Loading AI tools
במאי קולנוע ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יריב (מרדכי) מוֹזֵר (נולד ב-17 בפברואר 1978) הוא מפיק ובמאי קולנוע ישראלי.[1]
 | |
| יריב מוזר, 2012 | |
| לידה |
17 בפברואר 1978 (בן 46) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-2003 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יריב מוזר נולד בעיר תל אביב-יפו וגדל בעיר הרצליה.[2] הוא בנם של חני וגיורא מוזר, שניהם גמלאי שירות הביטחון הכללי.[2] אביו גיורא, יליד העיר עפולה, הוא בנם של רות (אחותו של אלוף במיל' אורן שחור)[2] ואליהו מוזר, שהיה גם הוא בכיר בשב"כ. אמו חני, ילידת העיר באר שבע, היא בתם של גיזה ויהושע נשרי, שניהם ניצולי שואה שברחו במהלך מלחמת העולם השנייה. נשרי שימש בשנות ה-60 נספח כלכלי של ישראל ביפן והיה מניצוליו של צ'יאונה סוגיהארה, הקונסול היפני בליטא במלחמת העולם השנייה. יהושע נשרי פעל בשנת 1968 כדי להעניק לסוגיהרה תואר חסיד אומות העולם.[3]
בוגר תיכון אלון ברמת השרון במגמת תיאטרון.[2] בין מוריו בבית הספר היו אנשי התיאטרון לאה אברהם, דדי ברון, אורנה בן חורין, גדעון ירון, מושיק יוסיפוב, ורויטל איתן.
בצבא שרת כקצין חימוש בחיל התותחנים[2] וסיים את שירותו הסדיר כקצין חימוש גדוד "אייל" (403). לאחר שירותו במלחמת לבנון השנייה הועלה לדרגת רב-סרן במיל'.[2]
מוזר הוא בוגר בהצטיינות של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.[4]
מוזר הוא הומוסקסואל[5].
מוזר ניהל את הפסטיבל הבינלאומי ה-10 לסרטי סטודנטים בתל אביב, בשנת 2004.[6] הפסטיבל אירח בישראל את: ריצ'רד גיר,[2][7] פטריס לקונט, קתרין ברייה, נביל עיוש, תומאס וינטרברג ואדם גרינברג.
בין השנים 2005–2007 שימש מפיק ראשי של חברת עלמה הפקות של המפיק אריק ברנשטיין.[4][7]
בין השנים 2007–2011 עמד בראש מגמת הפקה-יוזמת של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.[2]
מוזר הוא המקים והמנהל של חברת מוזר פילמס בע"מ שהוקמה בשנת 2006.[8] בשנת 2008 יצא סרטו התיעודי "המלחמה הראשונה שלי",[9] על ההתנסות האישית שלו במלחמת לבנון השנייה,[2] הסרט זכה באותה שנה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב.[10] בשנת 2009 ביים עבור רשות השידור את הסרט התיעודי "בדרך אחרת", שעקב אחר מסען של אחינועם ניני ומירה עווד לאירוויזיון במוסקבה[11] ובשנת 2012 ביים את הסרט התיעודי "גברים בלתי נראים" על הומוסקסואלים פלסטינים, שזכה באותה שנה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב[12] ובפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי של סן פרנסיסקו.[2]
בשנת 2010 נבחר לישראלי הראשון שהתקבל לתוכנית המפיקים האירופאית EAVE[13] וכן סיים הכשרה במשחק מול מצלמה במסגרת סדנת המשחק של רות דייכס.[14] כמו כן, שימש במאי אורח בתוכנית התחקירים "מבט שני" ברשות השידור[11] בשנים 2010 ו-2015. בשנת 2011 הפיק את הסרט התיעודי "ג'נט" של הבמאית רות ולק.[15]
סרטו העלילתי הראשון "שבלולים בגשם" עלה לאקרנים בשנת 2013, והיה לסרט הפותח של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.[16] בנוסף השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול[17] ופסטיבל הקולנוע הבינלאומי בשיקגו.[18] הסרט הופץ בארצות הברית, אנגליה, צרפת, גרמניה, פולין, הולנד ועוד. סרטיו "גברים בלתי נראים" ו"שבלולים בגשם" נבחרו על ידי מגזין GAY UK כחלק מעשרת סרטי הקולנוע הגאים הישראליים הטובים ביותר.[19]
בשנים 2014–2016 היה חבר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים[20] וחבר הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע.[21] במסגרת זו היה אחד מנציגי היוצרים בוועדת הכנסת שחוקקה את חוק תאגיד השידור הציבורי.[22]
בשנת 2016 הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע ירושלים,[23] סרטו התיעודי, במשותף עם העורכת יעל פרלוב, "בן-גוריון, אפילוג", על השנים האחרונות בחייו של דוד בן-גוריון. בסרט נחשף לראשונה ראיון ארוך עם דוד בן-גוריון, בו הוא מתבטא בחופשיות על המדינה ועל חייו.[24][25] הסרט זכה בפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע עבור הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר לשנת 2017[4][26] והופץ מסחרית בבתי הקולנוע.[27][28] הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם[29] וזכה לשבחי הביקורת בעיתונים שונים, בהם הארץ,[30][31] הניו יורק טיימס,[32] לוס אנג'לס טיימס[33] והוליווד ריפורטר.[34]
החל משנת 2018 מלמד בבית הספר לקולנוע ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, קורס הפקה שנה ד.[35] בשנה זו שודר בערוץ כאן 11 סרטו התיעודי "לטעות זה אנושי",[36] העוסק במוות מרשלנות רפואית מנקודת מבטו של הצוות הרפואי.[37]
בשנת 2019 יצא סרטו "איזנקוט."[38] המתלווה אל רא"ל גדי איזנקוט בחודשים האחרונים שלו על מדים. מוזר קיבל גישה לתפקידו של הרמטכ"ל כפי שמתועד בסרט ששודר בכאן 11 והופק על ידי דובר צה"ל.[39]
בינואר 2021 יצא לאקרנים סרטו "הפנקס האדום" לציון מאה שנות ההסתדרות הכללית. הסרט סוקר את ההיסטוריה של הארגון - החל משנותיו הראשונות ותפקידי המפתח שמילא טרם הקמת המדינה, דרך תהליכי ההתנוונות והבירוקרטיזציה שעבר והובילו לשקיעתו, ועד לתהליכי ההתחדשות שעבר בעשור השני של המאה ה-21. במסגרת הסרט נחשפו לראשונה קטעי ארכיון רבים וסרטונים שהופקו על ידי ההסתדרות בשיתוף עם מכון לבון, ורואיינו חמישה ראשי הסתדרות לשעבר לצד היסטוריונים.[40]
מוזר הוא חבר האקדמיה האירופית לקולנוע,[41] חבר פורום היוצרים הדוקומנטריים וחבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
בשנת 2022 שודרה הסדרה הדוקומנטרית "אייכמן: הקלטות האבודות", שביים עבור תאגיד השידור הציבורי.
בשנת 2024 פרסם מוזר את "עוד נחזור לרקוד", סרט תיעודי העוסק בטבח במסיבת הטבע ליד רעים.[42]
| שנה | שם הסרט | הערות |
|---|---|---|
| 2006 | "המלחמה של גיורי" | בבימוים של דניאל סיון ועודד פרבר |
| 2006 | "חומוס קארי" | בבימוים של יוני ציגלר ונועם פנחס |
| 2007 | "הטוקבקיסטים" | בבימויו של צביקה בינדר |
| 2008 | "הבית ברחוב טבנקין" | בבימויו של ליביו כרמלי |
| 2008 | "לב מג'נין" | בבימוים של ליאור גלר ומרקוס וטר |
| 2008 | "מסדר עד סדר" | בבימויו של שרון לוי |
| 2008 | "מקסיקו" | בבימויה של אולגה סיטובוצקי |
| 2009 | "מופע החיים של גוטל בוטל" | בבימויו של דניאל סיון |
| 2009 | "רגע י-ם" | אוסף סרטים קצרים |
| 2009 | "הילדה שלי תחזור לשיר" | בבימויה של ציפי ביידר |
| 2011 | "ג'נט" | בבימויה של רות ולק |
| 2011 | "לא רחוק מהעץ" | בבימוים של אלון אלשיך וערן יחזקאל |
| 2012 | "הירושה" | בבימויה של היאם עבאס |
| שנה | שם הסרט |
|---|---|
| 2003 | "ואלס פסיפלורה" |
| 2008 | "המלחמה הראשונה שלי" |
| 2009 | "בדרך אחרת" |
| 2010 | "סיפורי מיטות" |
| 2012 | "גברים בלתי נראים" |
| 2013 | "שבלולים בגשם" |
| 2016 | "בן-גוריון, אפילוג" |
| 2018 | "לטעות זה אנושי" |
| 2019 | "איזנקוט" |
| 2020 | "בחסדי שמים" |
| 2021 | "הפנקס האדום" |
| 2024 | "עוד נחזור לרקוד" |
יריב מוזר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יריב מוזר, ברשת החברתית LinkedIn
יריב מוזר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יריב מוזר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
עופר אדרת, דמוקרטיה או שלטון ימין: שיחה עם בן־גוריון, האיש שהקים את ישראל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
