בני עקיבא

בני עקיבא
	סמל התנועה
	סמל התנועה
תאריך ייסוד	ה'תרפ"ט, 1929
ארגון גג	הפועל המזרחי
מספר חניכים (על פי התנועה)	כ-80,000
אישים בולטים	הרב משה צבי נריה, יחיאל אליאש, הרב חיים דרוקמן
מזכיר כללי	יגאל קליין
מיקום המטה	יהושע יבין 15, ירושלים
מוטו	קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה
	אתר האינטרנט הרשמי של תנועת בני עקיבא בישראל

בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה. בני עקיבא בישראל היא תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל ותנועת הנוער השלישית בגודלה במדינה. מזכ"ל התנועה בישראל הוא יגאל קליין.^[1]

עובדות מהירות תאריך ייסוד, ארגון גג ...

סגירה

שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא. השם הוצע על ידי אברהם קסטנבוים,^[2] והוא מסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה.

סמל התנועה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית ושעורה ומעליהם חרמש וקלשון, על הלוח הימני כתובה האות ת', המסמלת את התורה, ועל הלוח השמאלי האות ע', המסמלת את העבודה. המוטו ברוח זו המהווה אבן פינה באידאולוגיית התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של ביטאונה הרשמי הוא "זרעים", המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.

הרב משה צבי נריה חיבר את המנון התנועה בשנת תרצ"ב 1932:

יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב
על דגלנו כולכם חנו מסביב
יזהיר לכם כוכב תורה
דרככם סוגה בעבודה
בלב אמיץ, בעזרת ה', עלה נעלה!
קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

מולדת זו ארץ אבות, ארצנו הקדושה
מידי אביר יעקב לנו מורשה
ראשינו בעמקי תורתה
כפינו ברגבי אדמתה
בלב אמיץ, בעזרת ה', עלה נעלה!
קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

לאורך כעשרים שנה הושר השיר לפי הלחן של שיר החירות הגרמני־טירולרי במנטובה בכבלים (Zu Mantua in Banden) שחיבר לאופולד קנבלסברגר (גר') (ומוכר גם כלחן של השיר הסובייטי "הגוורדיה הצעירה" (רו'), שהוא תרגום של שיר הפועלים הגרמני "לקראת זריחת השמש" (גר') המתבסס על הלחן של קנבלסברגר).^[3] פרופסור איתן אביצור (אנ') העיד שהשיר הושר גם למנגינת שיר ההלל לקייזר ברברוסה "Der alte Barbarossa".^[4] הלחן הוחלף לאחר שבעקבות הערה של עובדת סוציאלית במחנה קיץ בשנת 1953 על כך שחברי התנועה עומדים דום כשהם שרים מנגינה גרמנית, קוימה תחרות ללחן חדש, שנבחר והושר לראשונה בטקס בסוכות אותה שנה, ומוכר מאז כלחן ההמנון עד ימינו.^[5]

התנועה הוקמה בכ"ד אדר א' תרפ"ט (6 במרץ 1929), אך רק בל"ג בעומר באותה השנה, עמד מספר החברים בתנועה על 80 אנשים על כן הוחלט שיום זה יוגדר כמועד ההקמה הרשמי. התנועה הוקמה בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת בן 21, מנחם חרובי (חרובסקי) וגורמים נוספים מהפועל המזרחי כתנועת נוער דתית מעורבת לבנים ולבנות.

סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרחש חיבה עמוקה לתנועה.^[6] לימים הפך הרב נריה לרב התנועה. התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1939. הרב נריה חיבר את המנון התנועה ב-1932, ערך במשך שנים רבות את ביטאונה, "זרעים", וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.

בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים. במקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות ביהודה והשומרון וחבל עזה, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות בשטחים אלה. השפעתן של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלתה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה נמשך לכיוון הימין הדתי. במועצה הארצית "עושים הגשמה" (שנת תשע"א) היה רוב במליאה הכללית שהתנועה תוכר כתנועה ימנית פוליטית.

במקביל הושם דגש בתנועה על לימוד תורה וחינוך, והשירות בנח"ל הפך לנפוץ פחות. בעקבות הצלחתם של ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות, המדרשות הגבוהות לבנות והשירות הלאומי, עבר במידה רבה המוקד בתנועה לאפיקים אלו. עם זאת, בתחילת העשור השני של המאה ה-21, קבעה הוועידה הארצית של התנועה כי יש לחזור לדרכי ההגשמה דרך צוותי עשייה - נח"ל, נחשון, של"פ, יובל ועוד. במקביל הרחיבה הנהלת התנועה את המחלקה העוסקת בנושאי ההגשמה בגילאים הבוגרים. בהמשך העשור הוקם מוסד המועצות הארציות של התנועה, שמטרתו לעסוק בנושאים אלו.

בשנות ה-80 התפצלה מבני עקיבא תנועת אריאל, בעקבות חילוקי דעות פנימיים בעניין עירוב הבנים והבנות. בעקבות הפיצול הוקמו סניפי בני עקיבא עם הפרדה בין בנים לבנות.

לתנועה מתקבלים החל מכיתה ג' לחודש הכנה, ולאחר החודש הופכים לחלק ממשי מהתנועה. לכל שכבת גיל מכיתה ג' עד כיתה ח' ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בישראל ובעולם בני אותה שכבה. שם השבט משתנה במוצאי השבת האחרונה של חודש הארגון של התנועה.

שמות השבטים הם:

זרעים/הכנה (כיתה ג'\ד'),
נבטים (כיתה ד'),
ניצנים (כיתה ה'),
מעלות (כיתה ו'),
מעפילים (כיתה ז'),
הרא"ה (כיתה ח').
שם חדש (כיתה ט'). בעת קבלת השם החדש החניכים עוברים מחבריא א' לשלב הבא חבריא ב'.

החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א'. במהלך כיתה ט', ב"שבת ארגון", ניתן לשכבת הגיל שם קבוע והחניכים עולים לחבריא ב'. שם השבט זהה בכל הארץ והוא מלווה את הבוגרים לכל חייהם.^[7] במסגרת חבריא ב' החניכים מגשימים את הערכים שספגו במשך שנותיהם בתנועה, לדוגמה, בפעילות הדרכה, של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) או בצוותי נחשון וצוותי ההגשמה למיניהם. ישנם סניפים שמתחילים את הפעילות משבט נבטים.

המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשוון, ובמהלכו עוסקים המדריכים והחניכים בפעילות דידקטית סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. גם ניקוי, צביעת הסניף וקישוטו באותו חודש סובבים סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (פרשת ויצא), בה החניכים משבט הרא”ה מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש (מופע דגלנות/תסים). בסוף חודש ארגון, נוהגים סניפי בני עקיבא לקיים הופעות חגיגיות שכוללות הצגה וריקודים. עד שנת תשע"ה התקיימה שבת הארגון בשבת 'פרשת תולדות', אך בשנה זו הוחלט לדחותה בשבוע כדי שגם החוגגים את חג הסיגד, שנערך בסוף חשוון, יוכלו להשתתף בחגיגות שבת הארגון. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס בו מתבצע המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב'". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.

הפעילות הקבועה בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובשבתות. בדרך כלל במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים לחבריא א' בשעות אחר הצהריים, ואחת בשבת אחרי הצהריים. בערב שבת נערכת פעולה קבועה, בדרך כלל, לחבריא ב'. בתחילת הפעילות בשבת לחבריא א' מתבצע "מפקד", שבו מונים את מספר החניכים, שרים את המנון התנועה ומבצעים ״מורלים״.

לאורך השנה מתקיימים גם אירועי שיא לחברי התנועה. בכלל זה נטיעות בט"ו בשבט ו"מסעות" בסוכות מסע של יום אחד ובפסח שאורכו כיומיים. כמו כן, בקיץ מתקיימים מחנות קיץ כלל ארציים לפי שכבת גיל, המתחלקים לשלושה סבבים לפי תת-החלוקה לקבוצות מחוזות. המחנות מתקיימים החל משבט נבטים ועד המחנה בשנה שבה השבט כבר קיבל את שמו, "מחנה סיירים".

כל סניף מנוהל בידי מרכז סניף הנקרא לרוב קומונר או קומנרית, אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לענייני פנים סניפים. בדרך כלל הקומונרית היא בת שירות לאומי ויש מעט קומונרים בנים. המשמש בתפקיד הקומונר מתחלף על פי רוב כל שנה ולעיתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי, הנותן הדרכה תורנית והכוונה בסוגיות הקשורות לפעילות הסניף.
הקומונרים כפופים להנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית שבראשה המזכ"ל.

המליאה, הוועידה והמועצה הארצית

החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה מתקבלות על ידי המליאה התנועתית, הנקראת גם "הוועדה המתמדת", המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים, מזכ"לים לשעבר, ואישי ציבור מהציונות הדתית.

בנוסף למליאה עורכת התנועה אחת לשלוש או ארבע שנים ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות. בוועידה משתתפים נציגים מחבריא ב' של כל הסניפים בארץ ונציגים מהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות הנוגעות לדרכה של התנועה בהתאם למצב בתנועה, בחברה ובמדינה. הוועידה נותנת כוח רב לנוער עצמו לעצב את דמותה של התנועה, ומעמידה במבחן את יכולתם של בני הנוער לקיים את מה שהצביעו עליו.

על פי חוקת התנועה, ההחלטות המתקבלות לא יכולות לסתור את חוקי התורה, המדינה והתנועה. בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים ובמחוזות המכונות "ועידות סניפים" ו"ועידות מחוזיות".

הוועידה האחרונה נערכה בחול המועד פסח תשע"ח. נושא הוועידה היה "מובילים בדרך תורה ועבודה", והיא הייתה הוועידה ה-24 במספרה.

בנוסף, נערכת גם מועצה ארצית אחת לארבע שנים אשר עוסקת בנושא ההגשמה בתנועה ובחבריא ב'. המועצה שונה מהוועידה בכך שדנים בה בנושאים כלליים יותר. בשנת תשע"א נערכה המועצה הראשונה שנקראה "עושים הגשמה". במועצה הראשונה הוחלט על תגבור הפעילות ההגשמתית בחבריא ב', ועל הקמת מחלקה חדשה בהנהלת התנועה שתהיה ממונה על נושא ההגשמה. בשנת תשע"ה נערכה המועצה השנייה שנשאה בשם "חיים בתנועה".

תנועה מעורבת - בדיעבד או לכתחילה

שאלת הפעילות המעורבת של בנים ובנות גם יחד עלתה מאז הקמתה. ויכוחים רבים התנהלו בין רבנים ומנהיגים בציונות הדתית לגבי פעילות זו.

הפעם הראשונה שבה עלתה שאלה זו לדיון הייתה בוועידה השנייה של תנועת המזרחי, שבה הוחלט על הקמת שתי תנועות נוער: "בני ציון" לבנים ו"בנות ציון" לבנות. עקב כך שרובם של בני הנוער הדתיים לאומיים באותה תקופה הלכו לתנועות נוער חילוניות (ביחוד בית"ר, שבה אף הארוחות היו כשרות), הוחלט לייסד תנועה מעורבת, על מנת שילכו לתנועת נוער עם ערכים דתיים^{[דרושה הבהרה]}.^[8]

מתנגד בולט לפעילות מעורבת הוא הרב שלמה אבינר, שבשנת 1980 פרסם את החוברת "חסד נעוריך" (שמאוחר יותר הורחבה לספר "גן נעול") לגבי חובת ההפרדה בין בנים לבנות בכל מקום שניתן (כולל בתנועת נוער). מזכ"ל התנועה אמנון שפירא יצא נגד דעתו של הרב אבינר באגד אחר. מצדד נוסף בהפרדה הוא הרב זלמן מלמד. מן הצד השני של המתרס עומדים אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, שצידדו בפעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת.

הסממן הראשון להפרדת הפעילות היה סניף "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים (שבין מקימיו היה הרב אליעזר מלמד,^[9] בנו של הרב זלמן מלמד), שהחל להפריד את פעילותו בשנת 1980. אי קבלתה של התנועה את הסניף הנזכר, ואי הסכמתה לקיום סניפים נפרדים, הביאו לידי כך שהתפצלה ממנה תנועת אריאל, הקרובה לחוגי ישיבת מרכז הרב ודוגלת בהפרדה מלאה בין המינים. לאחר מספר שנים חזר סניף "בין החומות" להיות סניף של תנועת בני עקיבא, במתכונת נפרדת.

בסניפים נוספים של בני עקיבא (בעיקר בהתנחלויות ויישובים אך גם באזורים עירוניים) הופרדה הפעילות בין בנים לבנות, אם כי ברוב המקרים לא לכדי סניפים נפרדים בהווייתם כדוגמת תנועת אריאל. בזמנו של מוטי יוגב כמזכ"ל, בעקבות סניפים שרצו לעבור לתנועת אריאל, בה יש הפרדה בין בנים לבנות, רבו הקולות שנתנו לגיטימציה לפעילות נפרדת, בין השאר על מנת להשאיר סניפים אלו בבני עקיבא. כנגדם, נשמעו קולות המתנגדים להפרדת הסניפים, בהם קולו של הרב יובל שרלו שטען כי אין לחנך לאידיאל של חברה נפרדת, אלא ל"חברה צנועה ומעורבת לכתחילה", ואף הוציא בנושא חוברת במסגרת פרויקט "עצ"ה לדרך" (הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא) של תנועות נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי (יחד עם רן חורי). מצדד נוסף בעמדה זו הוא הרב יואל בן נון, שטען כי יש לסמוך על דבריו של רבי מרדכי יפה (בעל "הלבוש"), והיתר הרב יחיאל וינברג (ה"שרידי אש") אשר ניתן לתנועת הנוער "ישורון" בצרפת להוביל פעולות מעורבות חלקית על מנת למשוך את הנוער ולבלום התבוללות] ושהחומרה היתרה שבה מנסים ליצור הפרדה מגדרית בציבור של רווקים, תביא בסופו של דבר להרס גדול. גם בין המצדדים בהפרדה, רבים מקבלים את היתרו של הרב וינברג כהיתר שבדיעבד, וסבורים שכאשר האלטרנטיבה היחידה היא שהחניכים לא יבואו לתנועת נוער דתית, יש לקיים סניפים מעורבים. בעמדה זאת צידד הרב משה צבי נריה.

נכון לשנות העשרים של המאה ה-21 ישנם בבני עקיבא סניפים הפועלים בכל רמות ההפרדה, מסניפים נפרדים לגמרי, דרך כאלה שבהם פעילויות שוטפות נערכות בנפרד (אך אירועים שנתיים במתכונת של סניף שלם), כאלה שבהם המפקד וחבריה ב' (הנוער הבוגר) משותפים והפעילות החינוכית נפרדת, עד סניפים מעורבים לחלוטין, כאשר לכל סניף ישנו חופש בחירה להחליט כיצד תתנהל הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה התנועה מסגרות לסניפים נפרדים לצד המסגרות לסניפים המעורבים. דוגמאות לסניפים נפרדים לחלוטין הם סניפי נצר אריאל - בעיר אריאל, של קהילת מפוני נצרים בראשות הרב ציון טוויל, מרום נווה ברמת גן (הקשור לישיבת ההסדר רמת גן ולרב יהושע שפירא), נוף איילון, וסניף "בין החומות".

בוועידה הארצית הכ"ד התקבלה החלטה שכל סניף החפץ בכך יוכל לצאת למפעלי התנועה במסלול נפרד.

סוגיית מגבלות האיסור "קול באישה ערווה" שנויה אף היא במחלוקת בקרב התנועה, ועולה לדיון בעיקר באירועים שונים^[10]^[11] או בשאלת קיומו של צוות הווי מעורב.

מחוזות וסניפים

בתנועה קיימים בסך הכל למעלה מ-400 סניפים בישראל. בתנועה קיימים שמונה מחוזות, כאשר כל מחוז אחראי על תפקוד הסניפים שבתחומו:

מחוז צפון – מונה 61 סניפים
מחוז חיפה – מונה 45 סניפים
מחוז דן – מונה 42 סניפים
מחוז ירושלים – מונה 65 סניפים
מחוז יהודה – מונה 49 סניפים
מחוז דרום – מונה 56 סניפים
מחוז מרכז - מונה 43 סניפים
מחוז שרון-שומרון - מונה 61 סניפים

מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 שמה בני עקיבא דגש על חיזוק תחום הפעילות המעשית והחברתית ("הגשמה") בתנועה, בעיקר בשלב חבריא ב'. להלן רשימה של מסגרות הגשמה ועשייה:

סניפי עדה - סניפי פעילות של התנועה הנמצאים בשכונות של העדה האתיופית ועוזרים בקליטת העולים בחברה.
שבט יובל^[12] - קבוצות פעילות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הן דתיים והן שאינם דתיים.
- שבט יובל - קבוצת פעילות לילדים צעירים בעלי צרכים מיוחדים, בחלק מהסניפים שבהם ישנם חברי שבט יובל בגיל מבוגר.
של"פ - שותפים לעשייה פעילה - תוכנית בה נשלחים חברי התנועה השמיניסטים (תלמידי י"ב) לערי פריפריה ושכונות מצוקה על מנת לחזק את המקום ואת הנוער שבו.
פרויקט השחר - פרויקט שמפעילה התנועה שמטרתו פיתוח מנהיגות בקרב הנוער בקהילת ביתא ישראל.^[13]
יחדיו - פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית.
צוותי נחשון - קבוצות הגשמה (מקיימת בפועל ובמעש את ערכי התנועה שעליהם חונכו). הקבוצות נקראות גרעינים וסיסמתן היא "קבוצה לומדת ועושה". לכל גרעין לימוד והתנדבות קבועים. במסגרת הגרעינים יצאו גרעיני שנת שירות אשר עוסקים בעשייה חברתית במקביל ללימוד בישיבות ובמדרשות.
גרעיני יונתן - תוכנית מנהיגות לנוער משכונות פריפריה גאוגרפית וחברתית הפועלים לחיזוק האוכלוסייה על ידי התנדבות ועשייה.
הנהגת הנוער - קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' בכל רחבי הארץ שמטרתה לארגן פרויקטים לחיזוק העשייה בקרב השכבות הבוגרות. ישנה 'הנהגה מחוזית' לרוב מחוזות התנועה, ואף "הנהגה ארצית" לחיזוק העשייה בכלל התנועה.
פרויקט דרור - תוכנית הקרויה ע"ש אל"ם דרור וינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר, וסיוע בשכונות מצוקה. במסגרת הפרויקט נשלחים מדריכי השכבה הבוגרת בחבריא א' (שבט הרא"ה) לסמינריון בנושא מנהיגותו של דרור.
סיירת תקשורת - קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' שתפקידם לתעד את פעילויות התנועה ולפרסם כתבות ותוכן בנושאי התנועה, בין השאר בעלון התנועה, "זרעים".
רגבים^[12] - שבט לעולים חדשים בגילאים נמוכים, בעיקר גילאי בית ספר יסודי.
אחידן^[12] - שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית). "אחי" - היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, "דן" - שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה.
גרעיני נח"ל - חבורות המתגייסות יחד לשירות צבאי המשלב שירות קרבי (ולא קרבי לבעלי פרופיל נמוך) עם פרק משימה לאומית בחינוך ובחקלאות.
גרעיני משפחות - גרעינים של משפחות הפועלות לחיזוק ערכי התורה והעבודה של התנועה במספר ערים, כגון יהוד ובאר שבע (בדומה לגרעינים תורניים).
גרעיני שנת שירות - בני עקיבא מפעילה גרעיני שנת-שירות ברחבי הארץ בשיתוף עם תנועת הקיבוץ הדתי, בתחומים מגוונים. כמו כן מפעילה גרעין שירות "תורה ועבודה" ברמת עמידר ברמת גן, בו הימים נחלקים לימי התנדבות וימים בהם הבנים הולכים לישיבת "אורות שאול" והבנות למדרשה על מנת ללמוד תורה.
מדרשת בני עקיבא - צוות של בנות שירות לאומי באגף חינוך והדרכה של בני עקיבא. צוות זה בונה מערכים וסדנאות ומעביר אותם בכל רחבי הארץ.

כמו כן, התנועה מפתחת מסגרות הגשמה נוספות לבוגרי התנועה.

מדרשת בני עקיבא הוקמה בשנת ה'תשע"ג (2013), מתוך גישה שלפיה קיים צורך להקים גוף מקצועי בתנועה העוסק בבניית והעברת תכנים מקצועיים לחבריה, ובחיבור בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי וייצור רצף חינוכי אחיד.

במדרשה פועלות בנות שירות לאומי. בשנותיה הראשונות הוקצו למדרשה ארבעה תקני שירות לאומי, עד הוספתם של שניים נוספים בשנת ה'תשע"ה. המדרשה פועלת כחלק ממחלקת תוכן בתנועה, ובראשה עומדת רותם עשוש, המנהלת את הפעילות השוטפת של המדרשה ומנחה את פעילותה מבחינה מקצועית.

בנות המדרשה פועלות בכמה מוקדים:

לימוד ובירור אישי וכללי - במדרשת הרובע, בסדנאות הכשרה מקצועיות, במפגשים עם אנשי ציבור ורבנים, בלימוד שבועי בחבורה ובלימוד עצמי.
בניית סדנאות לבתי ספר ותיכונים בנושאים הקשורים לבני עקיבא, כגון ציונות, חברות בבני עקיבא, הרב משה צבי נריה, העלייה לביריה, שיירת הל"ה ועוד.
בניית סדנאות מקצועיות והעברתם לצוותי הסניף - הדרכה, נחשון וארגון - ולסניפים, בנושאים כגון בניית מערך הדרכה, הצבת גבולות, קשר אישי, עבודת צוות ועוד.
בניית סיורים שונים סביב מעגל השנה, כגון סיור סליחות בעיר העתיקה וברובע היהודי בירושלים, סיור בהר הרצל סביב יום הזיכרון ויום העצמאות.
בניית אירועי תוכן להמונים המועברים לחניכי התנועה במסעות ובמחנות, כגון מסע פסח, מסע סוכות, נטיעות, העלייה לביריה, מחנות הקיץ ועוד.

צוות הווי בני עקיבא ירושלים

הייתה הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז ירושלים, אשר ייצגה את התנועה בטקסים ובאירועים רשמיים, עד לפירוקה במהלך שנות ה-2000. הלהקה נוסדה בשנת 1984 על ידי המוזיקאי בוגר התנועה גלעד לרר. חברי הלהקה - בנים ובנות, חניכים ומדריכים בתנועת בני עקיבא. הלהקה הפכה במרוצת השנים מודל לחיקוי על ידי להקות ומקהלות נוער דתיות ברחבי הארץ, והיוותה השראה ל"מהפכה האומנותית הגדולה" של הציונות הדתית - מגמות האמנות בתיכון, מסגרות אקדמיות, גל אומנים חדשים וקבוצות יוצרות. רפרטואר השירים כלל שירי ארץ ישראל, שירים ישראלים חדישים, שירים מן המקורות, שירי תנועה ושירים מקוריים פרי עטם של חברי הצוות.

במהלך שנות קיומה, הופיעה הלהקה במאות הופעות ברחבי הארץ בפני אוכלוסיות שונות במגוון רחב של אירועים ומגזרים - חברתיים וממלכתיים. על דגלה חרתה: "תרבות המערב – אפשר גם אחרת!", תוך קריאה לתרבות ציונית-דתית-שורשית במיטבה, ועם זאת, מסר של אחדות, גשר וסובלנות. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים: "מעט מן האור", "קשת בענן", "סגנון לאומי ואישי", "תמיד בתנועה".

צוות הווי בני עקיבא דן

היא הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז המרכז, שהוקמה בקיץ 1988 על ידי בוגר התנועה מנחם ששון. בלהקה חברים בגילאי 15 - 18 הפעילים בתנועה מסניפים ברחבי מחוז דן ומייצגים את התנועה בהופעותיהם השונות בישראל ובעולם.^[14] עם ייסוד הלהקה, שמה לה ההנהלה מטרה כפולה של יכולת מקצועית בשירה, לצד ייצוג ערכי התנועה בבית ומחוצה לו. הלהקה מעלה תוכנית הכוללת שירים משירי ארץ ישראל היפה, שירי להקות, שירי פולקלור ומסורת, לחנים מקוריים פרי עטם של חברי הלהקה ובוגרי התנועה.

מעבר להופעות והפעילות השוטפת של הלהקה, נטל צוות הווי פרויקטים ואירועים מיוחדים ובהם: סרט תדמית על הלהקה שהופק במסגרת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ליווי קולי לזמרים ידועים בהם: דקלון, נתי לוי, צביקה פיק, והשתתפות בסרט גמר עלילתי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סם שפיגל ("איך אתה בנקמות"). הלהקה הוציאה שני אלבומים: "שיר למילה" ו"ארץ אהבה ושלום".

בשנת 2009, במסגרת אירועי ה-80 לתנועה, הפיק צוות ההווי של גוש דן דיסק מיוחד, בהשתתפות זמרים אורחים כמו דודו פישר, חיים צינוביץ' ואחרים, אבל כאשר פנתה הלהקה להנהגת בני עקיבא, בראשות הרב בני נכטיילר, בבקשה לקבל סיוע בגיוס תורמים להפצה, היא נתקלה בסירוב תקיף ואף דרישה להתנער כליל מהצוות כולל הסרת כל סממן המזהה את בני עקיבא עמם. זאת בשל התנגדות ההנהלה לעובדה שבצוות שרות גם נשים.^[15]

בתחילה עמדו בראש התנועה "קבוצות חברים", שפעלו ביחד בניהול התנועה, ולא כיהן מזכ"ל יחיד.
המזכ"ל הראשון של התנועה בפועל היה מתתיהו רוטנברג.
בשנים הבאות כיהנו מזכל"ים מתנועת הקיבוץ הדתי: יעקב דרורי (סעד); אברהם שטרן (עין הנצי"ב); ליפא אהרוני (סעד); ידידיה כהן (סעד), שלמה סמסון (שלוחות); אמנון שפירא (טירת צבי); יוחנן בן-יעקב (כפר־עציון); יהושע (שייע) אלטמן (כפר־עציון).
בשנים 1990–1993 כיהן הרב אברהם ליפשיץ, לשעבר ראש האולפנית בטבריה וראש מנהל החינוך הממלכתי דתי.
בשנים 1994–1996 כיהן אלחנן גלט, לימים מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומרכז ישיבות בני עקיבא.
בשנים 1997 - 2000 כיהן הרב ד"ר יונה גודמן, לימים ראש תחום אמוני במכללת אורות ופעיל במהו"ת עם נפגעי טרור המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וראש המכון לחינוך במכללת אורות ישראל. הרב ד"ר יונה הוא חבר מועצת החמ"ד.
בשנים 2000 - 2003 כיהן מרדכי (מוטי) יוגב, לשעבר מפקד חטיבת אפרים וראש מטה אוגדת עזה סגן ראש מועצה אזורית בנימין ולימים חבר הכנסת.
בשנים 2004 - 2006 כיהן איתן מור יוסף, לאחר פרישתו ניהל את בית הספר היסודי בקיבוץ לביא שבגליל התחתון למשך שנתיים. תושב קצרין.
בשנים 2006 - 2011 כיהן הרב בני נכטיילר, שלפני מינויו לתפקיד זה היה ראש ישיבת בני עקיבא פרחי אהרון בקריית שמואל, חיפה ובישיבת בני עקיבא רעננה, ומשמש כמנהל מרחב במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
בשנים 2011 - 2016 כיהן דני הירשברג כמזכ"ל. בעבר שימש כרכז מחוז ירושלים, כראש מחלקת כוח אדם וכסגן מזכ"ל התנועה.
בשנים 2016 - 2022 כיהן יאיר שחל, ששימש בעבר בתפקידים שונים בתנועה, בין השאר כרכז מחוז דרום וכראש מחלקת מפעלים.
בקיץ 2022 החל לכהן יגאל קליין, בעברו שימש כרכז הדרכה של מחוז ירושלים, ראש מחלקת ההדרכה הארצית של התנועה, ובשנתיים וחצי שלפני כניסתו לתפקיד שימש כסמזכ"ל החינוך בתנועה.

בשבת ארגון, חניכי שבט הרא"ה עוברים להיות בקבוצת "חבריא ב'" ומקבלים במוצאי השבת שם קבוע חדש לשבט שלהם הנשמר בסודיות עד אז. לפני כל החלטה של שם שבט חדש נערכים דיונים והצבעות. השם החדש יהיה לרוב בעל משמעות המשקפת את ערכי התנועה וחזונה. בשנים האחרונות ניתנו שמות גם בעקבות אירועים משמעותיים, למשל "רפאל" בזמן מגפת הקורונה, ו"רעים" בעקבות אירועי הטבח שהתרחשו בעת מתקפת הפתע על ישראל בתוך קיבוץ רעים ובסביבתו.^[16]

שם השבט	שנת לידה עברית	שנת לידה לועזית	שנת קבלת השם עברית	שנת קבלת השם לועזית
רעים	תשס"ט	2009	תשפ"ד	2023
קווה	תשס"ח	2008	תשפ"ג	2022
השחר	תשס"ז	2007	תשפ"ב	2021
רפאל	תשס”ו	2006	תשפ"א	2020
סיני	תשס”ה	2005	תש"ף	2019
דורות	תשס”ד	2004	תשע"ט	2018
הנני	תשס”ג	2003	תשע"ח	2017
אורות	תשס”ב	2002	תשע"ז	2016
מורשה	תשס”א	2001	תשע"ו	2015
ציון	תש”ס	2000	תשע"ה	2014
אביחי	תשנ”ט	1999	תשע"ד	2013
נאמן	תשנ”ח	1998	תשע"ג	2012
איתן	תשנ”ז	1997	תשע"ב	2011
נעלה	תשנ”ו	1996	תשע"א	2010
להבה	תשנ”ה	1995	תש"ע	2009
הגבורה	תשנ”ד	1994	תשס"ט	2008
דביר	תשנ”ג	1993	תשס"ח	2007
שבות	תשנ”ב	1992	תשס"ז	2006
נצח	תשנ”א	1991	תשס"ו	2005
אחיה	תש”נ	1990	תשס"ה	2004
לביא	תשמ”ט	1989	תשס"ד	2003
אלעד	תשמ”ח	1988	תשס"ג	2002
עמיצור	תשמ”ז	1987	תשס"ב	2001
קוממיות	תשמ”ו	1986	תשס"א	2000
עז	תשמ”ה	1985	תש"ס	1999
יחיעם	תשמ”ד	1984	תשנ"ט	1998
התקומה	תשמ”ג	1983	תשנ"ח	1997
נריה	תשמ”ב	1982	תשנ"ז	1996
שלם	תשמ”א	1981	תשנ"ו	1995
אמונה	תש”מ	1980	תשנ"ה	1994
אחדות	תשל”ט	1979	תשנ"ד	1993
ברמה	תשל”ח	1978	תשנ"ג	1992
נחלה	תשל”ז	1977	תשנ"ב	1991
עמישב	תשל”ו	1976	תשנ"א	1990
המבשר	תשל”ה	1975	תש"ן	1989
הצבי	תשל”ד	1974	תשמ"ט	1988
עצמאות	תשל”ג	1973	תשמ"ח	1987
דרור	תשל”ב	1972	תשמ"ז	1986
החלוץ	תשל”א	1971	תשמ"ו	1985
ידידיה	תש”ל	1970	תשמ"ה	1984
אחוה	תשכ”ט	1969	תשמ"ד	1983
אלישיב	תשכ”ח	1968	תשמ"ג	1982
עמיעד	תשכ”ז	1967	תשמ"ב	1981
צוריאל	תשכ”ו	1966	תשמ"א	1980
התחיה	תשכ”ה	1965	תש"ם	1979
היובל	תשכ”ד	1964	תשל"ט	1978
אריאל	תשכ”ג	1963	תשל"ח	1977
עמיחי	תשכ”ב	1962	תשל"ז	1976
רעות	תשכ”א	1961	תשל"ו	1975
גולן	תש”כ	1960	תשל"ה	1974
כיסופים	תשי”ט	1959	תשל"ד	1973
ישורון	תשי”ח	1958	תשל"ג	1972
שובה	תשי”ז	1957	תשל"ב	1971
שחם	תשט”ז	1956	תשל"א	1970
צורים	תשט”ו	1955	תש"ל	1969
הראל	תשי”ד	1954	תשכ"ט	1968
מוריה	תשי”ג	1953	תשכ"ח	1967
יחדיו	תשי”ב	1952	תשכ"ז	1966
להגשמה	תשי”א	1951	תשכ"ו	1965
נחשון	תש”י	1950	תשכ"ה	1964
גלבוע	תש”ט	1949	תשכ"ד	1963
מגשימים	תש”ח	1948	תשכ"ג	1962
שחל	תש”ז	1947	תשכ"ב	1961
אורים	תש”ו	1946	תשכ"א	1960
עלומים	תש”ה	1945	תש"ך	1959
נטעים	תש”ד	1944	תשי"ט	1958
חלוצים	תש”ג	1943	תשי"ח	1957
מרחבים	תש”ב	1942	תשי"ז	1956
נחלים	תש”א	1941	תשט"ז	1955
יבנה	ת”ש	1940	תשט"ו	1954
אמונים	תרצ”ט	1939	תשי"ד	1953
הטירה	תרצ”ח	1938	תשי"ג	1952
מתנחלים	תרצ”ז	1937	תשי"ב	1951
איתנים	תרצ”ו	1936	תשי"א	1950
גאולים	תרצ”ה	1935	תש"י	1949
עציון	תרצ”ד	1934	תש"ט	1948
נתיבות	תרצ”ג	1933	תש"ח	1947
גרעין ז	תרצ"ב	1932	תש"ז	1946
גרעין ו	תרצ"א	1931	תש"ו	1945
גרעין ה	תר"צ	1930	תש"ה	1944
גרעין ד	תרפ"ט	1929	תש"ד	1943
גרעין ג	תרפ"ח	1928	תש"ג	1942
גרעין ב	תרפ"ז	1927	תש"ב	1941
גרעין א	תרפ"ו	1926	תש"א	1940

ערך מורחב – בני עקיבא העולמית

בני עקיבא מפעילה בתפוצות תנועת בת בשם בני עקיבא העולמית אשר בין מטרותיה בניית מנהיגות יהודית צעירה בקהילות בתפוצות, עידוד עלייה לארץ ישראל ומניעת התבוללות. עיקר הפעילות מתבצעת על ידי שליחים מהארץ, אך השאיפה היא שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמית. למרות השם המשותף תנועת בני עקיבא העולמית איננה קשורה בקשר ישיר לבני עקיבא ישראל ואינה מחויבת להחלטותיה, ולעיתים אף מתגלים חילוקי דעות בין מנהיגי התנועות. הקשר העיקרי בין התנועות נעשה בפגישת עדכון חודשית בין המזכ"לים שלהן.

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תנועת הבוגרים של בני עקיבא נמצאת כעת בהקמה ובהתפתחות מתמדת. תנועת הבוגרים כוללת למעלה מ-20 גרעיני סטודנטים ושבעה גרעיני משפחות.

בוועידה ה-14 של בני עקיבא שהתקיימה ב-1979 הוחלט בין השאר, כי "תוקם מסגרת חברתית חדשה בבני-עקיבא, המיועדת לבוגרים לאחר שירות לאומי המזדהים עם דרכה החלוצית של התנועה. מסגרת זו תיקרא חבריה ד'... חבריה ד' תשאף להגשמה עצמית ותפעל לשימוש רעיון 'חבורת ההגשמה' על פי יעדים שיוצגו על ידי ההנהלה הארצית". מאז החלטות הוועידה נעשו ניסיונות רבים לייצר מסגרת אשר תאגד את כל בוגרי התנועה ודרכה יצאו להגשים את ערכיה כקבוצות, כמו שהיה בימיה הראשונים של התנועה. בעקבות שינויים שעברה בני עקיבא במהלך השנים, הרעיון נזנח.

בתחילת שנות האלפיים, החליטו כמה זוגות צעירים שהיו בעלי תפקידים בבני עקיבא ל"התיישב" בעיר יהוד, וכך למעשה החזירו את "ההגשמה" לתנועה. לאחר מכן בנ"ע בשיתוף עם עמותת "בת עמי" יצרו מסגרת שירות לאומי בבת ים לבוגרות התנועה, הבנות השתלבו בפעילות חברתית קהילתית בעיר ובכל יצרו את מסגרת "גרעיני השירות החברתיים" מאז הוקמו עוד מספר לא מבוטל של גרעיני שירות לאומי, בשכונות מצוקה רבות ברחבי הארץ.

בשנת 2007, הקימו כ-11 מבוגרי התנועה, בנים ובנות, את גרעין הש"ש (שנת שירות) הראשון בתנועה. הש"ש פועל בעיר רמת גן.

גרעיני הש"ש והשירות הלאומי מהווים את החוט המקשר בין חניכי תנועת הנוער, לתנועת הבוגרים. רבים מבין בוגרי המסגרות הנ"ל ממשיכים לקחת חלק הן בתנועת הנוער והן בהקמתה של תנועת הבוגרים, על ידי השתלבות בגרעינים השונים.

בשנת 2009 הקימו כמה מבוגרי התנועה גרעין סטודנטים בבר-אילן. הגרעין הוקם מתוך מטרה ליצור חבורה סביב שיח משמעותי שמוביל לעשייה ותרומה של הגרעין היכן שיבחרו חבריו. מאז התפתחו והתרחבו כפרי הסטודנטים לפעילות בכל רחבי הארץ: אריאל, באר שבע, ירושלים (4 כפרים), לוד (4 כפרים), נתיבות, עכו, ערד, קריית שמונה, רחובות ועוד.