Remove ads
בלשנית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל[1].
לידה | 14 בדצמבר 1954 (בת 70) |
---|---|
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
מנחה לדוקטורט | רפאל קוטשר, מרדכי גילולה |
בן או בת זוג | אנסון רייני |
צאצאים | יוני רייני |
תרומות עיקריות | |
חקר מכתבי אל-עמארנה | |
ציפורה כוכבי גדלה ברמת גן, כבת שנייה מבין חמישה אחים. אמהּ, זהבה כוכבי, נולדה בתימן ועלתה לארץ ישראל בגיל 3. היא עבדה כחובשת ראשית במגן דוד אדום. אביה, משה כוכבי, יליד תימן אף הוא, עלה לארץ ישראל בגיל שנה ועבד רוב חייו כקבלן בניין.
כוכבי גדלה בבית דתי אך חונכה בבית ספר חילוני. בהיותה כבת 12 החליטה לחיות כחילונית, אך המשיכה לנהל אורח חיים דתי בבית הוריה, שהשפיעו על חינוכה תוך חשיפתה לספרות ועידוד למידה והעשרה. בגיל 18 התגייסה לצה"ל ושירתה בקריה בתל אביב במקביל ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב.
כוכבי-רייני החלה להתעניין בבלשנות כבר בגיל 9. בשנותיה בתיכון הצטיינה בלשון והחלה להשתתף בהרצאות באוניברסיטת תל אביב עוד בגיל 16. היא התמחתה בשפות שמיות וחמיות במהלך לימודיה באוניברסיטה זו. את התואר הראשון סיימה בשנת 1978, ואת תוארה השני ב-1983. נושא התיזה שלה (בהנחייתו של פרופסור רפאל קוטשר) עסק בניתוח לשוני של הדיאלקט האכדי של הסופרים המצריים במאה ה-14 לפנה"ס שנתגלו בארכיון של אל-עמארנה. סיימה את התואר השלישי בשנת 1989. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בניתוח הדיאלקט האכדי של הסופרים המצריים במאות ה-14 וה-13 לפנה"ס. מנחיה בעבודת הדוקטורט היו השומרולוג והאשורולוג פרופסור רפאל קוטשר, והאגיפטולוג פרופסור מרדכי (מורי) גילולה.
כוכבי-רייני משמשת כמרצה בחוג ללשון עברית במכללת בית ברל משנת 1986 ועד היום. בעבר עסקה בתחום ההוראה והחינוך במגוון מוסדות אקדמאים. בין השאר עבדה בשנת תשמ"ט כמרצה לעברית בגרץ' קולג' (Gratz College) וכמרצה לעברית מקראית בבית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת (Reconstructionist Rabbinical College); בשנת תשנ"ג הייתה מרצה לתלמידים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן; ובשנת תשנ"ו הייתה מרצה לעברית מקראית באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה.
ספריה ומאמריה עוסקים בנושאים לשוניים ולשוניים-סגנוניים של הטקסטים הכתובים בעיקר בכתב היתדות ובהירוגליפים.
כוכבי-רייני עסקה רבות במחקר על מכתבי אל-עמארנה, תכתובות בין מלך מצרים לעמי האזור מאמצע המאה ה-14 לפנה"ס. היא חקרה מכתבים אלה לצידו של בעלה, הפרופסור אנסון רייני, והמשיכה את מחקריו של רייני לאחר מותו. ב-2005 פורסם ספרה "למלך אדוני - מכתבי אל עמרנה", הכולל 350 מכתבים מהארכיון, מתורגמים לעברית.
בעת שירותה הצבאי פגשה כוכבי-רייני את הסופרת נעמי פרנקל, והן הפכו לידידות עד מותה של פרנקל בשנת 2009. כוכבי-רייני עסקה בניתוח ספריה של פרנקל ובכתיבת הביוגרפיה שלה[2][3] שנמסרה לה מפרנקל עצמה[4]. בנוסף כתבה שני תסריטים המבוססים על ספריה של פרנקל - "ברקאי" ו"פרדה"[5]. התסריט הראשון הומחז והועלה על בימות תיאטראות בסלמנקה ובטולדו שבספרד.
כוכבי-רייני היא היורשת היחידה של פרנקל[6].
ב-1982 נישאה לפרופסור אנסון רייני, שהיה בעברו כומר והתגייר[7]. רייני נודע בעולם כחוקר תרבויות המזרח התיכון הקדום וכחוקר שפות שמיות, כתאולוג וכארכאולוג. כוכבי-רייני הכירה את בעלה כאשר היה המרצה שלה באוניברסיטה. בנם יוחנן (יוני) קרוי על שם הארכאולוג יוחנן אהרוני.
כוכבי-רייני ובעלה עברו להתגורר ביישוב שערי תקווה. ביתם נבנה בין השאר כדי שיוכל להכיל את ספרייתם הפרטית, המכילה כ-5,000 ספרים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.