Loading AI tools
מסילת רכבת היסטורית בארץ ישראל ובסיני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המסילה המזרחית היא מסילת רכבת היסטורית אשר עברה לאורך אזורי השרון, השפלה והנגב של ארץ ישראל והקצה הדרומי שלה הגיע עד מערבו של חצי האי סיני. נסללה על ידי יחידות הצבא העות'מאני בשנים 1915–1917 כציר לוגיסטי לשינוע כוח אדם ומשאבים במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. התחברה למסילות שנעו לרוחבה של ארץ ישראל, בצפון רכבת העמק, שהייתה שלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית באמצעות מסילת השומרון ובמרכז מסילת הרכבת יפו–ירושלים.
רכבת משא על המסילה המזרחית סמוך למושב בני עטרות | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיר | השרון והשפלה |
מפעיל | רכבת ישראל (בעבר הרכבת המנדטורית) |
מידע על ההקמה | |
חברה בונה | הרכבת הצבאית העות'מאנית, הרכבת הצבאית לארץ ישראל, הרכבת המנדטורית |
התחלת בנייה | 1915 |
פתיחת המסילה | 1917 |
סגירת המסילה | 1968 (כפר סבא – חדרה מזרח) |
מידע על המסילה | |
תחילת המסילה |
בעבר צומת רמז כיום צומת חמד |
סיום המסילה | לוד |
סוג המסילה | משא בעיקר ונוסעים לעיתים |
אורך המסילה | 61 ק"מ |
רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
מסלולים | רובה 1, קטע קצר 2 |
מספר התחנות | 3 |
רשימת התחנות | |
לוד, ראש העין דרום, ראש העין צפון | |
תרשים המסילה | |
לאחר כינון המנדט הבריטי הופעלה המסילה על ידי הרכבת המנדטורית, הוארכה עד חיפה והיוותה את הקטע המרכזי של הקו הראשי ברשת המסילות בארץ ישראל.
לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל עברה המסילה לידי רכבת ישראל, והמשיכה לשמש כחלק מהקו הראשי של רכבת ישראל עד הקמת מסילת החוף, שהחליפה אותה.
בשנת 2019, החלו נתיבי ישראל ורכבת ישראל, בעבודות לחידושה של המסילה המזרחית בין חדרה ללוד, כולל הקמת וחידוש של חמש תחנות נוסעים ומסוף מטענים ארצי.
ראשיתה של המסילה בתחנת הרכבת טול כרם שהתחברה למסילת השומרון באמצעות מסעף מתחנת הרכבת מסעודיה. מטול כרם נבנתה שלוחה לכיוון צפון מערב – תחנת הרכבת חדרה מזרח, אל יערות האלונים שהיו בסביבתה להסקת דודי הקיטור של הקטרים, ועל מנת לספק עצים לבנית אדני המסילה דרומה. דרך צומת הרכבות בוואדי צראר התחברה המסילה למסילת הרכבת יפו–ירושלים ומתחנה אחת מדרום לה, תחנת הרכבת א-תינה התפצלה המסילה המזרחית לשתי זרועות: הארוכה, מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה, הוליכה דרך באר שבע עד קוסיימה שבחצי האי סיני והקצרה, מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה, הוליכה לבית חאנון שבצפון רצועת עזה. מטרתו העיקרית של הקו הייתה הובלת כוחות ואספקה לחזית הדרום. כמו רכבת העמק ומסילת השומרון, המסילה נבנתה ברוחב צר של 105 ס"מ. המסילה נבנתה בשפלה הרחק מקו החוף כדי להימנע מפגיעת תותחי הצי הבריטי ששלט בים התיכון לאורך המלחמה.
עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, סללו הבריטים מחדש את המסילה מלוד אל חדרה מזרח ברוחב תקני, ומשם המשיכו את הקו צפונה אל חיפה ובכך איפשרו את פתיחת הקו חיפה – קנטרה ב-1 בנובמבר 1920, כחלק משרות הרכבת המנדטורית. בין חדרה ללוד היו תחנות בקאקון (אחיטוב), טולכרם, קלקיליה (אייל), ראש העין, רינתיה וכפר ג'יניס (תעופה).
מתחנת הרכבת כפר ג'יניס יצאו שתי שלוחות:
שתי השלוחות יצאו משימוש לאחר הקמת מדינת ישראל.
לאחר מלחמת העצמאות נשארה כל המסילה בתחומי מדינת ישראל למעט קטע קצר סמוך לטולכרם. לשם חידוש תנועת הרכבות, נבנתה מסילה שעקפה את טול כרם ממערב ואפשרה את פתיחת הקו מחיפה, דרך ראש העין ומשם דרך מסילת הירקון אל תל אביב, ב-20 בספטמבר 1949, וכן מעבר של רכבות משא אל נמל חיפה[1]. למעט תחנת הרכבת טול כרם שנותקה מהמסילה על ידי המעקף, המשיכו תחנות חדרה, אחיטוב ואייל לשמש את נוסעי הרכבת. בשנות ה-50 נבנתה שלוחה מתחנת הרכבת רינתיה אל מחצבות באזור טירת יהודה וברקת מהן הועבר ברכבות משא חומר גלם לבניית נמל אשדוד. בשנות ה-60 ננטשה השלוחה ולאחר מספר שנים נסגרה תחנת רינתיה. תחנת הרכבת כפר ג'יניס שמשה רכבות שהובילו דלק לנמל התעופה בן-גוריון במשך מספר שנים, אך השימוש הזה הופסק וגם תחנה זו נסגרה. שלוחה אחרת נבנתה בשנות ה-60 מצומת חמד סמוך למושב שדי חמד והובילה אל אזור התעשייה של כפר סבא[2].
אחרי פתיחת מסילת החוף בשנת 1953 צומצם מאוד שירות הנוסעים בין כפר סבא לחדרה מזרח והמסילה שמשה בעיקר רכבות משא[3]. בפרט שימשה המסילה להעברת צינורות המוביל הארצי ממפעל "יובל גד" באשקלון אל תחנת הרכבת אחיטוב באמצעות קרונות משא שטוחים שם נפרקו והועברו למקומם. עם זאת המשיכה לשמש רכבת בקו ירושלים-חיפה[4].
ב-1963 הוחלפו ושדרגו פסי הרכבת במתקופת המנדט בקטע המרכזי של המסילה[5].
ב-1968 נפסק לחלוטין שירות הנוסעים וב-1969 נפסק לחלוטין השימוש בקטע זה.
לאחר השבתת המסילה בין כפר סבא לחדרה בסוף שנות ה-60, המקטע המרכזי של המסילה פורק, אך התוואי שלה נותר בשני מקטעים – בצפון הארץ נשמר התוואי המקורי של המסילה בקטע שבין חיפה לחדרה המהווה כיום חלק ממסילת החוף הפעילה ובקטע המשמש רכבות משא בודדות בלבד בין "צומת רמז", נקודת הפיצול ממסילת החוף שממערב לפרדס חנה-כרכור, לבין תחנת הרכבת חדרה מזרח; במרכז הארץ נשמר התוואי המקורי של המסילה בקטע שבין כביש 531 ממזרח לאלישמע לבין תחנת הרכבת ראש העין צפון (המהווה כיום חיבור מסילתי בין מסילת הירקון ומסילת השרון הפעילות), ובקטע המשמש להובלת רכבות משא ורכבות נוסעים ריקות בין תחנת הרכבת ראש העין דרום לבין נקודת המיזוג של המסילה עם הקו הראשי של רכבת ישראל מצפון לתחנת הרכבת לוד. קטע זה – הקטע הדרומי של המסילה המזרחית – הוא בעצם הקטע הפעיל היחיד של המסילה שעדיין מוכר בשמו המקורי ואינו מהווה חלק ממסילה אחרת, והוא משמש כציר הראשי של רכבות המשא של רכבת ישראל על מנת שלא להעמיס על הקו הראשי, שבו עוברות רכבות נוסעים רבות וגם כציר חירום במקרה של תקלה או השבתה מכוונת של מסילת איילון. בדרום הארץ, התוואי מלוד לבאר שבע נבנה מחדש בתור מסילת הדרום של ימינו.
הקטע הצפוני מחדרה מזרח (שהפכה לתחנת משא בלבד) לצומת רמז על מסילת החוף ליד פרדס חנה נשאר בשימוש עד היום ומשרת את מפעלי "גרנות" הסמוכים לתחנה. הקטע מלוד עד לצומת חמד (וממנו לאזור התעשייה של כפר סבא) נשאר בשימוש רכבות משא גם לאחר מכן וחלקו עד לראש העין שימש את רכבות הנוסעים בקו מחיפה לירושלים. בשנות ה-90 פורקה השלוחה אל אזור התעשייה של כפר סבא, ועם סגירת הקו לירושלים ב-1998 הופסק שירות הנוסעים במסילה המזרחית לחלוטין.
ב-1990 הכינה חברת התכנון הצרפתית "סופרטו" תוכנית מתאר ארצית עבור רכבת ישראל, שכללה קו רכבת פרוורית חדש בין תל אביב לרעננה וכפר סבא (תוכנית שהושלמה רק בשנת 2020 עם הפעלת מסילת השרון לכל אורכה)[6]. בסוף 1990 הועלתה הצעה חליפת, על הקמת קו המבוסס ברובו על תוואי מסילות הברזל הקיים עד כפר סבא בלבד, כפתרון זמני עד הקמת התוואי המלא[7].
בשנת 1998 הכריז מנכ"ל הרכבת עמוס עוזני על פרויקט פיתוח קו הרכבת תל אביב-פתח-תקוה-כפר-סבא בהשקעה של 650 מיליון שקל. על פי התכנון דאז הקו היה אמור להיות קו הרכבת החשמלי הראשון בישראל[8]. הפרויקט התבסס על שדרוג ושיקום מסילת הירקון, שיקום קטע במסילה המזרחית ההיסטורית וסלילת קטע קצר חדש לתחנת נוסעים שתוקם על גבול כפר סבא. הפרויקט באותה עת לא כלל את סלילת המשך המסילה לכיוון רעננה וחיבור למסילת החוף[9]. ב-8 במרץ 1999 קיבלה ממשלת ישראל את הצעת ההחלטה של שר התשתיות, אריאל שרון, שלפיה יפורסם מכרז ליזמים פרטיים, להקמת ולהפעלת הקו[10]. בשנת 2000 קיבלה חברת כביש חוצה ישראל את אחריות לבדיקת הכדאיות הכלכלית של הקמת הפרויקט באמצעות זכיין שיפעל בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT)[11]. הבדיקה קבעה כי ההכנסות מהפעלת הקו לא יכסו את עלות הקמת התשתית. לפיכך למגזר הפרטי לא יהיה כדאי מבחינה כלכלית לממנו. עוד העלתה הבדיקה כי ההכנסות מהפעלת הקו גם לא יצדיקו מימון רכישת הקרונות[12]. בשל כך אישר באוגוסט 2000 ראש הממשלה אז, אהוד ברק, הצעה לפיה רכבת ישראל היא זו שתקים את מסילת הרכבת מתל אביב לכפר סבא במימון המדינה, והפעלת הקו תיעשה באמצעות גוף פרטי שייבחר במכרז[13].
בשנת 2000, הושלם שדרוג מסילת הירקון ופתיחת קו הרכבת תל אביב - תחנת הרכבת ראש העין דרום[14]. ביוני 2001 ועדת השרים לכלכלה, החליטה להשלים את עבודות התשתית בקו, שכלולו הקמת מסילה כפולה לראש העין (המסילה אז הייתה בודדת) ומסילה בודדת לכפר סבא, ולבחור מפעיל לקו[15]. ביוני 2002, הודיעה שר התחבורה, אפרים סנה שהפעלת הקו לא תיעשה על ידי יזם פרטי. זאת לאחר קבלת חוות דעת של אנשי מקצוע, שלפיהן ההפרדה בין האחריות על התשתית לאחריות על ההפעלה אינה בטיחותית ובעייתית מבחינת השירות לנוסעים. בין היתר טענו כי היקפה המצומצם של רשת המסילות בישראל, שכל קוויה מתנקזים לערוץ האיילון, יקשה על התיאום בין המפעילים השונים[16]. באותה עת החלו העבודות על המשך המסילה לכיוון כפר סבא[17]. העבודות כללו סלילה מחדש של קטע המסילה המזרחית בין צומת ראש העין ובין צומת חמד וסלילת מסילה חדשה מצומת חמד מערבה לכיוון כפר סבא, ועליה הוקמה תחנת הרכבת כפר סבא בסמוך לרחוב נורדאו[18].
ב-13 באפריל 2003 נפתח הקו אל תחנת כפר סבא (שנקראה אז "הוד השרון-כפר סבא"), יחד עם תחנת הרכבת רמלה והמבנה הקבוע של תחנת הרכבת ראש העין צפון שגם החלו לפעול באותו יום[19]. ביום הראשון להפעלת הקו נסעו בו כ-1,000 בני אדם[20].
לאורך המסילה ניתן עדיין לצפות בשרידי גשרים ותחנות וזאת על אף ההזנחה של אתרים אלו. אתרים אלו נבנו ברובם על ידי הטורקים (ב-1915) ובחלקם הקטן על ידי הבריטים (במהלך שינוי המסילה לרוחב תקני). רשימת האתרים להלן מסודרת גאוגרפית מצפון (חדרה) לדרום (לוד).
בקרבת שדי חמד נבנתה שלוחה מזרחה לכוון אזור התעשייה של כפר סבא עד לבית האריזה ומפעל פקר פלדה[22]. השלוחה החלה לפעול ב-3 בינואר 1961 כאשר רכבת ראשונה הגיעה לבית האריזה[23][24]. במסגרת ההקמה נבנה גשר בטון מעל תעלת מים ממזרח לשדי חמד. המסילה עוד הייתה בשימוש בשנות ה-90 אולם רובה פורקה. נכון ל-2016 ניתן עדיין לראות פסי רכבת פה ושם אולם חלקים גדולים מהסוללה נהרסו במהלך הרחבת אזור התעשייה והגשר משמש מעבר כלי רכב לשדי חמד.
בשנות ה-50 נבנתה שלוחה מתחנת הרכבת רינתיה אל מחצבות ברקת מהן הועבר ברכבות משא חומר גלם לבניית נמל אשדוד. בשנות ה-60 ננטשה השלוחה ולאחר מספר שנים נסגרה תחנת רינתיה. המסילה פורקה, היום ניתן למצוא אדני בטון מפורקים של המסילה בצדי התוואי שננטש ושרידי רציף ורמפה להעמסת חומרי חציבה על קרונות הרכבת במחצבת ברקת.
בעשור הראשון של המאה ה-21 הוחלט לשקם את קו הרכבת המזרחי של המדינה שפורק בשנות ה-60. במסגרת הפרויקט מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה-כפר סבא ובהמשך הכפלת המסילה בקטע ראש העין-לוד הקיים. התחנות החדשות המיועדות בקו הן חדרה מזרח, טירה ובקטע הפעיל אלעד, ותעופה, כמו כן תורחב ותשופץ תחנת הרכבת ראש העין צפון. בכל הנקודות האלו, למעט תחנת אלעד וטירה פעלו בעבר תחנות בקו ההיסטורי וחלק מהמבנים שעדיין קיימים בהן יעברו שימור.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.