Loading AI tools
חד-קרן (לעיתים נהגה יוּניקוֹרן, מאנגלית: Unicorn) היא חברת הזנק פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר.[1] המונח נטבע בשנת 2013 על ידי איילין לי, משקיעת הון סיכון, שבחרה את החיה המיתולוגית חד-קרן כדי לייצג את הנדירות הסטטיסטית של מיזמים כה מצליחים.[2][3][4][5] על פי TechCrunch היו 279 חדי-קרן במאי 2019[6] ובפברואר 2023 צמח מספרם ל-1200.[7] חדי-הקרן הגדולים כללו את Ant Financial, DiDi, Airbnb, Stripe ו-Palantir Technologies.[8] חדי-קרן בולטים כאובר ו-Lyft הפכו בשנת 2019 לחברות ציבוריות והפסיקו להיחשב חדי-קרן.
חברה מתחילה להיות מזוהה כחד-קרן בעקבות גיוס הון שנעשה לפי שווי חברה של מיליארד דולר ומעלה. דרך זיהוי נוספת היא עסקת סקנדרי במניות החברה, כלומר עסקה שבה בעלי מניות בחברה מוכרים מהחזקתם לפי שווי חברה של מיליארד דולר ומעלה.
כאשר איילין לי טבעה במקור את המונח "חד קרן" בשנת 2013, היו רק שלושים ותשע חברות שנחשבו לחד-קרן.[9] במחקר אחר שנעשה על ידי הרווארד ביזנס רוויו, נקבע כי חברות הזנק שהוקמו בין 2012 ל-2015 גדלו בהערכת שווי פי שניים מחברות הזנק שהוקמו בשנים 2000–2013.[10]
בשל הצמיחה המהירה במספרן של חברות החד-קרן נוצרו מונחים נוספים כדי לתאר חברות ששווין מעל 10 מיליארד דולר - דקהקורן[11], וחברות ששווין מעל 100 מיליארד דולר - הקטוקורן.[12][13]
אסטרטגיית צמיחה מהירה
על פי מאמר בכתב העת המדעי "Management Science", משקיעים וחברות הון סיכון מאמצים את אסטרטגיית ה-get big fast עבור חברות סטארט-אפ. GBF היא אסטרטגיה בה סטארט-אפ מנסה להתרחב בקצב גבוה דרך סבבי מימון גדולים וקיצוץ מחירים כדי להשיג יתרון בנתח השוק ולדחוק את המתחרים במהירות האפשרית.[14] נראה כי התשואות האקספוננציאליות המהירות באמצעות אסטרטגיה זו אטרקטיביות לכל הצדדים המעורבים. עם זאת, תמיד יש את הערת הזהירות של בועת הדוט-קום של שנת 2000 והיעדר הקיימות לטווח הארוך ביצירת הערך של החברות שנולדו מעידן האינטרנט.
אקזיטים
חדי-קרן רבים נוצרו באמצעות רכישות על ידי חברות ציבוריות גדולות. בסביבת ריבית נמוכה וצמיחה איטית, חברות רבות כמו אפל, פייסבוק וגוגל מתמקדות ברכישות במקום להתמקד בהשקעות הון או השקעות בתוך החברה.[15] כמה חברות גדולות מעדיפות לחזק את עסקיהן באמצעות רכישת טכנולוגיות ומודלים עסקיים מבוססים במקום ליצור אותם בעצמן.
גידול בהון פרטי זמין
הגיל הממוצע של חברת טכנולוגיה לפני שהיא מונפקת בבורסה הוא 11 שנים, לעומת אורך חיים ממוצע של ארבע שנים בשנת 1999.[16] דינמיקה חדשה זו נובעת מגדילה בהיקף ההון הפרטי הזמין להשקעה בחברות הזנק, וכן בעקבות תקנה אמריקאית משנת 2012 שהגדילה פי ארבעה את מגבלת בעלי המניות בחברה פרטית. סכום ההון הפרטי שהושקע בחברות תוכנה גדל פי שלושה משנת 2013 עד 2015.[17]
מניעת הנפקה
באמצעות סבבי גיוס רבים חברות אינן צריכות לעבור הנפקה ראשונה לציבור כדי להשיג הון או הערכת שווי גבוהה יותר; הם יכולים פשוט לחזור למשקיעים ולגייס הון נוסף. הנפקות מסתכנות גם בסיכון של פיחות ערך החברה, אם השוק הציבורי מעריך את החברה פחות מהערך שמייחסים לה המשקיעים.[17] מספר דוגמאות אחרונות למצב זה הייתה חברת השירותים הפיננסיים סקוור, וטריבגו, מנוע חיפוש גרמני פופולרי למלונות, שניהם ירדו בערכם לאחר ההנפקה.[18][19] היה זה בגלל הערכת יתר ניכרת של שתי החברות בשוק הפרטי על ידי משקיעים וחברות הון סיכון. השוק לא הסכים עם הערכות השווי של שתי החברות, ולכן צנח מחיר כל מניה מטווח ההנפקה הראשוני שלהן.
בנוסף, משקיעים וסטארט-אפים לא רוצים לבזבז משאבים על הרגולציות הנלוות להנפקה. תקנות כמו חוק סרבנס-אוקסלי החילו רגולציות מחמירות על חברות ציבוריות, בעקבות מספר מקרי פשיטת רגל בשוק האמריקאי.[15]
התקדמות טכנולוגית
חברות הזנק מנצלות את שטף הטכנולוגיות החדשות של העשור האחרון כדי להשיג מעמד של חד-קרן. עם התפוצצות המדיה החברתית והגישה למיליוני משתמשים בפרסום ממוקד, לחברות הזנק יש את היכולת להרחיב את העסק שלהן מהר מתמיד.[15] חידושים טכנולוגיים רלוונטיים כוללים סמארטפונים ניידים, פלטפורמות P2P ומחשוב ענן בשילוב של יישומי מדיה חברתית סייעו לצמיחת חדי-הקרן.
הערכות השווי המובילות את חברות ההזנק הללו להפוך לחדי-קרן הן ייחודיות בהשוואה לחברות מבוססות יותר. הערכת שווי לחברה מבוססת נובעת מביצועים של שנים עברו, ואילו הערכת שווי של חברת הזנק נגזרת מהזדמנויות הצמיחה שלה ומההתפתחות הצפויה שלה לטווח הרחוק לשוק הפוטנציאלי שלה.[20] הערכות שווי לחד-קרן נובעות בדרך כלל מסבבי מימון של חברות הון סיכון גדולות. הערכה משמעותית נוספת של חברות הזנק היא כאשר חברה גדולה בהרבה רוכשת אותה ומשלמת בפועל את הערכת השווי. לדוגמה כאשר יוניליוור רכשה את מועדון "דולר שייב קלאב"[21] וכאשר פייסבוק רכשה את אינסטגרם[22] עבור מיליארד דולר, מה שהפך למעשה את החברות הנרכשות לבעלות שווי של מיליארד דולר.
גיוסי הון בישראל לפי שווי של מיליארד דולר ומעלה. חלק מהמספרים הם הערכות של כלי תקשורת ולא נתונים רשמיים.
עם חדי-הקרן לשעבר נמנות מובילאיי שהונפקה ב-2014 לפי שווי של 5.3 מיליארד, ומלאנוקס שנמכרה לאנבידיה ב-6.9 מיליארד (לאחר שהייתה חברה ציבורית וחזרה להיות חברה פרטית). בשנת 2021, 21 חברות ישראליות בשווי של מיליארד דולר ומעלה הונפקו ואיבדו את סטאטוס החד-קרן שלהן,[72] כולל Monday.com לפי שווי של 6.8 מיליארד,[73] איירון סורס לפי שווי של 11 מיליארד,[74] SentinelOne שהונפקה לפי שווי של 9 מיליארד,[75] וסלברייט בשווי של 2.4 מיליארד.[76]
- סופי שולמן, ישראל - ארץ קטנה, סיפור גדול, ידיעות ספרים, 2023, הפרק "יוניקורנים", עמ' 64–73.
- סופי שולמן, איך פתאום יש כל כך הרבה סטארט-אפים ישראליים ששווים מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 16 באוקטובר 2019
- סופי שולמן, כך הוליד המשבר הפיננסי 400 חדי־קרן, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2019
- סופי שולמן, יוניקורן ניישן: כך הפכה ישראל לפס ייצור של חדי קרן, באתר כלכליסט, 23 בספטמבר 2021
קורין דגני, יותר מ-30 חדי קרן חדשים מתחילת השנה: המספרים מאחורי הגאות בהיי־טק, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2021- סופי שולמן, בלעדיהביקוש למניות של חדי הקרן הישראליים צנח ב-2022: ומי בכל זאת בצמרת?, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2022
- אופיר דור, סימולטור להערכת שווי אופציות בחד-קרן, באתר TheMarker, 31 ביולי 2023
- סופי שולמן ומאיר אורבך, מלכוד 24' של חדי־הקרן: להימכר או להתכווץ, כלכליסט, 10 בינואר 2024
- עמרי זרחוביץ', חדי־הקרן הנוצצים מונפקים, ונופלים בעשרות אחוזים, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2024
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
