מלייה
עיר אוטונומית ספרדית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מֶלִיָיה (מספרדית: Melilla, /meˈliʎa/; בברברית: ⵎⵔⵉⵞ, מְרִיץ'; בערבית: مليلية, "מָלִילִיַה") היא עיר אוטונומית של ספרד הממוקמת כמובלעת בחוף אפריקה הצפוני, על חצי אי המזדקר ממרוקו אל הים התיכון בארץ הריפים (אנ') הברברים, אחד השטחים הקטנים שנשארו ממרוקו הספרדית ההיסטורית.
| |||
 | |||
| נמל מלייה | |||
| מדינה | ספרד | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר |
חואן חוסה אימברודה המפלגה העממית | ||
| רשות מחוקקת | הפרלמנט של מלייה | ||
| בירת הקהילה האוטונומית | מלייה | ||
| שפה רשמית | ספרדית | ||
| תאריך ייסוד | 14 במרץ 1995 | ||
| שטח | 12.3 קמ"ר (דירוג: 19) | ||
| גובה | 30 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | Melilla Highest Point | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקהילה האוטונומית | 85,811 (דירוג: 19, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 6,000 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 35°16′57″N 2°56′51″W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.melilla.es | |||
השפה הרשמית בעיר היא ספרדית.
מרוקו ממשיכה לטעון לזכויותיה על פיסת ארץ זאת, ומדי פעם מתפרצות מחאות במרוקו סביב הסוגיה, ואף בקרב האוכלוסייה המוסלמית בעיר.
גאוגרפיה
העיר, שהיא פיניקית במקורה (ראש אדִּר (אנ') בפיניקית), נמצאת תחת שלטון ספרדי מאז 1496. שטחה משתרע על פני כ־12.4 קמ"ר והיא בעלת כשני קילומטרים של חופים. בדומה לסאוטה, מובלעת ספרדית נוספת בטריטוריה המרוקאית, מלייה, המרוחקת כ־150 קילומטרים מחצי האי האיברי, נהנית גם היא מענף דיג מפותח ומושפעת מפנים הארץ המרוקאי והחקלאות הטבעית.
אוכלוסיית העיר מתחלקת לארבע קהילות עיקריות: ספרדים־קתולים המהווים כ־65% מהתושבים, ברברים־מוסלמים המהווים כ־20% מהתושבים,[1] ומעט יהודים והינדים.
הקהילה היהודית במלייה
הקהילה היהודית מונה כיום בין 500 ל־600 נפשות.[2] בעבר מנתה כ־3,300 איש,[3] אך עקב הגירה למדינות שונות, בהן ספרד עצמה, ועלייה לארץ ישראל, הידלדלה הקהילה. יש שישה בתי כנסת בעיר,[4][5] בית ספר יהודי (דתי), איטליזים כשרים, ישיבה וכולל אברכים, ושלושה בתי קברות יהודיים (אחד מהם עדיין בשימוש).
רבני העיר היו: רבי אברהם הכהן צבאן,[6] בנו רבי דוד שלמה הכהן צבאן, הרב חיים ביטון, מחבר ספר לב חיים[7]; הרב שמואל בן גיגי[8]; הרב ימין ביתאן.[9] עתה מכהן כרב הקהילה הרב אהרן פרץ[10].[11] בין חכמי העיר בלט הרב יצחק אלמושנינו בעלי בית הכנסת אלמושנינו.
נשיא הקהילה היהודית[דרושה הבהרה] הוא דון מרדכי וכניש.[12]
הסתננות לעיר במטרה להגיע לאיחוד האירופי
לאחר שנים של הסתננויות יחידים, סבלה המובלעת החל מספטמבר 2005 מניסיונות הסתננות המונית של מהגרים אפריקאים שמשתמשים בה (ובסאוטה) כדרך להיכנס לאיחוד האירופי שספרד חברה בו.[13] אף על פי שכבר ב־1992 נחתמה אמנה בין ספרד ומרוקו המסדירה את החזרת המהגרים הבלתי חוקיים למרוקו, אמנה זאת אינה ממומשת, ובפועל אפריקאים המסתננים לתוך המובלעת (למעט מרוקאים) זוכים בסופו של דבר למעמד פליטים. התגברות ההגירה הביאה את השלטונות הספרדיים להקמת גדר הפרדה כפולה וגבוהה, ואף היו מקרי ירי של אנשי ביטחון לעבר המהגרים, שספרד ומרוקו מאשימות בו זאת את זאת.[14]
ב־24 ביוני 2022, ניסו כ־2,000 אנשים לפרוץ אל העיר ממרוקו ולטפס על גדר הגבול. לדברי מקורות מרוקנים לפחות 23 נהרגו, רובם מירי משמר הגבול של מלייה, חלקם מנפילה מגדר הגבול. כ־140 שוטרים נפצעו באירוע שארך כשעתיים. כמאה מסתננים הצליחו להיכנס אל העיר.[15]
ערים תאומות
למלייה יש ברית ערים תאומות עם הערים:
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מלייה (בספרדית)- מלייה קום, מגזין אינטרנטי אודות מלילה (בספרדית)
- גיל שפלר, ברוכים הבאים לאירופה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2007
- מלייה, כתבה (סרטון) ותמונות נדירות של גדר ההפרדה (באנגלית)
- מלייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מלילה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.