טיגר
טנק גרמני במלחמת העולם ה-2 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הטיגר (בשמו המלא: פאנצרקאמפפוואגן סימן 6 טיגר דגם E, גרמנית: Panzerkampfwagen VI Tiger) היה טנק גרמני כבד שהיה בשימוש במלחמת העולם השנייה, אשר נכנס לייצור בשנת 1942. הטיגר תוכנן בתור 'טנק הבקעה' כבד, שתפקידו להוביל את המתקפה ולפרוץ את מערכי ההגנה של האויב. אף שהטיגר לא פותח כמענה ישיר לטנקים הסובייטיים מדגם T-34 ו-KV-1, שהוכיחו את עדיפותם על כל דגמי טנקים הגרמניים שהופעלו במהלך החודשים הראשונים של הפלישה הגרמנית לברית המועצות, הוא היה עדיף עליהם.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | טנק כבד |
מדינה מייצרת | גרמניה הנאצית |
יצרן | הנשל, Wegmann & Co. |
משתמשים עיקריים | כוחות היבשה של הוורמאכט |
שנת ייצור | ~1942 |
תקופת השימוש | 1942–1945 (כ־3 שנים) |
דגם קודם | פאנצר סימן 4 |
דגם עוקב | טיגר II (קניגסטיגר) |
מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה (כל החזיתות) |
יחידות שיוצרו | 1350 |
מידע טכני | |
אורך | 8.45 מטרים |
רוחב | 3.7 מטרים |
גובה | 2.93 מטרים |
משקל | 57 טון מוכן לקרב |
מהירות | 38 קמ"ש על כביש |
טווח פעולה | 195-110 ק"מ |
מנוע | מנוע בנזין 700 כ"ס, מייבאך HL230 P45 |
שריון | 110-25 מילימטר |
צוות | 5 |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח 88 מ"מ L/56 KwK |
סוגי תחמיש | 8.8 cm PzGr, 7.92×57 מ"מ מאוזר |
חימוש משני | שני מקלעים MG34 7.92 מ"מ |
בזמן כניסתו לשירות הצבא הגרמני נחשב הטיגר לטנק החזק ביותר בעולם בזכות שריונו העבה ותותח ה-88 מ"מ החזק והמדויק שלו, והוא הצליח לשמור על עדיפותו כמעט על כל סוגי הטנקים של בעלות הברית עד תום המלחמה.
במהלך המלחמה, רכש לעצמו הטיגר מוניטין כטנק אימתני בשדה הקרב, וגרם לאבדות כבדות לכוחות השריון של בעלות הברית. אף שמעולם לא היה זמין במספרים גדולים, הוא הצליח להותיר חותם על תכנון הטנקים של בעלות הברית, שנדרשו לספק פתרונות בתחום החימוש והמיגון לעליונותו של הטיגר. לצד יתרונותיו, היו לטיגר מספר בעיות, שנבעו מהעובדה שתכנונו היה חדשני ומורכב, וכן מהאצת כניסתו לשירות מבצעי (בדומה לטנק הפנתר). תהליך הייצור שלו היה מסובך, ארך זמן ניכר, ודרש משאבים רבים. כתוצאה מכך, רק כ-1,347 טנקי טיגר יוצרו במהלך המלחמה, כמות נמוכה בהשוואה למספר הטנקים של בעלות הברית. בנוסף, טנק זה היה כבד, איטי, ובעל טווח פעולה קצר, והוא דרש מומחיות גבוהה בתפעולו ותחזוקה תכופה. בסופו של דבר, יכולתו להשפיע על תוצאות המערכה הצבאית הייתה מוגבלת ונקודתית.