Loading AI tools
שחקנית, במאית ותסריטאית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל בת-אדם (נולדה ב-2 במרץ 1945) היא במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומשוררת ישראלית. כלת פרס ישראל לקולנוע (2021) ופרס אופיר על מפעל חיים (2019).
בת-אדם, 2011 | |
לידה |
2 במרץ 1945 (בת 79) עפולה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1969 |
עיסוק | במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומשוררת |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | משה מזרחי |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
בת-אדם נולדה בשם מיכל רובין בעפולה לימימה ואדם רובין, צלם בעל החנות "פוטו אדם" בעפולה, שעלו מפולין. בגיל שש הצטרפה לאחותה נטע בקיבוץ מרחביה. השתיים שינו את שם משפחתן לבת-אדם, אם כי לא באופן רשמי[1]. ניגנה בתזמורת בני הקיבוצים[2], ולמדה באקדמיה למוזיקה ובבית הספר למשחק בית צבי.
בתחילת שנות השבעים השתתפה בת-אדם בסרטי הקולנוע של בן-זוגה, הבמאי משה מזרחי, "אני אוהב אותך רוזה" (1972)[3], "הבית ברחוב שלוש" (1973)[4], "אבו אל בנאת" (1973)[5], "איש רחל" (1974) וזוכה פרס האוסקר האמריקאי, ההפקה הצרפתית "כל החיים לפניו" (1977). בין-השאר שיחקה בת-אדם גם בסרט "הפריצה הגדולה" (1970)[6], בסרט "הדיבר ה-11" (1975) ובסרט הצרפתי "La Fille de Prague avec un sac très lourd" (1977). במקביל בלטה גם בכמה תפקידים בתיאטרון, במיוחד ב"ציד המכשפות" של ארתור מילר.
לאורך שנות השמונים, במקביל לקריירה כבמאית, השתתפה בת-אדם בסרטים "המשחק האמיתי" (1980), "מגש הכסף" (1983), "עתליה" (1984), "השגריר" (1984)[7], "המאהב" (1986), אותו אף ביימה, בסרט האמריקאי "המרגל הישראלי בדמשק" (1987), ובסרט הצרפתי "חנה ק." (1983). במקביל שיחקה בהצגות בתיאטראות הבימה, הקאמרי ותיאטרון בית ליסין. לאורך שנות התשעים חדלה מלשחק, מלבד סרטו של משה מזרחי, "נשים" (1996). ב-2008 הצטרפה לצוות שחקני העונה השנייה של "בטיפול"[8]. בקיץ 2013 הועלתה גרסה בימתית לסרטה "רגעים"[9].
ביימה את הסרט "רגעים" (1979), הפקה צרפתית-ישראלית, אותה גם כתבה ושיחקה בו לצד אסי דיין. בשנות השמונים כתבה וביימה את "על חבל דק" (1980) בכיכובה של גילה אלמגור, "בן לוקח בת" (1982), "המאהב" (1986), המבוסס של ספרו של א.ב. יהושע ובו כיכבו יהורם גאון ואביגיל אריאלי, "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" (1989) בכיכובם של יוסי פולק, ריטה ולבנה פינקלשטיין, וסרט הטלוויזיה "הדוד פרץ ממריא" (1993) שבו גם שיחקה[10], על פי סיפור מאת יעקב שבתאי[11].
בת אדם ביימה וכתבה מספר סרטים: "אישה זרה" (1993)[12], בכיכובו של שרון אלכסנדר, "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" (1994), בו גם השתתפה לצד מיכל זוארץ, "אהבה ממבט שני" (1999) בכיכובו של אלון אבוטבול, "חיים זה חיים" (2003)[13], אותו גם הפיקה ובו השתתפו יעל אבקסיס, רבקה מיכאלי ומשה איבגי, ו"מאיה" (2010). ב-2008 השתתפה ביחד עם משה מזרחי בכתיבת התסריט לסרט "סוף שבוע בגליל" המבוסס על הדוד וניה של אנטון צ'כוב.
הסרט "רגעים" צונזר בשנת 1979 והוסרו ממנו שלושה קטעי "ארוטיקה"[14]. העתירה שהגישו היוצרים לבג"ץ נדחתה. בשנת 2013, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות, הוקרן הסרט לראשונה בישראל בגרסתו הלא מצונזרת[15].
ב-2017 יצרה הבמאית נטעלי בראון סרט תיעודי על בת-אדם, "מקווה שאני בפריים", על מאבקה למצוא את מקומה בעולם הקולנוע ועל הזוגיות שלה בבית שמכיל שני במאים[16]. הסרט זכה במקום השני (פרס השופטים) בפסטיבל דוקאביב (2017) ובפרס על הסרט התיעודי הטוב ביותר עד שישים דקות בטקס פרסי אופיר לשנת 2017[17][18].
הייתה נשואה לבמאי משה מזרחי, עד לפטירתו ב-2018, ואם לדניאל[19].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.