נמל הדרום
נמל פרטי באשדוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל הדרום הוא נמל ים מסחרי הנמצא מצפון לנמל אשדוד ובסמוך לתחנת הכוח אשכול. הנמל הוקם כחלק מתוכנית כוללת של משרד התחבורה, משרד האוצר, וחברת נמלי ישראל לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי, לגידול בממדי האניות ולחיזוק כלכלת ישראל התלויה בשעריה הימיים. הקמת הנמל החדש נעשה על ידי חברת נמלי ישראל המופקדת על פיתוח הנמלים. נמל הדרום מופעל על ידי חברת הפעלה בין-לאומית TIL מהולנד, ומהווה נמל ימי נוסף לצד נמל אשדוד, הפועל בבעלות פרטית, לייבוא וייצוא של סחורות מדרום הארץ, ובכך מסייע לפתיחת ענף הנמלים לתחרות ולהתייעלות לרווחת הציבור, היצואנים והיבואנים, במסגרת הרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2005[1]. נמל הדרום הוא הנמל הראשון בישראל שמוגדר "חצי-אוטומטי".
 | |
| נמל הדרום מוקם בשטח שיובש בים ליד תחנת הכוח אשכול | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
 אשדוד |
| גוף מים |
הים התיכון  |
| קואורדינטות | 31°50′51″N 34°39′03″E |
| פרטים | |
| תאריך פתיחה | 2021 |
| בעלים | TIL |
| שטח | 1,300 דונם |
| שטח המחסנים | 640 דונם |
| עומק הערוץ | 17 מטר |
| סטטיסטיקות | |
| נפח מכולות שנתי | 1.1 מיליון TEU מתוכנן |
|
(למפת אשדוד רגילה)   נמל הדרום  | |
  | |
בניית הנמל הסתיימה בסוף שנת 2021.
הנמל התחיל לפעול באופן חלקי באוגוסט 2021[2].
ב-24 בנובמבר 2022 עגנה לפריקה בנמל הדרום אוניית המכולות הגדולה ביותר שהגיעה לישראל עד אז – האונית MSC Oscar, אשר נשאה על סיפונה כ-19 אלף TEU[3].
היסטוריה
רקע
ערך מורחב – הרפורמה בנמלי הים בישראל
שלושת נמלי הים המסחריים של ישראל הופעלו במאוחד עד לשנת 2005 תחת גוף אחד – רשות הספנות והנמלים. מצב זה גרם לחוסר תחרות מוחלט בין הנמלים, בעטיו זכו לקוחות הנמלים לשירות ברמה נמוכה. המצב אפשר ריכוז של כוח רב בידי ועדי העובדים של הנמלים במקרה של רצון לשבות, ובכך לגרום להשבתת כלל הסחר הימי של ישראל בקלות. על מנת להגביר את התחרות וההתייעלות בענף, החליטה ממשלת ישראל, בשנת 2004, על שינוי מבני בענף הנמלים. עיקרו של השינוי היה הפרדת נמלי חיפה, אשדוד ואילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, והקמת שלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות נפרדות, אשר יופרטו בעתיד. בנוסף, הוקמה חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית חדשה שתפקידה לנהל את נכסי המדינה במרחב הנמלים, לדאוג לפיתוחם ולהקצאת שטחים במרחב הנמלים לפעילות לוגיסטית ונמלית. בד בבד עם הקמת החברות החדשות הוחלט על הקמת רשות רגולטורית במשרד התחבורה שתהיה אחראית על תכנון ארוך טווח של ענף הנמלים ועל הסדרת הפעילות בו – רשות הספנות והנמלים. בשנת 2004 הושלם תהליך החקיקה, ובשנת2005 יצא לדרך שלב א' של הרפורמה: חברת הפיתוח וניהול הנכסים, חברות הנמל והרשות הרגולטורית החלו לפעול.
כעשור לאחר סיום הרפורמה, לא הושגו מטרותיה במלואן: הכנסת תחרות והתייעלות בענף הנמלים. הקמת הנמלים החדשים הנדרשים בהתאמה לצורכי המשק, היוותה בנוסף פלטפורמה ליצירת תחרות אמיתית בענף.
נמלי הים הם השער המסחרי העיקרי של מדינת ישראל והם משנעים כ-98 אחוזים ממטעני סחר החוץ של ישראל. תנועת המכולות בסחר העולמי והישראלי צמחה בעשורים האחרונים בשיעור ניכר, ואוניות ענק חדישות נכנסו לשירות בקווי הסחר העולמיים. מערכת נמלים מודרנית חיונית למשק הישראלי ופיתוחה הוא יעד אסטרטגי[4].
הנמלים החדשים יהיו בבעלות ממשלת ישראל דרך חברת נמלי ישראל, ויופעלו על ידי חברות הפעלה בין-לאומיות, אשר יתחרו בנמלים הקיימים. לחברות הספנות, ליצואנים וליבואנים תהיה האפשרות לבחור באיזה נמל לקבל את השירות.
תכולות הפרויקט
התוכנית להקמת נמל הדרום (שלב א') באשדוד כוללת הקמת מסוף מכולות על פני שטח של 640 דונם, שיוכל לטפל בעד 1.1 מיליון TEU בשנה. עוד כוללת התוכנית הארכה של שובר הגלים הראשי ב-600 מטר והקמה של שובר גלים משני באורך 1,500 מטרים. אורך הרציף הראשי יהיה 800 מטרים ועומק המים סביבו – 17.3 מטרים. כמו כן, יוקמו שלוש מסילות ברזל למסוף באורך כולל של 2,100 מטרים[5] בתוך המסוף, לקידום שינוע יעיל של מטענים והפחתת עומסי התנועה בצירי התחבורה.
תהליך ההקמה
חברת נמלי ישראל פרסמה את המכרזים לשלב המיון המוקדם להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ בסוף שנת 2012[6] וביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה, שר התחבורה ושר האוצר על היציאה למכרזי ההפעלה וקידום מכרזי ההקמה לשלב ההצעה הטכנית והכספית[7].
במכרזים לנמל הדרום התמודדו חברות בין-לאומיות וחברות ישראליות בשיתוף פעולה.
ביוני 2014 הוכרזה הזוכה במכרז להקמת נמל הדרום – חברת Pan Mediterranean Engineering) PMEC) של חברת צ'יינה הרבור הסינית. הסכום שהציעה החברה עומד על 3.3 מיליארד שקל[8]. ההשקעה הסינית בנמלים בים התיכון מהווה חלק מתוכנית חגורה אחת, דרך אחת. סין העדיפה להשקיע בנמל על פני הנמלים בלבנון, בסוריה או בטורקיה כיוון שישראל נחשבת שותפה יציבה יותר[9].
ב-28 באוקטובר 2014 הונחה אבן פינה לנמל הדרום במעמד שר התחבורה ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו.
במאי 2015 נחתם החוזה להפעלת הנמל החדש על ידי חברת TIL (Terminal Investment Limited SA) ההולנדית ובמהלך שנת 2015 החלו העבודות להקמת הנמל החדש.
באוקטובר 2018 החברות שפיר הנדסה ואפקון זכו בחוזים בהיקף של 730 מיליון שקל לעבודות תשתית וסלילה, הקמת מבנים ועבודות חשמל בנמל[10].
במהלך העבודות להקמת הנמל נהרגו שני עובדים סינים, במרץ 2016 ובאוגוסט 2019[11].
ב-16 בפברואר 2020 אישרה הממשלה הקמת שתי חברות ממשלתיות לשירותי ים, חברת "תעבורה ימית חיפה" וחברת "תעבורה ימית אשדוד". החברה תעבורה ימית אשדוד תספק שירותי ים גם לנמל הדרום וגם לנמל אשדוד (מחלקת הים בנמל אשדוד נסגרה)[12].
בפברואר 2021 הושלמה בניית שובר הגלים בנמל[13].
בפברואר 2022 נפרקה אוניית משא ראשונה בנמל[14].
על מנת לפתור פקק של כ-80 אוניות המחכות מחוץ לנמלי ישראל, באפריל 2022, אישרו שרי האוצר והתחבורה, להפעיל רציף 28 לפריקת מטען כללי על ידי חברת HCT (Hadarom Container Terminal), חברת בת של TIL[15][16].
מבנה ותפקוד הנמל
שוברי הגלים והרציפים
נמל הדרום, כמו נמל אשדוד לידו, הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים בעולם שנבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. בנמל הדרום פועלים שני רציפים תפעוליים. מספור הרציפים משותף עם נמל אשדוד.
| מספר רציף | תפקיד | אורך (במטרים) | עומק (במטרים) |
|---|---|---|---|
| 27 | מכולות, מטען כללי | 800 | 17.3 |
| 28 | מכולות, מטען כללי | 500 |
נמל הדרום מוגן על ידי שובר הגלים הראשי, המשותף עם נמל אשדוד שאורכו 3,950 מטרים, אשר יוצא סמוך לקצה הדרומי של נמל אשדוד, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. ושובר גלים משני באורך 1,500 מטר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
- הודעה על הנחת אבן פינה, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
- תוכנית נמלי העתיד, באתר חברת נמלי ישראל
- נמל הדרום: נחנך מסוף רכבת שיאפשר שינוע מטענים, באתר Port2Port, 4 בספטמבר 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
