קריית אתא
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות. היא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969. יעקב פרץ הוא ראש העירייה מאז 1996.
 סמל העיר קריית אתא  הסמליל הממותג של העיר - בשימוש מאמצע העשור השני של המאה ה-21, עת צוינו 90 שנים להיווסדה | |||||||||||||||||||||||||
 שדרות הציונות בעיר | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | יעקב פרץ | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 37 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1925 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 62,389 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 33 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.6% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.18 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 3,577 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 61 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 17,440 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 86 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   קריית אתא | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 115 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4133 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 102 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל קריית אתא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| http://www.kiryat-ata.org.il | |||||||||||||||||||||||||
קריית אתא הוקמה בשנת 1925, על ידי חברת "עבודת ישראל", כמושבה בשם "כפר עטא" - על שמו של כפר האריסים הערבי "כופרתא", שאדמותיו נקנו מן האפנדי, בעל הקרקעות הערבי.
במאורעות תרפ"ט נפגעה המושבה קשות על ידי פורעים ערבים וננטשה כמעט כליל. בשנת 1930 חזרו אליה התושבים וחידשו את היישוב במקום. בשנת 1934 הקימו במקום בית חרושת לייצור אריגים שנקרא ATA על שם היישוב. השם "אתא", בעברית, (נדרש על ידי ש"י עגנון כראשי תיבות של "אריגי תוצרת ארצנו") ולכן שונה שם המושבה ל"כפר אתא". בשנת 1941 הוכרזה המושבה כפר אתא כמועצה מקומית[6]. ד"ר אריך ביהם, מנהל המצבעה ומחלקת האשפרה במפעל "אתא", מונה לנשיא המועצה הראשון.
בשנת 1935 הוקם "בית קפה מרגוע" כצריף ולאחר מכן נבנה המבנה כפי שהוא קיים היום. המקום שימש כאולם אירועים, מסעדה ובית קפה בקריית-אתא (שם היישוב שונה בהמשך, ר' להלן).
בזמן מלחמת העצמאות שימשה המועצה המקומית כבסיס היציאה של הכוחות הלוחמים ב"מבצע דקל". בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו שלוש מעברות בקרבת המועצה - מעברת כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם (הנקראה גם מעברת גילעם). מעברת שפרעם סופחה ב-1958 לשטח היישוב כפר אתא.
בדצמבר 1949 נחנך במבואותיה הצפוניים של הקריה המרכז ללימודי משטרה שבו התקיימו קורסי הכשרה שונים של משטרת ישראל. באוקטובר 2014 הסתיים קורס הקצינים האחרון במתקן בקריית אתא והכשרת הקורסים הבאים עברה אל המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש. בינואר 2015 נסגר המרכז והועבר לבית שמש.
בשנת 1957, התרחשה שביתת מפעל אתא.
בשנת 1965 הוחלט על איחודה של קריית אתא עם המועצה המקומית קריית בנימין הסמוכה . היישוב המאוחד נקרא "קריית אתא" והוכרז כעיר בשנת 1969.
בשנת 1985 נסגר בית החרושת אתא חברה לטקסטיל.
בשנת 1995 הוחל בבניית השכונות "גבעת טל" ו"גבעת רם". בשנת 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו בעיר מספר רקטות, שגרמו לשני הרוגים ופגיעה ברכוש.
- אברמסקי - הבתים הראשונים בשכונה קמו בשנות השלושים על חלקות שנקנו מידי משפחת שמואל ואסתר אברמסקי, שהיו מראשוני המתיישבים בכפר עטה[7].
- בית וגן - הוקמה במהלך שנות ה-90' על השטח שבו עמד בעבר בית החרושת "אתא"
- בן-גוריון - הוקמה בשנות השבעים על שטחה של מעברת אתא. בשכונה הוקמו בניינים בני 8 קומות, סגנון בנייה שנחשב לחדשני בזמנו[7].
- גבעה א' - השכונה כוללת בתים ברחובות איינשטיין ויוספטל, בשכונה נמצא מרכז שביט ולכן היא נקראת על שמו. השכונה נמצאת מדרום לפארק הספורט העירוני (פארק לוקי).
- גבעת אלונים - החלה להיבנות בשנת 2012. בשכונה מתוכננות לקום כ-2,000 יחידות דיור כחלק מתוכנית ההתרחבות של העיר. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם עופות המצויים בארץ ישראל.
- גבעת הרקפות - שכונה הנמצאת בצפון מזרח העיר. ראשוני השכונה הגיעו אליה בשנות החמישים אחרי שהות במעברות כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם. במסגרת פירוק המעברות והעברת האנשים ליישוב קבע נבנו בגבעה עטורת הרקפות צריפים ומבנים ארעיים, שהוחלפו מהר מאוד בשיכונים, שבנתה "עמידר" ב ו"עמידר" ג. בשנת 1953 סללו את הרחובות הראשיים של השכונה - רחוב בן עמי (לימים שכונת בן עמי) ורחוב אנילביץ. גבעת הרקפות קלטה גלי עלייה רבים. בשנת 1956 הצטרפו אליה עולים ממצרים, פולין ורומניה, שנכנסו אף הם לשיכונים שבנתה עמידר. בראשית שנות השישים הגיעו עולים ממרוקו שהגדילו את אוכלוסיית השכונה. לשכונה נוצר דימוי של שכונת עוני הקולטת אוכלוסיות חלשות .שנים של הזנחה וחוסר תשומת לב של המוסדות סייעו בהעמקת הדימוי השלילי. בסוף שנות השבעים אוחדו שכונות עמידר א ב ג, במסגרת פרויקט שיקום שכונות. השכונת גובלת: בשדות ובגדרות של קיבוץ אושה כפר המכבי ורמת יוחנן.
- גבעת טל - שכונה שהחלה להבנות בשנת 1996. מאופיינת במספר גדול של בתים פרטיים. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם אומנים מהתקופה המודרנית.
- גבעת רם - הוקמה במקביל לשכונת גבעת טל. תוכננה עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור[7]. כל רחובות השכונה קרויים על שם פרחים ועצים.
- גבעת תל חי – השכונה נבנתה למרגלות שכונת גבעה א'. תחילה ניתן לשכונה השם "פסגת אביב", אך בהמשך הוסב השם לתל חי, ע"ש היישוב באצבע הגליל בו התחולל הקרב בו נהרגו יוסף טרומפלדור וחבריו. מרבית הבנייה נמסרה לידי חברת "לוקי בניה ופיתוח בע"מ", דבר שהקנה לה את שמה הלא-רשמי ("גבעת לוקי"). במהלך בניית השכונה נערכה במקום חפירה ארכאולוגית, בה נחשפה מחצבת אבן מהתקופה הרומית. שמות הרחובות קשורים למאורעות תל-חי: רחוב י"א באדר, רחוב הארי השואג (ע"ש פסלו של אברהם מלינקוב המוצב בתל חי), רחוב בית"ר, רחוב סמטת הגלעדי (ע"ש כפר גלעדי הסמוך לתל חי) ורחוב המחרשה (כלי החקלאי שהיה בשימושו של טרומפלדור). סמוך לשכונה נבנה בשנת 2002 פארק ספורט גדול המכיל מתקני משחקים לילדים, מגרשי טניס, כדורגל, כדורעף, כדורסל, מסלולי ריצה ומתקני התעמלות שונים.
- נווה אברהם ("שכונת התימנים") - השכונה הוקמה בשנת 1946 על ידי ההסתדרות עבור עולים מתימן. בראשית שנות החמישים גדלה השכונה עם הגעת עולים נוספים במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". בשנת 2000 נקראה בשם "נווה אברהם" על שם הרב אברהם צדוק, שהיה רב השכונה[7].
- נווה חן - השכונה אוכלסה באוקטובר 1975[7].
- קריית בנימין - משנת 1951 מועצה מקומית. בשנת 1965 אוחדה עם כפר אתא. מאופיינת במגדל מים גבוה. בשכונה בתים פרטיים רבים.
- קריית נחום (נקראה במקור "עיר גנים") - השכונה נוסדה ב-1933 ובסמוך לה הוקמה בראשית ימי המדינה מעברה, שקלטה כ-540 משפחות. היא צורפה ב-1951 לקריית בנימין[8].
- קריית פרוסטיג - השכונה צורפה ב-1951 לקריית בנימין
- קריית שטנד - קריית שטנד היא שכונה של רחוב אחד שהוקמה בשנת 1939. בעת הקמתה הייתה שכונת משקי עזר ולכן נקראה שכונת "משקי עזר רסקו"[9]. התכנון היה אכלוס של 40 משפחות שיקבלו חלקת קרקע של שני דונם לכל משפחה, אולם בפועל התיישבו בה רק כ-20 משפחות. ב-1942 שונה שם השכונה לקריית שטנד, על שמו של הפעיל הציוני אדולף שטנד. בשנת 1951 אוחדה השכונה עם קריית בנימין.
בקרית אתא ישנם 22 בתי ספר: 10 בתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים (גבעת אלונים, גבעת-טל, גבעת-רם, גורדון, הצבי ישראל, יבנה, ירושלים, נעם, פינסקר ושפרינצק), 2 חטיבות ושני תיכונים ממלכתי (רוגוזין, התיכון החברתי), אולפנית שח"ם לבנות והישיבה תיכונית למדעים ואומנויות, 5 בתי ספר מזרם החינוך העצמאי (ת"ת תורה תמימה, כתר התורה, תורה בתפארה, "בית יעקב" יסודי ותיכון ובית ספר לחינוך מיוחד (תמיר)[10].
אחוז הזכאים לבגרות בעיר בשנת הלימודים התשפ"ב עמד על 83%[11].
ליד חטיבת רוגוזין א' נפתח היכל הספורט החדש של קריית אתא, המשמש למשחקי כדורעף, כדורסל, ושיעורי ספורט של בית הספר.
תנועות נוער
- תנועת בני עקיבא - קיים סניף אחד של בני עקיבא בעיר, שפועל ממבנה הקרוב לדואר קריית אתא. בסניף יש קרוב ל-300 חניכים, חברי צוות ובוגרים.
- תנועת עזרא - התנועה פועלת בעיר מסוף שנות השמונים. הסניף נמצא ברחוב טרומפלדור, במקום בו שכנה בעבר בריכת תפארת.
- שבט גלעד של תנועת הצופים - השבט הוקם בשנת 2008 בידי ההורים המתנדבים כתנועת נוער עם 30 חניכים. וב-2021 כללה כ-400 חניכים
ערך מורחב – בית החולים מנחם בגין
| פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
כמו כן קיימות תוכניות להקמת בית חולים על שם מנחם בגין בעיר, על פי התכנון יהיה במקום כ-2,200 מיטות אשפוז, בית החולים צפוי לשרת כ-650 אלף איש ושטחו צפוי להיות כ-150 דונם[12][13].
האישור הראשוני להקמת בית החולים ניתן על ידי משרד הבריאות כבר בשנת 2000[14]. בדצמבר 2013 אושרה תוכנית המתאר המחוזית[15]. באוקטובר 2014 הציג משרד הבריאות תוכנית להוספת מיטות אשפוז ברחבי הארץ, במסגרתה הוצג בית החולים שאמור להיבנות על בסיס בית החולים "בני ציון" שיועבר מחיפה[16].
באוקטובר 2019, אושרה התכנית בותמ"ל וב-20 בפברואר 2020, בטקס בנוכחות ראש הממשלה ושרי הממשלה, הונחה אבן הפינה ונחשף שם בית החולים[17].
קריית אתא היא העיר הגדולה ביותר מבין הקריות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית אתא 62,389 תושבים (מקום 33 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.6%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 76.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,387 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[18] להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
בקריית אתא פועלים 241 מפעלים[19]. ביניהם, דשנים, תמ"י, שלדות, מאפיית דוידוביץ, פרמט וליבר.
ב-6 בספטמבר 2011 נחנך בקריה קניון מקבוצת קניוני עזריאלי וממולו בניין משרדים של החברה[20]. הקניון נבנה על השטח שבו עמד בעבר מפעל "צבע" (שנרכש בשנת 1970 על ידי חברת טמבור). בשנת 2021 נרכש הקניון על ידי קבוצת כפיר ושמו שונה לקניון כפיר[21].
במרץ 2014 נפתח הסניף השלישי של איקאה בישראל[22], ליד מתחם של ביג מרכזי קניות הפועל בצומת מאז 1988[23]. סניף איקאה זה, בשונה מקודמיו, אינו עומד בפני עצמו אלא מהווה חלק מקניון "שער הצפון", השייך לקבוצת אריסון.
קריית אתא מחוברת בכביש 781 לקריית ביאליק, בכביש 780 לצומת זבולון וממנה לכביש 70. למחלף גלעם וממנו לכביש 79 וכן כביש לקיבוצי גוש זבולון. בספטמבר 2012 נחנך בסמוך לעיר כביש עוקף קריות שמקצר באופן משמעותי את הנסיעה מהעיר לחיפה ולכיוון הקריות האחרות, עכו ונהריה[24].
את הקריה משרתים אוטובוסי אגד, חברת הנסיעות והתיירות נצרת, ונתיב אקספרס למרכזית המפרץ, שפרעם ולקריות וכן מוניות שירות לשפרעם ולחיפה. בעיר עובר גם מסלול קו 2 של מטרונית המגיע לשכונת בת גלים בחיפה, סמוך לתחנת רכבת בת גלים ולבית חולים רמב"ם.
מתחם גלעם הוא אזור הנמצא בקצה הצפון-מזרחי של תחומי העיר. המתחם נמצא בסמוך ל-3 מחלפים מרכזיים: מחלף סומך, מחלף גלעם ומחלף אבליים. על פי התוכנית במתחם, שגודלו 2000 דונם, יבנו בעתיד בית חולים אזורי, אוניברסיטה, משרדי ממשלה, מתקני ספורט ותעשייה נקייה[15]. התוכנית המקורית הוגשה לאישור בנובמבר 1998[25].
- אנדרטה לנופלים - האנדרטה נמצאת בין הרחובות משה הס ובורוכוב בעיר, בסמוך לבית יד לבנים ולא רחוק מפארק הרצל . האנדרטה המקורית נבנתה בשנת 1950 ועוצבה על ידי האמן מיכאל קארה לזכר 29 תושבי המקום שנהרגו במהלך הלחימה במהלך מלחמת העצמאות. באנדרטה הוצב עמוד אבן, עליו תבליט יצוק של יד אוחזת בחרב המלופפת בענפי זית. מתחת לתבליט נחקקו שמות הנופלים. בשנת 1991 שופצה האנדרטה ונוספו לה כנפי מתכת בגובה 4.6 מטר מכל צד. מסביב לאנדרטה הונחו לוחות אבן בחצי גורן, עליהם נחקקו שמות כל בני העיר שנפלו במערכות השונות. את האנדרטה המחודשת תכנן הפסל יצחק שמואלי[26]. ברחבת האנדרטה מתקיים הטקס העירוני הפותח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
- אנדרטת לח"י - האנדרטה מנציחה את ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת שבוצעה על ידי פעילי לח"י בליל 17 ביוני 1946. האנדרטה הוקמה בשנת 1970 בכניסה המערבית לעיר, ומונצחים בה 15 מחברי המחתרת שהשתתפו בפעולה - 11 פעילים שנהרגו במהלך הפעולה, 2 פעילים שנתפסו, נכלאו ונהרגו במהלך הפריצה לכלא עכו ו-2 פעילים שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות. האנדרטה משלבת רחבה מוגבהת ובה עמוד זיכרון ולצידו 15 קוביות אבן שחורות, על כל אחת מהן שם החלל וכינויו המחתרתי. מדי שנה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתקיים באנדרטה טקס ממלכתי בהשתתפות נציג ממשלת ישראל, ראש העיר, וותיקי לח"י.
- האנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל - האנדרטה נבנתה בשנת 1992 בסמוך למרכז ללימודי משטרה שפעל בעיר. האנדרטה בנויה משני לוחות אבן לבנה המתנשאים לגובה 17 מטרים, בראש אחד מהם מתנוסס תבליט גדול של סמל המשטרה. בין הלוחות נמצאת עמדת תצפית המשקיפה על בקעת זבולון. בסמוך ללוחות האבן הגדולים ישנם לוחות אבן נוספים, עליהם רשומים שמותיהם של הנופלים, על פי תקופות[27].
- אנדרטת הזיכרון לחללי אסון המסוקים - הוקמה בשנת 1997 על ידי חבר מועצת העיר אריה מייזלס, שבנו, גל, היה בין הרוגי האסון. האנדרטה נמצאת בגן הנמצא בין הרחובות נורדאו ופינסקר, מתחת לסניף בני עקיבא בו גל מייזלס גדל והדריך.
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| צבי בלום | 1955-1951 |
| בנימין אורנשטיין | 1959-1955 |
| חיים נדאף | 1960-1959 |
| אליהו פוריטר | 1965-1960 |
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| צבי הרר | 1978-1969 |
| נתן שפריצר | 1983-1978 |
| יעקב בן דניאל | 1989-1983 |
| דוד ראם | 1996-1989 |
| יעקב פרץ | 1996 (מכהן) |
הרב בנימין מנדלזון כיהן כרבו של כפר אתא משנת תרצ"ד (1934) עד לעזיבתו בשנת תשי"ב (1952) שבה עבר לכהן כרבה של קוממיות. הרב לוי מילר כיהן כרבה של קריית בנימין. הרב יהודה לייב גפן כיהן ברבנות כפר אתא משנת תשי"ב עד לפטירתו בשנת תשי"ז.
הרב שמואל שולזינגר, חתנו של הרב גפן, כיהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית אתא, משנת תשי"ז (1957) עד למותו בשנת תשס"ד (2004). לאחר מותו לא מונה רב ראשי לעיר במשך מספר שנים. בשנת תשע"א נבחרו הרב חיים שלמה דיסקין כרבה הראשי האשכנזי של העיר והרב אליהו גד מימון, בנו של הרב הספרדי הקודם, הרב משה מימון, כרבה הראשי הספרדי של העיר.
כדורעף
בעיר פועלות 2 קבוצות כדורעף המשחקות בליגות השונות בשם "הפועל עירוני קריית אתא". קבוצת הנשים משחקת בליגת העל בכדורעף לנשים. הקבוצה זכתה ב-11 אליפויות ו-10 גביעי המדינה, כש-7 פעמים זכתה הקבוצה בשני התארים באותה שנה[28].
קבוצת הגברים זכתה בעבר ב-5 אליפויות ו-4 גביעי המדינה, פעמיים זכתה הקבוצה בדאבל[29]. בסיום עונת 2014 פורקה קבוצת הגברים עקב בעיות כלכליות[30].
כדורסל
- ערך מורחב – עירוני קריית אתא (כדורסל)
"עירוני קריית אתא" הפועלת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1974, בשנת 1989 עלתה לראשונה לליגה הארצית. בשנת 1999 עלתה לראשונה לליגה הלאומית ובסיום העונה עלתה לליגת העל, בה שיחקה 3 עונות. בסיום עונת 2007/2008 העפילה הקבוצה בשנית לליגת העל אך בתום עונה אחת חזרה הקבוצה לליגה השנייה. בסיום עונת 2009/2010 התדרדרה עד לליגה הארצית. לאחר עונה אחת (2021/2022) העפילה לליגה העל בה משחקת כיום.
כדורגל
- ערך מורחב – מכבי עירוני קריית אתא
"מכבי עירוני קריית אתא" - קבוצת כדורגל הפועלת בליגה א' צפון. קבוצה היא המשכה של קבוצת מכבי עכו שעברה לקריית אתא בשנת 2000. בשנה הראשונה לקיומה שיחקה קריית אתא בליגה הלאומית, אך בסופה נשרה לליגה הארצית. בעונת 2007/2008 שבה הקבוצה לליגה הלאומית, אך סיימה את העונה במקום האחרון. עקב ביטול הליגה הארצית נשרה הקבוצה היישר לליגה א', בה היא משחקת כיום.
רייניקנדורף, גרמניה (מ־1976)
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית קריית אתא- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון בית פישר
קריית אתא, ברשת החברתית פייסבוק
קריית אתא, ברשת החברתית אינסטגרם- עיריית קריית אתא, ברשת החברתית פייסבוק
עיריית קריית אתא, ברשת החברתית אינסטגרם
- פרופיל קריית אתא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מידע על אתר קריית אתא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- עמירם דרמן, מחריש לחרושת מכופריתא לכפר עטה קריית אתא, הוצאה עצמית, 1988
- מידע על קריית אתא בקטלוג הספרייה הלאומית
קריית אתא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
