Loading AI tools
לידה המתרחשת לפני שבוע 37 להיריון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לידה מוקדמת (באנגלית: Preterm birth) היא לידה המתרחשת לפני שבוע 37 להיריון.[1][2] לידה מוקדמת היא הסיבה העיקרית, מלבד מומים מולדים, לתחלואה ולתמותה של עוברים ופגים.[2] לידה מוקדמת טבעית יכולה להתרחש בשל סיבות שונות, ביניהן סיבוכי היריון, רפואיים או כירורגיים. עם זאת, בהריונות מרובי עוברים קיים סיכוי רב יותר ללידה מוקדמת: בלידות תאומים למשל, יש סבירות של יותר מ-50% שהלידה תתרחש לפני שבוע 37 להיריון.[3]
לידה מוקדמת יכולה להתרחש בצורה טבעית או על ידי זירוז. הסימנים העיקריים לכך שלידה מוקדמת טבעית עתידה להתרחש, הם צירים המופיעים באופן תכוף ותדיר – מספר פעמים בשעה.[4] בנוסף, דימום וגינאלי בשליש האחרון להיריון, לחצים חזקים באגן או בבטן התחתונה, כאבי בטן או כאבי גב יכולים גם הם להעיד על כך שלידה מוקדמת עתידה להתרחש.[4] סימפטום נוסף הוא ירידת מים, העשוי להעיד על היפרדות מוקדמת של הרקמות העוטפות את העובר. אם כי היפרדות מוקדמת של הרקמות לא בהכרח תעיד על לידה מוקדמת. סימנים אלו מצריכים בדיקה רפואית מידית על מנת לשלול לידה מוקדמת. במקרים מסוימים, צוואר הרחם מתרחב או מתקצר ללא כאב או צירים מורגשים, כך שלאם לא יהיו סימני אזהרה עד שלב מתקדם בתהליך הלידה. על כן, במקרים בהם ישנו קיצור או מחיקה של צוואר הרחם לפני השבוע ה-37, יש לנהל מעקב אחרי היולדת, ובמקרים בהם מתעורר החשש ללידה מוקדמת לבצע מספר פעילויות רפואיות שיסייעו לעובר.
מחקר שבדק שימוש במוניטור בייתי לאבחון צירים ולידה מוקדמת בנשים בעלות סיכון, מצא ששימוש במוניטור לא הפחית את מספר הלידות המוקדמות.[5]
קשה לקבוע מהו הגורם ללידה מוקדמת וייתכן כי מדובר משילוב של מספר גורמים.[6] לידה זהו תהליך מורכב המערב גורמים רבים. ישנם ארבעה מסלולי לידה שונים בעלי ראיות לכך שהם עתידים להיגמר בלידה מוקדמת: פעילות אנדוקרינית עוברית מפותחת, תזוזת יתר של הרחם (היפרדות שליה), דימום מסיבי, דלקת\זיהום תוך רחמי.[7]
זיהוי נשים בסיכון גבוה ללידה מוקדמת יאפשר לשירותי הבריאות לספק טיפולים ייעודיים לעיכוב הלידה או להבטיח את נוכחותן במקום הטוב ביותר ללידה (למשל בית חולים עם מחלקה מיוחדת לטיפול בפגים). מערכת לזיהוי סיכונים הועלתה כאפשרות לזיהוי נשים אלו. עם זאת, אין שום מחקר בתחום זה כך שלא ברור האם מערכת זו מסוגלת להאריך הריונות ולהפחית את מספר מקרי הלידות המוקדמות או לא.[8]
זוהו מספר גורמי סיכון ללידה מוקדמת הקשורים באם למשל היותה צעירה מדי או מבוגרת מדי.[9] גם גובהה ומשקלה של האם עשויים להשפיע.[10]
מרווח זמן בין הריונות של שישה חודשים או פחות מגדיל פי שניים את הסיכון ללידה מוקדמת.[11] מחקרים על סוג העבודה והפעילות הפיזית של האם הראו תוצאות סותרות, אך הדעה המקובלת היא שמצבים מלחיצים ועבודה פיזית מאומצת, הם גם גורמי סיכון.[9]
היסטוריה של הפלות טבעיות או כירורגיות נמצאה כמגדילה מעט את הסיכויים ללידה מוקדמת, והסיכויים גדלים כמספר ההפלות. עם זאת, לא ברור האם הסיכויים גדלים בשל הפלות או בשל אמצעי סיכון המתגלים יחד איתן. לא נימצא סיכון גבוה אצל נשים שסיימו את הריונן בעזרת התערבות רפואית.[12] גם הריונות בלתי רצויים או שללא כוונת תחילה הם גורם סיכון ללידה מוקדמת.[13]
זיהום אוויר מגדיל את הסיכון ללידה מוקדמת.[14] מחקר מסוים, ייחס 18% מהלידות המוקדמות בכל העולם לזיהום האוויר.[15] המדינות עם שיעור הגבוהה ביותר של לידות מוקדמות הקשורות בזיהום האוויר היו בדרום מזרח אסיה, המזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום סהרה שבאפריקה. התגוררות באזור בעל שיעור גבוה של זיהום אוויר היא גורם סיכון מרכזי, הכולל מגורים ליד כבישים ראשיים בהם פליטת העשן היא גבוהה בשל עומס ברכבים ומשאיות המתודלקות בדיזל אשר נוטות לפלוט יותר עשן מזוהם.[16]
צריכת טבק, קוקאין ואלכוהול במהלך ההיריון מגדילה את הסיכויים ללידה מוקדמת. טבק הוא הסם השמיש ביותר במהלך הריון ותורם משמעותית ללידת תינוקות במשקל נמוך ובשלב מוקדם מידיי.[17] תינוקות בעלי פגמי לידה צפויים יותר להיוולד בלידה מוקדמת.[18]
ארגון הבריאות העולמי פרסם מחקר בינלאומי במרץ 2014 על כך שעישון פסיבי או עישון לפני ההיריון משפיעים על הסבירות שתתרחש לידה מוקדמת.[19]
תדירות הזיהומים בלידות מוקדמות קשורה בקשר הפוך לגיל ההיריון. זיהום מיקופלסמי באיבר המין קשור גם הוא לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולהפלה טבעית.[20]
זיהום פטרייתי שאינו מטופל הוא גורם סיכון נוסף ללידה מוקדמת.[21]
קיימת סברה לפיה גנים אימהיים הם רכיב המשפיע על לידה מוקדמת.[22] התורשה המשוערת בתזמון לידות בנשים הייתה 34%. עם זאת, ללידות מוקדמות בתוך אותן משפחות אין מוטיב חוזר ברור, זה תומך ברעיון כי לידות מוקדמות אינן מושפעות מתכונות גנטיות.[23]
בכ-50% מן המקרים הסיבה ללידה מוקדמת אינה ידועה. הסיבות הידועות מרובות וניתן לסווגן כ:
ניתן להקטין את הסיכון ללידה מוקדמת על ידי נקיטת מספר פעולות, כגון:
הטיפול למניעת לידה מוקדמת מסתמך בין היתר על הערכת גודל העובר וגיל ההיריון.[29] לרוב, לא ייעשה ניסיון לעכב לידה מוקדמת המתרחשת לאחר שבוע 34 להיריון. הסיבה קשורה לסיכוי הנמוך יחסית לסיבוכים אליהם חשוף הפג.[2][30] בהריונות שהם בין שבוע 24–34, הטיפול מתחלק למתן טיפול תרופתי, מנוחה, וכן מעקב אחר ההתקדמות.[29]
1. אישה עם עבר של לידה מוקדמת ספונטנית או אישה בעלת מומי רחם, צריכה להיות במעקב היריון רציף ומסודר. המעקב כולל ניטור עוברי, ניטור של פעילות רחמית ובדיקה של אורך צוואר הרחם על ידי בדיקת אולטראסאונד שהיא בעלת כושר ניבוי גבוה ללידה מוקדמת.[4]
2. בנשים בעלות היסטוריה של לידה מוקדמת ספונטנית, ניתן להזריק את ההורמון הנשי פרוגסטרון כטיפול מונע שביכולתו לעכב לידה מוקדמת.[2] הזריקה ניתנת על בסיס שבועי, החל משבוע 16 להיריון ועד לשבוע 36.[31] בנוסף, טיפול זה מונע לידה מוקדמת בנשין שאובחן אצלן קיצור צוואר הרחם.
3. מתן תוספי ויטמינים לנשים הרות עשוי להפחית את הסיכון ללידה מוקדמת.[32] בין הוויטמינים המומלצים נמנים מולטי ויטמין, סידן, ויטמין D, אומגה 3 וברזל.[33][34] תוספים אלו יכולים לסייע להתפתחות עובר תקינה ומניעת סיבוכי היריון, ביניהם לידה מוקדמת.
4.זריקה להבשלת ריאות, הניתנת לאם על מנת שתעבור לעובר ומאיצה את הבשלת ריאותיו במקרה של חשש ללידה מוקדמת. טיפול זה משפר את בשלות הריאות ומקטין את שיעור סיבוכי הפגות במקרה של לידה מוקדמת. אם בסופו של דבר לא התרחשה לידה מוקדמת, טיפול זה איננו פוגע בעובר.[4]
כאשר ישנם סימנים ללידה מוקדמת, ניתן לנסות ולמנוע את התקדמותה למשך זמן מוגבל. זאת על ידי מתן כדורים או תרופות במתן תוך שרירי או תוך ורידי. סוג הטיפול שיינתן תלוי בשיקול הצוות הרפואי.[4] בבתי חולים רבים בעולם, בעיקר במדינות מפותחות, קיימת מחלקה מיוחדת לפגים, הנקראת "יחידת טיפול נמרץ יילודים", או "פגייה". במחלקה זו, מחברים את הפגים למכשירים מיוחדים המסייעים להם בשמירה על חום גופם ובסינון האוויר אותו הם נושמים. דוגמה למכשיר כזה, הוא אינקובטור. כמו כן, מכשירים אלו מספקים לפגים סיוע נשימתי, מזון, נוזלים ותרופות דרך צינורות ייעודיים.
במדינות מתפתחות, בהן אין ציוד מתקדם זמין, יינקטו צעדים פשוטים לשמירה על התינוקות. למשל, "טיפול קנגורו", כלומר חימום התינוק בעזרת חום גוף של אדם אחר, עידוד לזירוז הנקה של התינוק על ידי האם.
הטיפול בלידה מוקדמת נסמך בין היתר על הערכת גודל העובר, גיל ההיריון ומצבים בהם אין לנסות ולעכב את הלידה. באופן כללי ישנן שתי גישות טיפוליות הנבחרות בהתאם לכך - גישה הכוללת מעקב (expected management) או התערבות. בהריונות שהם בין שבוע 24–34, הטיפול מתחלק למתן טיפול תרופתי, מנוחה, וכן מעקב אחר ההתקדמות.
הטיפול בלידה מוקדמת נסמך בין היתר על הערכת גודל העובר, גיל ההיריון ומצבים בהם אין לנסות ולעכב את הלידה. באופן כללי ישנן שתי גישות טיפוליות הנבחרות בהתאם לכך - גישה הכוללת מעקב או התערבות. בהריונות שהם בין שבוע 24–34, הטיפול מתחלק למתן טיפול תרופתי, מנוחה, וכן מעקב אחר ההתקדמות.[35]
בערך 75% מיקרי מוות בעקבות לידה מוקדמת מתוך מיליון מיקרים היו שורדים אם התינוקות היו מקבלים אספקה מתאימה של חום, חלב אם, טיפולים בזיהומים ותמיכה נשימתית.[38] נכון לשנת 2016, סיכויי ההישרדות לתינוק שנולד לאחר 22 שבועות היו 6%, לאחר 23 שבועות 26%, לאחר 24 שבועות 55%, ולאחר 25 שבועות 72%. הסיכויים שבעיות לתווך ארוך ילוו את התינוק ששרד לידה מוקדמת, גבוהים.[39] 33% מאלו שישרדו לידה לאחר 22 שבועות, יסבלו ממגבלות חמורות.[40]
מחקר גדול שעקב אחר ילדים שנולדו לאחר 22–25 שבועות עד שהגיעו לגיל 6 שנים, מצא כי 46% סבלו ממגבלות חמורות כמו שיתוק מוחין ואיבוד ראייה או איבוד שמיעה, 34% סבלו ממגבלות המוגדרות ברמת קושי בינונית, ו-20% לא סבלו ממגבלות כלל. בנוסף, רבים עשויים לסבול ממחלת כליות כרונית.[41]
למרות הבעיות הפיזיות, המנטליות והלימודיות הנגרמות לאלו הנולדים בלידה מוקדמת במהלך שנות צעירותם, מצבם של רבים טוב בבגרותם (הודות לטיפול אינטנסיבי שקיבלו שהיו צעירים) והם מסוגלים לנהל חיים נורמליים.[42] נראה כי אנשים מבוגרים שנולדו בלידה מוקדמת מודעים לכך שהם סובלים מיותר בעיות בריאותיות לעומת בני גילם שלא נולדו בלידה מוקדמת, ועדיין מרגישים את אותה מידת סיפוק מאיכות חייהם.[43]
לידה מוקדמת מתרחשת ב-5%–18% מכלל הלידות ברחבי העולם.[44] במדינות אירופה ובמדינות מפותחות נוספות, שיעור הלידות המוקדמות עומד על 5%-9% מתוך כלל הלידות. בארצות הברית שיעור הלידות המוקדמות מתוך כלל הלידות בעשורים האחרונים, עלה ל-12%–13%.[45]
קל יותר לקבוע את משקל העובר מאשר את גילו. עם זאת, במקומות שונים בעולם קובעים את גיל ההיריון לפי קריטריונים שונים, ולכן גם גיל העובר משתנה ממקום למקום. זאת בהתאם לשיטות החישוב המקומיות. ארגון הבריאות העולמי עקב אחרי שיעורי משקל נמוכים של תינוקות בלידה (פחות מ-2.5 קילוגרמים), שמתרחשים ב-16.5% מלידות באזורים פחות מפותחים, נכון לשנת 2000.[46] יש המשערים כי שליש מהמקרים של תינוק הנולד במשקל נמוך הם בעקבות לידה מוקדמת. בדרך כלל, משקל הפעוט מקביל לגילו, אך פעוטות יכולים לסבול מתת-משקל גם מסיבות שאינן קשורות בלידה מוקדמת.
ב-2013, סיבוכם בלידות מוקדמות נגמרו ב-740,000 מקרי מוות, לעומת 1.57 מיליון מיקרי מוות ב-1990.[47]
לידה מוקדמת נחשבת גורם עלות משמעותי בכלכלה. זאת מבלי להתחשב בהוצאות הכרוכות בטיפול הסיעודי לאנשים עם מוגבלות כתוצאה לידה מוקדמת. מחקר שנערך בשנת 2003 בארצות הברית, מצא כי עלות הטיפול בפג תהיה כ-224,400 דולר לפג במשקל 500–700 גרם, לעומת כ-1,000 דולר לפג השוקל מעל 3000 גרם. העלויות גדלות משמעותית עם הירידה בגיל ההיריון ובמשקל.[48]
לילה סטנסרוד (ילידת סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית) נחשבת לפג הצעיר ביותר בעולם, שנולד ושרד.[49] היא נולדה בשנת 2014 בגיל 21 שבועות ו-4 ימים, ושקלה 410 גרם בלבד. מיד לאחר הלידה היא עברה החייאה. היא למדה בחינוך הרך ומלבד עיכוב קל בדיבור, לא היו לה בעיות רפואיות ידועות אחרות או מוגבלויות.[50]
לעיתים קרובות, אמיליה טיילור (24 באוקטובר 2006, ילידת מיאמי, פלורידה, ארצות הברית) מצוטטת גם כפג המוקדם בעולם.[51] היא נולדה בגיל 21 שבועות ו-6 ימים. אך ההיריון שלה נמדד מיום התעברות האם, בשונה מהשיטה המקובלת שלפיה ההיריון נספר מתאריך הוסת האחרונה של האם. אם ההיריון היה נמדד בשיטה המקובלת, היו מתווספים כשבועיים לגיל ההיריון בו נולדה. משקלה בלידה היה 280 גרם בלבד וגובהה בלידה היה 22.9 ס"מ. במהלך חייה היא סבלה מבעיות עיכול ונשימה וכן דימום מוחי.[52]
במהלך מגפת הקורונה, דווח על ירידה דרסטית בשיעור הלידות המוקדמות במדינות רבות. שיעור זה נע בין ירידה של 20% ועד לירידה של 90% במקרים הבולטים ביותר. מחקרים באירלנד ובדנמרק הבחינו לראשונה בתופעה, אך עדיין לא קיים הסבר מקובל לירידה זו. ההשערות כוללות מנוחה ותמיכה נוספת בנשים ההרות, אשר נשארות יותר בבית ובכך פחות נחשפות לגורמי סיכון. דוגמת זיהום אוויר, שאיפת אדי מכוניות וכן הפחתה בסיכון להידבק בווירוסים אחרים.[53]
פגיעה מוחית היא פגיעה שכיחה בקרב פגים, החל מפגיעה בחומר לבן ועד לדימום תוך-גולגולתי והיא עלולה לגרום לנזקים נוירולוגים.[54] ככל שפג נולד מוקדם יותר, כך גדל הסיכון לפגיעות אלו.[55] עם זאת, בשני העשורים האחרונים קיימת ירידה בשיעור הפגים הסובלים מפגיעה מוחית.[54][56] כמו כן, פגים נתונים תחת סיכון גבוה לעיכוב התפתחותי.[56]
אחת הפגיעות הנוירולוגיות הנפוצות בפגים, היא כאמור, דימום מוחי. זהו דימום בתוך חדרי המוח, שעד השבוע ה-34 להיריון עטופים ברקמה עשירה מאוד בכלי דם. הם נוטים לדמם בשל מצבים לא יציבים בהם מצוי הפג, למשל, תנודות בלחץ הדם, זיהומים, הנשמה מאסיבית או התפתחות חזה אוויר. ככל שעולה גיל ההיריון, שכיחות הדימום המוחי יורדת.[57]
פגיעה נוירולוגית נוספת אשר עלולה להתרחש בפגים היא לויקומלציה סמוך-חדרית. זוהי פגיעה המאופיינת בנזק לרקמת המוח, לחומר הלבן, כתוצאה ממצב חירום עוברי, דוגמת עובר השוהה ברחם בו יש זיהום של מי שפיר, ירידת לחץ דם או הנשמה מאסיבית.[55] מאבחנים זאת באמצעות אולטרסאונד מוחי. הטיפול כולל השגחה ומעקב במכונים להתפתחות הילד, בהתאם לנזק שנגרם.[57]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.