Loading AI tools
חברה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקבי ירושלים - אגודה חקלאית שיתופית (נקרא בעבר: יקבי שמשון) היא חברה ישראלית, המחזיקה בבעלות על יקב השוכן באזור התעשייה עטרות, ירושלים, ובכמה כרמים בישראל המספקים את הענבים ליקב. כיום יקבי ירושלים הוא היקב היחידי שפועל בעיר, נחשב ליקב וותיק יחסית ומייצר כ-4 מיליון בקבוקי יין בשנה. יינותיו משווקים בישראל ומחוצה לה וזכו להכרה ולפרסים בתחרויות יין שונות.
סמליל היקב החל משנת 2023 | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
מייסדים | יונה מנדלסון |
תקופת הפעילות | שנות השלושים של המאה ה-20 – הווה |
מיקום המטה | ירושלים |
קואורדינטות | 31°46′06″N 35°12′49″E |
משרד ראשי | תוצרת 3, ירושלים |
בעלות | עופר גואטה |
ענפי תעשייה | תעשיית היין |
מוצרים עיקריים | יין, מיץ ענבים |
מנכ"ל | ליאור לקסר |
jerusalemwineries.co.il | |
היקב, שנקרא בתחילה בשם "יקבי שמשון", הוקם על ידי יונה מנדלסון, חסיד חב"ד שהיה חתנו של משה שלום שור, בעל יקבי משפחת שור, בשנות השלושים של המאה ה-20 בעיר העתיקה בירושלים[1][2], ובשנת 1951 עבר היקב לשכונת בית ישראל בעיר[1][3].
בשנת 1969, עם הקמתה של שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, עלתה ההצעה להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה הכלכלית, אך בסופו של דבר לא יצא הרעיון לפועל[4].
בשנת 1976 עבר מפעל הייצור למיקומו הנוכחי באזור התעשייה עטרות בצפון ירושלים, ולאחר מספר שנים, שלמה זלמן מנדלסון, בנו של יונה, הגיע לישראל מקראון הייטס, ניו יורק שבארצות הברית, על מנת לסייע בניהול היקב[1].
בשנת 1983, במהלך התוועדות, כינה הרבי מלובביץ את מנהל המפעל, יונה מנדלסון, ”שר המשקים דארץ ישראל”, כשם המעיד על בעליו[5].
לאחר פטירתו של שלמה זלמן ב-2006, נענה איש העסקים עופר גואטה, תושב בני ראם, מי שהיה לקוח של היקב וחברו של שלמה זלמן, ורכש את היקב לבקשת המשפחה, על פי בקשתו של שלמה בצוואתו, שהיקב ימשיך לפעול[1][6].
גואטה שינה את שם היקב ל"יקבי ירושלים, אגודה חקלאית", ובשנת 2015 מונה תת-אלוף במילואים, ארז וינר, למנכ"ל החברה[7][8], וסם סורוקה החליף את צבי סקייסט בתור היינן הראשי של היקב[9].
בשנת 2020 החליף ליאור לקסר את סם סורוקה ואת ארז וינר בתור יינן ומנכ"ל החברה, לאחר שבשנת 2018 עזב את יקב כרמל[10].
במשך עשורים ועד היום, היה" יקב ירושלים" ליקב היחידי הפועל בירושלים[11][12][3].
מאז 2006 ועד 2015 הושקעו מעל עשרה מיליון שקל חדש בהרחבת ובהשבחת היקב[7][8], בין השנים 2012 ו-2015 שילש היקב את מכירותיו[13][14], בשנת 2014 היה בעל נתח שוק של 2.0% משוק היין ומיץ הענבים בישראל, ב-2015 בעל נתח שוק של 2.9%[13] וב-2016 בעל נתח של 3%[15]. נכון ל-2024 מייצר היקב כ-4 מיליון בקבוקים בשנה[11][3], ומייצר גם יינות תחת מותגים פרטיים[6][7]. בנוסף, היקב מפיק מיץ ענבים בשביל רשת המרכולים שופרסל תחת מותג הרשת[7], ומייצא לארצות הברית, ברזיל, טאיוואן, אוסטרליה, קנדה ומערב אירופה[2][16], כשחלק מהיינות מיוצאים לקהילות יהודיות ברחבי העולם[6].
כרמי היקב נטועים בהרי ירושלים, השומרון, הר ברכה, זכרון יעקב, שפלת יהודה ומורדות הכרמל. היקב מטפח את הכרמים בשיתוף פעולה עם הכורמים וצוות הייננים[6][17][18].
בשנת 2014 זכה אחד מיינות היקב בפרס מדליית הזהב בתחרות אשכול[7], ובשנת 2015 נבחר היין "פרימיום שיראז 2013" של יקבי ירושלים לאחד מ-100 היינות הטובים בעולם לשנת 2015, עם ציון של 93, על ידי מגזין היין האמריקאי Wine Enthusiast[19].
ביולי 2021 העניק מגזין היין העולמי דקנטר מדליית זהב וציון 96 ליקבי ירושלים[20], ובשנת 2022 קיבל יין "שרדונה וינטג' 2021" 90 נקודות וזכה במדליית כסף בתחרות היין TerraVino[21][22][23].
במרץ 2023 נבחר היין "סוביניון בלאן 2022", של היקב כחלק משלושת היינות הישראלים בטובים ביותר בקטגוריית "סוביניון בלאן" בתחרות הטעימה העיוורת, Best Value[24], וביוני 2023 זכה יין "'פרימיום רוזה" של יקבי ירושלים במדליית כסף בתחרות פרסי עולם היין של מגזין דנקטר[25].
בינואר 2024 זכה יין "וינדמיל פרוג'קט פטי ורדו 2020" במדליית זהב בתחרות היין Terravino.[26]
היקב היה מהראשונים שקיבל את חותמת הכשרות של בד"ץ בית יוסף[27][28][7][29], וכן נושא את חותמת כשרות רבנות מהדרין ירושלים, OU ובד"צ מנצסטר[7][30][31].
בהוראת הרבי מלובביץ', העניק בית דין רבני חב"ד באופן חריג חותמת כשרות ליקב[28]. ביוני 2019 הוענקה לו חותמת הכשרות של הרב ברוך-בועז יורקוביץ', והוא היקב היחיד אשר נושא כשרות חב"דית[32][33].
|
בשנת 2018, בהשקעה של כעשרה מיליון שקל, פתח היקב מרכז מבקרים בשכונת ימין משה שבירושלים, סמוך למתחם טחנת הרוח. לרגל הפתיחה ייצר סם סורוקה, היינן הראשי של יקב ירושלים, סדרת יינות במהדורה מוגבלת הנקראת WINDMILL (בעברית: טחנת רוח), שנמכרת רק במקום[34][35][36][17][37].
ב-17 במאי 2009 הגישה חברת "אנטיפוד" (בעלת יקב רמת חברון ומותג "יקב ירושלים" ושמות דומים) תביעה נגד יקבי ירושלים למתן צו מניעה האוסר על יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" ובתרגומו לאנגלית בשיווק מוצריה. נטען כי חברת אנטיפוד מייצרת ומשווקת, החל משנת 2001, מוצרי יין הנושאים שמות אלה וכי מיתוגה של יקבי ירושלים בשם זה גורם להטעיית הציבור ולנזקים לאנטיפוד.
מאז התביעה ניהלו שתי החברות התדיינויות משפטיות רבות על הזכות להשתמש בשם המותג; "יקב ירושלים" ו-"Jerusalem Winery, עקב העובדה שלאף אחת מהן אין סימן מסחר רשום על שם המותג.
ב-10 באוקטובר 2011, במהלך אחד הדיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ובמסגרתה התחייבה יקבי ירושלים להימנע מעשיית שימוש בשם "יקב ירושלים" ובתרגומו לאנגלית לשיווק מוצריה, אלא בתוספת של מילה נוספת לבחירתה. תמורת התחייבותה זו שילמה אנטיפוד ליקבי ירושלים סכום של 30 אלף שקל.
עם זאת, ההסכם לא הביא לסיומה של המחלוקת, ומאז פסק הדין הגישה אנטיפוד לבית המשפט ארבע בקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט. בבקשותיה טענה כי יקבי ירושלים מפרה את הסכם הפשרה וממשיכה לעשות שימוש בשמות המסחריים שפורטו בהסכם הפשרה, לרבות עשיית שימוש במילים "יקב ירושלים" ללא מילה נוספת. בעת הדיון בבקשה הראשונה התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם האיסורים שבהסכם הפשרה חלים רק על תוויות בקבוקי היין או גם על עלונים שיווקיים, פרסומים וכדומה.
ב-24 ביולי 2012 פסק בית המשפט כי דין הבקשה שהוגשה לפי פקודת הביזיון להידחות נוכח קיומו של ספק בדבר תחום השתרעותו של המונח "שיווק" המופיע בהסכם הפשרה. בית המשפט הוסיף ופירש בהחלטתו את הסכם הפשרה, בהסכמת הצדדים, תוך שקבע שיקבי ירושלים אינה רשאית לעשות שימוש בביטוי "יקב ירושלים" גם בפרסומיה וכי עליה להטביע על כל המסמכים, הפרסומים, ההודעות וכו' את שמה המלא שבחרה החברה: "יקבי ירושלים – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ".
ב-24 בפברואר 2013 הגישה אנטיפוד בקשה שנייה לפי פקודת הביזיון. בבקשה זו מנתה שורה של מעשים המהווים, לשיטתה, הפרה של הסכם הפשרה. בין היתר טענה, כי יקבי ירושלים עושה שימוש, בהקשרים שונים ולצרכים שונים, בביטוי "יקבי ירושלים", בלשון רבים, בעברית ובאנגלית. יקבי ירושלים טענה מנגד כי על-פי הסכם הפשרה נאסר עליה לעשות שימוש בביטוי "יקב ירושלים" בלשון יחיד, אולם אין כל מניעה שתעשה שימוש בביטוי "יקבי ירושלים" בלשון רבים.
ב-7 במרץ 2013 פסק בית המשפט כי אל לה ליקבי ירושלים להשתמש בביטוי "יקבי ירושלים" הן ביחיד והן ברבים. בית המשפט הוסיף בהחלטתו כי שוכנע שפרשנותה של יקבי ירושלים לפסק הדין נעשתה בתום לב, ולכן הנושא הנדון לא יניב תוצאות אופרטיביות. כמו כן נדחה ערעור של יקבי ירושלים על החלטה זו.
ב-7 ביולי 2013 הגישה אנטיפוד בקשה שלישית לפי פקודת הביזיון, ובהתאם לכך קבע כי יקבי ירושלים הפרה את פסק הדין והעניק לאנטיפוד סעדים לפי פקודת הביזיון, אך ב-9 בדצמבר 2013 קיבל בית המשפט העליון את ערעור יקבי ירושלים וביטל את בקשת אנטיפוד לסעד.
ב-26 בפברואר 2017 פסק בית המשפט המחוזי ירושלים כי על יקבי ירושלים להימנע ממיתוג מוצריה בשם "יקב ירושלים" ביחיד וברבים, באנגלים ובעברית, ללא הוספת מילה שלישית, על פי פרשנות בית המשפט להסכם הפשרה. כמו כן נקבע כי על אנטיפוד להימנע מלעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" כמתאר את שם היצרן או המשווק של יינותיה. פסק הדין חייב את יקבי ירושלים לשלם לאנטיפוד את הוצאות המשפט בסך 30 אלף שקל[39][40][41][42][43].
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל ירושלים |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.