Loading AI tools
סימון תזונתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017 (הידועות בציבור בשם סימון מזון או סימון מוצרים) בישראל, הן תקנות של משרד הבריאות, שהותקנו מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015, ומטרתן היא, בין היתר, הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז.
בתקנות ניתן לראות שני שינויים עיקריים: שינויים בסימון התזונתי, וסימון מוצרים "מזיקים" ו"בריאים".
בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון בצ'ילה, שעל בסיסו נוסחה האסדרה הישראלית. עם זאת, לעומת האסדרה הישראלית, בצ'ילה ביקשו "לחסל" את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם, שככל הנראה מפתות ילדים בקניית המוצרים המשמינים[1].
ב-2 בנובמבר שלח יעקב ליצמן (אז שר הבריאות) מכתב לאלי אלאלוף (אז יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות) בנושא התקנות, יחד עמו צורפו התקנות בנוסח המקורי של משרד הבריאות וצו אשר, בהתאם לתקנות, ישנה את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)[2][3].
התקנות נידונו בועדה במשך חמש ישיבות בתאריכים 20 בנובמבר 2017, 13 בדצמבר 2017, 18 בדצמבר 2017, 20 בדצמבר 2017 ו-25 בדצמבר 2017. כאשר ב־25 בדצמבר 2017 הן אושרו סופית[4].
התקנות נכנסו לתוקף ב־1 בינואר 2020 (זאת במקום במרץ 2018; דחייה של שנה ו־10 חודשים) והחליפו את התקנות שקודמות להן. מטרתן של תקנות אלה היא הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז מראש, באמצעות סמלים המיידעים כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות, כדי לאפשר לצרכנים בחירה מושכלת של מזונותיהם, לקידום בריאותם[5].
הצגת מידע על ההרכב התזונתי של מוצר מזון, על גבי האריזה של המוצר, נדרש גם לפני התקנת תקנות אלה, ואיפשר לצרכן לזהות האם המוצר מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכר או חומצות שומן רוויות, אך התקנות החדשות מבליטות מידע זה, כך שגם מי שאינו טורח לקרוא את ההרכב התזונתי יקבל את המידע.
ישראל היא המדינה השנייה בעולם (אחרי צ'ילה) שמבצעת אסדרה כזו.
סדר הופעת פרטי הסימון התזונתי בטבלה השתנה, בהתאם לסדר הנהוג במדינות רבות בעולם כמפורט להלן – תכולת הערך הקלורי של המזון, תכולת השומנים (מתוכם: חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול), נתרן, תכולת הפחמימות, (מתוכן: סוכרים, רב-כוהליים ועמילנים), סיבים תזונתיים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים.
חיוב סימון מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי, החל מתכולה כוללת של 2 גרם סוכרים ב־100 גרם או מיליליטר מוצר מזון, מתחת לסימון של תכולת הסוכרים בגרמים.
הוגדרו ספים לערכי נתרן, סוכרים ושומן רווי אשר מעליהם חלה חובת סימון בסמל האדום בקדמת האריזה, הן עבור מזון מוצק והן עבור מזון נוזלי. הספים נקבעו בשתי מדרגות זמנים (המכונים פעימות) כאשר הראשונה מחייבת החל מ־1 בינואר 2020 והשנייה (שתישאר קבועה) 12 חודשים לאחר מכן, בינואר 2021.
החל מ־1 בינואר 2020, חובת סימון מוצר בסמל אדום היא:
פריט סימון | כמות ב־100 גרם מזון מוצק | כמות ב־100 מ"ל מזון נוזלי |
נתרן | 500 מ"ג | 400 מ"ג |
סך סוכרים | 13.5 גרם | 5 גרם |
סך חומצות שומן רוויות | 5 גרם | 3 גרם |
על אף שהחוק קבע שחובת הסימון היא החל מינואר 2020, החברות "תנובה" ושטראוס" החלו לסמן באמצע 2019 (אפריל–מאי) מוצרים בודדים במדבקות אדומות[6][7].
החל מ־1 בינואר 2021, חובת סימון מוצר בסמל אדום היא:
פריט סימון | כמות ב־100 גרם מזון מוצק | כמות ב־100 מ"ל מזון נוזלי |
נתרן | 400 מ"ג | 300 מ"ג |
סך סוכרים | 10 גרם | 5 גרם |
סך חומצות שומן רוויות | 4 גרם | 3 גרם |
נקבעו הוראות בעניין אופן הסימון בסמלים האדומים, לדוגמת גודלם ביחס לשטח האריזה, צורתם, צבעם, המרחק ביניהם, ושילובם על קדמת האריזה.
נקבע פטור מחובת סימון בסמלי המזון האדומים למוצרים הבאים:
כצעד משלים לתקנות, שאינו חלק מהן, סימון המוצרים בסמל ירוק החל בינואר 2020, ובשונה מהסימון בסמלים האדומים, הסימון הירוק הוא וולונטרי (סימון רשות) ואין חובה להציגו על האריזה.
על פי משרד הבריאות[9], המוצרים הבאים יוכלו להיות מסומנים בסימון הירוק (רשימה חלקית)[10]:
מזון שמכיל סמל אדום לפי חוק לא יוכל להכיל סמל ירוק.
לא כל מוצר שלא יסומן בסמל אדום, יסומן אוטומטית בסמל הירוק; מוצרים שלא מסומנים באחד משלושת הסימונים האדומים (כמויות גבוהות של נתרן, סוכר או שומן רווי) הם כאלה שתכולת הסוכר, השומן רווי או הנתרן שבהם נמוכה מהסף שנקבע לסימון המזון בסימונים אדומים, ומוצרים אלה אינם מוגדרים כמוצרי מזון מזיקים, אך גם אינם בהכרח מומלצים לצריכה כחלק מתזונה בריאה. לעיתים מדובר במזונות שיוצרו ברמת עיבוד מקסימלית (אולטרא־מעובדים), כלומר מזונות המכילים תוספים (כגון ניטרטים – תרכובת כימית, חומרי שימור שונים, צבעי מאכל, תוספים אחרים המיושמים בתעשייה ואינם משמשים במטבח הביתי), או מוצרים שמכילים תחליפי סוכר (כגון קוקה־קולה זירו).
הסימון הירוק נועד להבליט את המזונות שכן כלולים בהמלצות התזונה של משרד הבריאות, ולאפשר זיהוי ברור ומהיר שלהם על המדפים ברשתות השיווק ובשיווק ישיר.
בדומה לסמל האדום, נקבעו הוראות בעניין אופן הסימון גם בסמלים הירוקים, לדוגמת גודלם ביחס לשטח האריזה, צורתם, צבעם, וכו'[11].
מותק בול באמצע היא דרמה סאטירית פוליטית של כאן 11 אשר עלתה לשידור יומי ב-7 במרץ 2021.
בסדרה תקנות הסימון התזונתי הן חלק מרכזי מהעלילה: מותק (הדמות הראשית) נלחמת לכלול את התמ"ל בתקנות הסימון התזונתי, נגד ניסיונות עיקשים של לוביסטים לפטור את התמ"ל מחובת הסימון האדום.
בפרק האחרון של הסדרה (בשונה מהמציאות), מותק מנצחת והתמ"ל לא מקבל פטור בתקנות.[12].[8]
ב־2017 נדרש להחריג את הגבינה הצהובה מתקנות הסימון, על אף כמויות הנתרן והשומן הרווי שבה. חבר הכנסת איתן ברושי אמר בדיון שהתקיים בכנסת כי הוא מתנגד לסימון הגבינה הצהובה בסימון אדום. נציג של חברת המזון תנובה הוסיף: "יש הרבה ערכים תזונתיים בגבינות קשות. למרות השומן והנתרן יש ערכים תזונתיים שעולים על הערכים השליליים". ד"ר ורד קאופמן שריקי מאוניברסיטת אריאל התנגדה נחרצות: "אוניברסיטת הרווארד קובעת במפורש שיש להמעיט שימוש בגבינות קשות. יש המון מחקרים שקושרים בין גבינה צהובה למחלות לב". לבסוף, משרד הבריאות קבע כי הגבינה הצהובה לא תוחרג מהסימון[13].
על תקנות הסימון נמתחה ביקורת נוספת בטענה שסימון מוצרים לא הוכח כיעיל (כבמקרה של סיגריות), וכן סימון חלקי בלבד של מוצרים שבריאותם בספק (למשל, אין סימון על קמח לבן ומוצריו) יוצר מראית עין כאילו מוצרים שאינם מסומנים אינם מזיקים[14].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.