Loading AI tools
רצף אירועים אלימים שאירעו בלוד במאי 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המהומות בלוד היו רצף אירועי אלימות קשים שהתרחשו בלוד במאי 2021 כחלק מהמהומות בישראל (2021). המהומות פרצו ב-10 במאי בשעות הערב כשערבים־ישראלים החלו להתפרע בעיר, חלק מהמתפרעים היו ערבים תושבי מזרח ירושלים.[2] אירועי האלימות כללו הרס מצלמות העירייה ועקירת תמרורים, יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, ירי, השחתה והצתה של בתי כנסת, הצתת המכינה הקדם־צבאית "מעוז" בעיר, הצתת בית ספר, מוסדות ציבור, בתי יהודים, פחי אשפה, ארונות חשמל, מכוניות פרטיות וניידות משטרה.
| חלק מהמהומות בישראל (2021) | |
|---|---|
 | |
| תאריך | 10 עד 16 במאי 2021 |
| מקום | לוד, ישראל |
| מטרה | אזרחים, משטרה |
| סוג | פיגוע ירי פיגוע דקירה, השחתות רכוש, הצתות, השחתת מבנים, בהם בתי כנסת |
| נשק | רובים, תת-מקלע, סכין, בקבוקי תבערה, אבנים ועוד |
| הרוגים | 2 – ערבי ויהודי |
| מניע | לאומני, אסלאמיסטי, מחאה על אירועים במסגד אל-אקצא ובירושלים ובטענה לגירוש ערבים מקרקעות יהודיות בשייח ג'ראח לטובת מתנחלים ולאפליה של אזרחי ישראל הערבים.[1] |
|
(למפת גוש דן רגילה)   המהומות בלוד | |
בליל־המהומות הראשון, ירה יהודי לעבר קבוצת מתפרעים שאיימו על קבוצת יהודים והרג צעיר ערבי. למחרת, נפצע אנוש יהודי בראשו מפגיעת אבנים שהושלכו לעברו על ידי מתפרעים ערבים[3] ונפטר מפצעיו לאחר שבוע.
במהלך הימים הבאים גברה המתיחות בעיר, והגיעו ללוד מתנדבים יהודים, חלקם פעילי ימין קיצוני כדי להגן על התושבים היהודים. חלק מפעילי הימין התעמתו עם ערבים ופגעו ברכוש.[4]
כחלק מההתמודדות עם האירועים, תוגברה המשטרה בכוחות משמר הגבול, הוכרז אירוע חירום אזרחי והוטל עוצר לילה בעיר.
ערכים מורחבים – המהומות בישראל (2021), מבצע שומר החומותחודש הרמדאן של שנת 2021 לווה במתיחות רבה, גדולה יותר מבשנים קודמות. מרבית המתיחות הורגשה בירושלים אבל אירועי אלימות של ערבים ישראלים ופלסטינים התרחשו במספר מוקדים ברחבי ישראל. הגורמים שהובילו לאירועים היו המתיחות הקבועה המלווה את חודש הרמדאן, החלטות בתי-משפט על פינוי תושבים ערבים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, פעילות מוגברת של פוליטיקאים ופעילים מהימין הקיצוני בבירה ואירועי יום ירושלים שחל בשנה זו בסוף חודש הרמדאן.[5] בנוסף פעלו ארגונים שונים להתסיס את השטח,[6][7] ברשתות החברתיות הופצו סרטונים, הודעות ופוסטים שסייעו להתארגנות לפעולות ולליבוי המתח בין יהודים לערבים.[8][9] במסגרת המהומות, אירעו התפרעויות בשער שכם, שכונת שייח' ג'ראח, והתפרעויות קשות בהר הבית שהגיעו לשיא של מתיחות ביום ירושלים, כששוטרים פרצו למסגד אל-אקצא וירו רימוני הלם בתוך המסגד ומתפללים יידו אבנים והחלו לירות זיקוקים על כוחות המשטרה.[10][11] בתגובה הודיע החמאס שבשעה 18:00 יירה טילים לירושלים וערים אחרות, וכך היה.[12] פעולה זו הובילה לפתיחת מבצע שומר החומות. המבצע הצבאי ומעורבות חמאס הובילו להחרפת המהומות האלימות ברחבי ישראל, בין השאר בעיר לוד.[13]
ביום ירושלים, 10 במאי, החל משעות אחר הצהריים ערבים תושבי לוד התפרעו, יידו אבנים ובקבוקי תבערה. הרסו את מצלמות האבטחה של העירייה, הציתו כלי רכב של יהודים, מבנים של תלמוד תורה, ומוזיאון הפסיפס. החליפו את דגלי ישראל שהיו תלויים ברחובות העיר בדגלי פלסטין.[14] הוצת גם מבנה המכינה הקדם צבאית מעוז בשכונת רמת אשכול. בית הכנסת ובית המדרש של המכינה הוצתו בחלקם. חניכים שהתפנו מהמבנה חילצו את ספרי התורה ויצאו ללא פגע, אך ספרי קודש שהיו במבנה נשרפו.[15][16]
לפנות בוקר פתח אזרח יהודי בירי על ערבים מתפרעים. מהירי נהרג תושב לוד, מוסא חסונה, ואדם נוסף נפצע. חמישה יהודים שירו נעצרו בעקבות הירי, וכעבור חמישה חודשים תיק החקירה בעניינם נסגר מחוסר אשמה, לאחר שנקבע כי היורה פעל מהגנה עצמית.[17] במהלך החקירה סירב ראש מעבדת הנשק במשטרה לערוך בדיקה של הקליעים בזירה בנימוק שגם הוא תושב לוד.[18] לאחר הירי, חלק מהפורעים הגיעו לבית החולים שאליו הובא ההרוג, ואיימו על הצוותים הרפואיים ממוצא ערבי תוך השתוללות, זריקת אבנים והשחתת רכוש. המשטרה התערבה בהמשך.[19]
.jpg)
למחרת, המהומות חודשו ונשלחו כוחות משמר הגבול כחלק מההתמודדות איתן.[20][21] ראש עיריית לוד, יאיר רביבו כתב בחשבון הטוויטר שלו "70 שנות דו-קיום נרמסו".[22] לפי המשטרה, ברמלה ולוד היו 80 אירועים בשעה.[23]
בלווית ההרוג היו עימותים עם המשטרה, שוטר נפצע קל מיידוי אבנים.[24][25] בנוסף, נעשה ניסיון לינץ׳ בצלם ערוץ 20.[26] עוד במהלך אותו יום, ערבים הציתו בית כנסת ועשרות מכוניות.[27][28][29] ניידת משטרה וקטנוע משטרתי הוצתו על ידם.
באותו יום פינתה העירייה משפחות יהודיות הגרות בבניינים הסמוכים לאזורי העימות למקום בטוח, מחשש לשלומן, וכן החלו בפינוי תושבים יהודים מבניינים מעורבים.[30] כמו כן נבדקה האפשרות להכניס צבא לעיר, ולחטיבת כפיר ניתנה הוראה להתכונן לכניסה. בינתיים נשלחו לתגבור המשטרה כוחות של מג"ב ויצאה הוראה ל-16 פלוגות מג"ב במילואים להיערך לכניסה לעיר. בלילה הוכרז בעיר אירוע חירום אזרחי, הכולל הענקת סמכויות מיוחדות לשוטרים ולכוחות הביטחון.[20] מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי הצהיר כי יעביר את לשכתו ללוד.[דרושה הבהרה] השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה לא התבטא כלל על ההתפרעויות ברחבי הארץ אך יצא נגד המשטרה המייחסת לחשוד יהודי מעורבות במותו של תושב העיר ב-10 במאי.[31]
בלילה נפצע קשה מפגיעת לבנה בראשו יגאל יהושע, יהודי בן 56 תושב שכונת גני אביב, בעת שחזר לביתו, ונפטר כעבור שבוע.[32] בתחילת יוני נעצרו 6 אזרחים ערבים ושני פלסטינים בחשד לרציחתו.[33][34] לפי המשטרה והשב"כ, הם החליטו להשליך אבנים על כלי רכב של יהודים. כשזיהו את יהושע כיהודי – יידו לעברו אבנים מטווח קצר. יהושע הצליח להימלט מהזירה כשהוא פצוע בראשו, איבד הכרה והתנגש עם רכבו ברכב חונה ליד ביתו, וכעבור כמה ימים מת מפצעיו.[35]
במקביל, התקיימו הפגנות תמיכה של פעילי ימין בלוד. הם הניפו דגלי ישראל וקראו לכוחות הביטחון להמשיך במאבקם הנחוש בטרור.[36] לנוכח האירועים הקימו חברי הגרעין התורני בלוד חמ"ל אזרחי שהפעיל אלפי מתנדבים מהעיר ומחוצה לה שסייעו בשמירה ואבטחה וריכזו את יוזמות הסיוע הרבות שהגיעו לעיר מרחבי הארץ.[37]
ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו בעיר תיאר את האירועים כ"אנרכיה של פורעים שאנחנו לא מסוגלים לקבל".[38]
כחלק מאירוע החירום האזרחי, הודיעה המשטרה על הטלת עוצר על העיר מ-20:00 עד 4:00 לפנות בוקר.[39] העוצר כלל איסור כניסה ללוד ועל התושבים נאסר לצאת מבתיהם. לפניו, התפרעויות פרצו בעיר, במעורבות תושבים ערבים ופעילי ימין רדיקלי שהתעמתו עם שוטרים ואלה עם אלה. בין היתר, ערבים הציתו רכב ופח, ופעילי הימין השליכו אבנים על השוטרים – שהגיבו בזריקת רימוני הלם.[40][41] לאחר תחילת העוצר, צעירים ערבים החלו להתעמת עם שוטרי מג"ב שהוצבו בעיר.[42] במהלך ההתפרעויות ירה אחד המתפרעים על אזרח יהודי ופצע אותו. באירוע אחר ערבי הותקף ונדקר.[43] בנוסף, דווח על אלימות בין יהודים וערבים כשהמשטרה ומג"ב ניסו לשמור על הסדר.[44] צומת בית המשפט הווה מוקד מרכזי של מהומות, כאשר מאות יהודים עצרו מכוניות בזו אחר זו, ותקפו רק את אלו שבהן נהג ערבי.[45] לטענת הערבים, פורעים יהודים גם שברו חלונות של מסגד אחר.[40] בנוסף, בוצע ניסיון הצתה במסגד אל-עומרי.[46] מתפללים שהיו במסגד מנעו מרעולי פנים להיכנס למסגד. במהלך הלילה היו מספר אירועי ירי שבוצעו על ידי ערבים.
בעקבות האירועים, כתב נשיא המדינה, ראובן ריבלין: ”מראה הפוגרום בלוד והפרעות ברחבי ישראל על ידי המון ערבי מוסת וצמא דם, שפגע בחיי אדם, ברכוש, ואף שלח ידו בקודשי ישראל, הוא בלתי נסלח. ההשלכה של דגל ישראל על ידי פורעים ערבים, והחלפתו בדגל פלסטיני, היא פגיעה ברוטאלית בחיים המשותפים במדינת ישראל”.[47]
בשעות הבוקר, מחבל ערבי דקר יהודי שהלך לתפילת שחרית, ופצע אותו באופן בינוני.[48] מאוחר יותר נפצעו שני יהודים מירי.[49]
המשטרה פיזרה התכנסויות בעיר. מתנ"ס שיקגו הוצת על ידי ערבים. כך גם דירה בשכונת רמת אשכול.[50] על אף העוצר בלילה עשרות ערבים עשו מעשי ונדליזם ושרפו משאית.[51] הוצתו חדרים בבית הכנסת "דוסא".[52]
במקביל, יהודים מתנועת האוהדים הקיצונית "לה פמיליה", הציתו מכולת ערבית, השריפה כובתה על ידי תושבים יהודים.[53] מתפרעים יהודים השחיתו רכב.[54]
ללוד הגיעו גם קבוצות יהודים חמושות, לדבריהן ולדברי תושבי העיר היהודים על מנת לסייע בשמירה על בתי היהודים בעיר, ולהפגין נוכחות יהודית.[55] חלק מהיהודים שבאו ללוד היו מתנחלים, כך למשל ציין דובר יצהר צבי סוכות, כי הוא גאה ש-70% מהגברים ביצהר נסעו להפגין נוכחות בלוד.[56]
לוחמי מג"ב נכחו במוקדי החיכוך וההתקהלויות, פיזרו את החשודים באמצעים לפיזור הפגנות וביצעו מעצרים של 43 מתפרעים במהלך הלילה.[51]
במהלך הלילה אירעו 40 מקרי ירי של נשק חי וירי זיקוקים מצד ערבים לעבר היהודים בשכונת רמת אשכול. מהירי נפצעו יהודים באורח קל.[57][58][59]
בבית קברות מוסלמי אותרו בקבוקי תבערה ומצבות שנופצו.[60]
לקראת יום השבת, מספר רבנים פרסמו פסיקות מיוחדות לצורך התמודדות עם המצב. ביניהם היו הרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בעיר, שהנחה את המתנדבים הרבים שהגיעו לעיר.[61] רב העיר לוד, הרב שמעון ביטון, פסק מספר הלכות משמעותיות לתושבי העיר.[62] הרב דוד סתיו פרסם גם הוא סרטון הנחיות לתושבי לוד היהודים וליהודים נוספים שבאו להגן על הקהילה. והרב שמואל אליהו פרסם קריאה ליהודים לבוא להעביר את השבת בלוד[63] ואף הגיע בעצמו לשהות בשבת בעיר. במהלך יום שישי הגיעו לעיר מאות כלי רכב מרחבי הארץ בתיאום עם חמ"ל קהילוד שהקים הגרעין התורני וקיימו צעדות דגלים לעידוד האוכלוסייה היהודית.
עד תחילת היום, לטענת התושבים היהודים, נפגעו שמונה בתי כנסת. בעקבות זאת במשטרה פעלו למיפוי כל בתי הכנסת בעיר, והחלו בהצבת שוטרים באזורים המועדים לפורענות. במקביל הכווינה המשטרה גם כוחות סמויים שינסו לאתר מבעוד מועד פורעים שתכננו לפגוע בבתי כנסת.[16] באותו יום, משטרת ישראל הכניסה לעיר לראשונה מסתערבים שפעלו בדרך כלל ביהודה ושומרון.[64]
בלילה התקיימו הפרות סדר. נמסר כי לוחמי משמר הגבול תפסו בביתו של חשוד בלוד רובה טעון מסוג קרלו. עוד איתרו הכוחות בעיר בקבוקי תבערה וזיקוקים ועצרו 15 חשודים בהפרות הסדר.[65]
באחד האירועים בעיר התקהלו כ-200 ערבים באזור המסגד הגדול שבעיר, אחד החשודים השליך שני בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה, שהגיבו בירי שפגע בחשוד הקטין ברגלו. הוא נמלט לתוך המסגד והכוחות תפסו אותו לאחר מרדף רגלי. החשוד נעצר, קיבל טיפול רפואי בשטח ופונה מהמקום. למרות זאת, השבת נחשבה שקטה יחסית.[66]
לפי הדיווחים והמשטרה, חלה ירידה משמעותית בכמות ובעצימות האירועים.[68]
ב-17 במאי נקבע מותו של יגאל יהושע, חשמלאי תושב לוד, שנפצע קשה לאחר שמתפרעים ערבים השליכו אבנים לעבר רכבו בלינץ', שהתרחש ב-10 במאי.[32]
בכינוס שנערך בעיר בהשתתפות נציגים יהודים וערבים מלוד ומרמלה, אולם הוחרם בידי חלק מיהודי וערבי העיר, הציג מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי תוכנית להתמודדות עם ההתפרעויות.[69] בנוסף התבטא: "זה לא משנה כרגע אם זה יהודים או ערבים. נמצה את הדין עם כל הטרוריסטים, משני הצדדים".[70] דבריו עוררו ביקורת ציבורית.[71] השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, הממונה על שבתאי, הגיב במהירות וכתב כי ההתבטאות על אודות טרוריסטים משני הצדדים הייתה "התבטאות מקוממת".[72][73] דבריו עוררו ביקורת.[74]
בשבת, 22 במאי, דיווחו תושבי הגרעין התורני בעיר שנהג ערבי ניסה לבצע פיגוע דריסה בגני אביב ונמלט.[75] ביום שני בהמשך השבוע, יהודי הותקף והתוקפים הערבים נעצרו.[76] נמשכה המתיחות בעיר.[77][78] ב-28 במאי הושלכו 3 בקבוקי תבערה לעבר דירה יהודית בעיר.[79] הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים.[80]
ב-16 ביוני 2021 נעצר אימאם העיר לוד יוסוף אל-באז בחשד להסתה לאלימות, טרור ואיומים.[81]
ב-2 בדצמבר 2021, פרסם שירות הביטחון הכללי כי פיענח פיגוע מחודש מאי 2021. בפיגוע נפצע יהודי באורח קל עד בינוני מירי לעבר קבוצת יהודים ברחוב אקסודוס בלוד. המחבלים, תושבי לוד בסוף שנות העשרים לחייהם – אמסאלם חסונה ועייד חסונה (בני אותה משפחה), ירו והסתירו את הנשק. במסגרת החקירה עלה כי השניים שביצעו את פיגוע הירי השתתפו בהתפרעויות נוספות שאירעו בלוד במאי 2021, ירו לכיוון יהודים במספר אירועים נוספים וזרקו אבנים. אחד מהם הסתובב חמוש בנשק ארוך וקצר במהלך המהומות ומכר רובה קלצניקוב מספר ימים לאחר מכן. לאחר חקירה של שירות הביטחון הכללי בשיתוף משטרת ישראל, נעצרו שני מחבלים והוגש נגדם כתב אישום חמור. אחד מהם נמלט לטורקיה בניסיון להקשות על מעצרו וחזר בנובמבר 2021.
בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד הואשם אמסאלם חסונה בעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, ירי מנשק חם, נשיאת נשק, אבזר ותחמושת, שיבוש מהלכי משפט, סחר בנשק, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. עייד חסונה הואשם בעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, נשיאת נשק, אבזר ותחמושת ושיבוש מהלכי משפט.[82]
בדו"ח שהוציא מבקר המדינה ב-27 ביולי 2022, בנושא "השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה", כותב המבקר כי התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני אירועים, והמשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם.
לפי הנתונים שמביא בדו"ח גם בעיר לוד סבלו התושבים מחוסר מענה וטיפול של המשטרה בתלונותיהם, ו-6,895 שיחות של תושבים לא קיבלו מענה רלוונטי מהמשטרה. "כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021 – שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו, או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה – לא זכו לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות, כ-4,059 אירועים, שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי".[83]
תיעוד אלימות - 11 במאי, סרטון באתר יוטיוב
אסף גבור, הפרעות שהציתו את לוד: "ראינו פוגרום מול העיניים", בעיתון מקור ראשון, 13 במאי 2021המקור בפרויקט מיוחד: 3 סיפורי מלחמה, באתר חדשות 13, 20 במאי 2021
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
