הטבח בפסטיבל נובה

פיגוע הטרור הגדול בתולדות ישראל, שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטבח בפסטיבל נובהmap

הטבח בפסטיבל נוֹבָה (מוכר גם בשם הטבח במסיבה ברֵעִים) הוא טבח שאירע בפסטיבל מוזיקה ליד קיבוץ רעים כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023. במהלך הטבח מחבלים מארגון הטרור חמאס פשטו על הפסטיבל,[4] רצחו 364 אזרחים בשטח הפסטיבל ומחוצה לו, ופצעו מאות אחרים.[2] מלבדם, נחטפו 44 אזרחים על ידי המחבלים לרצועת עזה,[5] אחדים מהם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ומבצע לשחרור חטופים, וחלקם נרצחו ברפיח בשבי חמאס. ישנן ראיות לפשעי מין שביצעו המחבלים במהלך הטבח. זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה האנושית.[6]

עובדות מהירות חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל, תאריך ...
הטבח בפסטיבל נובה
חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
Thumb
החניון לאחר הטבח
החניון לאחר הטבח
תאריך 7 באוקטובר 2023
תאריך עברי כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד
מקום שטח פתוח ליד קיבוץ רעים
מטרה אזרחים ישראלים
קואורדינטות 31°23′52″N 34°28′18″E
סוג פיגוע ירי, טרור, אונס, חטיפה, פגיעת רימון, שרפה, שוד, טבח ועוד.
נשק נשק קל לרבות רובי קלאצ'ניקוב, רקטות RPG, רימוני יד, כלי ירייה מאולתרים ועוד[1]
הרוגים 383 (מתוכם 17 שוטרים)[2][3]
חטופים 44
פצועים מאות
מבצע חמאסחמאס חמאס
מספר מפגעים חוליות בנות עשרות מחבלים
Thumb
Thumb
סמליל הפסטיבל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה

הפסטיבל

פסטיבל "סופרנובה" לרגל חג הסוכות, שהופק על ידי "נובה" או "שבט הנובה" (Tribe of Nova), התקיים בין התאריכים 6 ל-7 באוקטובר בשטח פתוח ליד קיבוץ רעים, במרחק של כ-5 ק"מ מרצועת עזה, ובמהלכו הופיעו אומני מוזיקה אלקטרונית וטראנס מוכרים.[7] בזמן הטבח שהו בפסטיבל כ-4,400 מבלים.[8]

הבקשה לאישור האירוע

בקשה ראשונה לאישור האירוע הוגשה לצבא כשלושה חודשים קודם לקיומו. בבקשה הראשונית התבקש אישור לאירוע רב-משתתפים בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר למסיבה בשם "יוניטי". קצין המבצעים של אוגדת עזה, סגן אלוף סהר פוגל, ביקש לדחות את הבקשה בטענה כי מדובר בסיכון ביטחוני לאור קרבת האתר לגבול. בסופו של דבר האירוע אושר וכשבוע טרם קיומו הוגשה בקשה נוספת להרחבת האירוע ליממה נוספת, יחד עם מארגני פסטיבל נובה. אף לבקשה זו הייתה התנגדות של קצין המבצעים של האוגדה, לאור קשיי אבטחה של צה"ל במהלך החג. קצינים נוספים בפיקוד דרום תמכו בעמדה זו, אולם ראש מחלקת מבצעים באגף המבצעים, אלוף-משנה נמרוד ציבולסקי, הורה לאשר את קיום האירוע.[9] הפסטיבל אושר, בסופו של דבר, על ידי החטיבה הצפונית של אוגדת עזה.[10]

הטבח

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
Thumb
מחסניות ורימוני יד רבים שנתגלו לאחר הטבח
צילום של תוצאות הטבח, כפי שתועד על ידי סא"ל במיל' ארן מסס (סרטון קשה לצפייה)
Thumb
מחבל חמאס יורה לתוך מיגונית המוות בה הסתתרו עשרות מבלים

ב-7 באוקטובר 2023, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, נורו מטחים כבדים של רקטות מרצועת עזה לשטחים נרחבים בישראל. בשעה 6:29 החלו להשמע אזעקות במתחם הפסטיבל. כמה דקות לאחר מכן הוחלט על סגירת המסיבה ושוטרים החלו בפינוי הקהל הרב מהמקום. במקביל, החלו לחדור מחבלי החמאס לשטח ישראל. בשעה 7:01 התקבלה במוקד 100 שיחה ממבלים במסיבה שדיווחו: "מחבלים יורים עלינו".[11]

המחבלים הגיעו למתחם הפסטיבל בטנדרים ומצנחי רחיפה, והחלו לירות במשתתפי המסיבה ברובי קלאצ'ניקוב, ברקטות RPG ולהשליך לעברם רימוני יד.[12][1] הם רצחו רבים ממשתתפי המסיבה ווידאו בהם הריגה.[13] משתתפים שניסו לברוח מהמקום ברכבים נרצחו על ידי המחבלים שעמדו על כביש היציאה.[14] בנוסף לירי, תפסו המחבלים חלק מהמשתתפים והובילו אותם לשבי ברצועת עזה. אחד המחבלים תיעד רצח של בני זוג במסיבה ושלח את התיעוד לאמו של הנרצח דרך הטלפון הנייד של בנה.[15][16]

אחד האירועים המפורסמים מהטבח היה כאשר טנק שנפגע בגבול הרצועה הגיע במקרה לאזור המסיבה. צוות הטנק הבחין שמתנהל קרב בין שוטרים לבין מחבלי החמאס. הטנק נעמד בין השוטרים למחבלים והעניק מחסה לשוטרים. אחד מאנשי הצוות של הטנק יצא ללא נשק אל השוטרים ונהרג. האחרון מצוות הטנק ששרד, נהג הטנק עידו סומך, ראה שהמחבלים החלו לטפס על הטנק. עידו הצליח להניע ולהשתחרר מהמחבלים כאשר הוא דורס כמה מכוניות נטושות. הטנק הושבת, עידו נמלט וניצל.

כ-30 ממשתתפי המסיבה הבחינו בטנק הנטוש והסתתרו מאחוריו. שניים מתוכם נכנסו לטנק ומצאו נשק של שריונר הרוג. הנשק היה מלא בחול. לאחת הנשים הייתה שפופרת קטנה של וזלין שבעזרתו הצליחו השניים לנקות ולהפעיל את הנשק. הם יצרו קשר עם חבר שלהם, קצין בצה"ל, שהדריך אותם בטלפון איך להטעין ולירות במקלע של הטנק. הקבוצה שהייתה ליד הטנק הצליחה להדוף את התוקפים וניצלה.[17][18]

חלק ממשתתפי המסיבה הצליחו להימלט מהטבח לשדות באזור. כמה מהם נמלטו ליער הסמוך, נוספים מצאו מחסה בפרדס תפוזים סמוך וחלקם הצליחו להגיע למושב פטיש שבמועצה אזורית מרחבים, הנמצא במרחק 12 ק"מ מאזור המסיבה.[19] חלק אחר הגיע על ידי המשטרה לתחנת המשטרה של אופקים שבעצמה ניסתה להשתלט על הקרב והטבח בעיר. רבים ממשתתפי האירוע חולצו הודות לפעולותיהם של עוז דוידיאן, רמי דוידיאן, ליאון בר ואחרים שחילצו ברכביהם הפרטיים עשרות מבלים.

מבלים רבים קראו לעזרה בשיחות טלפון ובהודעות וואטסאפ, אך זו איחרה להגיע.[20] רק לאחר שעות מתחילת הטבח הצליחו כוחות הצלה להגיע למקום וגילו בו 260 נרצחים.[21] בהמשך נמצאו עוד 10 גופות והמספר עלה ל-270 נרצחים.[22] לאחר כחודש עודכן המספר ל-364 נרצחים.[2] כ-40 שוטרים אבטחו את האירוע. 17 מהם נהרגו בקרבות מול המחבלים.[23]

המספר הרב של הנרצחים הופך את הטבח לפיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה. קודם לכן, שני הפיגועים הגדולים ביותר היו הפיגוע בכביש החוף, שבו נרצחו 35 איש, והפיגוע במלון פארק, שבו נרצחו 30 איש.

לאחר תחקיר המשטרה התברר כי הפסטיבל כלל לא היה אחד מיעדי המחבלים. ממצא זה נקבע לאחר חקירת המחבלים שנתפסו בחיים ועל רקע המפות שנמצאו על גופותיהם של המחבלים שחוסלו. לפי הממצאים, אף מחבל לא ידע מראש על המסיבה, אולם ברגע שהחל פינוי המבלים אלה זיהו את הנהירה ומיהרו למתחם הפסטיבל וניצלו את ההזדמנות והחלו בפגיעה במשתתפים.[24][25]

מיגונית המוות ברעים

ערך מורחב – מיגוניות המוות

באחד המקרים המפורסמים ביותר מהטבח, הסתתרו 27 ממשתתפי המסיבה בתוך מיגונית, שקיבלה את השם מיגונית המוות. עם הגיע המחבלים למיגונית, אוסאמא אבו עסא, אחד המאבטחים במסיבה והשוהים במיגונית, ניסה לשכנע את המחבלים שלא יהרגו את יושבי המיגונית, אולם הוא נורה למוות על ידי המחבלים.

לאחר מכן ענר שפירא, לוחם בסיירת נח"ל שהיה בחופשה, נעמד בכניסה למיגונית. המחבלים שהגיעו למקום החלו להשליך רימונים לתוך המיגונית. עם מעט עזרה מאחרים, הצליח שפירא להשליך לפחות שמונה רימוני הלם ורימונים חיים בחזרה החוצה. בהמשך שפירא נהרג מירי המחבלים, ככל הנראה מרקטת RPG. ניצולי המיגונית קראו לו גיבור, ואמרו שהוא הציל את חייהם. בתוך פחות משעה, אחרי קרב נואש, נרצחו 16 מהצעירים שהיו במיגונית. 4 נלקחו לעזה כבני ערובה, ושבעה שרדו את הטבח והחטיפה.[26][27]

התעללות מינית

ערך מורחב – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023

על פי עדויות של ניצולים מהמסיבה, אנשי זק"א, אנשי ביטחון וגורמי רפואה, חומרים מחקירותיהם של המחבלים וסרטונים, חלק מהנרצחים נאנסו ועברו התעללות מינית על ידי המחבלים טרם הירצחם.[28][29][30][31]

על פי עדויות שנאספו על ידי עמותת לב בטוח, שהוקמה על מנת להעניק תמיכה נפשית לשורדי הטבח במסיבות, יש עוד לפחות עשרה עדי ראייה שהיו עדים למעשי אונס, אונס קבוצתי והתעללויות מיניות במוקדים שונים באזור המסיבה, שמצבם הנפשי אינו מאפשר להם להיחשף.[32]

החטיפה וחזרת חלק מהחטופים

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

במהלך הטבח נחטפו 44 מבלים ממתחם הפסטיבל לרצועת עזה. הסיפורים של החטופים התפרסמו בכלי תקשורת רבים בישראל ובעולם.

דבר חטיפתה של שני לוק, ישראלית ילידת גרמניה בת 23, זכה לסיקור נרחב בתקשורת העולמית. במהלך 7 באוקטובר פורסם סרטון שבו היא נראית פצועה, ללא חולצה, מובלת לראווה בטנדר פתוח ברחובות עזה בזמן שאחד המחבלים מושך בשערה וההמון יורקים וחובטים בה. ב-30 באוקטובר עדכן צה"ל את משפחתה כי היא לא בחיים וכי נמצאה עצם מבסיס הגולגולת של לוק.[33] קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הגיב על דבר הירצחה: "החדשות על הרצח שלה הן נוראיות ומראות את הברבריות של חמאס. חייבים למצות את הדין עם ארגון הטרור".[34] במאי 2024 הודיע דובר צה"ל כי גופתה חולצה מרצועת עזה יחד עם גופותיהם של יצחק גלרנטר, עמית בוסקילה ורון בנימין.

גם תיעוד החטיפה של בני הזוג אבינתן אור ונועה ארגמני זכה לסיקור נרחב. בתיעוד נועה נראית זועקת לעזרה בזמן שהחוטפים מפרידים בינה לבן זוגה ומובילים אותם לרצועת עזה.

גורל החטופים

  • ב-25 בנובמבר 2023 שוחררה מיה רגב, בת 21 מהרצליה, לאחר שנחטפה פצועה מהמסיבה. היא נחטפה יחד עם אחיה איתי וחברם הטוב עומר שם טוב שנשאר בשבי.[35][36]
  • ב-26 בנובמבר 2023 שוחרר רוני קריבוי, בן 25 מכרמיאל. רוני בעל אזרחות רוסית והוא שוחרר לבקשת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.[37]
  • ב-29 בנובמבר 2023 שוחררו איתי רגב, בן 18 מהרצליה (אחיה של מיה רגב) ומורן סטלה ינאי, בת 40 מבאר שבע.[38][39]
  • ב-30 בנובמבר 2023 שוחררה מייה שם, בת 21 משוהם, לאחר שנחטפה פצועה.[40] לפני שחרורה פורסם סרטון שבו היא נראית פצועה בידה בשבי.
  • ב-30 בנובמבר 2023 פורסם כי אופיר צרפתי, בן 27, נרצח, ככל הנראה בשבי.[41]
  • ב-1 בדצמבר 2023 הודיע צה"ל כי גיא אילוז, בן 26, נרצח בשבי.[42]
  • ב-12 בדצמבר 2023, חולצה מעזה גופתה של עדן זכריה, בת 28 מראשון לציון, על ידי כוחות צה"ל.[43] לפי ממצאי מערכת הביטחון, עדן נרצחה במהלך שהותה בשבי.[44]
  • ב-15 בדצמבר 2023, הודיע צה"ל כי חילץ את גופתו של אליה טולדנו, בן 28 מתל אביב.[45]
  • ב-16 בדצמבר 2023, פורסם שענבר היימן נרצחה בשבי חמאס.[46]
  • ב-24 באפריל 2024 חמאס פרסם סרטון שבו נראה הרש גולדברג-פולין בשבי. הוא נראה קטוע יד. ידו נקטעה ב-7 באוקטובר מפיצוץ רימון במיגונית שבה הסתתר עם חברו ענר שפירא שנרצח, ועוד כ-30 מבלים ממסיבת הנובה. ב-31 באוגוסט חולצה גופתו יחד עם גופות חטופים נוספים לאחר שנרצחו בידי שוביהם.
  • ב-3 במאי 2024 פורסם כי אליקים ליבמן, שנחשב עד אז חטוף, נרצח בעת שטיפל בפצועים במסיבה ושרידי גופתו נקברו בטעות בקבר של נרצחת אחרת במסיבה.[47]
  • ב-17 במאי 2024 גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר בן 56 ועמית בוסקילה בת 28 אותרו ברצועת עזה והוחזרו לישראל.[48]
  • ב-24 במאי 2024 גופותיהם של אוריון הרננדס, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום אותרו ברצועת עזה והוחזרו לישראל.[49]
  • ב-8 ביוני 2024 חולצו בחיים נועה ארגמני, אלמוג מאיר, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו על ידי כוחות צה"ל, ימ"מ ושב"כ מתוך שתי דירות קרובות במחנה הפליטים נוסייראת.[50] בפעולה זאת נהרג לוחם הימ"מ, רפ"ק ארנון זמורה,[51] ולזכרו שונה שם מבצע החילוץ - מבצע ארנון.[52]
  • ב-31 באוגוסט 2024, חולצו גופותיהם של הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי (שימשה כברמנית במסיבה),[53] אורי דנינו, אלכס לובנוב (שימש כמנהל הבר במסיבה)[54] ואלמוג סרוסי, אשר נחטפו מהמסיבה.[55] הם נרצחו על ידי מחבלי חמאס במספר יריות מטווח קצר, כ-48–72 שעות לפני מציאתם.[56] בתחילה טען חמאס כי החטופים לא נרצחו על ידם, אלא נהרגו מ"הפצצה ישראלית". אך לאחר מכן הוציא הודעה לפיה, לאחר מבצע ארנון הוצאו הנחיות חדשות למחבלים שהופקדו לשמור על החטופים לגבי הטיפול בהם אם צה"ל יתקרב למקום הימצאם.[57]

בעקבות הטבח

Thumb
ציוד שנותר בשטח המסיבה נאסף ומוצג במסגרת מיצג 6:29

מיד לאחר שבעה באוקטובר, מטפלים מתוך שבט הטראנס הקימו את עמותת "לב בטוח" במטרה להעניק סיוע נפשי לשורדי המסיבות. העמותה, יחד עם ד"ר לייה נאור, הקימו במתחם האירועים בחוות רונית שברשפון מרחב מרפא לניצולי מסיבת הטבע ובני משפחותיהם. במקום, בו ביקרו מעל ל-3,000 בני אדם, ניתנים טיפולים לעזרה בהתמודדות עם הטראומה הנפשית, ובהם: שיחות עם פסיכולוגים, טיפול במגע או בסאונד הילינג, מעגלי מוזיקה וסדנאות יצירה.[58][59] מרחב מרפא נוסף הוקם על ידי מארגני המסיבה בכוכב הים, שבקיבוץ שדות ים ליד קיסריה.[60] למקום הובא גם ציוד רב מהשטח, שבעליו לא אותרו על ידי משטרת ישראל.[61] בחודש נובמבר נערך במקום טקס זיכרון והנצחה לנרצחים, החטופים והנעדרים מהפסטיבל בו נכחו, בין השאר, גם המשפחות השכולות ומשתתפי ומשתתפות פסטיבל הסופרנובה.[62] בחודש פברואר נערכו סדנאות ריטריט בקיבוץ מורן בשם Slowness Tribe שכללו תוכנית הפוגה ושיקום המותאמת לנפגעי המסיבות ובני המשפחות של הנפגעים מקרבה ראשונה בדגש על שיקום, התארגנות ועבודה בקבוצות קבועות, המונחות על ידי מטפלים קליניים של "לב בטוח", המומחים בטראומה ומשני תודעה.[63]

רבים משורדי הטבח מתמודדים עם בעיות ותסמינים הנובעים מפוסט טראומה.[64] מספר שורדים מהטבח העידו כי אינם מקבלים טיפול נפשי ומענה ראוי מרשויות המדינה.[65] על פי הנתונים המצויים בידי משרד הבריאות, לא ידוע על מספר שורדי טבח אשר שלחו יד בנפשם.[66]

הנצחה

Thumb
יצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל באתר פסטיבל נובה במסע זיכרון בעוטף עזה במלאת יום השנה לטבח ב-7 באוקטובר 2023

אנדרטת נרצחי פסטיבל נובה

ערך מורחב – אנדרטת נרצחי פסטיבל נובה

בחניון רעים, בו נערך הפסטיבל בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, הוקמה באופן ספונטני אנדרטה לזכרם של נרצחי הטבח בפסטיבל. במקום הוצבו בזנטים שעליהם תמונות הנרצחים בטבח, ובט"ו בשבט תשפ"ד (ינואר 2024) נטעו עובדי קק"ל יחד עם משפחות הנרצחים שתילי עצים לזכרם של קורבנות הטבח. בהמשך נוספו במקום אמצעי הנצחה נוספים.[67]

קיר המכוניות

ערך מורחב – קיר המכוניות
Thumb
"קיר המכוניות" במגרש המכוניות ליד תקומה

מאות מכוניות שהיו פזורות בצידי כביש 232 לאחר הטבח הובאו למגרש מכוניות ליד מושב תקומה שבעוטף עזה. המכוניות השרופות נערמו לערימה שיצרה מעין קיר והפכה לאנדרטה לנרצחי טבח בפסטיבל נובה.

Thumb
מיכל רואימי שנרצחה בפסטיבל נובה. תיבת הנצחה בתוך מבנה האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל

בעולם התרבות

מיצגים

Thumb
מיצג ההנצחה 06:29
Thumb
תאי השירותים המקוריים מפסטיבל נובה, אשר הוצגו במיצג ההנצחה 06:29

ב-28 בנובמבר הגיעו מספר תקליטנים מסצנת הטראנס, ובהם סקאזי, לנגן בשטח מתחם הפסטיבל, אל מול תמונותיהם של מאות הנרצחים מהפסטיבל. המיצג, יוזמה של מספר אנשים פרטיים, נועד למטרת ההסברה בעולם והגיעו אליו נציגים מהתקשורת הזרה, ארצות הברית, איטליה ומדינות נוספות.[68]

ב-7 בדצמבר, נר ראשון של חנוכה, נפתח מיצג הנצחה בשם 06:29 (שם המייצג את שעת פתיחת המתקפה). המיצג משחזר את שטח הפסטיבל וכולל את כל האלמנטים המקוריים שנאספו והובאו מהשטח לאחר האסון ובהם: תפאורת הפסטיבל, הבמות וציוד ההגברה, השירותים המחוררים מכדורים, כלי רכב חרוכים וכן ציוד אישי (נעליים, תיקים וחפצים אישיים), שנאסף על ידי מפיקי האירוע ויחידת להב 433 של משטרת ישראל. כל הכנסותיו של המיזם, שנפתח לפרק זמן של שבועיים, באקספו בתל אביב, יועברו להנצחת הנספים ולסיוע בשיקום חברי קהילת הנובה, הקמת והחזקת מיזמי הנצחה ופעולות הסברה לאומיות בישראל ושאר העולם.[69][70]

סרטים ותוכניות

ב-6 בדצמבר עלה בערוץ יס דוקו הסרט התיעודי האשטג נובה, המשחזר באמצעות חומרי וידאו, עם למעלה מ-200 סרטונים שצולמו בזמן אמת, יחד עם הקלטות של שיחות טלפון ושיחות ווטסאפ, את ההתרחשות שקרו בזמן אמת במתחם הפסטיבל בשבת 7 באוקטובר ללא ראיונות או קריינות כלל. הסרט שיצר וביים דן פאר ושערכו נדב דירקטור ולב גולצר, מביא את תיעוד האירועים באמצעות סרטוני הסמארטפונים של המבלים, משעות אחה"צ והערב אל תוך הלילה ועד לשעות הבוקר המוקדמות.[71] באופן תקדימי הודיעה חברת yes כי תאפשר לכל ערוץ טלוויזיה וגוף שידור לשדר את הסרט באופן חופשי וללא עלות וגם העלתה לערוץ הרשמי ביוטיוב את הסרט המלא.[72]

הסרט הפך תוך זמן קצר לאחר עלייתו לסרט הדוקומנטרי הנצפה ביותר בתולדות חברת yes.[73]

ב-23 בדצמבר עלה בערוץ כאן 11 הסרט התיעודי "זריחה שחורה: עדויות מהטבח בפסטיבל נובה" (Supernova: The Music Festival Massacre). הסרט, קופרודוקציה ישראלית-גרמנית, של היוצרים יוסי בלוך, נועם פנחס ודוקי דרור, מביא ראיונות עם מספר ניצולים מהפסטיבל (שהתקיימו כשבוע עד עשרה ימים אחרי התקיפה), ובנוסף סרטונים מהטלפונים שהניצולים צילמו בזמן אמת ותוך כדי בריחה. בנוסף לראיונות עם הניצולים, ישנם גם ראיונות עם הורים ואנשי כוחות הביטחון שהגיעו למקום לחלצם. הסרט הוא הפרויקט התיעודי הראשון שעוסק בפסטיבל והופץ ברחבי העולם. הוא שודר, בגרסה מקוצרת ב-ARTE הצרפתית וב-ZDF הגרמנית, ונרכש לשידור גם על ידי רשתות נוספות בעולם.[74][75]

הסרט "זעקות ואז שתיקה" סוקר את ההתעללות המינית שארעה בטבח 7 באוקטובר ומפרט את המאורעות באזור פסטיבל נובה. הסרט הוא בבימוי ענת סטלינסקי ובהשתתפות שריל סנדברג, מנהלת התפעול של מטא לשעבר.[76][77]

ב-7 בספטמבר 2024 יצא בשירות הסטרימינג פרמאונט+ הסרט "עוד נחזור לרקוד", סרט תיעודי של הבמאי הישראלי יריב מוזר על הטבח שנערך בפסטיבל. על פי התקציר הרשמי: ”פסטיבל המוזיקה נובה היה אמור להיות חגיגה של חיים, אהבה ומוזיקה לאלפי צעירים אבל הפך לאחד היעדים הראשונים כאשר חמאס פתח במתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות מדינת ישראל. הסרט מסופר דרך עיניהם של יותר מתריסר ניצולים, שרבים מהם תיעדו את חוויותיהם בזמן הטבח. הסרט שוזר יחד דיווחי עדי ראייה של יותר מתריסר ניצולים, יחד עם צילומים שצולמו על ידי הקורבנות והחמאס כאחד”.[78][79]

בעולם המוזיקה

ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
  • בהופעה שהתקיימה בערב 8 באוקטובר בלאס וגאס, הקדיש בונו מ-U2 את השיר "Pride (In the Name of Love)" לקורבנות הטבח בפסטיבל נובה, וגם שינה את מילות השיר באופן חד פעמי לשם כך.[80]
  • הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה שיצאה לסיבוב ההופעות השנים-עשר שלה "The Celebration Tour" עצרה שתי הופעות בלונדון והביעה תמיכה בישראל, תוך ציון הטבח במסיבת הטבע. היא הצהירה: ”אני פותחת את הרשתות החברתיות ואני רוצה להקיא. אני רואה ילדים שנחטפו, נלקחים, תינוקות שראשיהם נערפו, ילדים ברייבים שנורו ונרצחו. מה לעזאזל קורה בעולם? איך בני אדם יכולים להיות כה אכזריים זה לזה? זה רק מחמיר וזה מפחיד אותי”. בעקבות הצהרותיה, תוגברה האבטחה סביבה בשל חשש לאירועים ביטחוניים.[81]
  • ב-22 באוקטובר יצא, ביוזמת קהילת המוזיקה האלקטרונית בישראל, אוסף מוזיקה בשם "Bring Them Back", הכולל קטעים ורמיקסים מקוריים של יותר מ-50 אמנים מסצנת הטראנס, הטכנו וה-EDM, למען קורבנות וניצולי מתקפת הטרור. כל ההכנסות ממכירת האוסף יועברו כתרומה לטובת סיוע לניצולים ולמשפחות הקורבנות.[82][83][84]
  • ב-22 באוקטובר הוציאו אודיה ואיזי את "חורף 23", שהוקדש בין השאר לקורבנות פסטיבל נובה, בו נכללה גם השורה ”לצבא הקדוש למלאכים של הנובה”.[85]
  • ב-26 באוקטובר הוציאו עומר אדם ואינפקטד מאשרום את "תרקוד לנצח" לזכר נרצחי הטבח.[86]
  • ב-1 בנובמבר הוציא אושר כהן את השיר "תרקדי (7.10.23)", שמתייחס לאירוע, עם קליפ שבו מוצגים כל שמות הנופלים ב-7 באוקטובר.
  • ב-2 בנובמבר הוציא אדיר גץ את הסינגל "הריקוד האחרון" לזכר כל הקורבנות במסיבה.
  • ב-7 בנובמבר הוציאה מירי מסיקה את השיר "מפל" שעוסק באירוע ונכתב לזכרה של מפל אדם, אחותה הצעירה של מעיין אדם, שנרצחה בטבח.
  • ב-10 בנובמבר הוציא הזמר גילי בלום את השיר "הזריחה האחרונה", שהוקדש לנרצחים ולשורדי הטבח. הציור המשמש את עטיפת הסינגל שייך ליובל רביע שהיה במסיבת הפסיידאק, ליד הנובה, ונרצח יחד עם אח שלו נועם, וארוסתו נוי זעפרני.[87]
  • ב-12 בנובמבר הוציא הראפר מאור אשכנזי יחד עם חברו נעם כהן, מניצולי המסיבה, את השיר "השיר של נעם 2", המספר את סיפור היקלעותו של נעם לטבח והישרדותו.
  • בחודש דצמבר נערך, ביוזמת קהילת הג'אז הישראלית, מרתון הופעות בן יותר מ-6 שעות, בהשתתפות עשרות אמנים מסצנת הג'אז הישראלית. כל הכנסות המרתון יועברו לפרויקט SafeHeart - לב בטוח (פרויקט חירום לבריאות הנפש שמוקדש לניצולי הטבח בפסטיבל).[88][89]
  • ב-14 בדצמבר הוציא בניה ברבי את השיר "זה בסדר", שנכתב במשותף עם קבוצת "החברים מהנובה" (המונה כ-20 מניצולי הפסטיבל), במהלך סדנת כתיבה שהתקיימה בריזורט "היער הסודי" בקפריסין, אליו הוטסו חלק מהניצולים על מנת לעבור סדנאות שיקום וריפוי.[90]
  • ב-5 בפברואר 2024 הוציאה הזמרת נופיה ידידיה את השיר "פיות", שהוקדש לזכרם של הצעירות והצעירים שנרצחו בפסטיבל המוזיקה נובה. בקליפ שיצא לשיר שולבו סרטונים של 20 מהצעירות שנרצחו במתקפת הטרור ונשלחו על ידי משפחותיהן וחבריהן ובשיתוף מלא איתם, וכן סרטונים נוספים של חלק משורדי הטבח.[91]

בעולם הספורט

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטבח בפסטיבל נובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.