סיגישוארה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיגישוארה (ברומנית: Sighişoara, אלפבית פונטי בינלאומי: sigiˈʃo̯ara; בגרמנית: Schäßburg, נהגה "שֶסְבּוּרְג"; בהונגרית: Segesvár, נהגה "שֶגֶשְוָואר") היא עיר במחוז מורש, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה ברומניה. העיר העתיקה של סיגישוארה, אשר נבנתה בימי הביניים והשתמרה היטב במצבה המקורי, הוכרה[1] ב־1999 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. העיר שוכנת על גדות הנהר טרנאבה מארה ואוכלוסייתה מנתה ב-2011 28,102 תושבים.
סמל סיגישוארה | |||||||||
תצפית על העיר העתיקה ממגדל השעון | |||||||||
מדינה | רומניה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מחוז | מוּרֶשׁ | ||||||||
חבל ארץ | טראנסילווניה | ||||||||
ראש העיר |
יוֹאן דוֹרין דנֶשאן (Ioan Dorin Dăneşan) | ||||||||
בירת העיר | סיגישוארה | ||||||||
תאריך ייסוד | 1280 | ||||||||
גובה | 380.000000 מטרים | ||||||||
אוכלוסייה | | ||||||||
‑ בעיר | 23,927 (1 בדצמבר 2021) | ||||||||
קואורדינטות | 46°13′01″N 24°47′28″E | ||||||||
אזור זמן | UTC +2 | ||||||||
http://www.sighisoara.org.ro | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
ההתיישבות במקום החלה על ידי הדאקים במאה ה-3 לספירה. הרומאים הקימו במקום מצודה. במאה ה-12 הזמין מלך הונגריה גרמנים סאקסונים (הסאשים), ליישב ולבנות ערים בטרנסילבניה. הגרמנים הקימו גילדות רבות של מסחר ואומנות, כך שהעיר התפתחה כמרכז למסחר ואומנות במרכז אירופה. ישנן עדויות כתובות לכך שב־1191 היה יישוב סקסוני פעיל במקום שבו נמצאת היום סיגישוארה. ב־1280 העיר הייתה ידועה בשם הלטיני Castrum Sex, וב־1298 בשם הסקסוני Schespurch resp. Schaesbrich. ב־1337 סיגישוארה הפכה למרכז המלכותי וקיבלה ממשפחת המלוכה ב־1367 את התואר העירוני "Civitas se Segusvar".
במשך מספר מאות, העיר מילאה תפקיד אסטרטגי ומסחרי חשוב בשולי מרכז אירופה; סיגישוארה הפכה לאחת הערים החשובות בטרנסילבניה. אוּמנים מכל רחבי האימפריה הרומית הקדושה ביקרו בה. בעלי המלאכה שלטו בכלכלה העירונית ובנו את הביצורים המגינים על העיר. הנסיך הולאכי ולאד המשפד, שנולד והוגלה אל העיר, הטביע בה מטבעות (שהטבעתם באותה תקופה הייתה בחזקת בית המלוכה ההונגרי בממלכת הונגריה) והוציא את המסמך הראשון שבו אוזכר שמה הרומני של העיר, "סיגישוארה". אומדים כי במהלך המאות ה־16 וה־17 היו בסיגישוארה כ־15 גילדות ו־20 תחומי מלאכת יד. פַּסָּל הבארוק אליאס ניקולאי חי בעיר.
יחד עם כלל טרנסילבניה, הייתה העיר תחת שלטון האימפריה הרומית הקדושה (משנת 1806 נקראה האימפריה האוסטרית ומשנת 1867 האימפריה האוסטרו-הונגרית). בשנת 1849 התמרדו ההונגרים וביקשו עצמאות. השלטונות ביקשו את עזרת הצבא הרוסי לדיכוי המרד. ב־31 ביולי 1849 נערך הקרב בין הרוסים והמורדים ההונגרים במישור אלבשט שליד סיגישוארה (קרב Segesvár) ובו הובסו המורדים הונגרים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הועברה סיגישוארה עם כלל חבל טרנסילבניה לרומניה.
המרכז העתיק של סיגישוארה עם הבתים העתיקים, החומות, מגדלי השמירה ובראשם מגדל השעון, הוכרו בשנת 1999 על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה, בסוף חודש יולי, נערך פסטיבל ימי הביניים בעיר העתיקה. העיר העתיקה ממוקמת גבוה מהעיר החדשה - מעין גבעה מוקפת חומה, לכן הכניסות צרות והמעבר צפוף כפי שנראה בתמונות שלהלן.
על פי מפקד משנת 2002, מנתה אוכלוסיית סיגישוארה 32,304 איש, אשר הרכבם האתני היה:
אמונתם הדתית הייתה:
אוכלוסיית העיר לאורך המאה העשרים וראשית המאה ה-21:
1912 | 1930 | 1948 | 1956 | 1966 | 1977 | 1992 | 2002 |
---|---|---|---|---|---|---|---|
10913 | 13033 | 18284 | 20363 | 25109 | 33072 | 36170 | 32304 |
האתר המרכזי שמושך תיירים רבים, וגם הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, הוא העיר העתיקה של סיגישוארה. העיר נשמרה היטב, על חומותיה, מתקופת ימי הביניים וניתן לראות בה סגנונות אדריכלות ואמנות מגוונים. בעיר פעלו בעלי מלאכה רבים שנתנו את אותותיהם על פני העיר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.