Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליקים העצני (22 ביוני 1926 – 18 בספטמבר 2022) היה עורך דין ופובליציסט ישראלי, חבר במועצת יש"ע וחבר הכנסת ה-12 מטעם מפלגת "התחיה".
 | |||||
| אליקים העצני, 2015 | |||||
| לידה |
22 ביוני 1926 י' בתמוז ה'תרפ"ו  קיל, רפובליקת ויימאר | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 2022 (בגיל 96) כ"ב באלול ה'תשפ"ב  ירושלים, ישראל | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1938 | ||||
| השכלה | סמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ, תואר ראשון במשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| מפלגה |
התחיה  | ||||
| |||||
  | |||||
נולד בשם גאורג בּוֹמְבַּךְ בעיר קיל שבגרמניה, בנם של שמאי וחנה. ב-1933 החל לימודיו בבית ספר גרמני (בקיל לא היה בית ספר יהודי). היה היהודי היחיד בבית הספר. אחר הצהריים בילה בבית הכנסת של הקהילה, שם למד עברית. עלה עם משפחתו לאחר ליל הבדולח, בסוף 1938, לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים. למד בבית ספר דתי ברחביה ובסמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ. סיים תואר ראשון בהצטיינות במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין, עשה את התמחותו בבית משפט השלום ובמשרדו של עורך הדין מנדל שרף.
היה פעיל במשמרת הצעירה של מפא"י וחבר ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות לקח חלק בליווי שיירות ונפצע קשה בהפגזה ירדנית בירושלים.
העצני היה מפעילי ארגון שורת המתנדבים בשנים 1953–1957. בסוף 1958 הוסמך כעורך דין.[1] בין היתר כעורך דין יצג את עוזי אורנן בעתירה לבג"ץ נגד סעיף בחוזה החכירה של מינהל מקרקעי ישראל, האוסר על החוכר לעבוד בשבת,[2] ייצג משפחה שפונתה משכונת סומייל בצפון תל אביב,[3] ועמד בראש ועדת משפטנים שפעלה נגד מתן עונשים קלים לפושעים נאציים במערב גרמניה.[4]
לאחר מלחמת ששת הימים החל ללמוד ערבית וכן נמנה, יחד עם אהרן אמיר ואחרים, על מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. היה מיוזמי וממנהיגי ההתיישבות ביהודה ושומרון ובשנת 1972 עזב עם משפחתו את ביתם בשכונת רמת חן שברמת גן וקבע את מקום מושבו בקריית ארבע.[5] כשהוקמה שכונת רמת ממרא, עבר להתגורר בה.
העצני היה חבר במועצת יש"ע ובפורום המדיני של המועצה, והיה בין החילונים הבודדים בה. הוא עזב את המועצה לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשל התנגדותה לפריצה אל גוש קטיף במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות. במשך שנים היה חבר המועצה המקומית בקריית ארבע.[6]
בשנת 1988 מונה כחבר במליאת רשות השידור.[7]
היה חבר המזכירות של מפלגת "התחיה" עד לפירוקה. כיהן כחבר הכנסת מטעם הסיעה בכנסת ה-12 (החל מ-31 בינואר 1990), והיה חבר בוועדות הכנסת השונות. מיד עם כניסתו לכנסת הגיש הצעת אי-אמון בראש הממשלה יצחק שמיר,[8] עקב הסכמתו של שמיר להכליל מגורשים מיו"ש במשלחת הפלסטינית לשיחות השלום שיזמה ארצות הברית.[9] בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב במקום השלישי ברשימה, אך היא לא עברה את אחוז החסימה.[10]
ערך מורחב – שורת המתנדביםהשורה הייתה קבוצה של אזרחים בעלי מודעות חברתית ופוליטית שקמה בישראל בראשית שנות ה-50. היא הוקמה בעקבות הרצאתו של הסופר ס. יזהר בתא הסטודנטים של מפא"י באוניברסיטה העברית בשנת 1951. העצני סיפר: ”הוא צייר לנו בצבעים ריאליסטיים ובאופן מאוד פלסטי מה קרה במעברות העולים, וסחף אותנו”. הוא ושותפו חנן רפפורט, יחד עם סטודנטים נוספים החליטו לצאת למעברות ולישובי עולים במטרה להנחיל את הלשון העברית לתושבים ולטפל בבעיותיהם האישיות. הוא עבר להתגורר בפחון ב"מעברת תלפיות" בירושלים, שם הורה תנ"ך. בשנת 2007, בריאיון בשבועון "מקור ראשון", סיכם את מצבה של המעברה במשפט: ”אין כיום מחנה פליטים ערבי שהסבל בו משתווה לסבלם דאז של העולים במעברה”.
בשלב מסוים החלה שורת המתנדבים לעסוק בתופעת השחיתות הציבורית. אף על פי שכמעט כל מייסדיה וראשיה, כולל העצני עצמו, היו אנשי מפא"י, החלה "השורה" לטפל בשורת מעשי שחיתות שלטונית. הפרשה הידועה ביותר בהקשר זה הייתה זו שהפכה בהמשך לתביעת דיבה של סגן המפקח הכללי של המשטרה עמוס בן-גוריון, בנו של ראש הממשלה, כנגד ארבעה ממנהיגי שורת המתנדבים ובראשם העצני.[11] במהלך המשפט נדרש לגלות את מקורות המידע של "השורה". הוא סירב לגלותם ונידון ל-10 ימי מאסר על בזיון בית המשפט.[12] באותה פרשה שילמה שורת המתנדבים לתובע עמוס בן-גוריון, בסופו של דבר, פיצוי סמלי בלבד.[13] מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר, שהיה העד העיקרי לטובתו, הורשע במתן עדות שקר במשפט זה ונידון לקנס ומאסר על תנאי.[14] השורה לא המשיכה עוד זמן רב בקיומה. בשיאה, במחצית השנייה של שנות החמישים, היא מנתה כ-750 חברים.
העצני הוא מיוזמי מפעל ההתיישבות ביש"ע. בשנת 1972 עבר עם משפחתו מרמת גן לקריית ארבע, שם הקים משרד עורכי דין ששירת ערבים ויהודים כאחד. התגורר עד מותו בשכונת רמת ממרא.
על פעילותו בתחום זה לאורך השנים הוענק לו בשנת ה'תשפ"ב פרס ירושלים להתיישבות מטעם ערוץ 7.[15]
העצני החזיק בדעה ברורה נגד טרנספר. כתב "הארץ" נדב שרגאי הביא את דעתו של העצני בעניין במאמר מיום 29 במאי 2002.[16] שרגאי מציין כי העצני היה הראשון שהשווה בין הטרנספר לערבים לטרנספר ליהודים, ופסל קטגורית את שניהם. לדעתו, "מי שפוסל ובצדק טרנספר לערבים, אינו יכול להכשיר טרנספר ליהודים". בשנת 2002 (מועד הכתבה) הפכה גישתו של העצני בעניין שני הטרנספרים, הרואה בשניהם מעשים בלתי מוסריים מוחלטים, לקו הרשמי של מועצת יש"ע.
”אני לא יכול לתאר לעצמי ממשלה שמתייחסת אל תושביה כמו הצאר הרוסי, דהיינו, שהערבי יודע שיושב שם למעלה איזה שונא וכל הזמן זומם, והערבי יודע שהוא קוץ בעיני השלטון,” אומר העצני. ”אי אפשר לחיות כך. זה רעל והרס, וזה עוד לפני זה שאני מדבר על כך שמדינה דמוקרטית, שרוצה להיות חלק ממשפחת העמים, לא יכולה בעידן שלנו לנהוג כך”.
ביחס לבריחת הפליטים הפלסטינים במלחמת העצמאות, סבר העצני כי היא התחוללה בסערת מלחמה. ”בדרך כלל זה לא היה פרי תכנון מוקדם ובחלקה הגדול הייתה זו בריחה מרצון”, הוא אמר. ”'הטרנספר' הזה התאפשר רק אגב המחיר הנורא שעלתה המלחמה על השחרור והקוממיות. 1% מן האוכלוסייה היהודית בהרוגים בלבד (6,500 מתוך 650,000). במונחים של היום מדובר ב-50 אלף הרוגים”.
היה נשוי לציפורה (שימשה מזכירתו של פנחס ספיר כשכיהן כשר המסחר והתעשייה) עד לפטירתה[17] ב-2018 ואב לשלושה בנים ובת אחת. בנו הבכור, בעז העצני, פעיל בארגוני המאבק לשלמות הארץ, והיה במקום ה-34 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18.
בנו השני, נדב העצני, הוא עורך-דין ועיתונאי ב"מעריב". בנו השלישי, ישי העצני, מילא תפקיד מנכ"ל במרכז שלם. נכדתו שרה העצני-כהן היא מראשי תנועת "ישראל שלי" ומנהלת תוכניות חינוכיות בתנועת בית"ר העולמית.
העצני נפטר ב-18 בספטמבר 2022 בגיל 96.
אליקים העצני, באתר הכנסת
אליקים העצני (1926-2022), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
