Loading AI tools
סופרת בריטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארלוט אליזבת טוֹנָה (Charlotte Elizabeth Tonna;[1] 1 באוקטובר 1790, נוריץ', אנגליה – 12 ביולי 1846, רמסגייט (אנ'), אנגליה) הייתה סופרת אנגלייה, שהטיפה בכתביה לאוונגליזם האנגליקני ולדחיית הקתוליות, גילתה עניין רב ביהדות, והעלתה בכתביה את חזון שיבת עם ישראל לארצו.
לידה |
1 באוקטובר 1790 נוריץ', הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
12 ביולי 1846 (בגיל 55) רמסגייט, הממלכה המאוחדת |
מדינה | ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
שם עט | Charlotte Elizabeth |
שפות היצירה | אנגלית |
תקופת הפעילות | מ-המחצית הראשונה של המאה ה-19 |
שארלוט אליזבת נולדה למשפחה אנגליקנית שמוצאה מאירלנד. היא החלה בכתיבת סיפורת בגלל אילוצי פרנסה אחרי מות אביה הכומר ב-1812, והמשיכה בחיבור מאמרים ודרשות ובעריכת קונטרסים וכתבי עת של אגודות דתיות. היא פרסמה את דבריה בשם העט "שארלוט אליזבת" מחשש לרדיפות בשל ביקורתה על הכנסייה הקתולית. חלק מחיבוריה הוכנסו לרשימת הספרים האסורים.[2] שארלוט אליזבת נודעה כלוחמת בעבדות, בדיכוי נשים ובעבודת ילדים וכתומכת במאבקי מסדר אורנג' באירלנד. הרבה מכְּתביה יועדו לילדים ולבני נוער. היא הייתה סופרת חרוצה ופורייה, ובאחרית חייה, כשלא הייתה עוד מסוגלת לאחוז בידיה בעט, הִכתיבה את דבריה. שארלוט אליזבת טונה מתה חשוכת ילדים בגיל 56 בעיר החוף רמסגייט שבמחוז קנט, שם נקברה.
בזיכרונותיה סיפרה שארלוט אליזבת על עניינה בגורל היהודים ובארץ ישראל ובכתביה, דוגמת ספרהּ מ-1843 "אריה יהודה" (Judah’s Lion),[3] הציגה את האמונה, לפיה ההתגלות השנייה של ישו וניצחון הכנסייה לא ייכונו ללא תחייתם הלאומית של היהודים במולדתם הקדומה. בכך הקדימה בשלושה עשורים את הסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט, המוחזקת כאחת ממבשרי הציונות הראשונים בספרהּ "דניאל דרונדה" (1876).[4] שארלוט אליזבת ענדה בקביעות סיכת-בגד שעליה נחרת הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". בעלה מצא לנכון לציין שיום מותה חל בט' באב.[5] יש הרואים בהטפתה לרעיון הציוני מהלך שתכליתו להביא להמרת דתם של היהודים לנצרות כאמצעי להגשמת הנבואה המשיחית הנוצרית ובסופו של דבר לביטול הזהות היהודית[דרוש מקור].
C. E. Tonna, Personal Recollections , London: Seerley & Burnside. 1841
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.