בני עטרות
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בְּנֵי עֲטָרוֹת הוא מושב של תנועת המושבים במחוז המרכז בישראל ליד העיר יהוד-מונוסון ונמל התעופה בן-גוריון השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.
 בית בולאך בבני עטרות | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 52 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 932 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 870 תושבי ישראל |
(למפת גוש דן רגילה)   בני עטרות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.bneiatarot.org | |
.JPG)
.JPG)
המושב ממוקם בלב מוקד תחבורתי – ממזרח לו המסילה המזרחית החדשה, ממערב לו כביש 40, ליד הכניסה ליישוב מתוכנן לקום מתחם הטייסים, מדרום-מערב ליישוב נמצא נמל התעופה הבינלאומי, מעליו אחד מנתיבי התעופה העיקריים של מדינת ישראל ומתחתיו קו צינורות גז ונפט של קצא"א. בחלוף השנים, ביצוע פרויקטים תחבורתיים אלו בסביבה כל כך קטנה סביב המושב גרר ביקורת ציבורית וסביבתית.[3][4][5][6][7]
מקור השם
היישוב נקרא על שם המושב עטרות אשר חרב במלחמת העצמאות. מפוניו שהתיישבו בבני עטרות קראו למקום על שם יישובם שננטש. במקום מצבת זיכרון למושב הקודם עטרות ולבניו, שנפלו במלחמת העצמאות.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי תושבים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם עקב מלחמת העצמאות, למקום הגיעו משפחות מהיישובים עטרות (מצפון לירושלים), נחלים (ששכנה לשעבר בגליל העליון) ובארות יצחק (בנגב). במרץ 1949, שתי משפחות הגיעו למקום לאחר שנאלצו לעזוב את מושב בן-שמן, לאחר מספר חודשי המתנה ביהוד, הגיעו שתים עשרה משפחות יוצאי שאר ישוב מהגליל העליון. משפחות אלו הסכימו להתפנות משאר ישוב רק לאחר שהגיע גרעין חדש להתיישב במקום והובטח לעוזבים שיעברו למושב אחר כקבוצה מלוכדת. המשפחות מבארות יצחק הקימו קיבוץ דתי בסמוך לבני-עטרות והמשפחות מנחלים עברו לשטחים הקרובים יותר לפתח-תקווה והקימו שם מושב דתי.
בני עטרות הוקם על שטחי מושבת הטמפלרים וילהלמה, אשר פונתה מתושביה הגרמנים בידי כוחות המנדט הבריטי (אנשי התנועה הטמפלרית גורשו ברובם לאוסטרליה בגלל דעותיהם הפרו-נאציות). אנשי נחלים ובארות יצחק עזבו ובנו להם יישובים חדשים ובמקום נשארו מפוני עטרות, שקראו למקום בשם יישובם שנינטש.
ליישוב היה בעבר בית ספר בשם היישוב – בית ספר בני עטרות. כיום בית ספר זה עבר לשוהם ונקרא על שם יצחק נבון (נשיאה החמישי של מדינת ישראל)
מערכת הטפטפות הראשונה בעולם
הלקוח הראשון שהזמין את הטפטפות של מפעל נטפים היה מושב בני עטרות, ככל הנראה בשנת 1966. ראשוני המפעל – ורבר, רטר וקרן – הטמינו בעצמם את מערכת הטפטוף בשדות המושב. על פי עדויות חברי המושב, המערכת פעלה במושב במשך כשלושים שנה.
אדריכלות טמפלרית
ביישוב שרדו רבים מהמבנים הטמפלריים המקוריים, המאופיינים באדריכלות טמפלרית מרשימה. בחזית מבני הציבור (ביניהם בית הספר, בית העם, הדואר והמחלבה) מוצבים שלטי הסבר[8].
אישים
האישים הבאים קשורים למושב בני עטרות:
- גלעד יפת – יזם וגנאלוג ישראלי, מייסד ומנכ"ל חברת "MyHeritage", מתגורר במושב בני עטרות.במושב זה גם הוקמה החברה שהקים.
- נועה כוכבא – דוגמנית ומגדנאית ישראלית. גדלה והתחנכה במושב בני עטרות, שם היא מתגוררת גם כיום.
- יוסף לַנג – היה היסטוריון ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה. התגורר בבני עטרות שם גם נפטר ונקבר.
- מורן פרידמן – כדורגלנית ישראלית נולדה וגדלה במושב בני עטרות.
- צבי פּירָן – אסטרופיזיקאי ישראלי. מתגורר במושב בני עטרות.
- רָמָה מֶסינגר – הייתה שחקנית וזמרת ישראלית. התגוררה בבני עטרות שם גם נקברה.
- יוסף גינת – היה מזרחן ואנתרופולוג. נולד וגדל ביישוב עטרות ליד ירושלים עד לפינוי היישוב. נטמן בבית העלמין של בני עטרות.
יד לעטרות וחלליה בבני עטרות אבן שהובאה מהרי ירושלים. האנדרטה הראשונה במושב. עבודה החריטה של השמות נעשתה במקום.
בית הכנסת בבני עטרות
מפת המושב מוצבת בכניסה למושב ליד האנדרטה, מהתרשים ניתן לראות את מבנה המושב המדויק לפי התוכנית של המושבה כפי שתוכננה על ידי הטמפלרים
.JPG)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בני עטרות
בני עטרות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- בני עטרות באתר המועצה האזורית חבל מודיעין
60 שנה לבני עטרות (וילהלמה), יומני כרמל 1962
משה גלעד, המושבים המרשימים הללו פונו ב-48'. סיפורם הפך אקטואלי בחודשים האחרונים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
