Loading AI tools
זירה בה פועל חיל הים הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זירת ים סוף (זי"ס) היא אחת משתי הזירות העיקריות בהן פועל חיל הים הישראלי לצד זירת הים התיכון. בין יוני 1967 לאפריל 1982, ובכלל זה בעת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים עת השתתפו יחידות הזירה בפעולות לחימה ימיות, חלקן בשיתוף פעולה עם כוחות יבשה וחיל האוויר, הגנה היחידה האחראית על הזירה על גבולותיה הימיים של ישראל בים סוף, על חופי סיני, ואבטחה את השיט במפרץ סואץ ובמפרץ אילת. הבסיס העיקרי של מפקדת הזירה היה לחוף מפרץ שארם א-שייח'. מ-1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, הצטמצמו גבולות הזירה ומפקדת הזירה בבסיס אילת מתמקדת בשמירת האינטרסים הימיים של ישראל במפרץ אילת ובים סוף עד מוצאו לאוקיינוס ההודי בקרן אפריקה.
סמל זירת ים סוף | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | זי"ס |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל הים הישראלי |
סוג | זירה ימית |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | יוני 1967 – אפריל 1982 (כ־14 שנים) |
מקים היחידה | אלוף שלמה אראל מפקד חיל הים. |
מלחמות |
מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | 400 איש במצב רגיל 1,200 בתקופת המלחמה. |
ציוד עיקרי | כלי שיט, תחנות מכ"ם, רציפים ומבני מגורים. |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל הים הישראלי |
דרגת המפקד | קצין ים בדרגת אל"ם |
מפקדים | מפקדי הזירה |
זירת ים סוף פעלה בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין בתחומי הזירה. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.
משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים סוף גזרת הפעילות העיקרית הייתה במבואות מצרי טירן ובמפרץ סואץ.
הזירה הפעילה תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיסים פעלו יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להגן על הגבולות הימיים בשגרה, בחירום ובלחימה.
במרחב הזירה או בקרבתו נמצאו מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.
מפקד הזירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רס"ר הזירה | סגן מפקד הזירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטה הזירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגות הזירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קצין מודיעין | רב הזירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגת מפקדה | פלגה טכנית | פלגת מבצעים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שלישות | אפסנאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קצינת ח"ן | נגד טיסות | תחנת מכם F10 | מי"ק זירתי | תצפית צפרא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחלקת מנועים | מחלקת אלקטרוניקה מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית | מחלקת נשק ייעודי טילים ותותחים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אח"י בת ים (ת-83) | יחידות הזירה | אח"י בת גלים 2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגה 45 | פלגה 915 | יחידת מעגן | יחידה 838 בראס סודר | פלגת 921 | בסיס אילת | בסיס דולפין בא-טור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגת אג"ם הייתה אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים.
פלגת המפקדה הייתה אחראית לנושאי כוח האדם והלוגיסטיקה.
בנושא כוח האדם – מחלקת השלישות הייתה אחראית לקליטת כל חייל ואיש מילואים שהגיע ליחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים. אחראית על מיצוי אוכלוסיות חיילי החובה ופיתוחם. קידום אנשי קבע, פיקוד וקצונה, מתן שירותי רבנות ורפואה.
בנושא הלוגיסטיקה – מחלקת אפסנאות הייתה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים. על מלאי התחמושת הדלק והמזון. הפעילה מחסנים לציוד אישי ויחידתי. בנוסף, אחראית הפלגה על ארגון תובלת הציוד ותנועת האנשים בתובלה יבשתית וימית. לצורך ארגון הטסת אנשי הקבע ממרכז הארץ לאילת ולבסיס מפרץ שלמה החזיקה הפלגה נגד טיסות וחוליה עורפית בתל אביב.
הפלגה הטכנית הייתה אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הפלגה ביצעו תיקוני אחזקות למערכות השונות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. בנוסף לטיפול השוטף עסקה הפלגה במחצית הראשונה של התקופה בהתארגנות לקראת קליטת ספינות סער שהגיעו לזירה בשנים 1974–1975
הפלגה חולקה למחלקות על פי תחום העיסוק:
הפלגה הטכנית נעזרה במספנה שפעלה בנמל הצבאי באילת והפעילה מבדוק ונתנה שירותים לכלי השיט של זירת ים סוף. מספנת אילת הייתה כפופה למספנת חיל הים.
בזירה הופעלו אוניות תובלה, 11 נחתות, כ-10 ספינות ביטחון שוטף. שש ספינות סער שהגיעו לאחר מלחמת יום הכיפורים אורגנו בפלגה 45.
מרחקי הבסיסים חייבו הפעלת אוניות הובלה לשם כך שימשה אוניית הנוסעים "הי דרומה",[2] האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן במלחמת ששת הימים. נרכשו האונייות אח"י בת גלים (ת-81), אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2.
האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם משרד הביטחון והפליגה בין אילת ושארם א־שיח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שיח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.
אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2 נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.
לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת מספנות ישראל, בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'.
במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.
בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה אח"י בת שבע. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו במלחמת העולם השנייה נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.
ב-24 בינואר 1970, אירע אסון משאית התחמושת: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.
לפני מלחמת יום הכיפורים נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף רס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.
בסוף שנת 1974 הועברו, בהפלגת ציפור עדן, שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.
על אחי אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.
פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת הדבורים הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מבסיס מפרץ שלמה ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה בראס סודר, והתקשרות מעת לעת במזחים של א-טור והרציף באבו זניימה. ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך. בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:
ב-1973 הוחלפו הצרעות בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק.[3] לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי [hebrew 1]בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 יתושים.
בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד כוכבי אזרן, להפעלת יתושים במעבר מילאן כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה בראס כניסה. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.
ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכמי השלום, פונו הדבורים, בפיקודו של מייק אלדר, מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, הגיעה אח"י בת ים (ת-83) בפיקודו של דוד בן בעשט לשמש כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי יחידת הנצלה ימית בפקודו של יצחק ברוקמן והונחתה מחדש במעגן א-טור לשמש כמזח לדבורים.
במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 נצים רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979. קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו לפלגה 914 ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.
סיירת א-טור פונתה בספטמבר 1979 ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה התקפלו גם הם לקראת פינוי שארם א-שייח'. פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.
ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות סער 4: אח"י רשף ואח"י קשת, בפיקודו של סא"ל גדעון רז.
ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות סער 4: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור. הספינות שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת אפריקה הגיעו לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח'.
בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות סער 2: אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו, בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.
שש ספינות הסער אורגנו בפלגה 45 אך המשיכו להיחשב גם כחלק משייטת ספינות הטילים.
פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית מכ"ם על הר צפרא המכסה את מצרי יובל ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי יחידה 838, תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט באבו רודס ותחנות מכ"ם באילת.
במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן. קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.
יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.
יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.
הגאוגרפיה בזירה גדולה חייבה פרישת בסיסי משנה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בכניסה לנמל הצבאי באילת הוקמה מצבה לחללי אסון משאית התחמושת.
בהקמת היחידה מונו קצינים בדרגת סא"ל בשנת 1970 הועלה התקן לאל"ם, בספטמבר 1976 הועלה שוב התקן לתא"ל ובשנת 1981 כשהיה ברור שהזירה מתכווצת חזרה לבסיס אילת הוחזר התקן לדרגת אל"ם.
מפקדי זירת ים סוף | |||||
שם | תקופת פיקוד | התפתחות ואירועים מיחדים | תמונה | ||
---|---|---|---|---|---|
אל"ם נפתלי רוזן | יוני 1967 | מיד בסיום מלחמה | |||
סא"ל הדר קמחי | יולי 1967 | התארגנות ראשונית | |||
סא"ל יעקב גלעד | אוגוסט 1967 – אוגוסט 1968 | ||||
זאב אלמוג (אברוצקי) | אוגוסט 1968 – אפריל 1970 | מבצע רביב ואסון משאית התחמושת | |||
אל"ם עזרא קדם (כריש) | אפריל 1970 – יוני 1972 | ||||
אל"ם זאב אלמוג | יולי 1972 – ספטמבר 1974 | כולל מלחמת יום הכיפורים | |||
אל"ם גדעון רז | ספטמבר 1974 – אוגוסט 1975 | ||||
אל"ם שבתאי לוי | אוגוסט 1975 – ספטמבר 1976 | ||||
תא"ל יצחק דוידי | ספטמבר 1976 – אוגוסט 1979 | ||||
תא"ל חיים שקד | אוגוסט 1979 – ספטמבר 1981 | ||||
אל"ם משה אורון | ספטמבר 1981 – ספטמבר 1982 | פינוי שארם א-שייח' ומבצע הולנדי מעופף | |||
אירועים במלחמת ההתשה | |||||
מועד | אזור התרחשות | שם האירוע | פעילות | ||
19 במאי 1969 | חוף מערבי של מפרץ סואץ | איסוף מודיעין | כוח של לוחמי שייטת 13, בשני "חזירים" בפיקודו של רס"ן עמנואל פז, ערך סיור מקדים בראס עדבייה, לשם איסוף מודיעין. | ||
21 ביוני 1969 | ראס עדביה במפרץ סואץ | מבצע בולמוס 5 | כח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו ביצע פשט מהים והרג 32 חיילים מצריים, חמשת המבנים והמתקנים שביעד פוצצו. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל. | ||
23 ביוני 1969 | בסיס אילת | תוספת לסדר הכוחות | אח"י בת שבע שהובאה מטנזניה על ידי צבי גבעתי ונמסרה לשאול חורב שהגיע לאילת | ||
20-19 ביולי 1969 | צפון מפרץ סואץ | הפשיטה על האי גרין | פשיטה מהים על האי גרין והשמדת הכוחות המצריים שהיו בו. לצה"ל היו 6 הרוגים. | ||
7 בספטמבר 1969 | ראס סאדאת במפרץ סואץ | מבצע אסקורט | פשיטת צוללים משייטת 13 והטבעת טרפדות מצריות. | ||
9 בספטמבר 1969 | חוף המערבי של מפרץ סואץ | מבצע רביב | הנחתה ופשיטה משורינת השמדת כוחות חיר ושריון מצריים | ||
ליל 15–16 בנובמבר 1969 | נמל אילת | פיגוע חבלנים ימיים | מוקשו שתי אוניות אזרחיות | ||
25-22 דצמבר 1969 | חוף מערבי מפרץ סואץ | מבצע תרנגול 53 | |||
22 בינואר 1970 | האי שדואן | מבצע רודוס | השמדת כוח מצרי באי. | ||
24 בינואר 1970 | נמל הצבאי באילת | אסון משאית התחמושת | משאית עמוסה בחימוש שלל התפוצצה עשרות נהרגו | ||
ליל 4–5 בפברואר 1970 | הנמל הצבאי באילת | פיגוע חבלנים ימיים | אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה ואח"י בת שבע הועברה לחוף הצפוני ורק ניזוקה.[4] | ||
5 בפברואר 1970 | נמל ע'רדקה | מבצע זיקוקית ב | תקיפה אווירית | ||
27 באפריל 1970 | הנמל הצבאי באילת | פיגוע חבלנים ימיים | לא נמצאו כלי שיט בנמל | ||
03 מאי 1970 | א-טור | הפגזת בסיס א-טור | חולית קומנדו ימי מצרי ירתה 15 רקטות לעבר בסיס חיל הים. לא נגרם נזק והתוקפים יצאו בלי פגע. | ||
ליל 13–14 במאי 1970 | ראס בנאס | מבצע קשת אווירי | המשחתת המצרית היחידה ששהתה בים סוף טובעה וכלי שיט נוספים נפגעו. | ||
15 במאי 1970 | הנמל הצבאי באילת | פיגוע חבלנים ימיים | נהרג צולל שעסק בעבודת הנצלה של אח"י בת גלים (ת-81) הטבועה. | ||
ב־3 בספטמבר 1970 | מפרץ אילת | החפה לא רצויה | א.מ "היי דרומה" עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי ההנצלה לא צלחו והיא ננטשה. | ||
5 בינואר 1972 | מפרץ סואץ | תפיסת סירה | תפיסת אנשי מודיעין מצריים שחדרו עם סירת דיג.[5] | ||
נובמבר 1972 | מפרץ אילת | תרגיל הנחתה | הנחתת חטיבת טנקים בחוף דהב כהכנה למבצע "אור ירוק". | ||
13 באוגוסט 1973 | צפון מפרץ סואץ | קרב ימי | תקיפת דה קסטרו מצרי והשבתתו. | ||
22 באוגוסט 1973 | מפרץ אילת | תרגיל "מדקדק" | תרגיל הנחתת רכב קרבי משורין על ידי אח"י בת שבע, נחתות 36 מטר ונחתות דגם 'שקמה'. | ||
אירועים במלחמת יום הכפורים | |||||
מועד | אזור התרחשות | סוג פעילות | אירוע | ||
6 באוקטובר 1973 | מפרץ סואץ | קרב ים חוף | קרב מרסא תלמאת | ||
9-8 באוקטובר 1973 | צפון מפרץ סואץ | קרב ימי | הטבעת דה קסטרו מצרי על ידי זוג דבורים בפיקוד עמי איילון | ||
ליל 9–10 אוקטובר 1973 | נמל ע'רדקה | פשיטת צוללים | מגבית 10 | ||
ליל 11–12 באוקטובר 1973 | נמל ע'רדקה | פשיטת צוללים | מגבית 11 | ||
ליל 13–14 באוקטובר 1973 | האי שדואן | תקיפה ים חוף | מגבית 14 | ||
15-14 באוקטובר 1973 | מפרץ סואץ | קרב ים חוף | תקיפת מעגן ראס-ע'ריב | ||
ליל 19–20 באוקטובר 1973 | נמל ע'רדקה | תקיפה בסירת נפץ | מגבית 15 | ||
ליל 21–22 באוקטובר 1973 | נמל ע'רדקה | תקיפה ברקטות | מגבית 16 | ||
24 באוקטובר 1973 | נמל עדביה | תפיסת נמל | דבורי פלגה 915 בהובלת יעקב בוגץ' נכנסו לנמל עדביה. אנשי מפקדת הזירה נכנסו בהמשך היום. שתי טרפדות מצריות נתפסו. | ||
24 באוקטובר עד סוף נובמבר | צפון מפרץ סואץ | מצור ימי | פלגה 915 בפיקוד עמי איילון עסקה בחסימת מעבר להארמייה השלישית של צבא מצרים הנצורה בסיני. | ||
26 באוקטובר 1973 | מצרי יובל | פגיעה ממיקוש ימי | המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, נפגעה ממוקשים. הצוות חולץ והמכלית טבעה מאוחר יותר. | ||
29 בנובמבר 1973 | דרום מפרץ סואץ | חידוש העברת נפט | חידוש תנועת מכליות בנתיב שהוכן במצרי מילאן. | ||
10 בנובמבר 1973 | דרום מפרץ סואץ | מיקוש ימי | בקרבת המכלית "סירניה" התפוצצו שני מוקשים ימיים. פרצה שרפה אך איש לא נפגע. | ||
אירועים | |||||
מועד | אזור התרחשות | סוג פעילות | אירוע | ||
1 באפריל 1974 | מפרץ שלמה | הגדלת סדר הכוחות | אח"י רשף ואח"י קשת הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז. | ||
מאי 1974 | דרכי הנגב | אח"י שיקמונה (פ-55) | הנחתת הועברה בדרך היבשה מאילת לאשדוד. | ||
יוני 1974 | דרכי הנגב | אח"י עציון גבר (פ-51) | הועברה בדרך היבשה אך בעת הפריקה בנמל אשדוד קרס המנוף. | ||
16 באוקטובר 1974 | מפרץ שלמה | הגדלת סדר הכוחות | אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת בציר ענבים בפיקוד סא"ל אברהם אשור. | ||
נובמבר 1974 | תעלת סואץ | אח"י קיסריה (פ-53) | הנחתת הועברה בדרך התעלה מאילת לאשדוד. | ||
25 במרץ 1975 | מפרץ שלמה | הגדלת סדר הכוחות | אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת יופי בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן. | ||
30 בספטמבר 1978 | דרום מפרץ אילת | עצירת אוניית מחבלים | חסימת אגיוס דמיטריוס | ||
יולי 1979 | מפרץ ותעלת סואץ | פינוי | שלושת הנחתות מדגם 60 מטר בפיקוד יצחק דוידי מתפנות לבסיס אשדוד[7] | ||
ספטמבר 1981 | החוף הסעודי במפרץ אילת | החפה לא רצויה | מבצע הולנדי מעופף פינוי אח"י געש (סער 3) מהחוף. | ||
בין 8 ל-15 בנובמבר 1981 | הים האדום - חוף סודאן | חילוץ והבאת עולים | אח"י בת גלים 2 בפיקוד אילן בוכריס ביצעה חילוץ עולים מאתיופיה, מפקד בכיר אל"ם משה אורון. | ||
4 אפריל 1982 | מפרץ אילת | פינוי | ריכוז כלי השיט לבסיס אילת | ||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.