 הודיע יצחק רפאל, סגן שר הבריאות, שבית החולים יוקם בעכו[5]. במאי 1963 הודיעו במשרד הבריאות שאותר מגרש בחיפה להקמת בית החולים[6]. בתחילת יולי 1963 הודיע רפאל שיוקמו שני בתי חולים שבכל אחד 250 מיטות, אחד בעכו ואחד בדרום חיפה בדרך לטירת כרמל[7]. ב-20 באוקטובר 1963 הונח אבן פינה לבית החולים בחיפה, ליד כפר זמיר[8].
בשנת 1965 שונה התוכנית לבית החולים. קיבולת בית החולים הוגדל ל-400 מיטות אשפוז ומיקומו עבר דרומה אל טירת כרמל[9][10]. בשנת 1969 בעת הצגת תוכנית אב לפיתוח האשפוז הפסיכיאטרי של משרד הבריאות אושרו כבר תוכניות הבניה של בית החולים[11]. בית החולים תוכנן על ידי אבא אלחנני בצורה של כפר נופש או שכונת מגורים קטנה, עם חדרי מלאכה, תרבות ובידור, מרכז מסחרי קטן ובית כנסת[12][13]. הקמת בית החולים עוררה מחלוקת בטירת כרמל בין תומכים שהדגישו את מקומות העבודה הרבים שיספק בית החולים, למתנגדים שחששו בתווית שלילית על היישוב[14]. בתחילת 1971 הודיע סגן מנכ"ל משרד הבריאות שעומדים להתחיל בבנייה, לאחר שהתנגדות המועצה המקומית הוסרה[15]. במרץ 1972 פורסם בעיתנות "עתה עומדים להוציא מכרזים לבנייה" של בית החולים[16] ובהמשך החודש פורסם שבית החולים נמצא בבנייה[17].
הקמת בית החולים הושלמה במאי 1978[18] והיא נפתחה רשמית בתחילת ספטמבר 1978 בנוכחות שר הבריאות. בית החולים יועד לקלוט את החולים בבית החולים בעכו, אולם העברת החולים עוכבה על ידי צוות בית החולים בעכו, שחשש לפיטוריו עם סיגרת בית החולים בעכו[19]. בנובמבר 1979 טען מנכ"ל משרד הבריאות שמיטות בבית החולים נותרות ריקות בגלל מחסור בתקנים לעובדים, ושחולים המפונים מבית החולים בעכו מועברים לבתי חולים פרטיים[20].
בעקבות שישה מקרי התאבדות בבית החולים, הוקמה בשנת 1981 ועדת חקירה שמצאה בבית החולים ליקויים מנהליים. בעקבות זאת, הציעו במשרד הבריאות למנהל בית החולים, מריוס ארדרייך, לעבור לתפקיד אחר[21]. בסוף שנת 1981 עמד תקן בית החולים על בין 240–270 חולים[22]. בשנת 1984 לא ניתנו טיפולים מסוימים לחולים בהיעדר רופא מרדים בבית החולים[23].
בתחילת שנות ה-2000, בהתאם למדיניות מנהל בית החולים, ד"ר שניידמן, שחולי נפש צריכים להשתקם בקהילה ולא באשפוז, נסגרו שלוש מחלקות בבית החולים[24].
בשנת 2008 התוכנית "כלבוטק" חשפה מקרי התעללות במטופלים במקום. בשנת 2014 שונה שם בית החולים במטרה להדגיש את היותו של בית החולים בית חולים אזורי לכל אזור חיפה, ולמתגו מחדש כנותנת רמת שירות גבוהה יותר[25].
בשנת 2015 נפתח בבית החולים חדר מיון חדש[26].
בשנת 2021 נרצחה ליטל יעל מלניק, בת 17, שהייתה מטופלת בבית החולים. אח שעבד בבית החולים וקיים קשר אינטימי עם המטופלת נעצר בחשד לרצח. בעקבות הרצח והקשר האנטימי האסור בין מטפל בבית החולים למטופלת הוחלט להקים ועדה שתחקור את התנהלות בית החולים[27].
בית החולים מעניק שירותי אשפוז לאוכלוסיית צפון ישראל, כחצי מיליון אנשים, מחיפה והקריות ועד חדרה. המטרה המרכזית של בית החולים היא שיפור בריאותם הנפשית ותפקודם של החולים, לצד התייחסות וסיוע למשפחותיהם. הטיפול ניתן במסגרת שבע מחלקות, חלקן סגורות וחלקן פתוחות, בהן מאושפזים נפגעי נפש בוגרים, נוער (במחלקה נפרדת) וקשישים (מחלקה פסיכוגריאטרית). בנוסף, ניתנים בו שירותי אשפוז יום לחלק מהחולים, הכוללים טיפול יום לנוער, טיפול יום תעסוקתי, מרפאה לילדים ונוער, מרפאה למבוגרים ומרפאה לקשישים. בבית החולים קיימת גם יחידה לדיור זמני – היחידה למגורים טיפוליים אינטנסיביים, בה מתגוררים מטופלים עם מאפייני תפקוד ופוטנציאל שיקומי להתקדמות למגורים מחוץ לגבולות האשפוז.
במתחם בית החולים פועל בית ספר לחינוך מיוחד בשם "מאור", בו לומדים בני נוער המאושפזים במחלקת הנוער של בית החולים או באשפוז יום. מסגרת בית הספר משלבת טיפול נפשי, לימודים על פי תוכנית משרד החינוך והכנה תעסוקתית. הפעילויות הטיפוליות לנוער כוללות גם עבודה התנדבותית בפינת חי ובחממה שבשטח בית החולים.
בית החולים מעניק שירותים במסגרת הקהילה, בשלוחות במתכונת מרפאה, הממוקמות ביישובים טירת כרמל, קריית חיים, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, קריית אתא, קריית טבעון, נשר, דלית אל-כרמל, עוספיה, בתחנה לטיפול בילדים ונוער בהדר הכרמל בחיפה ובבית המעצר "קישון" לשם בדיקות עצירים עם צו הסתכלות פסיכיאטרית.
בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה של הטכניון, ומשמש כמרכז מחקר, הוראה והתמחות בפסיכיאטריה לרופאים מתמחים ולסטודנטים לרפואה. בנוסף לכך, המרכז מהווה מוקד להתנסויות, התמחויות ופרקטיקום קליני לסטודנטים בתחומי הסיעוד, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, ריפוי בעיסוק, דרמה-תרפיה וטיפול באמנות, מטעם אוניברסיטת חיפה ומוסדות אקדמאיים אחרים בצפון.
בית החולים שם דגש על גינון ואסתטיקה של המתחם הפיזי וזוכה מדי שנה ב"כוכבי יופי". ב-2010 זכה ב"דגל היופי" מטעם המועצה לישראל יפה בתחרות "בית חולים נאה בישראל יפה".
בשנות ה-80 עבדו חלק מהחולים בבית החולים בבסיסי צה"ל בסביבה[28].
עם הקמתו מונה למנהל בית החולים, ד"ר מריוס ארדרייך, שהיה מנהל בית החולים בעכו. באמצע שנות ה-80 כיהנה כמנהלת בית החולים ד"ר קטיה פילוסוף[29]. ד"ר מיכאל שניידמן כיהן כמנהל בית החולים במשך 14 שנים, עד צאתו לפנסיה בשנת 2006[30]. בשנים 2006–2008 ניהל את בית החולים ד"ר אלכסנדר גרינשפון. מסוף 2008 מכהן כמנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ[31]. ב-1.11.2020 מונה למנהל המרכז פרופ' איל פרוכטר[32]
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל
נעם ברקן, סערת נפש, באתר "ידיעות אחרונות", 9 בדצמבר 2021
