צרויה עומר[1] שלו (נולדה ב־13 באפריל 1959) היא סופרת, משוררת ועורכת ספרים ישראלית.
עובדות מהירות לידה, מדינה ...
סגירה
צרויה שלו נולדה בקבוצת כנרת, למבקר הספרות מרדכי שלו ולציירת ריקה שלו. היא נכדתו של אהרון שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת.
זמן קצר לאחר הולדתה עברה עם הוריה ואחיה ענר שלו לבית ברל, שם לימד אביה. על ילדותה שם סיפרה: ”זו הייתה ילדות מאוד בודדה, כי 'בית ברל' הוא לא יישוב למגורים... בבוקר למדנו עם ילדי המושבים באזור, אבל שאר היום היינו לבד”.[2] עם זאת, כבתו של מבקר ומנתח ספרות, שאירח בביתו את גדולי הסופרים, נחשפה כבר בגיל צעיר לעולם הכתיבה.
בשירותה הצבאי, בשנים 80–1979, הייתה מש"קית ת"ש בבית הספר לשריון ופקידה פלוגתית בבה"ד 1. סיימה תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
בסוף שנות ה־80 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר, ובהמשך מונתה שם לעורכת בסדרת "סיפורת עברית". בין השאר ערכה את ספריהם של סביון ליברכט, יפתח ספקטור ויאיר לפיד. היא ערכה גם ספרי עיון, ובהם ספרו של דן מירון "מול האח השותק". בדברי תודה בסוף הספר כתב מירון:
- ”שלו ערכה את הספר באהדה אך גם בביקורתיות מעוררת כבוד והביאה לשיפור ניכר של פרקים רבים בו לעומת הנוסחים שהונחו לפניה. השכליות החדה והרגישות של צרויה שלו הפכו את העבודה במחיצתה על עריכת הספר מעמל לעונג וגם לשיעור מאלף”.[3]
במסגרת הוצאת קשת ערכה את ספריהם של רם אורן ושלי יחימוביץ'.
ב-1988 פרסמה את ספרה הראשון, ספר שירה בשם מטרה נוחה לצלפים, וב-1993 יצא לאור ספר הפרוזה הראשון שלה, רקדתי עמדתי.
ספריה של צרויה שלו תורגמו ל־25 שפות.[4]
לשלו בת מנישואיה לדניאל מרום. בהמשך היא נישאה לסופר איל מגד, ולהם שני בנים[8]. בינואר 2004 נפצעה בפיגוע בקו 19 בירושלים בעת שהלכה סמוך לאוטובוס.[9] עד שנת 2015 התגוררה בירושלים, ובשנת 2016 עברה להתגורר עם מגד בשכונת דניה בחיפה. מנהלת אורח חיים צמחוני.
היא אחייניתו של הסופר יצחק שלו ובת דודה של הסופר מאיר שלו.
פרוזה
- רקדתי עמדתי, הוצאת כתר, (1993)
- חיי אהבה, הוצאת כתר (1997; הוצאה מחודשת – 2010). הספר עובד לסרט קולנוע באותו שם. שלו השתתפה בכתיבת התסריט ואף שיחקה בסרט.[10]
- בעל ואישה, קשת הוצאה לאור (2000). הרומן מתאר את התפוררות הנישואים של אודי ונעמה נוימן. התיאור הוא בקולה ובמחשבותיה של נעמה, שבהן משולבים זיכרונות מכאיבים מעברה.
- ילד של אמא, הוצאת כתר (2001). ספר ילדים.
- תרה, קשת הוצאה לאור (2005).[11][12] הספר עובד למחזה בשם זהה שהועלה בתיאטרון הקאמרי.[13] הסיפור מתרחש בירושלים בימינו. אלה, ארכאולוגית הנשואה לאמנון, שאותו פגשה כמנהל החפירות שהשתתפה בהן, מחליטה לפתע לפרק את משפחתה הקטנה למען פנטזיות של אושר ואי־תלות.
- שארית החיים, הוצאת כתר (2011)[14][15][16]
- תראו את הילד, הוצאת כתר (2014)
- כאב, הוצאת כתר (2015). הרומן מתאר את חייה ואת תחושותיה של איריס עילם, מנהלת בית ספר יסודי, נשואה ואם לבת ולבן מתבגרים, עשר שנים אחרי שנפצעה קשה בפיגוע התאבדות. פגישה מקרית עם אהוב נעוריה, שבגיל 17 ניתק כל קשר איתה, מכניסה את איריס לסערת רגשות ולהתלבטות בין חידוש אהבת הנעורים לשמירה על נישואיה. לכך מצטרפת הדאגה לבתה, שעברה להתגורר בתל אביב, ועולה חשש שהשתעבדה למורה רוחני שהוא גם המעסיק שלה כמלצרית.
- פליאה, הוצאת כתר (2021)[17] רומן המספר את סיפורן של שתי נשים: רחל, שבעלה היה מנחם (מַנו) רובין, ומנישואיו השניים הוליד את עטרה. לאחר מותו של רובין מנסות שתי הנשים לפענח את דמותו החידתית. הרומן עוסק בחיים לצד סוד, בהתמודדות עם אבדן ובקרבה והריחוק הקיימים ביחסים בינאישיים.
- צרויה שלו, "גיבורים ספרותיים קוראים בתנ"ך", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 237–248 (הספר בקטלוג ULI)
- צרויה שלו, "מה למדתי מחיי מלחמה של ניצה בן-דב", בתוך: הספרות העברית כגיבורת תרבות, אור שרף, עורך, הוצאת שוקן 2021, עמ' 289-287
- יגאל שוורץ, שי צור, נופר רשקס, מקוננת במכנסי נמר – אמנות הסיפור של צרויה שלו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וידיעות ספרים, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- שי חורב, החיפאים: אישים ודמויות בחיפה: לקסיקון, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 373, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
- ניצה בן-דב, עיון ברומנים של צרויה שלֵו: בעל ואישה, תֶרָה. פליאה, בתוך: אל מקום שהלב מושך, הוצאת שוקן, 2022, עמ' 129-107
מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- צרויה שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של צרויה שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- צרויה שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- הספרים של צרויה שלו, באתר "סימניה"
- שארית החיים | דפים ראשונים, באתר "טקסט"
- צרויה שלו, שירת האגם, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- דריה מעוז, הספר תרה
- שרי שביט, "אני לא מרגישה חלק ממשפחת סופרים", באתר ynet, 30 באפריל 2011
- מאיה נסטלבאום־גז, צרויה שלו: "מזעזע שחרדים לא סומכים על האיפוק שלהם", באתר גלובס, 13 במרץ 2012
- צרויה שלו, באתר "עברית"
תמר רותם, צרויה שלו על אמהות, עצבות וילדות אלטרנטיבית, באתר הארץ, 29 במאי 2014- אמילי עמרוסי, "חשוב לי להיות מזוהה כפטריוטית", באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
- צרויה שלו בוחרת חמישה מקומות אהובים בירושלים, אתר חמש יחידות, יוני 2015
- רוני קובן, פגישה עם צרויה שלו, תאגיד השידור הישראלי, 29 באוקטובר 2018
- צרויה שלו מקבלת את פרס יאן מיכלסקי, 4 בדצמבר 2019
- סמדר שיפמן, האם אני נמצאת: סיפור החניכה הנשי אצל צרויה שלו ויהודית קציר, מכאן ב', יולי 2001, עמ' 125–141
- קרן דותן, על "פליאה" של צרויה שלו, אתר ישראל היום, אוקטובר 2021
- יעל בארי, כמה טוב לבוא הביתה, על "פליאה", פנס (מוסף לביקורת ספרות), נובמבר 2021
חיים על המדף | פליאה | בלהה בן אליהו, צרויה שלו, סרטון בערוץ "בית אבי חי", באתר יוטיוב (אורך: 01:02:18)
- צרויה שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
צרויה שלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- צרויה שלו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
צרויה שלו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
צרויה שלו, באתר Discogs (באנגלית)- צרויה שלו, דף שער בספרייה הלאומית
- צרויה שלו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
צרויה שלו, פרק מהספר "פליאה", באתר הארץ, 26 באוגוסט 2021;
אבנר הולצמן, זינוק נועז אל מוקדיה המודלקים של זירת העימות הפנים־ישראלית, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021;
ניצה בן-דב, יומן קריאה: מרדכי שלו ונוכחותו הסמויה ברומן 'פליאה', בבלוג "עונג שבת", 19 בנובמבר 2021;
אסף רוט, מדוע "פליאה" של צרויה שלו היא בראש ובראשונה יצירה טרגית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2021
תמר רותם, צרויה שלו על אמהות, עצבות וילדות אלטרנטיבית, באתר הארץ, 29 במאי 2014
חיים על המדף | פליאה | בלהה בן אליהו, צרויה שלו, סרטון בערוץ "בית אבי חי", באתר יוטיוב (אורך: 01:02:18)
צרויה שלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
צרויה שלו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
צרויה שלו, באתר Discogs (באנגלית)
