Loading AI tools
כינוי למעמד חברתי במזרח הקדום מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עפירו או עֲפֵרִים[hebrew 1] (באוגריתית: 𐎓𐎔𐎗𐎎[1] – עפרם, במצרית קדומה: 𓂝𓊪𓂋𓅱𓀀𓏥 – עפרו), הידועים גם בהגייה האכדית חַֿבִּירוּ או ח'בירו (באכדית: 𒄩𒁉𒊒 – ḫa-bi-ru, בשומרוגרמות: – SA.GAZ), הם אנשים מסטטוס חברתי שהיה קיים במזרח הקרוב הקדום, בעיקר בכנען בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת מהמאה ה־18 עד המאה ה־12 לפנה"ס.
| ꜥpr.w (עפרים)[2] בכתב חרטומים | |||||
|
השם התגלה לראשונה באכדית, בצורה ḫa-bi-ru. העיצור השמי צפון־מערבי ע' מתועתק לאכדית כ־ḫ[3][4][5] וקיימים בה חילופי ב' ופ', ועל כן ממצאים באוגריתית ובמצרית הוכיחו כי שורש המילה הוא בוודאות ע־פ־ר, וצורת הקריאה הנכונה היא עפירו.[hebrew 2][3][5][6][7][8]
לעיתים מתחלף המונח "עפירו" באכדית בשומרוגרמות SA.GAZ. מילונים אכדיים לשומרוגרמות הוסיפו ל־SA.GAZ את הגלוסה "חַֿבַּתֻ" (בוזז), ועל כן היו ששערו שכך יש לקרוא את השומרוגרמות. אולם, במכתבי אל־עמארנה נמצא הכתיב SA.GA.AZ, ובכתבי אוגרית נמצא הכתיב SAG.GAZ, דבר המצביע שהשומרוגרמות נקראו ככתבן והן בכלל אינן אידאוגרמות. המילה האכדית היחידה שיכלו לבטא היא "שַׁגַשֻׁ" – רוצח או ברברי. אולם צירוף גלוסה למילה אכדית מעלה אף היא תהיות, ומשמעות המילים "רוצח" ו"בוזז" לא תואמת את מהות העפירו. לכן, נראה שיש למצוא גם את משמעות ה־SA.GAZ בשפות שמיות צפון־מערביות – כמו במילה הארמית שגש ובמילה הערבית סַגִ'סַ, שמשמען עכור, חסר מנוחה. לפי פירוש זה, יש לפרש את חַֿבַּתֻ לא כבוזז אלא כהֶלֶךְ
, כך שגם משמעות מילה זאת תתאים לעפירו.[9]
חלק מאפיון העפירו מתבסס על המקור הלשוני של המונח. בהתבסס על השורש ע־פ־ר, בלשנים כגון עדיה חורון וציפורה כוכבי־רייני סוברים כי משמעות המילה "עפירו" נגזרת מהמילה עפר.[7][6] חורון סובר כי המונח קשור לעפר־הארץ, וה"עפירים" היו כפריים שוכני שדה ומדבר, בניגוד ליושבי הערים.[7] אחת ממשמעויות המונח, לסברתו, היא טכנית בין־לאומית: "שכיר מבין נערי־השדה",[7] מכל העמים והלשונות (בדומה ללאנדסקנכט).[10] כוכבי־רייני טוענת כי מדובר בכינוי גנאי לאנשים שאיבדו את זכויותיהם בערי כנען ובאזורים השכנים ואינם חלק מהתרבות הממוסדת.[6] העפִרו לסברתה היו פליטים ועריקים, ללא זהות אתנית או לאומית מאוחדת, שנאלצו לברוח מהשלטונות והפכו לשכירי חרב לשליטים מקומיים בהרי הלבנון ובאזור שכם ולשלטון המצרי.[6] העפרו היו מוכרים ברחבי כל המזרח הקרוב הקדום.[6]
השם עפִרו הוא במשקל השמי qatilu (בעברית קָטֵל[11]).[5] לפי כוכבי־רייני המשקל מציין מצב, ו"עפִרו", לפירושה, הוא איפוא "מעופר, מכוסה עפר".[6]
התנאים בהם התהוו העפירו לא ברורים לחלוטין. תחילת הופעתם בתעודות ההיסטוריות היא בשיא ההגירה האמורית למסופוטמיה, וייתכן שתחילתו של המעמד באמורים מחוסרי רכוש וקרקע.[5] ההצעה מתבססת גם על המקור השמי הצפון־מערבי של המושגים הקשורים בעפירו.[5]
אופיים של העפירו משתנה בין זמן לזמן ובין מקום למקום. נראה כי יש קשר בין אופי השלטון המרכזי להתנהלות העפירו – תחת שלטון האימפריה החתית המרכזית והחזקה אין סימן לעצמאות ותוקפנות מצד העפירו.[12] בדומה לכך, תחת הממלכות היציבות של חֿמורבי ורים־סין היו העפירו יחידות צבאיות המתבססות על הסמכות המדינית.[13] לעומת זאת, תחת האימפריה המצרית, ששלטונה אופיין בבלגן ובהפקרות, היו העפירו גורם מפריע.[12] כך היה גם בתקופת הממלכות הקטנות היריבות באזור מרי.[14]
שמות העפירו מתעודות נוזי[15] וכן מבבל, אללחֿ ואשור[16] מעידים על מוצא מעורב והרכב אתני מגוון ביותר בתעודות נוזי הם מוצגים כעבדים למחצה במצב תלות,[12] ובאללחֿ נמצאו ביניהם שודדים, רוצחים, עבדים ואף כהנים.[16] המאפיין המשותף להם הוא מעמד החברתי הנמוך.[15] במקומות אחרים הם מקורבים לשכבות הגבוהות – באלישר היו עבדי המלך, בלרסה אורגנו ביחידות צבאיות מטעם השלטון, בחתושש במאה ה־19 לפנה"ס היוו חיל־משמר, ליד מרי נמצאו כחילות־עזר לנסיכים מקומיים, ובסביבות אללחֿ במאה ה־15 לפנה"ס נערכו ביחידות צבאיות סדירות.[12] גם בכנען תחת מצרים בתקופת אל־עמארנה הטרדות השליטים לא מבטלות את עובדת היותם מאורגנים בחילות השליטים המקומיים והמצריים.[12]
| "עפירו" ביחיד מארץ־הגבעות (𓈉) כפי שהופיע בסיפור כיבוש יפו[17] בכתב חרטומים | ||||||
|
בסיפור כיבוש יפו, נכתב בחלק מקוטע של המגילה כי ג'חותי שר צבא פרעה אמר: ”[תן?] להם מזון, או התר לעפיר להיות נהג־מרכבה”.[17] חלק מהמתרגמים תיעתקו לאותיות לטיניות כ־Aper, וחלק Apir.[17][18]
טקסטים של חתושיליש השלישי שנמצאו באוגרית מעלים שיחסי אוגרית והעפירו הגיעו עד למלך אוגרית ומלך החתים.[19] מלך החתים הצהיר באחד ממכתביו שאם משרת של מלך אוגרית, או אוגריתי, או משרת של משרת של מלך אוגרית, יברח ל"עפירו של השמש[20]" או ימרוד וייכנס לגבולם, הוא לא יקבל זאת ויחזירו למלך אוגרית.[19]
מלך אללחֿ אד־רמי (אנ') סיפר על גבי פסלו (אנ') שלאחר שגורש מחלב, עיר מלכות אבותיו, הוא נדד עד שהגיע לעיר אַמִּיַּה (הממוקמת לא רחוק מהגבול הצפון מערבי של המצרים באסיה בתקופת הברונזה המאוחרת)[21] בכנען, שם התאספו סביבו אנשי חלב, מוכישחֿה (אזור אללחֿ), ניאיחֿ (כנראה מדרום לאללחֿ) ונוחֿשּה שחיו באמיה והכירו במוצאו המלכותי, והוא הפך למנהיגם.[22] אז הוא ישב עם "ERÍN.MEŠ LÚ.SA.GAZ" (לוחמי העפירו) שבע שנים, בהן ביצע פעולות פולחניות לניבוי.[22] בשנה השביעית נענו, לדבריו, תפילותיו לאל הדד והוא יצא באניות להר חזו, ובהמשך עלה למלכות באללחֿ.[22]
המחקר המזרחני האירופאי נהג לראות, בעבר, את העפירו כמין בדואים נוודים.[13] כיום ברור שמדובר היה בהנחה לא מבוססת ומוצא העפירו היה מארץ נושבת.[13] בתעודות חתיות ואגריתיות מוזכרים יישובים של העפירו, כמו למשל "חֿלב עפרם" – רובע העפירו בעיר חלב.[13] ייתכן שגם במקומות אחרים בהם היו בחבורות גדולות שימשו להם רבעים משלהם.[13] במכתבי אל־עמארנה מוזכר כי נסיך אחד נתן עיר לעפירו – לפי המחקר היה זה כדי לשכן את חיל העזר העפירו של אותו נסיך.[13] בנוזי ובאללחֿ, תעודות המפרטות את מוצאם מאשרות שכולם, ללא יוצא מן הכלל, הגיעו מערים מוכרות ולא כנודדי־מדבר.[13]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא שהרשימה בפסקה מועתקת ברובה מהאנציקלופדיה העברית.
העפירו מוזכרים בכתובות משומר, ממצרים העתיקה, מאכד, מהאימפריה החתית, ממיתני, מכנען ומאוגרית.
בתיאור שני מסעותיו של אמנחותפ השני לארץ ישראל נטען כי חלק ניכר מהאוכלוסייה מהווים העפירו שהיו נודדים למחצה. במכתבים, המוכרים גם כ"מכתבי אל־עמארנה", יש פניות של מושלי ערים אל מלך מצרים לשלוח צבא כדי לדכא תוקפנות של מושלים אחרים, במכתבים אלה מוזכרים גם העפירו שהיו חסרי זהות אתנית ומילאו תפקיד בסכסוכים שבין הערים השונות והעבירו את נאמנותם על פי שיקוליהם.
סתי הראשון שחי במאה ה־13 לפנה"ס ערך שלושה מסעות לארץ ישראל ולסוריה. מסעו הראשון היה כדי לדכא מרד שפרץ בבית שאן. לזכר ניצחונו הציב שתי מצבות בבית שאן שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום. באחת המצבות מתואר ניצחונו של סתי הראשון על העפירו ב"הר יַרְמְתוּ" (רֶמֶת שבנחלת שבט יששכר).[דרוש מקור]
החֿבירו (לפי הכתיב האכדי) התפרסמו לראשונה ב־1888 במכתבי אל־עמארנה, באכדית בצורה ḫa-bi-ru, שם מוזכרים כמטרידים את שליטי כנען.[24] בשל המעתק הידוע של העיצור השמי צפון־מערבי ע' לאכדית כ־ḫ,[25] הלהט אחר ראיות חיצוניות לסיפורי המקרא הביא חוקרים בסוף המאה ה־19 לשער כי למושג זיקה אטימולוגית (בחילופי חֿ'־ע' ובשמירה על הב') והיסטורית לעברים המקראיים.[8] השערות אלה התבססו על ההקבלה בין הטרדת שליטי כנען לסיפור ההתנחלות המקראי.[24] מזהי הקשר נחלקו בין זיהוי מלא בין החֿבירו לעברים כמושגים אתניים, דרך זיהוי מלא בין המושגים כמונחים חברתיים־מעמדיים, ראייה של העברים המקראיים כחלק מהחֿבירו, ועד שלילת הזיהוי כליל.[8] הגילויים במצרית עתיקה ובאוגריתית, שהראו שהשורש המקורי של המילה הוא ע־פ־ר, סיבכו את העניין,[8][15] וכיום מקובל שאין כל קשר אטימולוגי בין העפירו לעברים.[6][7][8] קשר בין עפירו לעברים, אם היה כזה קשר, מצטמצם לקשר היסטורי בין הקבוצות בלבד.[26][27]
עם הִתרבות המידע על העפירו, נעשה ברור כי העפירו הם קבוצה חברתית ממוצאים אתניים מגוונים, וכיוון שהמונח עברי נחשב ליסוד אתני המתייחס על עבר בן שלח, המונח "עפירו" מנותק לחלוטין מהמונח עברי גם אטימולוגית וגם עניינית.[28]
כאמור לעיל, משקל המילה עפירו הוא qatil. ציפורה כוכבי־רייני הדגישה כי משקל זה מציין מצב, בעוד המונח "עברי" הוא במשקל של ייחוס (נִסבֶּה) כמו המילה יהודי, מצרי.[6]
אולם, בלי קשר הכרחי לאטימולוגיה של השם, הוצע כי גם המונח עברי אינו יסוד אתני של עם ישראל הקדום, אלא משקף מעמד חברתי הדומה לזה של העפירו.[29] לפי הצעה זו אזכורי העברים בספר שמואל א משקפים בחלקם קבוצות של פליטי חברה מתוך בני ישראל, דהיינו עפירו מבני ישראל, בין שיש קשר אטימולוגי בין המונחים ובין שלא, או ככינוי גנאי בפי הפלשתים לכלל בני ישראל, שכולם כביכול ממעמד חברתי נחות. אזכורי העברים בשאר ספרי המקרא נכתבו בתקופה מאוחרת יותר, כאשר המציאות החברתית השתנתה וקבוצות כאלה כבר לא התקיימו, אולם עדיין כל האזכורים הם לגבי בני ישראל או אבותיהם שהם בסטטוס של מהגרים או של עבדים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
