Loading AI tools
מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים. ממייסדי תל אביב ושכונת בית הכרם בירושלים.
קדיש יהודה סילמן | |
לידה |
28 בנובמבר 1880 חנוכה תרמ"א, ליטא |
---|---|
פטירה |
13 בנובמבר 1937 (בגיל 56) ט' בכסלו תרצ"ח ירושלים |
לאום | יהודי |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
עיסוק | סופר, בלשן, מתרגם, מורה ופעיל ציוני |
שפות היצירה | עברית, אידיש |
סוגה | שירה, פרוזה |
סילמן נולד בעיירה בוטרימאנצ'י שבליטא. למד בישיבת סלובודקה, ובנוסף למד לימודים כלליים ובהם עברית, שאותהּ גם לימד בחשאי את חבריו ללימודים. הוא הוציא לאור שבועון בשם "הקול". עם תום לימודיו, לימד בבית הספר העברי בווילנה, "יהודיה". בשנת 1899 החל לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתון "המליץ". ב-11 בפברואר 1903 מספר עיתון "הצפירה" בהתרגשות רבה על נשף חנוכה מיוחד במינו שיזמו חברי ועד החדר העברי בהומל (פלך מוהילוב) ובו הוצג החיזיון "יהודה המכבי" שחיבר אחד ממורי החדר לייב סילמן והוצג בעברית. במחזה נכחו כשלוש מאות איש מהעיר וסביבותיה. בשנת 1905 נשא לאשה את אסתר כהן, בת עיירתו.
בשנת 1907 עלה סילמן לארץ ישראל, לבדו. רק בשנת 1909 הצטרפו אליו אשתו אסתר ובתם ימימה (בארץ ישראל נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים נוספים). הוא השתקע ביפו, ולימד בבית הספר לנערות של יחיאל יחיאלי.
ב-1909 הייתה משפחת סילמן אחת מ־66 המשפחות שחברו לאגודת אחוזת בית להקמת העיר תל אביב. סילמן הגריל את המגרש ברחוב ליליינבלום 30.
בהמשך מכר סילמן את ביתו ועבר לירושלים, שם היה בין מייסדי הגימנסיה העברית רחביה, לימד עברית ב"בצלאל" ("הצבי" 12 באפריל 1910) ומראשי "ועד העברית" בעת מלחמת השפות. לאחר מכן עבר לחיפה ולימד בבית הספר הריאלי העברי. ב-1923 שב לירושלים, והיה בין מייסדי שכונת בית הכרם. סילמן, שהיה זה שהעניק לשכונה את שמהּ, כיהן כיו"ר ועדת התרבות של השכונה. הוא נשא נאומים והרצאות שזכו להצלחה רבה. ביתו בבית הכרם היה בית-ועד לסופרים ומשוררים רבים, ובהם חיים נחמן ביאליק, ר' בנימין, ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג, יהושע ייבין, דוד תדהר ואחרים. באותן שנים לימד תנ"ך ודקדוק בגימנסיה ברחביה, כפי שמתארת תלמידתו שולמית לסקוב:
"תנ"ך ודקדוק היה מלמד אותנו קדיש יהודה סילמן... מראהו היה כשל כדור ממש: גוץ, מגודל כרס, ראש עגול מאד ונטול שיער. כל אימת שהיינו מסיימים ספר מן התנ"ך היינו חוגגים אתו מסיבת סיום, שעיקרה פיצוחים ואבטיחים. חובב גדול של חגיגות אלה היה סילמן... המסיבות רבו מאד כמובן כאשר למדנו את תרי עשר, כמעט מסיבה לשיעור. בכל זאת אחטא לאמת אם לא אומר שסילמן הקנה לנו משהו בדקדוק."
— שולמית לסקוב, לפנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק 2010 עמ' 80
סילמן היה נשיא לשכת בונים חופשיים רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) בירושלים. פרסם מאמרים רבים, חיבר ותירגם הרבה שירים עממיים, פרסם חוברות ועיתונים מסוגים שונים "אספקלריה", "סנסנים", חיבר מחזות לילדים ובהם "מגילת אסתר" בהצגת "אהל", הוציא ספרי לימוד לעברית, היה סופרו הקבוע של עיתון "הדואר" ועוד.[1]
גם אסתר רעייתו עסקה בענייני ציבור והייתה פעילה בוועדת התרבות של בית-הכרם ובבית העם בירושלים, היא הייתה מחלוצות המאבק לזכויות האישה ולהקניית הלשון העברית.
קדיש סילמן נפטר בירושלים בט' בכסלו תרצ"ח (1937) ונטמן בהר הזיתים. בזמן השלטון הירדני חולל קברו ועקבותיו אבדו. סמטת "מעלות קדיש סילמן" בשכונת בית הכרם בירושלים מנציחה את זכרו.
בניו ובנותיו היו: ימימה קדרי - אשת הסופר שרגא קדרי, אברהם סילמן, הלשונאי ראובן סיון, פיוטה פלשנר והמורה שולמית בסוק - אשת המשורר משה בסוק.
קדיש יהודה סילמן פרסם מחזות, קובצי סיפורים ושירים, וספרי לשון ולימוד השפה העברית. כמה משיריו ידועים עד היום, רובם הולחנו על ידי חנינא קרצ'בסקי, כגון "כשהרבי אלימלך", "פז כולה רז כולה" (מילים והאזנה), (תרגום לשירי עם ביידיש), "להנהלה הציונית", "אם יעזור לנו אלוהינו", "שם שועלים יש", ו"משה בתיבה".
היה חבר מערכת "הארץ" ו"דואר היום", ערך את "הארץ לילדים" יחד עם יעקב פיכמן וכתב סיפורים, שירים, מאמרים וטורים הומוריסטים בעיתונים אלה ובכתבי עת אחרים בארץ ומחוצה לה. כמו כן היה הכתב הארצישראלי של ה"ניו יורק פוסט" במשך כעשרים שנה. הוא כתב תחת שמות עט רבים, ובהם: ליבבתיני, מקסימי, מרניני, אשנב, בן שמון, רבי קלונימוס, רס"י, בן אש, שמשון השני, הדוד, ד.י. אברבנאל ועוד.
לקראת חגים פרסם כתב עת הומוריסטי בשם "ליהודים" ובו בין היתר פורסמו המחזות הקצרים "החשמונאים הקטנים", "מגילת אסתר" (מתוכו השיר "שושנת יעקב צהלה ושמחה", בהלחנת ידידיה אדמון), "ויהי בימי אחשורוש" ו"מרדכי והמן". כן הוציא בירושלים שבועון ספרותי בשם "אספקלריה". במסגרת זו חידש את המילה "תשבץ".
ארכיונו מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב[2].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.