מלריה
מחלה זיהומית הנגרמת על ידי פלסמודיום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
תא דם אדום נגוע ב-P.vivax | |
תחום | מחלות זיהומיות |
---|---|
גורם | Plasmodium falciparum, Plasmodium ovale, Plasmodium malariae, פתוגן, Plasmodium knowlesi |
תסמינים | intermittent fever, צהבת, תרדמת, צמרמורת, splenomegaly, hepatomegaly, אנמיה, periodic fever, חום |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/221134 |
DiseasesDB | 7728 |
MeSH | D008288 |
MedlinePlus | 000621 |
OMIM | 248310 |
סיווגים | |
ICD-10 | B50 |
המלריה היא אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם, בפרט בקרב ילדים בעולם השלישי. ב-2009 חלו במלריה 225 מיליון אנשים, וב-2010 מתו ממנה 655 אלף חולים. ב-2018 מעריכים כי חלו במלריה כ-228 מיליון בני אדם ומתוכם מתו כ-405,000, רובם בני פחות מ-15. רוב מקרי המוות ממלריה הם באפריקה שמדרום לסהרה[1].
המלריה מופצת על ידי יתושות אנופלס ופוגעת בעיקר בכדוריות הדם האדומות. במקרים קשים, נגרם נזק גם לאיברים חיוניים בגוף עקב אנמיה וחסימת כלי דם.
היצור החד-תאי הגורם למלריה, Plasmodium, נתגלה על ידי שארל לואי אלפונס לבראן (Charles Louis Alphonse Laveran), שהיה רופא בצבא הצרפתי, ועל גילוי זה הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב-1907. פרס נובל נוסף לרפואה הוענק ב-1947 לפאול הרמן מילר, שגילה ב-1939 את תכונותיו של ה-די-די-טי כקוטל חרקים, לאחר שחומר זה שימש למניעת מלריה על ידי הדברת יתושים. בשנת 2015 הוענק עוד פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לטו יויו על גילוי החומר ארטמיסינין, המשמש תרופה למלריה.