ריח הוא מה שנתפס על ידי החוש המכונה "חוש הריח". אַף הוא האיבר בגוף האדם המאפשר לנו להריח. ריחות הם התוצאה של קליטת כימיקלים המתנדפים באוויר. כמו בחושים אחרים, גורמים פסיכולוגיים יכולים להשפיע על תחושת הריח.
המונח "ניחוח" מתאר תיאר ריח נעים בעוד המונחים "צחנה" ו"סירחון" משמשים לתאר ריח לא נעים. המונח "אָרוֹמָה" (בתרגום מאנגלית: "ניחוח") משמש בעברית לתיאור ריחות אופייניים של משקאות כגון יין או קפה. המונח "בְּשֹׂמֶת" הוא נרדף ל"ניחוח", אלא ש"בשומת" כולל את כל סוגי הריחות, כולל חומרי ריח מלאכותיים שאינם בהכרח נעימים.
מאפיינים
חוש הריח הוא הקדום ביותר מבחינה אבולוציונית, והנוירונים שלו מחוברים הישר למרכז הריח במוח, ללא מעבר דרך התלמוס, בניגוד לחושים האחרים.[1] חוש הטעם קשור לחוש הריח: טעמו של מזון מושפע מחוש הריח.
ניחוחות מסוימים, כמו בשמים ופרחים, נחשקים מאוד ואנשים מוכנים לשלם סכומים גדולים עבורם. תעשיות אחרות עוסקות בפיתוח מוצרים שנועדו להעלים ריחות לא נעימים, כגון דאודורנטים, מטהרי אוויר ומסנני פחם פעיל.
ריחות שנתפסים כ"נעימים": סוגים שונים של צמחים כמו פרחים, עצים, מנתה, פירות טריים, בשמים.
ריחות שנתפסים כ"לא נעימים": פירות רקובים, נבלה, צואה, קיא, נפיחה, הנוזל אותו מתיז הבואש על אויביו והפרשות אחרות.
תפיסת הריח תלויה, במידה רבה, בנסיבות. ריח בישול נתפש כרצוי בעת בישול, אך לא לאחר הארוחה או כאשר יש תחושת מלאות. גם גורמים תרבותיים לוקחים חלק בתפישת הריח - מה שנעים לאחד עשוי להיות לא נעים לאחר. ריחה של הגויאבה למשל הוא ריח שנוי במחלוקת, כאשר לרוב האנשים דעה מוצקה עליו לכאן או לכאן.
מחקר ריחות הוא שדה מחקר מתפתח, אך הוא מסובך ומורכב. מערכת ההרחה האנושית יכולה להבחין בין אלפי ריחות שונים על בסיס כמות מועטה ביותר של חומר הנישא באוויר. חוש הריח של חיות רבות טוב יותר. ישנם, למשל, סוגים של פרחים המפרישים ריחות הנקלטים על ידי דבורים במרחק של קילומטר ויותר.
פרומונים הם ריחות ביו-כימיים המשמשים לתקשורת. נקבת העש יכולה להפריש פרומון שיגרה את הזכר ממרחק של כמה קילומטרים. מלכות דבורי הדבש מפרישות באופן קבוע פרומונים ששולטים על פעילות הכוורת. הפועלות בכוורת יכולות להפריש ריחות שיקראו לדבורים אחרות לתוך חלל מתאים כאשר הנחיל עובר ממקום למקום, או לסמן "אזעקה" כאשר הנחיל נמצא תחת איום.
ריחות מלאכותיים
זיהוי ריחות באופן מלאכותי
מדענים עובדים על ייצור מכונות מריחות שיוכלו להתמודד עם ריחות שונים - החל מבחינת בשמים וכלה בזיהוי מחלת הסרטן, אך ה"אפים המלאכותיים" טרם הגיעו לרמת ביצועים מספקת.
ייצור ריח טוב כגורם משיכה
כבר אלפי שנים שתרבויות רבות בעולם מייצרות תכשירים להוספת ריח טוב - בשמים, במגוון שיטות, צורות, ומצבי צבירה. מדענים שונים עובדים על הפקת ריחות באופן אוטומטי[דרושה הבהרה] על בסיס מגוון מצומצם של ריחות, כפי שניתן להרכיב מגוון צבעים על בסיס מספר צבעי יסוד.
בשנות השמונים של המאה העשרים היה גל אפנתי של "עטי ריח" - עטים צבעוניים, שכל אחד מהם אופיין בריח מסוים. זו דוגמה לאופנה שהטכנולוגיה גרמה.
חברת סמסונג הודיעה על הגשת פטנט על טלפונים סלולריים המכילים מכל בושם לפליטה בלחיצה על כפתור או בכניסת שיחה.[2]
אמפולת ריח בננה, שהוא אחד הריחות שחיקויו המלאכותי רווח יותר, משמשת לבדיקת אטימותו של מסנן מסכת אב"כ: אם ניתן להריח את הריח, המסכה אינה אטומה או שמסנן הפחם טעון החלפה.
כאשר הועלתה האופרה "האהבה לשלושה תפוזים" בישראל בתחילת שנות התשעים, חולקו לקהל כרטיסי ריח. במהלך ההופעה, בין הסצנות, הוצג על הבמה שלט שנשא מספר. הקהל התבקש לגרד את המשבצת המתאימה למספר, כדי להפיק ריח התואם את הסצנה הקרובה.
ייצור ריח רע כגורם דחייה
משטרות ברחבי העולם משתמשים בריח רע לפיזור הפגנות. למשטרת ישראל ישנו רכב הנקרא מכתזית, שאם ממלאים את המיכל שלו בבואש הוא מתיז ריח רע על המפגינים, במטרה להרתיע אותם מלהפגין, ולגרום להם ללכת לביתם להתנקות.
תנועת ההתנגדות הצרפתית, ניסתה להילחם בנאצים במלחמת העולם השנייה באמצעות נשק צחנה מיוחד שיוצר על ידי האמריקאים. "פצצות הסירחון" היו אמורות להיות מושלכות על קצינים נאצים ולהדביק אותם בצחנה נוראה, אולם כתוצאה מתקלות מקומיות בהפעלה, פשט הסירחון בכל פריז, ולפיכך נגנז הנשק.
זיהוי אנשים לפי ריח גופם
מחקר אמריקאי מגלה שלכל אחד מאיתנו יש ריח גוף ייחודי משלו. בעקבות המחקר השקיע משרד ההגנה האמריקאי בפיתוח מכונה שתזהה אנשים על פי ריח גופם. הפרויקט שמתוכנן בפנטגון מבוסס על הרעיון שלכל אדם גנים שמייצרים ריח גוף ייחודי.[3][4]
זיהוי מצבים גופניים לפי ריח
כלבים ניחנים בכושר הרחה המאפשר להם להריח ריחות בריכוזים שאדם לא יכול להבחין בהם. כלבי משטרה יכולים למצוא סמים משכרים, חומרי נפץ ונעדרים בעזרת הרחה. מחלות הומניות שונות מתאפיינות בריחות ספציפיים אותם כלבים יכולים להריח, למשל סוכרת, מחלות סרטן שונות, וכן מצבים נפשיים שונים.[5]
ריח ביהדות
ברכות על ריחות
ישנן ברכות שונות על ריחות מהם האדם נהנה. כולן מתחילות ב-”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם...." :
- בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים - על דברים ריחניים שאינם מין עשב או עץ מברכים ברכה.
- בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים - אם הדבר הריחני הוא ממין המוגדר בהלכה כעץ.
- בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים - אם הדבר הריחני הוא מדבר המוגדר כשיח או עשב.
- הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּפֵרוֹת - אם הדבר הריחני הוא פרי הראוי לאכילה בפני עצמו או בתערובת.
- בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב - על ריחו של שמן אפרסמון.
- שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּפַּת - אם מריח לחם חם המדיף ריח טוב.
- בהבדלה במוצאי שבת הברכה השנייה היא ברכת ריח כלשהי.
במדרש
- בין הנסים שאירעו בבית המקדש היה ש"לא הפילה אשה מריח בשר הקדש".
בבית המקדש
- בבית המקדש הכהן היה מקטיר את קטורת הסמים שלה היה "ריח ניחוח", היינו ריח נעים הנותן נחת למריחו,[6] וכן, הריח שעלה ממנה הזכיר חנות תמרוקים.[7]
- רק ביום הכיפורים הורשה הכהן הגדול בלבד להיכנס לקודש הקודשים, כחלק מעבודת היום, על מנת להקטיר קטורת[8] בין השאר, שנאמר:
וְכָרַתִּי וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.
המדרש במסכת יומא מציין כי: "עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת, כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת" הכוונה שריח הקטורת היה כל כך טוב והתפשט בכל האזור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מרים דישון-ברקוביץ, גליליאו, השפעה לא מודעת של ריחות על התנהגות, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
- בלדד השוחי, מה מקור הריח של הגשם?, באתר ערוץ עשר, 11 בנובמבר 2005 (במקור, מאתר "nana10")
- מלי קמפנר, ריח הגוף שלנו: איך הוא נוצר וממה הוא מושפע, באתר ynet, 12 ביוני 2006
- איתי להט, למה רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין מה אפשר לעשות עם ריח, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2009
- אילן גטניו, נחשפו לסירחון בזמן השינה - והפחיתו בעישון, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2014
- עידו מגן, מדוע ריחות מעוררים זיכרונות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, נובמבר 2016
- צח יוקד, איך הריחו רחובות פריז ולונדון לפני 500 שנה? בקרוב נוכל להריח בעצמנו, באתר הארץ, 4 בפברואר 2021
- יורם שורק, למה אין ריח בחלומות?, באתר "הידען", 6 בפברואר 2021
- גדעון לב, מחקר פענח את המבנה של קולטן ריח אנושי, באתר הארץ, 22 במרץ 2023
- וושינגטון פוסט, החוש הזכיר ביותר: בריח שיעטוף אתכם בכניסה למלון מושקעת לא מעט מחשבה, בעיתון מקור ראשון, 10 באוגוסט 2023
- ריחות, דף שער בספרייה הלאומית
- ריח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.