Loading AI tools
מין של עוף משפ נציים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עֵיטָם לְבֶן-זָנָב (שם מדעי: Haliaeetus albicilla) הוא מין עוף דורס גדול גוף בסוג עיטם שבמשפחת הנציים. השם "עיטם" הוא הלחם של המילים "עיט" ו"ים" המצביעות על מקום חיותו של העוף – בקרבת מקווי מים גדולים. שם המין נובע מזנבו הלבן כליל. העיטם לבן-הזנב הוא הציפור הלאומית של פולין.
 עיטם לבן-זנב | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | עיטם |
| מין: | עיטם לבן-זנב |
| שם מדעי | |
 Haliaeetus albicillaלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
אזורי קינון
אזורי חריפה
מצוי כל השנה | |
 | |
העיטם לבן-הזנב הוא אחד העופות הדורסים הגדולים ביותר. אורכו 76–92 סנטימטרים, ומוטת הכנפיים שלו 190–240 סנטימטרים. מאפיינים בולטים נוספים של לבן-הזנב הם כנפיים רחבות, ראש גדול יחסית לעופות אחרים, צוואר עבה, ומקור גדול בצורת סכין שבעזרתו הוא תופס את טרפו. צבעו של העיטם הבוגר הוא ברובו חום, למעט הראש והצוואר שהם בהירים, הרגליים והמקור שהם צהובים, והזנב הלבן. בפרטים צעירים הזנב והמקור כהים יותר, וכחלק מתהליך ההתבגרות הזנב מתבהר חוץ מטבעת חומה שנשארת בסופו. הנקבות גדולות מהזכרים באופן ניכר.
ניזון מעיקר מדגים אך גם מעופות מים כגון אגמיות, צוללים, ברווזים, מרגונים ושחפים. כאשר אינו בקרבת מים ניזון מפגרים ולעיתים אף ממכרסמים. לעיטם לבן-הזנב חשיבות גדולה למערכת האקולוגית בהיותו אויב טבעי של בעלי חיים שחלקם נחשבים כמזיקים לאדם (בחולה הוא אימת הקורמורנים הידועים כמזיקים קשים לענף המדגה). הקן הוא בליל גדול של ענפים וזרדים, ממוקם במצוקים על החוף או בצמרות עצים, ובדרך כלל משמש כקן במשך מספר דורות. בעונת הנדידה עוברים העיטמים, כמו דורסים אחרים, מרחקים גדולים. בעיקר פרטים צעירים הנחשבים למשוטטים במשך שנים ספורות עד הגעתם לבגרות מינית, בגיל 4–5 שנים. תופעה נפוצה בשבועיים הראשונים לחיי הגוזלים היא שהגוזל הגדול יותר מציק לקטן. התופעה נקראת "קייניזם", על שם קנאתו של קין בהבל אחיו.
העיטם לבן-הזנב מקנן בטבע בצפון אירופה ואסיה. לאחר שנכחד באזורים רבים הוחזר לטבע בהצלחה באיים המערביים של סקוטלנד, וגם בבריטניה ובהולנד. האוכלוסייה הגדולה באירופה היא לאורך חופי נורווגיה.
האוכלוסייה העולמית של העיטם לבן-הזנב מוערכת בכ-20–60 אלף פרטים בוגרים, ולפי הערכות ה-IUCN מאז 2005 המין אינו נמצא בסכנה. מוערך שמספר הפרטים נמצא במגמת עלייה. עיטמים בכל העולם נפגעו מאוד עקב פעילות האדם. כמו עופות אחרים, העיטמים סובלים מהרס בתי הגידול, מהרעלות, מאיסוף ביצים על ידי אספנים וכן מציד. רבים לקו בעקרות כתוצאה מחשיפה ל-DDT ולכספית שהצטברו בגופם לאחר שחומרים אלה התגלגלו במעלה שרשרת המזון. אחת המחלות הקשות ביותר לגוזלי עופות היא נגיף ה-Pox, הגורם לפצעים בגוף הגוזל וברוב המקרים הפרט הנגוע לא שורד.[דרוש מקור]
בעקבות ההכחדות המסיביות, נעשה מאמץ במקומות רבים בעולם לנסות להחזיר את העיטם לטבע. השיטה כוללת הסרה של גוזלים עודפים מקינים בטבע וגידולם בקופסאות מיוחדות בצמרות עצים, כך שהציפור אינה רואה את בני האדם המאכילים אותה. החזרה מוצלחת במיוחד מתבצעת במערב סקוטלנד שם לבני זנב מקננים בטבע כבר מספר שנים באיים מול, סקי, לואיס ובחופי ווסטר רוס. ב-2006 הוכרז כי זוג לבני זנב מתרבים בחופשיות בשמורת טבע בהולנד וגם באנגליה ישנם זוגות ספורים של פרטים בטבע.
בישראל, שהיא קצה גבול תפוצתו הדרומי של העיטם לבן-הזנב, היו שני קינונים ידועים של מין זה בשנות ה-50: בעמק החולה, שם נעלם ב-1957 עם ייבוש הימה, ובעמק בית שאן, שם נעלם בעקבות הרעלה. בשנות ה-70 החלו הניסיונות להשיב אותו לטבע בישראל. 12 זוגות הובאו לשמורת החולה וזוג אחד לעמק בית שאן. הגוזלים שוחררו לאחר תקופת איקלום של מספר שבועות בקן מלאכותי, וסומנו במשדרים שאפשרו מעקב בזמן אמת. גוזלים משוחררים אלה מאכלסים מאז את עמק החולה, חלקם אף בגרו ותפסו טריטוריות. בשנת 2000 התגלה הקינון הראשון של העיטם לבן-הזנב בחורשת האקליפטוס של שמורת החולה, אם כי קינון זה לא צלח.
במסגרת פרויקט "פורשים כנף על הנשרים והדורסים", שיזם פרופסור היינריך מנדלסון בתחילת שנות השמונים – פרויקט משותף לרשות הטבע והגנים, לחברה להגנת הטבע ולחברת החשמל (שסייעה בפיתוח דרכי הגנה על עופות אלה מפני התחשמלות) – הובאו לארץ שלושה גוזלים מהולנד ושוחררו בעמק חרוד, שם מקווים לחזור על ההצלחה החלקית של עמק החולה. המקום היחיד שהצליח להרבות פרטים בארץ הוא חי-בר כרמל, שיש בו זוג עיטמים המתרבה בהצלחה בכלוב שבפארק. על פי נתוני רשות הטבע והגנים, משוחררים לטבע בישראל כ-0–4 פרטים בשנה.
בשנת 2012 הובאה לעמק החולה נקבת עיטם מאירלנד.[2] ב-2015 נרשם הקינון הטבעי המוצלח הראשון בישראל, כאשר זוג עיטמים בשמורת החולה הפריח גוזל לטבע. הקינון חזר על עצמו בהצלחה גם בשנים 2016, 2017, 2018, 2019 ו-2021.[3] במשך השנים נהרגו כל שבעת הגוזלים של הזוג כתוצאה מהרעלות, התחשמלויות וטרִיפה. ב-2022 מתה גם הנקבה.[2][4]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
