מונרכיה

מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה היא שיטת ממשל, שבה בראש המדינה עומד שליט (המונרך) בעל תואר אצולה, המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו. לגיטימיות השלטון נובעת לרוב מכוח הורשה אך לעיתים גם מסיבות אחרות כגון מכוח המסורת והנוהג או מתוקף החוק. טענה זו ללגיטימיות היא המפרידה בין המונרכיה לדיקטטורה.

המונח "ממלכה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ממלכה (פירושונים).

המונח "מלכות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מלכות (פירושונים).

מונרכיות העולם – מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול

המונח "מונרכיה" משמש גם לתיאור מדינה הדוגלת בשיטת השלטון המונרכית. מדינות כאלו מזהות עצמן באופן צר יותר לפי תואר המונרך, כגון ממלכה (מלך), אמירות (אמיר), נסיכות (נסיך), קיסרות (קיסר), סולטנות (סולטאן) ודוכסות גדולה (דוכס גדול).

מקור השם

ביוונית: μοναρχειν – "שלטון יחיד", μονος (מונוס) – יחיד, αρχειν (ארכיה) – לשלוט. ביוון העתיקה משמעותה של מונרכיה הייתה ריכוזו של כל הכוח הפוליטי בידיו של אדם אחד, שליט כל יכול. כיום, שיטה כזו מכונה שלטון אוטוקרטי או דיקטטורי, ו"מונרכיה" מציינת שיטת ממשל שהעומד בראשה שולט מכח תורשה או טוען ללגיטימיות שאינה מנדט העם, על ידי הכרזתו של השליט על עצמו כעל מלך, קיסר, או כל תואר כבוד אחר.

סמכויות

נהוג לסווג את המונרכיות על פי סמכויותיו של המונרך, כמות הכוח שבה הוא אוחז לעומת כפיפותו לעם או למוסדות אחרים.

מונרכיה מסורתית

מונרכיה שבה למונרך כוח בלתי-מוגבל יחסית, אך הוא מחויב למסורת, חוקה חלשה כלשהי או מעמד אצולה נמוך, כמו ברונים ודוכסים.

מונרכיה אבסולוטית

ערך מורחב – אוטוקרטיה

התפתחה בימי הביניים מהפיאודליזם, בה נהגה מונרכיה מסורתית והמונרך היה ראשון בין שווים בקרב האצולה. מעמדו של המונרך בקרב האצילים עלה בהדרגה עם יצירת הניהול המרוכז והמעבר ללחימה בעזרת צבאות קבע המגובים בארטילריה יקרה. המונרכים המוקדמים הצדיקו את העלייה במעמדם כזכות אלוהית, אלוהים נתן להם את הזכות לשלוט על האדמה והאנשים שבה. בנוסף, הם הכריזו על יכולתם לקבוע את דת הנתינים, ופעלו לביטול מוסדות וחוקים שהגבילו מונרכים שקדמו להם. אחד המונרכים המפורסמים שטענו לזכות אלוהית היה לואי ה-14, מלך צרפת. מאוחר יותר, בעידן הנאורות, הגדירו מונרכים את שלטונם כאבסולוטיזם נאור.

במונרכיה אבסולוטית למונרך שליטה מוחלטת על כל התחומים במדינה, ולפרקים אף על כל תחומי החיים של האזרחים שבה. המונרך האבסולוטי אינו מוגבל על ידי חוק או חוקה כלשהם, הוא הסמכות העליונה במדינה, הוא מעל לחוק והחוקה, אם היא קיימת, ולכן רשאי לשנותם כראות עיניו וכרצונו. תאורטית, למונרך האבסולוטי שליטה מלאה על האדמה וכל האנשים שבה, כולל האריסטוקרטיה והכמורה. למרות זאת, מונרכים אבסולוטיים רבים גילו שכוחם מוגבל. רשויות דתיות מסוימות יכולות, לעיתים, להניא את המונרך מלבצע מעשים מסוימים וכן מצופה מהמונרך ללכת בדרכי המסורת ומנהגי התרבות.

המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית הביאו לדעיכה משמעותית בפופולריות של המונרכיה האבסולוטית, ולאימוצן של שיטות הדוגלות בכך שהמדינה נוצרה למען העם ולא להפך. למרות זאת, גם בימינו קיימות מספר מונרכיות אבסולוטיות, אשר מצליחות לשרוד בחברות בעלות טכנולוגיה מספקת לשם ריכוז וארגון של כוח שלטוני, אך בלתי מספקת כדי לאפשר חינוך חופשי ותקשורת מהירה. מונרכיות אלה מאופיינות בחברה דו מעמדית, שבה המעמד השולט הוא מיעוט מבוטל אך עשיר מאוד, והמעמד הנשלט הוא הרוב המוחלט מקרב האזרחים. לאורך ההיסטוריה ובמדינות שבהן המצב קיים גם בימינו, בני המעמד הנמוך הם צמיתים עובדי אדמה (למשל קוריאה הצפונית), אך באמירויות המפרץ רווח מודל פוליטי פטרנליסטי, שבו השלטון העשיר מחלק לנתיניו כסף ואמצעים כדי למנוע תסיסה ציבורית, ואילו כלכלתו מסתמכת על עובדים זרים זולים, לרוב חסרי זכויות.

מונרכיה חוקתית

ערך מורחב – מונרכיה חוקתית

מונרכיה בה קיימת חוקה המכירה במונרך, בין אם נבחר או המקבל תפקידו מתוקף ירושה, המשמש כראש המדינה. החוקה היא מעל למונרך, הוא כפוף לה ופועל מתוקף סמכותה. המונרך מחויב לחוקה ככל אזרח, אך ייתכן והיא תיתן לו זכויות יתר מסוימות. מונרכיות חוקתיות מודרניות מאמצות, לרוב, את עקרון הפרדת הרשויות, והמונרך הוא ראש הרשות המבצעת או דמות סמלית טקסית בלבד נטולת סמכויות. כך המצב במונרכיות חוקתיות שהן גם דמוקרטיות ייצוגיות, כמו הממלכה המאוחדת, הללו נקראות מונרכיות דמוקרטיות חוקתיות והמונרך נחשב בהן לראש המדינה, אך ראש הממשלה, לו ניתן המנדט בצורה ישירה או עקיפה בבחירות, הוא ראש הרשות המבצעת. במונרכיות אלו, החוקה היא המגבילה את המונרך. לא כל מונרכיה חוקתית היא דמוקרטיה ייצוגית, כשהיו מונרכיות חוקתיות שחוקתן הייתה פשיסטית או קוואזי-פשיסטית, כך קרה באיטליה, ביפן ובספרד.

היו מונרכיות שבהן הכוח האמיתי שכן אצל הצבא, כך היה ביפן, שם ראש הצבא, השוגון, הפך למונרך בפועל תחת קיסר יפן, וכך היה גם בתאילנד. במונרכיות אלו ראש הצבא קיבל לרוב תפקיד דומה לראש הממשלה של ימינו (כלומר – ראש הרשות המבצעת), ולעיתים תפקיד זה החל אף הוא לעבור בירושה. באיטליה הפאשיסטית, התקיימה המונרכיה זמן רב לצד המפלגה הפשיסטית. דו-קיום דומה, אך קצר יותר, התרחש גם ברומניה, בהונגריה וביוון. ספרד תחת שלטונו של פרנסיסקו פרנקו הייתה מונרכיה באופן רשמי, אך לא היה מונרך על כס המלכות. לאחר מותו של פרנקו, ירש את מקומו כראש המדינה בנו של הטוען לכתר הבורבוני, חואן קרלוס הראשון.

ישנן מדינות להן ניתן לקרוא "רפובליקות וירטואליות" או "מונרכיות דה פקטו". אלו הן מדינות המכריזות על עצמן כרפובליקות אך נראה שבפועל מתקיים מעבר בירושה, מאב לבן, של תפקיד ראש המדינה. במדינות אלו בנו של ראש המדינה הופך ליורש העצר המיועד, דבר היוצר מעין שושלת, אך צורת מעבר שלטון זו אינה מעוגנת בחוקה. מדינות אלה הן אולי רפובליקות מהבחינה התאורטית, אך בפועל הן מונרכיות, גם אם לא הכריזו על כך רשמית בחוקתן. במאה העשרים התקיימו מונרכיות מסוג זה בניקרגואה והאיטי, ובתחילת המאה העשרים ואחת התקיימו מונרכיות כאלה גם בקוריאה הצפונית ובסוריה. קיימים מקרים שבהם רפובליקות דמוקרטיות אמיתיות יצרו מצב בפועל של מעבר השלטון בירושה, לעיתים עד כדי מצב של "שושלת שלטון" בת שלושה דורות (כך קרה עם משפחת גנדי בהודו), אך שליטים אלה שולטים רק בעת כשמפלגתם בשלטון.

אפילו היותו של המונרך שליטה הריבוני של המדינה לא תמיד הייתה עובדה בשטח. קרו מקרים שבהם הפסידה מדינה את ריבונותה לטובת מדינה אחרת, אך המוסד המונרכי שבה נשמר. במצבים שכאלו, הפכה לרוב המונרכיה, כמו המדינה עצמה, לתלויה בכוח הריבוני החדש. כתוצאה מכך אמנם המונרך נשאר במעמדו אך בפועל הפך לווסאל פיאודלי, אם קרה הדבר בימי הביניים, או היה לחלק מצורת השליטה העקיפה של המדינה הריבונית, אם למשל מדובר בשיטה אותה נקטו הבריטים בכיבושיהם בתקופה הקולוניאלית.

מינוי מונרך

ערך מורחב – סדר הירושה

הדגם הידוע והמקובל כיום של מונרכיה הוא של מונרך המקבל את תפקידו בירושה ומכהן בו למשך כל ימי חייו. עם מותו עובר התפקיד הלאה לקרוב משפחתו, שיטה המכונה "מונרכיה העוברת בירושה". לפי שיטת הירושה, המונרך הבא צריך להיות שייך לשושלת המלוכה ובעל יחוס וקשר דם למונרך הקודם או למשפחתו. לרוב נהוג לבחור באדם בעל קשר הדם הקרוב ביותר למונרך האחרון עם עדיפות לגיל ולזכרים. כלומר: היורש יהיה בנו הגדול ביותר של המונרך הכשיר לירושה, ואם אין כזה בנמצא – האח הגדול ביותר של המונרך הכשיר לירושה, ואם אין גם כזה בנמצא – בתו הגדולה ביותר של המונרך כשירה לרשת אותו. דוגמה למונרכיה מסוג זה היא הממלכה המאוחדת עד שנת 2013: אילו היה לאליזבת השנייה, מלכת הממלכה לשעבר, אח צעיר, הוא זה שהיה יורש את הכתר עם מות אביה, המלך ג'ורג' השישי. בשנת 2013 עבר בממלכה המאוחדת חוק שביטל את העדיפות לבנים זכרים. במונרכיות מסוימות מאפשרים חוקי הירושה רק לזכרים לרשת את הכתר – כך למשל ביפן, ובמונרכיות אחרות כלל אין חשיבות למינו של הצאצא הבכור ובכל מקרה הוא ירש את המונרך בעת מותו – זהו המצב בשוודיה, שם הנסיכה ויקטוריה היא יורשת העצר אף על פי שיש לה אחים זכרים צעירים ממנה.

בזמנים קדומים נוצרו מצבים שבהם לא היה ברור מי יִרש את המונרך, והדבר הוביל לעיתים אף למלחמות עקובות מדם.

בעת העתיקה, היו מסורות שונות של מונרכים נבחרים, בעיקר בחברות נודדות, כמו השבטים הגרמאנים לעיתים קרובות התגלו ניגודי עניינים כאשר הבית השולט רצה שבניו ימשיכו לשלוט אך אצולה נרחבת יותר התחרתה בו. במקרים כאלה, ירושת השלטון בפועל הייתה תלויה, לרוב, בפופולריות המועמד או תמיכה בו מצד הכוחות החמושים. האחרונים הבינו את מידת השפעתם בבחירת השליט ולעיתים אף העריכו עצמם יותר מדי עד כדי העלאתם של חסרי יכולת ופושעים לשלטון. היו מקרים שבהם טוען לכתר שהיה מועדף על הכוחות החמושים אף הסית אותם למרד של ממש לשם תפיסת השלטון. המלכים ההלניסטים של מוקדון ושל אפירוס נבחרו על ידי הצבא מתוך כלל הגברים החברים בבית המלוכה. שיטה זו הייתה קרובה לשיטת הבחירה בדמוקרטיה היוונית, שבה זכות הבחירה ניתנה רק לאזרחים, משום שלרוב, שירות צבאי נקשר עם קבלת אזרחות. במוקדון מסורת זו המשיכה עד פירוק הממלכה בידי הרומאים לאחר מלחמת מוקדוניה השלישית. בחירת המונרך הייתה נהוגה גם באימפריה הרומית הקדושה, שם מוסד ה"נסיכים הבוחרים" בחר את קיסרי רומא.

היו מצבים שבהם דיקטטור הכריז על עצמו כמונרך של רפובליקה לשעבר. המפורסם שבהם היה נפוליאון בונפרטה שהמליך עצמו לקיסר הראשון של צרפת, לאחר שקיבל בצורה חוקית את השליטה על הרפובליקה הצרפתית בתור קונסול ראשון לשארית חייו.

כיום ישנה מחלוקת בנוגע לחוקי הירושה הנהוגים במספר מונרכיות החברות באיחוד האירופי, כמו הממלכה המאוחדת וממלכות סקנדינביה. מונרכיות אלו דורשות מהמונרך העומד בראשן לאחוז באמונה דתית מסוימת (בממלכה המאוחדת הדבר נקבע בחוקה בשנת 1701, בחוק שנקרא Act of Settlement). דרישה זו סותרת את חוקי האיחוד האירופי האוסרים מניעת בחירתו של אדם לתפקיד ציבורי בשל דתו.

המשכיות השלטון במדינות הנמצאות תחת שליטתו של כוח זר, תלויה לעיתים תכופות בהסכמתו של כוח זה. הכוחות השולטים שמרו לעצמם את הזכות להדיח ולהחליף מונרכים לא נאמנים, לדוגמה: נבוכדנצר מלך בבל, לאחר שהחריב את בית המקדש הראשון, הדיח והגלה את צדקיהו מלך יהודה שמרד בו, ומינה במקומו את גדליהו בן אחיקם כנציב.

שקיעתה של מונרכיה

מדינה יכולה לחדול מלהיות מונרכיה על ידי שינוי חוקתי, באמצעות משאל עם כפי שקרה באיטליה, או על ידי מהפכה שבמהלכה יודח המונרך, תופל המונרכיה ויכונן משטר חדש, כפי שקרה במהפכה הצרפתית.

אי קיומו של מונרך לא מעיד על נפילת המונרכיה, והיו מדינות שהחשיבו עצמן כמונרכיות על אף שלא עמד מונרך בראשן. כך היה בספרד תחת שלטון פרנקו ובהונגריה תחת שלטון מיקלוש הורטי, שהוכר כעוצר.

איחוד מונרכי

מונרכיות ממלכת חבר העמים הבריטי (בוורוד)

ישנם שלושה דגמי איחוד מונרכיות, שנים מהם מצויים גם במדינות ללא מונרכיה ואחת ייחודית למונרכיות.

• פדרציה ישנן שתי קבוצות של מונרכיות המאוגדות בפדרציה: איחוד האמירויות הערביות ומלזיה, אשר בשניהם העומד בראש הפדרציה (באיחוד האמירויות הוא מוכר כנשיא^[1] ובמלזיה הוא מכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong)) נבחר לתקופה של חמש שנים על ידי המונרכים (אמיר באיחוד האמירויות וסולטאנים – בעיקר – במלזיה) של חברות הפדרציה. באיחוד האמירויות כיהן בתפקיד רק האמיר של אבו דאבי.
• מונרכיה כפולה מצב הנוצר כשמונרכיה שולטת על אזור המכונה גם כן מונרכיה, כעין הממלכה האוסטרו-הונגרית.
• אוּניה פרסונלית (איחוד אישי) מצב ייחודי למונרכיה. כשאדם אחד משמש כמונרך של מספר מדינות עצמאיות שונות. הדבר יכול להוצר כשאדם אחד הוא היורש של שתי ממלכות, כמו קרל החמישי. איחוד כזה לפרקים מוביל לאיחוד מלא, כמו באנגליה וסקוטלנד תחת ממלכת ג'יימס הראשון. האפשרות האחרת היא כשמושבות נפרדו בממשלם הפנימי והחיצוני ממדינות האם אבל המונרך נשאר כראש לשתי המדינות, כמו בממלכות חבר העמים הבריטי, המכירות במונרך הבריטי כראש המדינה שלהן, אך עם תואר שונה בכל מדינה (למשל מלך/מלכת ג'מייקה).

מונרכיות ייחודיות

בהיסטוריה, וגם בתקופה המודרנית, יש מספר דוגמות למונרכיות החורגות מהדגמים המקובלים או בעלות מאפיינים חדשים ובלתי צפויים.

• אנדורה – מדינה זו היא הנסיכות היחידה בעולם לה שני נסיכים-שותפים, שניהם משמשים כראשי המדינה. שני הנסיכים הם הבישוף של אורז'ל (אנ') ונשיא צרפת, כיורש הרוזן מפויקס. זהו מצב ייחודי בו מונרך של מדינה עצמאית נבחר באופן דמוקרטי על ידי אזרחיה של מדינה אחרת.
• קריית הוותיקן מהווה דוגמה מודרנית נדירה למונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. שם, בנוסף לתפקידו כראש הכנסייה הקתולית, משמש האפיפיור כמונרך אבסולוטי. האפיפיור נבחר על ידי, ולרוב גם מתוך, מועצת הקרדינלים, כאשר זו מתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "קונקלווה" (Conclave). אי קיומה של מערכת מעבר של השלטון בירושה היא תוצאת טבעית וברורה של התנזרות הבישופות ממין ולכן אי אפשרות לקיומו של יורש לכתר. למרות זאת, האפיפיורות, בתקופות שונות, הייתה תחת שליטתן של משפחות איטלקיות רבות עוצמה. מספר אפיפיורים נורשו על ידי בני משפחה קרובים, לעיתים אף על ידי בניהם ממש (רשמית תוארו כ-Nepotes, מילולית nephews, אחיין). בדומה למונרכיות אחרות, מקבל האפיפיור את תפקידו לכל ימי חייו.
• סמואה מתוארת לעיתים כמונרכיה, כשבראשה עומד הנשיא-לכל-החיים (בסמואית: "o le Ao o le Malo") מלייטו טנומפילי השני, השייך לאחת משלוש המשפחות הנסיכותיות המקומיות. החוקה מצהירה עליו כראש המדינה מבחינה מלכותית לכל חייו, אך יירש אותו נשיא שייבחר לתקופה של חמש שנים על ידי המחוקק.
• בקוריאה הצפונית המשטר הוא דיקטטורה קומוניסטית דה יורה, אך בפועל היא מהווה מונרכיה אבסולוטית.

מונרכיות בנות זמננו

בזמננו ישנן 43 מדינות בעולם שראש מדינתן הוא מונרך והן מוכרות כמונרכיות. 15 מדינות נמנות עם ממלכות חבר העמים הבריטי והן בעלות בתי מלוכה עצמאיים שבראשם עומד אותו מונרך.

המונרכיה האחרונה שבוטלה הייתה בברבדוס בשנת 2021, עם ביטול מעמדה של אליזבת השנייה כמלכת המדינה והפיכת ברבדוס לרפובליקה.

מדינה	תואר המונרך	היקף המונרכיה	הערות
אוסטרליה אוסטרליה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
אנדורה אנדורה	נסיכים-שותפים	נסיכות חוקתית	דיארכיה, תחת שלטונם המשותף של הבישוף מאורז'ל (אנ') וראש המדינה הצרפתי בתור היורש של הרוזן מפויקס
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	נשיא	מונרכיה פדרלית חוקתית	רשמית המונרך נבחר מבין ועל ידי שבעת האמירים של המדינות המרכיבות את האיחוד. בפועל, המונרך הנבחר הוא שליטה של המדינה הראשית באיחוד, אבו דאבי
איי שלמה איי שלמה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
אסוואטיני אסוואטיני	מלך (גם Indovuzaki (ספרותית She-Elephant/פילה) או המלכה האם)	מונרכיה אבסולוטית	כרגע בהליכי דמוקרטיזציה
בהאמה בהאמה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
בהוטן בהוטן	מלך הדרקון, בשפתם: Druk Gyalpo	מונרכיה חוקתית	מונרכיה בודהיסטית
בחריין בחריין	מלך, בשפת המקום מַלִכּ (בערבית: مَلك)	מונרכיה חוקתית למחצה	המונרך היה ידוע כ"אמיר" (בערבית: أَمِير) עד לשנת 2002
בלגיה בלגיה	מלך/מלכת הבלגים	מונרכיה חוקתית, החל מהעצמאות בשנת 1830, מודל של ליברליזם וריסון הכוח המלכותי	בשליטת המלך ההולנדי עד לשנת 1830
בליז בליז	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
ברוניי ברוניי	סולטאן	סולטנות אבסולוטית
ג'מייקה ג'מייקה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
גרנדה (מדינה) גרנדה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
דנמרק דנמרק	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	מלך דנמרק הוא גם מלך גרינלנד ואיי פארו. חוקי הירושה שונו בשנת 1953 כדי לאפשר מינוי מונרכיות.
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי. המונרך של הממלכה המאוחדת הוא גם המונרך של גרנזי, ג'רזי, האי מאן כראש הכתר הבריטי (בלא קשר ישיר לממלכה המאוחדת), ושל הטריטוריות התלויות אנגווילה, ברמודה, איי הבתולה הבריטיים, הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי, איי קיימן, איי פוקלנד, גיברלטר, מונטסראט, פיטקרן, סנט הלנה, אסנשן, טריסטן דה קונה, איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ' ואיי טורקס וקאיקוס
טובאלו טובאלו	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
טונגה טונגה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	הכינוי הפולינזי המסורתי טוי (Tu'i), שפירושו צ'יף שבטי, דוכא על ידי כינויי המלוכה המערביים בשנת 1865
יפן יפן	קיסר יפן, מבוטא: Tennō	מונרכיה חוקתית	הקיסר היחיד שנותר כיום בעולם. מבחינה פוליטית, אולי המונרך החלש בעולם. נשללו ממנו כל סמכויותיו הפוליטיות לאחר הפסדה של יפן במלחמת העולם השנייה
ירדן ירדן	המלך ההאשמי, בשפת המקום "מִַלכּ" (בערבית: مَلِك)	מונרכיה האשמית חוקתית למחצה	המונרכיה הוקמה על ידי הממלכה המאוחדת בשנת 1921.
כווית כווית	אמיר (בערבית: أَمِير) ובפירוט "אמיר דוולת אל-כווית" שמשמעו בערבית אמיר (נסיך) מדינת כווית.	אמירות חוקתית למחצה	עד לשנת 1961 כונה המונרך "חאכֵם אל-כווית", שפירושו שליט כווית. כמו בכל שושלות המפרץ למונרך תואר של שייח'
לוקסמבורג לוקסמבורג	דוכס גדול/דוכסית גדולה	דוכסות גדולה	הדוכסות הגדולה היחידה שנותרה כיום בעולם. עד לשנת 1890 נשלטה לוקסמבורג בידי מלך הולנד
ליכטנשטיין ליכטנשטיין	נסיך	נסיכות חוקתית למחצה
לסוטו לסוטו	מלך	מונרכיה חוקתית	עד לשנת 1965 היה ידוע כ-Paramount Chief, השליט העליון
מונקו מונקו	נסיך	נסיכות חוקתית למחצה	המונרכיה הריבונית האחרונה תחת הגנה (במקרה של מונקו, הגנה צרפתית)
מלזיה מלזיה	השליט העליון של מלזיה (במלאית: Yang di-Pertuan Agong)	מונרכיה פדרלית חוקתית	מונרך נבחר מבין ועל ידי שבעה סולטאנים, יאמטואן בסאר נבחר וראג'ה אחד (שניהם נחשבים לתוארי מלוכה במלזיה), השולטים ב-9 מבין 13 המדינות המרכיבות את הפדרציה, לתקופת כהונה של חמש שנים
הולנד ממלכת ארצות השפלה	מלך/מלכה, בשפת המקום: Koning/Koningin	מונרכיה פדרלית חוקתית	המלך משמש כמלך בארבע המדינות המרכיבות את הממלכה: הולנד (הכוללת את הרשויות המיוחדות בונייר, סנט אוסטטיוס וסאבא), ארובה, סנט מארטן וקוראסאו.
מרוקו מרוקו	מלך, בשפת המקום "מַלִכּ" (בערבית: مَلِك)	מונרכיה חוקתית למחצה
ניו זילנד ניו זילנד כולל איי קוק וניווה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
נורווגיה נורווגיה	מלך, בשפת המקום: Norges Konge	מונרכיה חוקתית
סנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
סנט לוסיה סנט לוסיה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
סנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
ספרד ספרד	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	מלך ספרד הוא גם מלך האיים הקנריים, סאוטה ומלייה. המונרכיה הספרדית הוחזרה בשנת 1975
עומאן עומאן	סולטאן	סולטנות אבסולוטית
ערב הסעודית ערב הסעודית	מלך, בשפת המקום "מַלִכּ" (בערבית: مَلِك). מכונה גם: שומר שני המסגדים הקדושים (בערבית: خادم الحرمين الشريفين), הכוונה לשתי הערים הקדושות לאסלאם מכה ואל-מדינה	מונרכיה אבסולוטית	ערב הסעודית אוחדה בשנת 1932.
פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
קטר (מדינה) קטר	אמיר	אמירות אבסולוטית	בעבר, "חאכִם קטר", משמעו בערבית שליט קטר. החל מ-3 בספטמבר 1971 מכונה השליט "אמיר דַוולת קטר", משמעו בערבית נסיך מדינת קטר
קמבודיה קמבודיה	מלך; התארים נבחרים בצורה אישית אך מרבית המלכים מכלילים את התארים: Brhat Pada, Samdach Brhat, Varman, Rajadhiraja, Parama ו-Adipati	מונרכיה חוקתית	הונהגה מחדש בשנת 1993.
קנדה קנדה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי מושל כללי
קריית הוותיקן קריית הוותיקן	אפיפיור	תאוקרטיה אבסולוטית	נבחר על ידי הקרדינלים בקונקלווה, האפיפיור הוא שליטה הריבוני של הכנסייה הקתולית
שוודיה שוודיה	מלך/מלכה, בשפת המקום: Konung/Drottning	מונרכיה חוקתית	חוקי הירושה שונו בשנת 1979 כדי לאפשר מינוי מונרכיות
תאילנד תאילנד	מלך	מונרכיה חוקתית	כל מלכי השושלת הצ'קריית מכונים "ראמה" עם מספר סידורי תואם (ראמה הראשון, ראמה השני וכן הלאה). המונרכיה היא מונרכיה בודהיסטית

מלוכה ביהדות

ערכים מורחבים – מלכי יהודה וישראל, ממלכת החשמונאים

על פי התנ"ך, לאחר התנחלות השבטים הוקמו 12 מונרכיות עצמאיות (לא כולל את שבט לוי שקיבל ערים אוטונומיות), שמאוחר יותר אוחדו בידי שאול המלך למונרכיה פדרלית שכללה את כל שבטי ישראל בנוסף לעמים נוספים שנכבשו במהלך הזמן. לאחר שנים התפלגה ממלכת ישראל המאוחדת, אך השלטון המונרכי המשיך בממלכות החדשות שנוצרו מפילוג זה: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. מלכים רבים שלטו בישראל ויהודה, אך שתי ממלכות אלו נכבשו בסופו של דבר. שנים רבות לאחר מכן, המונרכיה היהודית הוקמה מחדש בממלכת החשמונאים אך גם היא לא שרדה זמן רב, וסופה הגיע בכיבושי פומפיוס בשנת 63 לפנה"ס.

ראו גם

• מונרך
• מונרכיה חוקתית
• פיאודליזם
• תאוקרטיה
• סדר הירושה
• ויתור על הכס

מונרכיות היסטוריות

• ממלכת ישראל המאוחדת
• ממלכת יהודה
• ממלכת ישראל
• האימפריה הרומית הקדושה
• האימפריה הבריטית
• סין הקיסרית

שושלות מונרכים

• מלכי יהודה וישראל
• מלכי אנגליה
• אפיפיורים
• קיסרי יפן

לקריאה נוספת

• פרופ' נחום רקובר, גדול כבוד הבריות – כבוד האדם כערך על, "כבוד מלכי ישראל וכבוד מלכי אומות העולם", 69. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"ט–1998

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מונרכיה
ערך מילוני בוויקימילון: מלך
ציטוטים בוויקיציטוט: מונרכיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מונרכיות

• האתר הרשמי של מוסד המלוכה הבריטי
• Monarchy.net – אתר העוסק במונרכיה החוקתית האנגלית ומספק נימוקים בעדה
• The Monarchist – בלוג הטוען להגנת הכתר הבריטי, מונרכיות ה-Commonwealth ודוברי האנגלית
• Theodore's Royalty and Monarchy Site
• RoyalArk – אתר העוסק בבתי המלוכה של אפריקה, אסיה, אוקיאניה והאמריקות
• שלמה פפירבלט, במשחקי הכס באירופה, המלוכה משנה את פניה, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2017
• מונרכיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דורון פישלר, איך להיות מלך? (או מלכה), בפודקאסט "התשובה"
• אסף אוני, מה משפחת המלוכה הבריטית יכולה ללמוד ממשפחות המלוכה האחרות באירופה, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2022
• מלוכה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. כלומר, איחוד האמירויות דה יורה אינה מונרכיה, אלא רפובליקה המורכבת ממונרכיות פנימיות.