Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקדונל דאגלס MD-11 (באנגלית: McDonnell Douglas MD-11) הוא מטוס נוסעים ומטען רחב גוף לטווח ארוך ובינוני מתוצרת מקדונל דאגלס.
המטוס בשירות לופטהנזה קרגו | |||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס נוסעים / מטען | ||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||
יצרן | מקדונל דאגלס | ||||||||||||
תקופת שירות | 20 בדצמבר 1990 – הווה (33 שנים) | ||||||||||||
צוות | 2 | ||||||||||||
נוסעים | 181-410 | ||||||||||||
יחידות שיוצרו | 200 | ||||||||||||
משתמש ראשי |
| ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
טיסת הבכורה של המטוס הייתה ב-10 בינואר 1990, המטוס יוצר עד שנת 2000 (בשנת 1997 התמזגה מקדונל דאגלס עם בואינג והיא ייצרה את המטוס)[1]. בסה"כ יוצרו 200 מטוסים מדגם זה.
מטוס זה דור המשך לקודמו מקדונל דאגלס DC-10.
פיתוח המטוס החל בדצמבר 1986 ע"פ מפרט של חברת התעופה הבריטית British Caledonian, לאחר שנבנה אב הטיפוס בשנת 1988 היו למטוס 52 הזמנות. המטוס הראשון נמסר לחברת התעופה פינאייר בדצמבר 1990, והוא טס לראשונה בין הלסינקי לטנריפה.
המטוס התבסס ברובו על המטוס הקודם של מקדונל דאגלס ה-DC-10, במטוס החדש נכללו שיפורים רבים בהן: קוקפיט מזכוכית, שיפורים אווירודינמיים, מערכת ממוחשבת לניהול טיסה (דבר שביטל את הצורך במהנדס טיסה, וכנפונים על הכנפיים).
לאחר שחברת מקדונל דאגלס התמזגה עם בואינג בשנת 1997, הודיע בואינג ביוני 1998 על הפסקת ייצור המטוס עקב ביקוש נמוך[2]. בשלב זה יוצרו בעיקר גרסאות מטען שלו[2]. ייצור המטוס הופסק בשנת 2000. נמכרו 200 מטוסים מדגם זה (בתחילה תכננה מקדונל דאגלס למכור לכל הפחות 300 מטוסים), המטוס האחרון נמסר בפברואר 2001 ללופטהנזה קרגו[3]. KLM ההולנדית, היא חברת התעופה האחרונה שהפעילה אותו בתצורת נוסעים. טיסתו האחרונה הייתה ב-26 באוקטובר 2014.
מספר חברות תעופה השתמשו בגרסת המטען של המטוס עד תחילת העשור השני של המאה ה-21. חלק גדול מהמטוסים הוסבו לשימוש זה, וחלקם הוסבו בחטיבת בדק של התעשייה האווירית לישראל[4]. לאחר שחתמה, במאי 1999, על הסכם עם יצרנית המטוס בואינג להסבת לפחות 40 מטוסי נוסעים מדגם 11-MD עבור לקוחות בינלאומיים. היקף העסקה היה כ-160 מיליון דולר[4]. המטוס הראשון שהוסב מנוסעים למטען היה אחד מחמישה מטוסים של חברת צ'יינה איסטרן איירליינס[5].
בין מפעילי המטוס החברות הבאות:לופטהנזה קרגו KLM ,UPS, פדקס, EVA אייר, פינאייר, קוריאן אייר, צ'יינה איסטרן איירליינס, LATAM ברזיל, אתיופיאן איירליינס, סֻּעוּדִּיָּה, אייר לינגוס, אליטליה, אמריקן איירליינס, אוויאנקה, ואריג, מונרך איירליינס, תאי איירווייז, סוויסאייר, וסבנה.
החברות דלתא איירליינס[6], KLM ואייר קנדה הפעילו את המטוס בקווים לישראל[7].
ב-2005 חברת פינאייר התקינה במחלקת העסקים במטוסיה מדגם זה מושבים שניתן להפכם למיטה שטוחה[8].
חברת אל על הפעילה פעמיים מטוסים מדגם MD-11ER שאותם חכרה מ-World Airways[9].
המטוס שאות הקריאה שלו N278WA שירת החל מ-13 ביולי 1998 ועד 1 בינואר 1999. בעת שירותו באל על היה גילו שנתיים וחצי בלבד[9]. המטוס שאות הקריאה שלו N277WA שירת בקיץ של שנת 2000. בעת שירותו באל על היה המטוס בן 4 וחצי שנים. המטוס שירת בעיקר בקו תל אביב-לוס אנג'לס.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.