Loading AI tools
משורר ועורך ישראלי (1897–1954) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם, עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.
יצחק למדן | |
לידה |
7 בנובמבר 1897 ה' בכסלו ה'תרנ"ח מליניב, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
17 בנובמבר 1954 (בגיל 57) כ"א בחשוון ה'תשט"ו תל אביב-יפו, ישראל |
שם לידה | איצי-יהודה לובס |
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | עברית |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (1955) |
יצחק למדן נולד בשם איצי-יהודה לובס ליהודה אריה ולחיה בת יצחק רוזנברג בעיירה מלינוב שבווהלין (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה), וקיבל חינוך עברי כילד וכנער. בעת מלחמת העולם הראשונה נותר עם אחיו הבכור משה והשניים נדדו ממקום למקום בדרום רוסיה. לאחר המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 גויס כנראה לפרק זמן קצר לצבא האדום ושב ב-1919 לעיירה ברסטצ'קה . במהלך אחד הפוגרומים הקשים באוקראינה נרצח אחיו. טרם עלייתו לארץ ישראל שימש כמורה לעברית בעיירה ברסטצ'קה וכמדריך לקבוצת נוער בתנועת 'החלוץ'. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בשנת 1920, הצליח לעלות לארץ ישראל.
יצחק למדן היה לחלוץ בגל העלייה השלישית, השתתף בעבודה עם קבוצות שונות של 'גדוד העבודה, סלל כבישים, חצב אבנים, סקל, חרש והתנסה בכל תלאות החלוצים. לבסוף השתכן במושבה שרונה בגליל התחתון. עבד בייעור בבן שמן ובשנת 1923 השתקע בתל אביב.
למדן נודע בכל רחבי העולם היהודי בפואמה הגדולה הדרמטית והציונית שלו "מסדה", שפרסם בשנת 1927. לפואמה "מסדה" הייתה השפעה עצומה על הנוער היהודי בתפוצות הגולה. בעיקר בזכות הפואמה הזו, נחשב למדן[דרושה הבהרה] לאחד האבות המייסדים של השירה העברית המודרנית בארץ ישראל (יחד עם אברהם שלונסקי ואורי צבי גרינברג, ש"החליפו" את המשמרת הוותיקה של טשרניחובסקי ופיכמן קודמיהם). בשנת 1929 נישא לאני בת אלברט בלהיימר שהייתה מזכירתו של חיים ארלוזורוב.
ב-1933 החל לערוך ולהוציא לאור את כתב העת הספרותי "גליונות", שהיה לגולת הכותרת של מפעלו הספרותי. "גליונות" התמיד בהופעתו כעשרים שנים, עד פטירתו של למדן, בגיל 57. בכתב העת הזה נדפסו יצירותיהם של ראשוני הסופרים והמשוררים מבני הארץ, שלימים היו ליוצרים המובילים בספרות העברית[hebrew 1][hebrew 2]. סיפורו הראשון של ס. יזהר "אפרים חוזר לאספסת" פורסם ב"גליונות", ולמדן היה זה ששכנע את יזהר סמילנסקי לבחור בשם העט: ס. יזהר.[1][hebrew 3].
אך לא רק דברי ספרות ושירה הופנו ל"גליונות". בחודש מרץ 1952, בעיצומה של תקופת הצנע, פנו ממשרד החקלאות והפיתוח ליצחק למדן בבקשה שהסופרים והמשוררים בישראל, יעודדו ביצירתם את האזרחים לגדל ירקות בגינת ביתם, בבחינת משק עזר, כדי להקל על מצוקת אספקת הירקות והפירות[2].
ב-1946 זכה בפרס ברנר על ספרו "במעלה עקרבים".[3]
למדן נפטר בגיל צעיר יחסית, ומאז פטירתו דעך זכר שירתו. סמוך למותו, בשנת תשט"ו, 1955, הוענק ללמדן פרס ישראל לספרות יפה.
יצחק למדן תרגם, ערך ואסף מעשיות ואגדות עמים, והוציא אותן לאור בשורה של ספרים. תרגומיו לילדים ונוער התחבבו מאוד על קהל הקוראים הצעירים, ופרס ספרות הילדים של עיריית רמת גן נקרא פרס למדן על שמו. כל כתבי למדן החלו לצאת מחדש בשנת 1998. ובהם גם אגרותיו ויומנו.
יצחק למדן נפטר בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[4] הוא הותיר אחריו רעיה ובת, יעל.
על שמו רחוב בשכונת נאות אפקה ב' בתל אביב-יפו. פרס לספרות ילדים שחילקה עיריית רמת גן משנת מותו של למדן ועד שנת 1983, נקרא על שמו.
ארכיונו מופקד במכון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.