פריאסלאב
עיר באוקראינה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריאסלאב (באוקראינית: Переяслав, עד 2019 נקראה פריאסלאב-חמלניצקי (Переяслав-Хмельницький)[1]) היא עיר עתיקה במחוז קייב במרכז אוקראינה הממוקם במקום חיבור הנהרות אלטה (Альта) וטרוביז' (Трубі́ж) כ-95 ק"מ דרומית לקייב. מספר התושבים בעיר מוערך ב-30,000 איש. יש בעיר מעל 20 מוזיאונים והעיר מתוארת, לעיתים קרובות, כ"מוזיאון חי"[2]. בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה והיא מקום הולדתו של שלום עליכם.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 קייב | ||
| תאריך ייסוד | 907 | ||
| שטח | 32 קמ"ר | ||
| גובה | 94 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 27,088 (1 בינואר 2019) | ||
| ‑ צפיפות | 880 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 50°3′N 31°27′E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.perejaslav.org.ua/index.php?go=home&lang=us | |||
  | |||
פריאסלאב מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה של אוקראינה. היא נזכרת לראשונה בטקסט של חוזה רוס-ביזנטיון עם האימפריה הביזנטית[2] (911) כפריאסלאב-רוסקי, כדי להבדיל אותה מפריאסלאבץ (Переяславец) בבולגריה. ולדימיר הראשון, נסיך קייב, בנה בה ב־992 את המבצר הגדול כדי להגן על הגבול הדרומי של רוס של קייב מפני פשיטות הנוודים מן הערבות של מה שהיום הוא דרום אוקראינה. העיר הייתה בירתה של נסיכות פריאסלאבל ממחצית המאה ה-11 עד החרבתה על ידי הטטרים ב־1239 בזמן הפלישה המונגולית לרוס של קייב.
אוקראינה הקוזאקית
במחצית השנייה של המאה ה-16 נעשתה פריאסלאב לעיר של "הקוזאקים הרשומים" האוקראינים. בעיר זו קיים בוגדן חמלניצקי את מועצת פריאסלאב שבה הצביעו הקוזאקים האוקראינים בעד ברית צבאית עם נסיכות מוסקבה והסכים לקבל את חוזה פריאסלאב. החוזה הוביל להקמת ההאטמאניות הקוזאקית של אוקראינה של הגדה השמאלית (Левобережная Украина) תחת שלטון האימפריה הרוסית ולפריצת מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667).
בזמן השלטון הסובייטי
עם תום מלחמת העולם השנייה השלטון הסובייטי, שהיה להוט להאדיר את חוזה פריאסלאב כבסיס לכפיפותה של אוקראינה לרוסיה, שינה ב־1943 את שם העיר מפריאסלאב לפריאסלאב-חמלניצקי כדי להדגיש את תפקידו של בוגדן חמלניצקי באותו אירוע. מאוחר יותר הוכרה העיר כמוזיאון ומרכז תיירות.
המאה ה-21
ב-30 באוקטובר 2019, לבקשת מועצת העיר, שינה הפרלמנט של אוקראינה את שמה של העיר בחזרה לפריאסלאב[1].
ציוני הדרך החשובים ביותר בפריאסלאב הם:
- המוזיאון למסורות ארכיטקטורה ומשק בית עממי המציג את הארכיטקטורה והמסורות האוקראיניות מהזמן העתיק עד המאה ה-19. הוא כולל מוזיאוני משנה, כמו מוזיאון הלחם, מוזיאון לתחבורה יבשתית, מוזיאון הרושניקים (מגבות אוקראיניות מעוטרות), מוזיאון חלק החלל, מוזיאון לדואר, מוזיאון לטקסים אוקראינים, מוזיאון לארכאולוגיה, מוזיאון של התפארת הקוזאקית ועוד.
- שרידי בניינים מן המאות ה-10 וה-11 שנחפרו.
- כנסיית מיכאל הקדוש (1646–1666).
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
ידוע על יהודים בעיר לפחות משנת 1620, עת תושבי העיר הנוצרים התלוננו למלך זיגמונט על הגידול במספר היהודים והשפעתם. בפרעות ת"ח–ת"ט של חמלניצקי יהודי העיר היו מראשוני הנפגעים.
הסופר היידי שלום עליכם נולד בעיר ב-1859. הוא גדל בעיירה וורנקיב אך בהיותו בן 13 חזרה המשפחה לפריאסלאב.
בעת הפוגרומים של 1881–1882 (הסופות בנגב) נפגעה הקהילה ובפרט יהודים שנמלטו מקייב.
אתר האינטרנט הרשמי של פריאסלאב- "פריאסלאב", באתר JewishGen (באנגלית)
- פריאסלאבל ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- פריאסלאב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פריאסלאב-חמלניצקי (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
