Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מְלֶאכֶת הַקּוֹשֵׁר ומְלֶאכֶת הַמַּתִּיר הם מלאכות מל"ט מלאכות שבת, המלמדות על איסור עשיית קשר והתרתו בשבת.
ככל מלאכות שבת מלאכת קושר נלמדה ממלאכת קושר שהייתה במשכן. בתלמוד נאמר כי במשכן היו זקוקים לרשת דיג כדי לצוד "חילזון", כדי לצבוע בדמו את יריעות המשכן. רשת דיג עשויה מחוטים הקשורים זה לזה ולפעמים יש להתיר חלק מהקשרים כדי להוסיף לרשת אחרת, בה חסרים חוטים להשלמת הרשת.[1].
בנוסף התלמוד מחלק בין דרגות של קושר, כך שיש קושר שחיובו מדאורייתא (של קיימא) קשר שנאסר מדרבנן וקשר המותר בשבת, קביעה זו בעקבות סתירה בין ברייתות לכאורה, בנוגע לאיסור התרת קשר נעל וסנדל.
קיימת מחלוקת בראשונים בפירוש דברי התלמוד, בנוגע להגדרת "קשר של קיימא" האסור מדאורייתא וקשר האסור מדרבנן.
בתלמוד הובא כי קשר האסור מדאורייתא הוא כעין קשר שעושים הסנדלרים.
שיטה זו, מלבד הקולא שיש בה בדין התורה – שהאיסור הוא רק על קשר שהוא מעשה אומן, מחדשת חומרא, שכאשר הקשר הוא קשר של אומן, אסור לעשותו, גם אם הקשר אינו עשוי להתקיים כלל (וזאת, גזירה שמא יבואו לעשות קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם).
הגדרת "מעשה אומן" שציינו הרי"ף והרמב"ם אינה ברורה. רבים סבורים שמעשה אומן הוא באיכות הקשר – קשר אמיץ וחזק[5], כמו רשת הדיג שקשריה חזקים ועומדים להתקיים לעולם, כך שלשיטה זו נאסר מדאורייתא גם קשר שיש בו שני קשרים זה על גב זה, הנחשב לקשר חזק ונכלל באיסור. אולם יש סבורים שב"מעשה אומן" אין הכוונה לאיכות הקשר אלא לצורתו המיוחדת והמסובכת, כזו שאנשים רגילים אינם יודעים לעשותו, כמו קשר של תפילין או קשר של חבלי סנפלינג[6]. לדבריהם אין איסור לדעה זו מדאורייתא בקשר על קשר.
להלכה פסק רבי יוסף קארו ב"שולחן ערוך" כדעת הרי"ף והרמב"ם, והרמ"א לעומתו פסק בהגהות "המפה" כמו הרא"ש.[7].
חז"ל אסרו מדרבנן קשרים שהם עשויים לעמוד זמן יחסית ארוך, בתלמוד הובא לכך שתי דוגמאות, קשר מנעל של תלמידי חכמים שנהגו לחלוץ את נעליהם מבלי להתיר את הקשר, וקשר של סנדל של שנקשר לתקופה ארוכה יחסית שבוע או חודש אולם לא לעולם. מחלוקת הראשונים דלעיל קשורה גם לסוגיה זו, כך שלדעת הרמב"ם כל קשר שהוא של אומן אבל אינו נקשר לעולם או קשר שהוא אינו של אומן אבל נקשר לעולם אסור מדרבנן. ואילו לדעת הרא"ש המדד הוא רק זמן קיום הקשר.
למרות האיסור אותו הטילו חז"ל גם על קשר שאינו מיועד להתקיים לעולם, התירו חז"ל לקשור קשר שאינו עשוי לעמוד לזמן ועשויים להתירו. לפי הדעה המחמירה חז"ל התירו רק קשר שיתירו אותו באותו יום עצמו, או אפילו כזה שרק ייתכן כי יתירו באותו יום. לפי דעה אחרת, מקילה יותר, המובאת במרדכי[8], כל קשר שאינו עומד להתקיים שבעה ימים תמימים, מותר לקושרו ולהתירו בשבת.
הרמב"ם כתב כי הפותל חבלים הוא תולדה של מלאכת קושר, ונאסר בשבת. בעקבות דבריו, דנו הפוסקים האחרונים בדבר פתילת והתרת חוט ברזל מלופף. דעת הרב שלמה זלמן אוירבך והרב אלישיב לאסור כדין פותל חבלים, ודעת הרב ניסים קרליץ והגר"ע יוסף להתיר.
מלאכת תופר אף היא מהותה לקשור יחד שני דברים נפרדים. ובכל אופן קיימת הבחנה בין שתי מלאכות אלה.
יש מי שכתב שהחילוק הוא שבמלאכת תופר מהות המלאכה היא תפירת שני דברים והפיכתם לדבר אחד, בניגוד למלאכת קושר שבה שני החלקים נשארים נפרדים גם לאחר קשירתם[10]. יש מי שכתב באופן דומה, שבמלאכת קושר ניתן להשיב את הדבר לקדמותו ללא קלקול, בניגוד למלאכת תופר בה מוכרחים לקלקל ולקרוע כדי להשיב לאחור את שנעשה.[11]
חילוק אחר כתבו אחרונים, שבמלאכת תופר החוט המחבר הוא נפרד לשני הדברים המתחברים, בניגוד לקושר שהחוט עצמו שנקשר הוא גם הקושר[12].
וחילוק שלישי הוא הבחנה בין קשירה שהיא כריכה וסיבוך של חוטים וחבלים, לבין תפירה שהיא חיבור של שתי יריעות זו לזו[13].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.