נאוה ארד
פוליטיקאית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליטיקאית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאוה ארד (4 בדצמבר 1938 – 21 בפברואר 2022) הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 1981–1992 ובשנים 1995–1996, ארד כיהנה גם כמזכירה הכללית של נעמת ויו"ר מועצת המנהלים של "משען".
 | |||||
| נאוה ארד, 1990 | |||||
| לידה |
4 בדצמבר 1938 י"א בכסלו ה'תרצ"ט קיבוץ חולדה, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2022 (בגיל 83) כ' באדר א' ה'תשפ"ב רמת גן, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין ירקון, פתח תקווה | ||||
| השכלה | המכללה האקדמית בית ברל, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לכלכלה של לונדון | ||||
| מפלגה |
המערך  | ||||
| סיעה | המערך, העבודה, סיעת יחיד | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
נאוה ארד נולדה בקיבוץ חולדה. אביה, דוד ברמן, היה ראש המועצה המקומית חדרה בשנים 1946–1952 והיה לראש העירייה הראשון בין השנים 1952-1954. ארד שירתה בצה"ל כסמלת סעד בנח"ל המוצנח, למדה הוראה במכללת בית ברל, קיבלה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל חברתי ומדיניות סוציאלית מבית הספר לכלכלה של לונדון, בעקבות לימודים בשנים 1970–1972.
ארד הייתה מזכירה ארצית של איגוד העובדים הסוציאליים (1964[1]–1970)[2]. במחצית השנייה של 1970 היא יצאה ללמוד לתואר שני לבריטניה ופרשה מתפקיד מזכירת איגוד העובדים הסוציאליים[3].
בדצמבר 1969 השתתפה לראשונה בוועידת ההסתדרות[4][5]. ביולי 1970 שותפה בוועדה המנהלת של המרכז לתכנון וחקר, בראשות יצחק בן אהרן[6]. ב-1974 נבחרה כחברת הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית מטעם חברי מפא"י לשעבר[7], בעקבות כניסתה של נוזהת קצב לכנסת ופרישתה של בבה אידלסון[8]. היא הייתה ממלאת מקום יושב ראש המרכז לביטחון סוציאלי, אחראית על המחלקה לעזרה הדדית ופנסיה יחד עם יעקב (קובה) וילן[9], חברת הוועדה לשליחויות בינלאומיות[10] וחברת ועדת קבע לענייני ועדת הכספים של הכנסת[11][12]. מתוקף אחריותה על המחלקה לעזרה הדדית היא הייתה אחראית על קופת חולים כללית[13].
במאי 1977 נבחרה על ידי לשכת מפלגת העבודה למועמדת המערך למזכירת נעמ"ת בגוברה על דרורה מאיר[14]. כיהנה כמזכירה הכללית של נעמת בשנים 1977–1981. בשנים 1988–1994 שימשה כיו"ר מועצת המנהלים של "משען".
במקביל הייתה פעילה במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה[15]. היא הצטרפה בתחילת 1970 לחוג של צעירים במפלגה, שכללה גם את יוסי שריד, עוזי ברעם, עדי אמוראי, מיכאל חריש ועמירם סיון[16]. ביולי 1972, עם שובה מלימודיה בלונדון, היא נבחרה ליושבת ראש מחלקת החברות במפלגה[17]. לקראת הבחירות לכנסת השמינית היא העלתה דרישה לייצוג של 25% לנשים ברשימת המפלגה לכנסת[18]. בספטמבר 1973 היא שולבה בוועדה המסדרת את רשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת[19]. בשנת 1979 הייתה סגנית יו"ר האינטרנציונל הסוציאליסטי לנשים[20]. באותה שנה היא נמנתה על המחנה של יעקב לוינסון במפלגה[21].
בשנת 1983 התמודדה על מועמדות מפלגת העבודה לראשות עיריית רמת-גן[22], אך הפסידה לאורי עמית. באוקטובר 1993 מונתה ליועצת ראש הממשלה למעמד האשה של יצחק רבין וליו"ר המועצה הלאומית לקידום מעמד האשה.
בשנת 1981 נבחרה ארד לכנסת העשירית מטעם המערך, וכיהנה כחברת הכנסת ברציפות עד הכנסת ה-12. בכנסת הייתה חברה בוועדות העבודה והרווחה, הכספים והעלייה והקליטה. לקראת הבחירות לכנסת ה-13 נדחקה לאחורי רשימת המועמדים ולא נכנסה לכנסת ה-13. לאחר רצח יצחק רבין הייתה ארד הבאה בתור ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-13. אולם יושב ראש הכנסת, שבח וייס קבע שהיא אינה יכולה להיכנס לכנסת, מפני שבאותה עת הייתה עובדת מדינה הפסולה להתמודד לכנסת. ארד עתרה לבג"ץ נגד יושב ראש הכנסת ורוב של חמישה שופטים נגד שניים קבע שמועמד לכנסת אינו מנוע מלהיות עובד מדינה לאחר הבחירות ולכן ארד כשירה להיכנס לכנסת[23].
לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה פרשה ממפלגת העבודה והקימה סיעת יחיד על שמה.
לכנסת ה-14 וה-16 התמודדה כיו"ר רשימת גיל, ללא הצלחה. בבחירות לכנסת ה-17 זכתה הרשימה, הפעם בראשות רפי איתן וללא הכללת ארד, בשבעה מנדטים. לבקשתה נשארה בתפקיד מזכ"ל המפלגה ולא התמודדה על תפקיד שר. בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצבה במקום ה-25 מתוך 26 ברשימת "גיל", שלא עברה את אחוז החסימה.
לארד נולדו בן ושני נכדים. התגוררה ברמת גן.
ארד נפטרה ב-21 בפברואר 2022 בגיל 83. נקברה בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.
ארד תמכה בשוויון מלא בין גברים לנשים ובמסגרת זאת בקשה לבטל את חוקי המגן שהעניקו זכויות יתר לנשים, כמו חוק עבודת נשים[24]. כן התנגדה להקלות על קבלת פטור משירות בצה"ל לנשים, באופן הפוגע במה שהיא ראתה כהישג: שירות חובה לבנות ובנים בצה"ל[25]. כיו"ר נעמת כיוונה את הארגון להגברת מעורבות האשה בבעיות החברה במקום התרכזות באספקת שירותים לנשים[26].
ארד ראתה חשיבות רבה בחינוך לגיל הרך והטיפה לחינוך חינם מגיל 3[27], כיותר חשוב מחינוך תיכון חינם[26].
נאוה ארד, באתר הכנסתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
