Loading AI tools
ליגת כדורגל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל הרוסית בכדורגל (ברוסית: Российская футбольная премьер-лига) או בפשטות ליגת העל הרוסית (ברוסית: Российская Премьер-Лига) היא ליגת הכדורגל הבכירה ברוסיה, ליגת הספורט הפופולרית ביותר בה (עם ממוצע של 4 מיליון צופים לעונה עד לפרוץ מגפת הקורונה ברוסיה) ואחת הטובות ביותר באירופה, נכון לספטמבר 2023, הליגה מדורגת במקום העשרים ושש בדירוג אופ"א[1] והיא הליגה התשיעית ביוקרתה, עם שכר ממוצע של 753,223 יורו לשחקן[2] ועם שווי שוק של 887.7 מיליון יורו (נכון ל-2018).
 עונת 2024/2025 | |
 | |
| כינוי | אליפות רוסיה בכדורגל |
|---|---|
| תחום |
 כדורגל |
| ארגון | הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל |
| מדינות |
 רוסיה |
| קונפדרציה | אופ"א |
| קבוצות | 16 |
| תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־33 שנים) |
| שמות קודמים | הדיוויזיה העליונה |
| אלופה נוכחית | זניט סנקט פטרבורג (2023/2024) |
| מירב הזכיות | ספרטק מוסקבה, זניט (10) |
| מפעל מקביל | הגביע הרוסי בכדורגל |
| מפעל נמוך | הליגה הראשונה |
| https://www.premierliga.ru | |
בעונת 2001 הליגה החלה להיות מנוהלת על ידי ישות עצמאית, "הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל", הקשורה חוזית עם התאחדות הכדורגל הרוסית. החל מעונת 2022/23 נקראת רשמית בשם "מיר - הפרמיירליג הרוסי" («Мир-Российская Премьер-Лига») על שם נותן החסות מערכת התשלומים ״מיר״.
בליגה ישנן 16 קבוצות כאשר בתום כל עונה שתי הקבוצות הפחות טובות בטבלה (מקומות 15,16) יורדות לליגת הכדורגל הלאומית ושתי הקבוצות שמסיימות לפניהן (מקומות 13,14) מתמודדות בטורניר הצלה מהדחה לליגה השנייה בחשיבותה, – "ליגת הכדורגל הלאומית", – מול הקבוצות שסיימו במקומות 3,4 בליגה השנייה. הפרמייר ליג הרוסי אורגן בשנת 2001 והחליף את "הדיוויזיה העליונה" שפעלה לפני כן והתקיימה בין השנים 1992 ו-2001. כשהשוני ביניהם הוא במידת הארגון והמבנה.
מאז עונת 2011/12 כל הקבוצות שזכו בחלק הראשון של האליפות, דהיינו ניצבו בראש הטבלה במחזור ה-15, זכו בהמשך גם באליפות המדינה לבסוף. יוצאת מן הכלל הייתה עונת 2013/14, אז זניט הייתה במקום הראשון במחזור 15, אך הפסידה את ההובלה שני מחזורים לסיום העונה ובמקומה זכתה צסק"א מוסקבה.
הקבוצות המצליחות ביותר הן ספרטק מוסקבה וזניט עם 10 אליפויות כל אחת, אחריהן צסק"א (עם 6 אליפויות). עבור כל חמש אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.
בשנת 2020 ליגת העל הרוסית הפכה לליגה הגדולה הראשונה בעולם שמשתמשת ב"מינוי" של YouTube כערוץ ההפצה העיקרי של זכויות השידור מחוץ לשוק הביתי. כל שמונת משחקי הליגה בכל מחזור היו זמינים לצופים מחוץ לרוסיה וחבר המדינות באמצעות ערוץ היוטיוב של הליגה (אופן ההפצה נפסק לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה). בשנים 2001–2019 הוענק לאלופה גביע זכוכית מעוטר, מאז 2020 מוענק גביע עשוי מפליז, מצופה ניקל וזהב, משקלו 6 קילוגרם וגובהו 65 סנטימטרים.
מאז 2001, 4 קבוצות מתוך 16 שמשתתפות בליגת העל הרוסית לא ירדו ליגה: זניט סנקט פטרבורג, לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה.
עם תפוסה ממוצעת של מעל 10,000 צופים למשחק עד לפרוץ מגפת הקורונה ברוסיה, הליגה הייתה בעלת כמות הצופים הראשונה בגובהה מכל ליגת ספורט אחרת ברוסיה, אחרי ה־KHL והליגה המאוחדת של VTB.
בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים.
הקבוצות שסיימו במקומות 15 ו-16 בטבלת הליגה מודחות ישירות לליגת המשנה. הקבוצות שסיימו במקומות 13 ו-14 משחקות בטורניר פלייאוף בן שני משחקים (בית וחוץ), אשר במסגרתו הקבוצות מתמודדות במשחקי מבחן נגד מקומות 3–4 בטבלת ליגת המשנה. מנצחת משחקי המבחן היא זו שהבקיעה את מירב השערים במגרשה הבייתי ובמגרש בחוץ. במקרה שבו כמות השערים שהובקעה היא שווה, המנצחת מוכרעת על פי שערי חוץ. אם נתון זה אף הוא שווה מתווספות שתי הארכות בנות 15 דקות שבסיומן נערך דו-קרב פנדלים.
הקבוצות שסיימו במקומות 1 ו-2 בטבלת ליגת המשנה ומנצחת טורניר משחקי המבחן מקבלות את הזכות להשתתף בעונה לאחר מכן בליגת העל הרוסית. הקבוצות שהפסידו במשחקי המבחן יורדות לליגת המשנה. תאריך תחילת הליגה וסיומה משתנה. פגרת החורף מתחילה בתחילת דצמבר ומסתיימת בתחילת מרץ וחלקהּ השני של הליגה משוחק עד חודש מאי.
בינואר 2021 החלו דיונים על רפורמה משמעותית באליפות רוסיה, במסגרתה הוצע שהליגה תקוצר למספר של 12 קבוצות עם שני שלבים, סיבוב ראשון וסיבוב שני של פלייאוף בו תשתתפנה שש הקבוצות הטובות ביותר. אך הצעה זו לא נתמכה על ידי מועדוני הליגה.
הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שיוון בהפרש יקבע המיקום לפי מספר הניצחונות ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה שממוקמת במקום הראשון מוכתרת כאלופה.
כיוון שהליגה הרוסית דורגה על פי שיטת הדירוג של אופ"א במקום השמיני בעונת 2020/21, החל מעונת 2021/22 אלופת רוסיה התמודדה החל משלב הבתים של ליגת האלופות.
הזוכה בגביע רוסיה 2020/21 — אם מסיימת באליפות מתחת למקום השני — התמודדה בשלב הבתים של הליגה האירופית, המקום השלישי החל מסבב הפלייאוף של הליגה האירופית בעונת 2021/22. במקביל, אם הזוכה בגביע הרוסי הייתה קבוצה שסיימה במקום השלישי או הרביעי, המקום בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג בעונת 2021/22 היה מועבר לקבוצה שתפסה את המקום החמישי באליפות.
במקרה שבו זוכת הגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021, היא קבוצה שזכתה באליפות או סגנות הליגה, או אם נאסר על מחזיקת הגביע להשתתף בתחרויות אירופאיות, המקום בליגה האירופית מועבר לקבוצה שסיימה במקום השלישי באליפות. במקרה זה, המקום בסיבוב המוקדמות השלישי של הקונפרנס ליג מוענק לקבוצה המדורגת 4 באליפות והקבוצה המדורגת 5 תחל את השתתפותה בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
החל מעונת 2022/23 קבוצות רוסיות נושלו מהשתתפות במפעלים האירופיים של אופ"א, במסגרת הסנקציות שהוטלו על רוסיה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ערך מורחב – עונת 2024/2025 בליגת העל הרוסית בכדורגלהקבוצות הבאות מתחרות בליגת העל במהלך עונת 2024/2025:
| שם הקבוצה | בעלות, חסות | תקציב |
|---|---|---|
| אורנבורג | ממשלת מחוז אורנבורג, גזפרום אורנבורג | 5,000,000 יורו |
| אקרון טוליאטי | אקרון החזקות | 62,000,000 יורו |
| ניז'ני נובגורוד | ממשלת מחוז ניז'ני נובגורוד, גזפרום טרנס גז ניז'ני נובגורוד | 5,000,000 יורו |
| אחמט גרוזני | ממשלת רפובליקת צ'צ'ניה, קרן אחמט קדירוב, SAT & Co | 30,000,000 יורו |
| דינמו מוסקבה | VTB | 35,000,000 יורו |
| חימקי | עיריית חימקי | |
| דינמו מחצ'קלה | עיריית מחצ'קלה, גאז'י גאז'ייב | |
| זניט | גזפרום, גזפרום בנק, גזפרום נפט, Metalloinvest | 190,000,000 יורו |
| רובין קאזאן | בנק בק בארס | |
| לוקומוטיב מוסקבה | RZD | 80,000,000 יורו |
| ספרטק מוסקבה | לוקאויל, IFD Capital Group | 140,000,000 יורו |
| צסק"א מוסקבה | יבגני גינר, VEB.RF, רוס-סטי, אירופלוט, "מסוקי רוסיה", CROC, EKA | 68,000,000 יורו |
| קרסנודאר | סרגיי גליצקי, Home Credit & Finance Bank, Constell Group | 85,000,000 יורו |
| רוסטוב | ממשלת מחוז רוסטוב, Southern capital, Pari-Match | 25,000,000 יורו |
| קריליה סובייטוב | ממשלת מחוז סמרה | 10,000,000 יורו |
| פאקל וורונז' | ממשלת מחוז וורונז' | 4,000,000 דולר |
במשך שנים לא היה ברוסיה אצטדיון כדורגל חדיש ומודרני וזמן רב שאצטדיון לוקומוטיב מוסקבה שנחנך בשנת 2002 היה האצטדיון המודרני ביותר. לאחר תנופת הבנייה שהביא מונדיאל 2018 נבנו 11 אצטדיוני כדורגל חדשים והליגה הרוסית מתהדרת בתשעה אצטדיוני כדורגל מודרניים שנבנו לקראת גביע העולם בכדורגל ועוד שני אצטדיונים מודרניים שלא נבנו עבור המונדיאל.
| עיר | אצטדיון | תכולה | שנת פתיחה | שיפוץ אחרון |
|---|---|---|---|---|
| אורנבורג | גזוביק | 10,046 | 2001 | 2021−2022 |
| קאזאן | קאזאן ארנה | 45,379 | 2013 | |
| גרוזני | אחמט ארנה | 30,597 | 2011 | |
| סנקט פטרבורג | גזפרום ארנה | 67,800 | 2017 | 2020 |
| ניז'ני נובגורוד | אצטדיון ניז'ני נובגורוד | 44,899 | 2018 | |
| חימקי | ארנה חימקי | 18,636 | 2008 | |
| קרסנודאר | קרסנודאר | 34,089 | 2016 | |
| רוסטוב על הדון | רוסטוב ארנה | 43,472 | 2018 | |
| סמרה | סולידרנוסט ארנה | 44,918 | 2018 | |
| מוסקבה | VTB ארנה | 18,636 | 2018 | |
| RZD ארנה | 27,320 | 2002 | 2007 | |
| לוקאויל ארנה | 45,360 | 2014 | ||
| VEB ארנה | 30,457 | 2016 | ||
| עיר הספורט "לוז'ניקי" | 1,872 | 2018 | ||
| וורונז' | האצטדיון המרכזי | 21,305 | 1947 | 2023–2024 |
| מחצ'קלה | אנז'י ארנה | 24,173 | 2001 | 2013 |
ערך מורחב – אליפות האימפריה הרוסית בכדורגלהחל משנת 1888 התקיימו מועדוני כדורגל שונים ברוסיה, אך אף על פי שנעשו מספר ניסיונות לא הצליחו ליצור ליגת כדורגל לאומית מסודרת עד לשנת 1936.
משחק הכדורגל הראשון בתולדות רוסיה נערך בשנת 1897 כמשחק בין קבוצת חובבים מקומית בשם "פטרבורג" לבין קבוצת חובבים אנגליים בשם "אוסטרוב", כשהאנגלים ניצחו בתוצאה 0–6. עד לתחילת המאה ה-20 התקיימה אליפות כדורגל ארצית ואליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הייתה טורניר כדורגל לאומי שיצא לדרך לראשונה בשנת 1912 והיה האליפות הראשונה בתולדות רוסיה בכדורגל, אם כי שבניגוד למקבילותיה במדינות מערב אירופה, האליפות הונהגה בשיטת גביע וכל משתתפות האליפות לא היו קבוצות כדורגל עירוניות אלא איחוד של קבוצות כדורגל לנבחרות עירוניות שייצגו את הערים כדוגמת נבחרת סנקט פטרבורג, שזכתה באליפות הראשונה ונבחרת אודסה שזכתה באליפות השנייה והאחרונה בתולדות האימפריה הרוסית. האליפות נערכה במשך שתי עונות רצופות בלבד ודעכה בשל חוסר התעניינות.
לאחר מכן התקיימו בין השנים 1920 ועד 1935 שתי תחרויות בשם "אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל", שהתחלקה לאליפות "המוקדמת" ואליפות הרגילה, והתקיימו במועדים שונים, בו התחרו נבחרות הערים (לא קבוצות). בטורניר זה זכתה מוסקבה 10 פעמים, לנינגרד פעמיים, וחארקוב ו-וורונז' פעם אחת.
בשנת 1936 הוקמה ליגת העל הסובייטית והיוותה לאליפות הכדורגל הארצית הראשונה ברוסיה בשיטת ליגה. הליגה התקיימה ברציפות (למעט בשנים 1941–1944, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) עד שנת 1991, כשפירוק ברית המועצות הביא להחלפת הליגה הסובייטית ב-15 ליגות שונות. הקבוצה הכי מצליחה בליגה הייתה דינמו קייב האוקראינית שזכתה ב-13 אליפויות בליגה, אולם הקבוצות הרוסיות שלטו בה, כאשר 31 קבוצות רוסיות שיחקו בה לאורך ההיסטוריה, וב-34 עונות מתוך 54 שנים בהם התקיימה התחרות, זכו באליפות קבוצות מרוסיה הסובייטית, מתוכן ספרטק מוסקבה המצליחה ביותר עם 12 אליפויות, ו-12 סגנויות.
ערך מורחב – ליגת העל הסובייטית בכדורגל| קבוצה | אליפויות | מקום שני | מקום שלישי | שנים בהן זכתה באליפות |
|---|---|---|---|---|
| ספרטק מוסקבה | 12 | 12 | 9 | 1936 (סתיו), 1938, 1939, 1952, 1953, 1956, 1958, 1962, 1969, 1979, 1987, 1989 |
| דינמו מוסקבה | 11 | 11 | 5 | 1936 (אביב), 1937, 1940, 1945, 1949, 1954, 1955, 1957, 1959, 1963, 1976 (אביב) |
| צסק"א מוסקבה | 7 | 4 | 6 | 1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991 |
| טורפדו מוסקבה | 3 | 3 | 6 | 1960, 1965, 1976 (סתיו) |
| זניט לנינגרד | 1 | - | 1 | 1984 |
| לוקומוטיב מוסקבה | - | 1 | - | |
| סק"א רוסטוב על הדון | - | 1 | - | |
| מטאלורג מוסקבה | - | - | 1 |
בנוסף לליגה הסובייטית הבכירה, בשנים 1948–1991 התקיימה אליפות אזורית של רוסיה הסובייטית בקרב קבוצות כדורגל, הקבוצה הרוסית שזוכה באליפות הייתה מעפילה לליגה הסובייטית הראשונה, משם העפילו הקבוצות לליגת העל הסובייטית.
הליגה הרוסית הבכירה - במתכונתה הנוכחית - הוקמה בשנת 1992 עם התפרקותה של ברית המועצות. מבין הקבוצות שהיו בליגה הסובייטית הבכירה בעונת 1991 נשארו שש קבוצות בפרמייר ליג הרוסי: ספרטק מוסקבה, צסק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה, אלניה ולדיקווקז, טורפדו מוסקבה ודינמו מוסקבה. בהקמת הליגה הרוסית הבכירה צורפו עוד 14 קבוצות רוסיות מליגות סובייטיות נמוכות יותר. בתחילה כללה הליגה הרוסית הבכירה 20 קבוצות בעונת 1992, אך בגלל ריבוי המשחקים הוחלט לחלק את הליגה לשני חלקים נפרדים. בעונה שלאחר מכן, עונת 1993 כבר היו בליגה 18 קבוצות בלבד ובעונה שלאחר מכן רק 16 קבוצות, מספר הקבוצות כיום. נעשה ניסיון להעלאת מספר הקבוצות בליגה ל-18 בעונות 1996 ו-1997 אך לבסוף הוחלט להשאיר את מספר הקבוצות בליגה על 16 בלבד.
עם הקמת הליגה, שלטה ספרטק מוסקבה בתארים החשובים וזכתה ב-9 מתוך עשר האליפויות הראשונות כאשר רק אלניה ולדיקווקז הצליחה לשבור את רצף הניצחונות של ספרטק מוסקבה בזכייה באליפות 1995 ועד כה ספרטק-אלניה ולדיקווקז היא אלופת רוסיה היחידה שנשרה לליגת המשנה. ב-1996 נערכו משחקי השלמה על מנת להכריע מי האלופה בשל שוויון נקודות בסיום העונה, ספרטק מוסקבה התמודדה על המקום הראשון מול אלניה ולדיקווקז וניצחה לבסוף 2:1.
בשנת 2001 האחריות לניהול ליגת העל הועברה לארגון בשם "ליגת העל הרוסית בכדורגל", ארגון אשר קיבל זיכיון לניהול מפעל זה, כמו גם לניהול המסחרי והכלכלי של ליגת הכדורגל הבכירה, מידי ההתאחדות לכדורגל.
בתחילת שנות האלפיים ניכרה עלייה אצל הקבוצות לוקומוטיב מוסקבה וצסק"א מוסקבה שהתחלקו על האליפויות בין השנים 2002–2006 (ב-2002 נערכו שוב משחקי השלמה לליגה מאחר שצסק"א מוסקבה ולוקומוטיב מוסקבה חלקו את המקום הראשון. במשחק המכריע על המקום הראשון ניצחה לוקומוטיב 0:1 - מאמן צסק"א היה ואלרי גזאייב, שאימן גם את אלניה ולדיקווקז ב-1996). בעונת 2007 זניט סנקט פטרבורג היה המועדון השני שזכה באליפות ושאיננו ממוסקבה והיה המועדון הראשון בתולדות המדינה שזכה באליפות בסיוע מאמן זר, היה זה ההולנדי דיק אדבוקאט שאימן את הקבוצה. ב-2010 כשהקבוצה זכתה שוב באליפות הליגה, היא שוב עשתה זאת בסיוע מאמן זר - הפעם לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. בשנים 2008–2009 זכתה באליפות רובין קאזאן, כשבשתי הפעמים היא זכתה באליפות בסיוע המאמן הטורקמני שלה גורבן ברדייב.
בעונת 2010 לראשונה בתולדות הליגה נשרה קבוצה מהליגה הבכירה בעקבות קשיים כלכליים ולא בשל יכולותיה הספורטיביות, הייתה זו קבוצת מוסקבה, שפינתה את מקומה לאלניה ולדיקווקז שסיימה שלישית בליגת המשנה בעונת 2009. שנה לאחר מכן, ב-2011, המצב חזר על עצמו עם סאטורן שהודחה מהליגה בשל קשיים פיננסיים ופינתה את מקומה לקרסנודר, שסיימה חמישית בעונת 2010 כשהקבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי (וולגה ניז'ני נובגורוד, קאמאז נברז'ני צ'לני בהתאמה) סירבו להעפיל לליגה הבכירה.
בעונת 2011/2012 לראשונה בתולדות הליגה הרוסית, נערכו המשחקים בשיטה המקבילה לליגות האירופאיות. אם עד אז שוחקה הליגה ממארס ועד נובמבר, החל משנת 2011, נערכים המשחקים החל מאביב 2011 ועד אביב 2012, במטרה להתאים את הליגה לתקנים אירופאיים, מהלך שהוביל נשיא ההתאחדות הרוסית לכדורגל, סרגיי פורסנקו. הליגה נפתחה עם 14 קבוצות בלבד, במקום 16, זאת כיוון שסאטורן ואמקאר פרם לא מצאו ספונסר לפני פרסום לוח המשחקים לעונת 2011/12, שתי הקבוצות הללו נקלעו למשבר כספי עם תום עונת 2010 וסאטורן נשרה לליגת המשנה. בשל כך, הוחלט לצרף לליגת העל קבוצה מהליגה הרוסית הראשונה, קרסנודאר, שסיימה את עונת 2010 במקום החמישי (קבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי סירבו לעלות לליגת העל). הליגה משוחקת עם 44 מחזורים, עם שתי הפסקות פגרה באמצע. בסיומה של העונה הסדירה (שכוללת 30 מחזורים) מפוצלת הליגה לשתיים ונערכים משחקי הכרעה בשיטת פלייאוף, כשמנגד משחקות קבוצות תחתית הליגה במאבק על ההישארות בליגה, זאת מבלי להתחשב במיקומן בטבלת האליפות עד לסיום המחזור האחרון בעונה הסדירה.
שלוש קבוצות רוסיות בליגה הבכירה מעולם לא הודחו מהליגה הבכירה, וכולן ממוסקבה: לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לעומת זאת, הקבוצות שהודחו הכי הרבה הן קובאן קרסנודר (5 פעמים) ושיניק ירוסלבל (4 פעמים) כאשר קובאן מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה יותר מפעמיים רצופות.
בעונת 2016/17, 3 קבוצות בלבד ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב וצסק"א): המספר הנמוך ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.
לקראת עונת 2018/2019 הוחלט לערוך מיתוג מחדש, שבמסגרתו תוכנן להציג לוגו חדש ושם חדש: הפרמייר-ליג הרוסי (ברוסית: Российская Премьер-Лига[3][4][5][6][7][8][9][10]). כחלק מהרפורמה בליגה אליפות רוסיה בכדורגל לנוער צפויה עברה שינוי כשלצדה הוקמה ליגת הכדורגל לנוער, המהווה לטורניר העל של שחקני האקדמיה של הקבוצות.[11][12]
הלוגו החדש של הליגה הוצג ביולי 2018 יחד עם חתימת חוזה זכויות שידור עם ערוץ Match TV.[13][14] במסגרת דיונים על הרפורמה הוצע להשית תקנים חדשים עבור קבוצות ליגת העל, במסגרתן תקבע תקרת מינימום לתקציב ומספר מושבים מינימלי אפשרי עבור מגרשי ליגת העל.[15]
ביוני 2019 הוחלט כי החל מעונת 2019/2020 מנהלת הליגה מעניקה 10 פרסים אישיים: מצטיין המשחק, מצטיין החודש, מאמן החודש, שער החודש, כדורגלן העונה, מאמן העונה, שער העונה, מלך השערים של העונה, שוער העונה, הכדורגלן הצעיר של העונה. בדצמבר 2019 נשיא הליגה הודיע שנבחנות אפשרויות להוספת שלב פלייאוף לליגה והוספת כמות המשחקים בליגה. בנוסף, הליגה תנהל משא ומתן מול הרשויות המקומיות ומנהלי הקבוצות לשדרג את כלל האצטדיונים ולדאוג להוספת גג לאצטדיונים.[16]
במרץ 2020, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, הליגה הופסקה לראשונה בתולדותיה, במחזור 22 (8 מחזורים לסיום העונה) וחודשה בהמשך ביוני 2020. עם זאת, הדבר גרם לכך שעונת 2020/2021 החלה באיחור של חודש וחצי מהמתוכנן. במאי 2020 בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית הועלתה הצעה לשינוי שם הליגה, כמו גם לשינוי שם ליגת המשנה והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל, בין ההצעות הנידונות הן הליגה הבכירה, הליגה הלאומית או ליגת רוסיה.[17][18] הצעות לרפורמה בליגה עלו ביתר שאת בנובמבר 2020, בין היתר הוצע להפחית את מספר הקבוצות ל־12 משתתפות, כאשר אחרי שלושה מחזורים במפעלים האירופיים, ארבעת המועדונים הרוסיים שהשתתפו לא הצליחו להשיג ניצחון, מה שמשפיע על מיקומה של רוסיה בדירוג אופ"א ועל מספר הקבוצות שמשתתפות בתחרויות האירופיות בעונות הבאות. נשקלות אפשרויות לצמצם את קבוצות הפרמייר ליג ל־14 או 12 מועדונים, כשהעונה תשוחק בשלושה סבבים החל מעונת 2021/2022.[19] בינואר 2021 נבחנה אופציה בה יצומצם מספר המשתתפות ל־12 קבוצות וישונה מבנה הטורניר שיכלול 2 שלבים: הקבוצות עורכות עונה סדירה בשני מחזורים עם 22 משחקים. בחלק השני של העונה הקבוצות מחולקות ל־2 בתים של 6 קבוצות ומשחקות גם בשני מחזורים (עוד 10 ימי משחק). בבית הראשון ייקבע זהות הקבוצות שישתתפו במפעלים האירופיים, בבית השני ייאבקו קבוצות התחתית על מקום בליגה. נבחנת גם אפשרות להוספת טורניר פלייאוף בחלק השני של העונה, כאשר הקבוצות שסיימו במקומות 1 עד 8 תשתתפנה בטורניר על האליפות בעוד 4 הקבוצות מתחתית הטבלה (הקבוצות ממקומות 9 עד 12 בשלב הראשון של העונה הסדירה) מתחברות עם 4 הקבוצות המובילות מהליגה הלאומית כדי להיאבק על הזכות להשתתף בעונת שלאחר מכן. מנסחי הרפורמה מאמינים כי צמצום מספר ימי המשחק ל־27 יאפשר לשחק רק בתנאי מזג אוויר טובים ורק בסופי שבוע, כאשר לטורניר פלייאוף יהיה ערך מסחרי מיוחד.[20] הצעה לרפורמה דומה הוצגה גם ביולי 2021, בצעד שנועד להגביר את התחרותיות בטורניר ואת הכדאיות הכלכלית שלו.
לקראת עונת 2022/2023 מנהלת הליגה הניחה מספר הצעות עיקריות לשינוי בליגה, כמו ביטול המגבלה על שחקנים זרים; הצגת דרישות איכות חדשות לזרים; שחקני בית ייקבעו בהתאם לדרישות אופ"א; המשכורות חייבות להיות לא יותר מ-85% מתקציב המועדון. בנוסף לביטול המגבלה, הליגה ביקשה להציג אמצעים להפחתת הסיכונים להגעה מסיבית של זרים באיכות נמוכה. מוצע להציג דרישות איכות. מערכת כזו תכלול מערכת הערכה שכוללת הן את הפרמטרים האישיים של השחקן (מספר המשחקים ששיחק, אחוז הזמן במגרש) וההישגים הספורטיביים של נבחרתו והמועדון. עבור מדדים אלה, השחקן יקבל נקודות, המסוכמות ומובאות בחשבון בדירוג הסופי. אם הזר לא יצבור מספיק נקודות, ועדה מיוחדת תשקול את מועמדותו. נוסף לזה מוצע להציב תקרת שכר ועלויות. המועדונים יהיו מחויבים להוכיח כי סכום ההוצאות וההעברות האישיות בסוף 2021 לא עלה על 85% מתקציבם ובסוף 2024 - 70% מסכום ההכנסות התפעוליות וההכנסות מהעברות. מנהלת הליגה הציעה גם כי מתוך 25 הספורטאים, לפחות שמונה חייבים להיות שחקנים מקומיים. ביניהם צריכים להיות ארבעה בוגרי האקדמיה של המועדון וארבעה שחקנים רוסיים (אלה שבגיל 16 עד 21 בילו לפחות שלוש שנים בכל מועדון בליגה).
השלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה הביאו לכך שרוסיה הורחקה ממפעלי הכדורגל של אופ"א ונידונה הצעה להגדלת מספר המשתתפות בליגה ל־18, כאשר נערך שינוי משמעותי במבנה הגביע הרוסי בכדורגל לקראת עונת 2022/2023, כדי למלא ימי משחק. בעונת 2022/23, 5 קבוצות ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב, דינמו, טורפדו וצסק"א): המספר הגבוה ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.
כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הרוסית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות ברוסיה. זרים רבים מאיטליה, ספרד, סרביה, ברזיל, קולומביה, קרואטיה, ארגנטינה ומדינות אחרות הוחתמו בליגה הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על 8 שחקנים.
במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. כאשר הוקמה אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הוגבלה כמות הזרים לשלושה שחקנים בלבד ולאחר הקמת ליגת העל הסובייטית בכדורגל לא שיחקו שחקנים זרים בברית המועצות עד 1989 כשהותר לקבוצות לשתף שני שחקנים זרים בהרכב וכך השחקן הזר הראשון בליגת העל הסובייטית היה טניו מינצ'ב הבולגרי שהגיע מסטארה זגורה לקויבישב. לאחר התפרקות ברית המועצות שחקנים רבים מאוקראינה ובלארוס שיחקו בליגה הרוסית ומאז אחוז הזרים בליגה צמח. אם בשנת 1994 שיחקו בסך הכל 36 זרים, הרי שב-1995 הגיע מספרם ל-49, ב-1996 כבר ל-83 וב-1997 כבר שיחקו בליגה 112 שחקנים זרים.
בשנת 1999 התאחדות הכדורגל הרוסית החליטה להגביל את מספר השחקנים הזרים בליגה הראשונה ובליגה השנייה, עד ל-4 שחקנים בליגה הראשונה ו-3 שחקנים בליגה השנייה. אך מגבלות אלה לא היו תקפות על ליגת העל הרוסית בכדורגל. המגבלה הראשונה על מספר השחקנים הזרים בליגת העל הוטלה רק בשנת 2005 כשהוחלט על מגבלה של 5 שחקנים על המגרש, זאת לאחר שבמחזור 21 באותה עונה דינמו מוסקבה בהדרכת איבו וורטמן העלתה להרכב מול מוסקבה סגל ללא אף שחקן רוסי. באותה שנה הוחלט ששחקנים ששיחקו יותר מעשרה משחקים במדי הנבחרת אינם נחשבים לזרים ורק עונה לאחר מכן הוטלה המגבלה גם על שחקני הנבחרת.
בשנת 2006 הוחלט שקבוצות מוגבלות לשבעה זרים בהרכב ולא יותר מארבעה על המגרש. מעונת 2009 המספר הורד ל-6 שחקנים, אך ב-2012 הוחזרה המגבלה למגבלה הקודמת.
ביולי 2015 הוחלט להגביל לשישה שחקנים על המגרש וב-2019 הוחלט כי החל מעונת 2020/2021 הקבוצות לא מורשות לשתף יותר משמונה שחקנים זרים. לקראת עונת 2022/2023 אושר לאפשר לרשום 13 שחקנים זרים בכל מועדון.
| עונה | בקבוצה | על המגרש |
|---|---|---|
| 1992–2005 | לא הוטלה כל מגבלה | |
| 2005–2006 | 5 | 5 |
| 2006–2009 | 7 | 4 |
| 2009–2012 | 6 | 3 |
| 2012–2020 | 7 | 4 |
| 2020–2022 | 8 | 8 |
| 2023– | 13 | 8 |
השותף העיקרי של הליגה בשידורי המשחקים הוא ערוץ הספורט Match TV, שנחשב לשותף עיקרי של הליגה (ונמצא בבעלות גזפרום מדיה) ומשדר את המשחק המרכזי בכל מחזור ואת מרבית המשחקים בליגה. ביולי 2018 נחתם חוזה שידור חדש בין הליגה לערוץ לתקופה של ארבע שנים, כאשר מרבית המשחקים משודרים בערוץ Match Premier.[21][22] מרבית חברות הלווין המספקות שירותי תוכן בטלוויזיה מאפשרות שידורי משחקי הליגה במחירים סמליים ובאיכות HD. לקראת עונת 2022/23, Match TV הציעה 52.70 מיליון יורו. בשנים 2018–2022 הליגה הרוויחה 19.93 מיליון יורו מזכויות השידור ובנתון זה היא הייתה במקום ה־18 באירופה.[23] בסופו של דבר, מנהלת הליגה חתמה באוקטובר 2021 על הסכם למכירת זכויות שידור למשך 3 שנים לרשת Match TV, שתיקנה את הצעתה ותשלם 85 מיליון יורו עד 2026, במה שממקם את הליגה במקום התשיעי באירופה מבחינת הכנסות מזכויות שידור.[24]
לעיתים משודרים המשחקים גם בחברת Liga-TV שמשדרת משחקים בודדים (בעבר שודרו המשחקים בערוץ הטלוויזיה "Nash Football" שהוקם על בסיס ערוץ NTV+ שפורק). בשנים 2012–2015 הליגה הרוויחה מזכויות אלה כמיליארד רובל בשנה. לעיתים, בוחרות גם רשתות הטלוויזיה הממלכתיות רוסיה-1 וערוץ 1 וערוץ NTV לשדר כמה ממשחקי הליגה.
את שידורי משחקי הליגה מחוץ לרוסיה העבירה חברת השידור IMG Media עד 2020, כשההסכם בינה לבין מינהלת הליגה עמד על 15 מיליון דולר.
בעשור הראשון של המאה ה-21, היה אתר האינטרנט nf.tv חתום על הסכם זכויות שידור באינטרנט מול המינהלת ואפשר צפייה בתשלום בשידורים חיים של משחקי הליגה. כיום אלה משודרים באמצעות פורטל Matchtv.ru. בעונת 2018/2019 ובחלקה הראשון של עונת 2019/2020 הליגה שידרה משחקים נבחרים בשידור חי חינם באמצעות חשבון היוטיוב הרשמי, ממרץ 2020 עד אפריל 2023, השידורים התאפשרו באמצעות מנוי בתשלום[25] וכללו גם משחקים בפרשנות באנגלית על ידי אלכסיי יארושבסקי, הנחשב לפרשן באנגלית של הליגה.
בשנת 2020 נמכרו זכויות השידור של הליגה בברזיל לרשת הטלוויזיה Band ובארצות הברית לשירות הסטרימינג fuboTV, עד סוף עונת 2021/22. שידורי הליגה נמכרו גם למדינות כמו ספרד (בה השידור מבוצע על ידי LaLigaSportsTV), קפריסין ומדינות הבלקן (באמצעות Telestare) ומדינות חבר המדינות, גאורגיה ואוקראינה (Q SPORT), כמו גם הונג קונג (באמצעות I-Cable).
| קבוצה | אליפויות | סגנויות | מקום שלישי | עונות זכייה | עונות סגנות |
|---|---|---|---|---|---|
| ספרטק מוסקבה | 10 | 6 | 3 | 1992, 1993, 1994, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2016/2017 | 2005, 2006, 2007, 2009, 2011/2012, |
| זניט סנקט פטרבורג | 10 | 3 | 4 | 2007, 2010, 2011/2012, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023, 2023/2024 | 2003, 2012/2013, 2013/2014 |
| צסק"א מוסקבה | 6 | 9 | 3 | 2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016 | 1998, 2002, 2004, 2008, 2010, 2014/2015, 2016/2017, 2017/2018, 2022/2023 |
| לוקומוטיב מוסקבה | 3 | 6 | 5 | 2002, 2004, 2017/2018 | 1995, 1999, 2000, 2001, 2018/2019, 2019/2020 |
| רובין קאזאן | 2 | - | 2 | 2008, 2009 | |
| אלניה ולדיקווקז | 1 | 2 | - | 1995 | 1992, 1996 |
| רוטור וולגוגרד | - | 2 | 1 | — | 1993, 1997 |
| דינמו מוסקבה | - | 1 | 4 | — | 1994 |
| סוצ'י | — | 1 | — | – | 2022 |
| רוסטוב | - | 1 | - | — | 2016 |
| קרסנודאר | - | 1 | 3 | — | — |
| טורפדו מוסקבה | - | - | 1 | — | — |
| קריליה סובייטוב סמרה | - | - | 1 | — | — |
| אנז'י מחצ'קלה | - | - | 1 | — | — |
| עיר | אליפויות | מועדונים |
|---|---|---|
| מוסקבה | ספרטק (10), צסק"א (6), לוקומוטיב (3) | |
| סנקט פטרבורג | זניט (10) | |
| קאזאן | רובין קאזאן (2) | |
| ולדיקווקז | אלניה ולדיקווקז (1) | |
להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות:
| דירוג | שם המאמן | קבוצות | אליפויות |
|---|---|---|---|
| 1 | אולג רומנצב | ספרטק | 8 |
| 2 | סרגיי סמאק | זניט | 6 |
| 3 | ואלרי גזאייב | אלניה, צסק"א | 4 |
| 4 | יורי סיומין | לוקומוטיב | 3 |
| לאוניד סלוצקי | צסק"א | ||
| לוצ'אנו ספאלטי | זניט | ||
| גורבן ברדייב | רובין | ||
| 5 | מאסימו קאררה | ספרטק | 1 |
| גאורגי יארצב | ספרטק | ||
| אנדרה וילאש בואש | זניט | ||
| דיק אדבוקאט | זניט |
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ויטאלי מוטקו | 27 באוגוסט 2001 – 24 בנובמבר 2003 | כיהן במקביל כנשיא קבוצת זניט סנקט פטרבורג |
| ואלרי פילאטוב | 24 בנובמבר – 26 בדצמבר 2003 | ממלא מקום |
| יבגני גינר | 26 בדצמבר 2003 – 21 בדצמבר 2004 | כיהן גם כנשיא קבוצת צסק"א מוסקבה |
| יורי זווארזין | 21 בדצמבר 2004 – 24 בינואר 2006 | ממלא מקום |
| י. גינר | 24 בינואר – 26 בדצמבר 2006 | קדנציה שנייה |
| מיכאיל וורונצוב | 26 בדצמבר 2006 – 14 בנובמבר 2007 | ממלא מקום |
| סרגיי פריאדקין | 14 בנובמבר 2007 – 5 באוקטובר 2021 | |
| אשוט חצ'אטוריאנץ | 5 באוקטובר 2021 – 27 ביוני 2022 | |
| אלכסנדר אלאייב | 27 ביוני 2022 - | כיהן תקופה קצרה במקביל כנשיא ליגת הכדורגל הלאומית |
להלן רשימת קבוצות הכדורגל המעוטרות ביותר ברוסיה.
| № | מועדון | אליפות (ברית המועצות + רוסיה) |
גביע (ברית המועצות + רוסיה) |
סופרקאפ (סובייטי + רוסי) |
גביע הליגה (ברית המועצות + רוסיה) |
מפעלים אירופיים (הליגה האירופית + סופרקאפ אירופי) |
סך הכל | תואר אחרון | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ספרטק | 22 (12 + 10) | 13 (10 + 3) | 1 (0 + 1) | 1 (1 + 0) | 0 | 37 | 2017 | [29] |
| 2 | צסק"א | 13 (7 + 6) | 12 (5 + 7) | 6 (0 + 6) | 1 (1 + 0) | 1 (1 + 0) | 33 | 2016 | [30] |
| 3 | זניט | 11 (1 + 10) | 6 (1 + 5) | 9 (1 + 9) | 1 (1 + 0) | 2 (1 + 1) | 30 | 2024 | [31][32] |
| 4 | דינמו | 11 (11 + 0) | 7 (6 + 1) | 1 (1 + 0) | 0 | 0 | 19 | 1995 | |
| 5 | לוקומוטיב | 2 (0 + 2) | 10 (2 + 8) | 3 (0 + 3) | 0 | 0 | 15 | 2019 | |
| 6 | טורפדו | 3 (3 + 0) | 7 (6 + 1) | 0 | 0 | 0 | 10 | 1993 | [33] |
| 7 | רובין | 2 (0 + 2) | 1 (0 + 1) | 2 (0 + 2) | 0 | 0 | 5 | 2012 | |
| 8 | אלניה | 1 (0 + 1) | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1995 | |
| 9 | סק"א רוסטוב | 0 | 1 (1 + 0) | 0 | 0 | 0 | 1 | 1981 | |
| אחמט | 0 | 1 (0 + 1) | 0 | 0 | 0 | 1 | 2004 | ||
| רוסטוב | 0 | 1 (0 + 1) | 0 | 0 | 0 | 1 | 2014 |
| # | שחקן | שנות פעילות | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | איגור אקינפייב | 2003– | 568 |
| 2 | סרגיי איגנשביץ' | 1999—2018 | 489 |
| 3 | סרגיי סמאק | 1992—2004, 2006—2013 | 456 |
| 4 | דמיטרי לוסקוב | 1992—1993, 1995—2013, 2016—2018 | 453 |
| 5 | סרגיי ריזי'קוב | 2004–2021 | 447 |
| 6 | איגור סמשוב | 1996–2014 | 433 |
| 7 | ארטיום דזיובה | 2006–2022, 2023— | 417 |
| 8 | וסילי ברזוצקי | 1996–2014 | 402 |
| 9 | רוסלאן אג'ינג'אל | 1996–2014 | 397 |
| 10 | איגור לבדנקו | 2002–2018 | 392 |
| 11 | ולרי יסיפוב | 1992–2007 | 390 |
| 12 | אלכסנדר סמדוב | 2002—2019 | 386 |
| 13 | איגור דניסוב | 2002–2019 | 384 |
| 14 | דמיטרי קומבארוב | 2002—2020 | 380 |
| 15 | דמיטרי קיריצ'נקו | 1998–2013 | 377 |
| 16 |  כריסטיאן נובואה | 2007–2024 | 366 |
| 17 |  דיווידס שמבראס | 1998–2013 | 369 |
| 18 | קונסטנטין זיריאנוב | 2000–2014 | 363 |
| 19 | אולג איוואנוב | 2004, 2007– | 362 |
| 20 | אלכסנדר אניוקוב | 2000—2020 | 360 |
| 21 | אלכסיי ברזוצקי | 2001—2018 | 355 |
| 22 | יבגני אלדונין | 2000—2014 | 350 |
| 23 | אולג קוזמין | 2002—2018 | 349 |
| 24 | אנדריי טיכונוב | 1992–2004, 2007–2008, 2012 | 346 |
| 25 | אלכסנדר קרז'אקוב | 2001–2006, 2008–2015, 2017 | 340 |
| 26 | יגור טיטוב | 1995–2003, 2005–2008 | 336 |
| 27 | יורי ז'ירקוב | 2004–2009, 2012–2021 | 331 |
| 28 | ויאצ'סלב מלאפייב | 1999–2015 | 328 |
| 29 |  אלכסנדר גצקאן | 2006–2007, 2009–2020 | 323 |
| 30 | אנטון בוביור | 2000–2016 | 321 |
| 31 | יורי דרוזדוב | 1992–2004, 2007–2008 | 321 |
| 32 | איגור צ'וגאינוב | 1992–2002 | 318 |
| 33 | פיודור סמולוב | 2007– | 314 |
| 33 |  רומן ברזובסקי | 1996–2005, 2007–2009, 2011–2015 | 313 |
| 34 | אנדריי קריאקה | 2000–2005, 2007–2014 | 313 |
| 35 | דניס גלושקוב | 2008–2020 | 313 |
| 36 | אלכסנדר פילימונוב | 1992, 1994–2004, 2015 | 312 |
| 37 | רומן פאבליוצ'נקו | 2000–2008, 2011–2017 | 309 |
| 38 | מיכאיל אוסינוב | 1996, 1998–2007, 2009 | 307 |
| 39 | יורי קובטון | 1992–2004 | 304 |
| 40 | אלכסיי איגונין | 1996–2012 | 302 |
| 41 | ולדימיר גבולוב | 2001–2003, 2006–2018 | 300 |
| 42 | ולדימיר ביסטרוב | 2002–2018 | 300 |
ערך מורחב – מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל| # | שחקן | שנות פעילות | שערים |
|---|---|---|---|
| 1 | ארטיום דזיובה | 2007–2022, 2023– | 160[37] |
| 2 | אולג ורטניקוב | 1992–1999 2001–2002 | 143 |
| 3 | אלכסנדר קרז'אקוב | 2001–2006 2008–2015 | 139 |
| 4 | דמיטרי קיריצ'נקו | 1998–2013 | 129 |
| 5 | דמיטרי לוסקוב | 1992—1993 1995—2013 2016—2017 | 120 |
| 6 | פיודור סמולוב | 2007—2010, 2011—2019, 2020— | 108 |
| 7 | רומן פבליוצ'נקו | 2000–2008 2012 - 2017 | 104 |
| 8 | סרגיי סמאק | 1992–2004 2006–2013 | 102 |
| 9 | אנדריי טיחונוב | 1992—2004 2007—2008 2011 | 98 |
| 10 | איגור סמשוב | 1996–2014 | 98 |
| 11 | קווינסי פרומס | 2014–2018, 2021– | 94 |
| 12 | ייגור טיטוב | 1995—2003 2005—2008 | 88 |
| 13 | ולרי יסיפוב | 1992–2007 | 88 |
| 14 | סרדאר אזמון | 2012–2022 | 85 |
| 15 | ואגנר לאב | 2004–2011, 2013 | 85 |
| 16 | אולג טריוחין | 1995—2005 | 84 |
| 17 | דמיטרי סיצ'ב | 2000–2004 | 81 |
בתום כל עונה, מחולקים פרסי "כדורגלן השנה ברוסיה" לשחקן המצטיין של הליגה לאותה עונה, כאשר דניאל קראבליו הברזילאי מצסק"א מוסקבה היה השחקן הזר הראשון בתולדות רוסיה שקיבל את תואר כדורגלן השנה ברוסיה. עד 2018 הוענקו שני פרסים, פרס אחד מטעם מגזין פוטבול והשני מטעם השבועון ספורט אקספרס. מאז 2018 מוענק רק הפרס מטעם ספורט אקספרס. נוסף לפרס זה מוענקים גם פרסים אישיים מטעם מנהלת הליגה: הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל.
ערכים מורחבים – מלך השערים, שוער השנה ברוסיה, מאמן השנה ברוסיה, כדורגלן השנה (מגזין פוטבול), כדורגלן השנה (ספורט אקספרס), ג'נטלמן השנהמאז 2006 התאחדות הכדורגל הרוסית מעניקה את פרס כדורגלן השנה (Футболист года в России по версии РФС).
מאז 2016 מוענק פרס שחקן השנה בליגה הרוסית (ברוסית: Лучший игрок года), בחסות ספורט אקספרס ולאחר מכן בחסות התאחדות הכדורגל הרוסית ומנהלת הליגה הרוסית.
ערכים מורחבים – מאמן החודש, כדורגלן החודש| עונה | סה"כ צופים | מחזורים | מספר צופים ממוצע | שיא צופים למשחק | קבוצה פופולרית | מספר קבוצות | סימוכין והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1992 | 1,189,768 | 18 | 6,610 | 20,889 | ספרטק ולדיקווקז | 20 | [38] |
| 1993 | 2,288,398 | 34 | 7,478 | 19,706 | רוטור וולגוגרד | 18 | [38] |
| 1994 | 1,528,380 | 30 | 6,368 | 17,800 | ספרטק ולדיקווקז | 16 | [38][39] |
| 1995 | 2,214,700 | 30 | 9,228 | 33,467 | [38] | ||
| 1996 | 3,027,400 | 34 | 9,861 | 27,547 | 18 | [38] | |
| 1997 | 3,351,100 | 34 | 10,951 | 27,176 | [38] | ||
| 1998 | 2,49,1500 | 30 | 10,381 | 26,333 | 16 | [40][41] | |
| 1999 | 2,612,750 | 30 | 10,886 | 21,400 | [38] | ||
| 2000 | 2,819,500 | 30 | 11,748 | 23,120 | פאקל וורונז' | [38] | |
| 2001 | 2,967,326 | 30 | 11,310 | 23,500 | קריליה סובייטוב סמרה | [38] | |
| 2002 | 2,632,100 | 30 | 10,967 | 21,800 | ספרטק ולדיקווקז | [38] | |
| 2003 | 2,680,132 | 30 | 11,167 | 25,300 | קריליה סובייטוב סמרה | [38] | |
| 2004 | 2,762,650 | 30 | 11,511 | 25,400 | [38] | ||
| 2005 | 2,881,674 | 30 | 12,007 | 20,433 | ספרטק (מ) | [38] | |
| 2006 | 2,830,268 | 30 | 11,793 | 21,708 | זניט | [38] | |
| 2007 | 3,147,567 | 30 | 13,115 | 23,667 | ספרטק (מ) | [38] | |
| 2008 | 3,009,451 | 30 | 12,914 | 20,811 | זניט | [42] | |
| 2009 | 2,872,733 | 30 | 11,970 | 23,520 | ספרטק (מ) | [38] | |
| 2010 | 2,901,851 | 30 | 12,091 | 21,357 | [38] | ||
| 2011/2012 | 4,542,505 | 44 | 12,905 | 20,877 | קובאן | [38] | |
| 2012/2013 | 3,126,393 | 30 | 13,027 | 20,934 | [38] | ||
| 2013/2014 | 2,759,684 | 30 | 11,499 | 18,952 | זניט | [38] | |
| 2014/2015 | 2,436,299 | 30 | 10,151 | 25,001 | ספרטק (מ) | [38] | |
| 2015/2016 | 2,561,932 | 30 | 11,675 | 25,179 | ספרטק | [38] | |
| 2016/2017 | 2,739,516 | 30 | 11,415 | 32,670 | [38] | ||
| 2017/2018 | 2,679,234 | 30 | 13,069 | 53,359 | זניט | [38][43] | |
| 2018/2019 | 4,036,196 | 30 | 16,817 | 61,494 | [38] | ||
| 2019/2020 | 3,219,952 | 30 | 13,416 | 58,639 | [44] | ||
| 2020/2021 | 1,878,441[45] | 30 | 7,827 | 32,888 | [45] | ||
| 2021/2022 | 1,703,127[45] | 30 | 7,096 | 47,584 | [46] | ||
| 2022/2023 | 2,262,312 | 30 | 9,426 | 51,174 | [47] | ||
| 2023/2024 | 2,678,879 | 30 | 11,162 | 57,865 | [48] | ||
| 2024/2025 | 1,116,214 | 30 | 11,507 | 48,503 | [49] | ||
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הרוסית בכדורגל (ברוסית)
ליגת העל הרוסית בכדורגל, ברשת החברתית פייסבוק
ליגת העל הרוסית בכדורגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ליגת העל הרוסית בכדורגל, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
ליגת העל הרוסית בכדורגל, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.svg)
