Loading AI tools
שחקן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב (דבל'ה) גליקמן (נולד ב-22 בדצמבר 1949) הוא שחקן וקומיקאי ישראלי, זוכה שני פרסי אופיר ושני פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
דב גליקמן, 2009 | |
לידה |
22 בדצמבר 1949 (בן 74) ב' בטבת ה'תש"י תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1968 |
מקום לימודים | בית הספר לאמנויות רננים |
בן או בת זוג | ג'יטה מונטה |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
נולד לדבורה ולשלמה גליקמן וגדל בשכונת רמת החייל בתל אביב. למד בתיכון לאמנויות רננים שבעיר, לצד שלמה בראבא, שלומית אהרון ויגאל בשן. את שירותו הצבאי עשה בלהקת חיל הים, ושם היה שותף לתוכניות "וביום השלישי" ו"רפסודה בכחול" לצד שלמה ארצי, רבקה זהר, אבי אוריה, ריקי גל ואחרים.
גליקמן הופיע בהצגה "אירמה לה דוס מיפו" בהפקת התיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל ב-1971. שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "קריזה" בשנת 1976.
הופיע ב-1975 בדרמת הטלוויזיה "דודי ורעי" לפי ספרה של נעמי פרנקל. באותה שנה השתתף בסדרה "גם אנו שופטים" בפרק "הקש האחרון". גילם סמ"פ בסרט הקולנוע "מסע אלונקות" (1977), ואת מפקד הלהקה בסרט הקולנוע המצליח "הלהקה" (1978). שיחק תפקיד אורח בסרט הקולנוע "שלאגר" (1979). וכן שיחק בסרטים "סופו של מילטון לוי" (1981), "לנה" (1982) ו"אירית עירית" (1985).
ב-1984 גילם תפקיד אורח בקומדיית המצבים "קרובים קרובים". במהלך אותו עשור שיחק גליקמן בהצגות תיאטרון רבות, ביניהן "אחרון הפועלים" של יהושע סובול ו"הנשים האבודות מטרויה" של חנוך לוין.
בשנים 1985–1998 הופיע כחבר קבוע בתוכנית הבידור "זהו זה!" לצד מוני מושונוב, שלמה בראבא ואחרים. ב-1990 הנחה את הפסטיגל לצד מושונוב ובראבא. בראשית שנות ה-90 גילם את דמותו הקומית של מוכר חמניות נוירוטי בקמפיין פרסומות של "דפי זהב". ב-1995 כיכב לצד לימור גולדשטיין בקומדיית המצבים "ייסורי אפרים" שכתב אפרים קישון.
בשנת 2002 גילם דמות דומה בקומדיית המצבים "שאול" (בערוץ 3 בכבלים), שהיה שותף לכתיבתה. בשנים 2001-2000 השתתף בתוכנית הבידור "רק בישראל". ביולי 2006 השתתף במהדורה מיוחדת של תוכנית הבידור "משחק מכור" בערוץ 2. באותה שנה יצא סרט הקולנוע "מכתבים לאמריקה", שבו גילם את דמותו של פרויקה. ב-2007 הופיע בתפקיד משני בסדרת הדרמה הקומית "מסודרים".
בשנת 2008 שב להופיע בפרסומת של "דפי זהב" כאותו מוכר חמניות מוכר בשם "שאול פרחים".
בשנת 2010 היה מעורב בתאונת דרכים ונעצר בחשד לנהיגה בשכרות. לאחר שהודה במיוחס לו, גזר עליו בית משפט לתעבורה בתל אביב חמישה חודשי מאסר על תנאי ופסל אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שלוש שנים[1].
בשנת 2011 השתתף בעונה השנייה של הסדרה הקומית "בובי ואני" וגם השתתף בשניים מפרקי העונה הראשונה של הסדרה "סברי מרנן" בתפקיד אחיה של ריקי (אותה מגלמת סנדרה שדה).
בשנים 2013–2021 גילם את דמותו של "הרב שלום (שוּלֶם) שטיסל" בסדרת הדרמה "שטיסל", תפקיד שעליו קיבל פעמיים את פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן ראשי. באוגוסט 2013 יצא סרטם של אהרון קשלס ונבות פפושדו "מי מפחד מהזאב הרע", שבו מגלם גליקמן את יורם, אביו של גידי (צחי גראד).
ב־2017 כיכב גליקמן בדרמת הטלוויזיה אשר שודרה בערוץ הציבורי "האיש שניסה למנוע מלחמה / נסיונותיו של לוי אשכול למנוע את מלחמת ששת הימים", בבימויו של גדעון גנני. גליקמן גילם את דמותו של לוי אשכול[2]. ובנוסף שיחק באותה שנה בסרט הקומדיה הישראלי ״מסע הטבעת״. ב-2018 השתתף בסרטו של יהונתן אינדורסקי "דרייבר" ובסדרת הטלוויזיה "שטוקהולם". באותה שנה הופיע בתפקיד הראשי בסרטו של יעקב גולדווסר "שרוכים", עליו זכה בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. בנוסף הופיע בסרטו של כריסטיאן פרוש, "מורר: אנטומיה של משפט", שהוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה.
כיום משחק ב"אנגינה פקטוריס" בצוותא ו"גלננגרי גלן רוס" בתיאטרון חיפה.
גליקמן חזר לעונה המיוחדת שהפיק ערוץ כאן 11 של "זהו זה!" בעקבות אירועי הקורונה, וממשיך להופיע בתוכנית זו גם ב-2023.
בקיץ של שנת 2023 יצאו כוכבי התוכנית ״זהו זה!״ וגליקמן בתוכם במופע שבו הם מבצעים לקט מן השירים שהם ביצעו בתוכניתם. מופעים אלו משכו קהל של עשרות אלפי צופים במצטבר.
אחיו הגדול, חגי גלבוע, שהיה טייס תובלה בחיל האוויר הישראלי, נפל ב-29 באפריל 1964 בהתרסקות מטוס מדגם נורד 2501 נוראטלס במכתש הגדול בנגב[3].
גליקמן היה מ-1976 בזוגיות עם השחקנית ג'יטה מונטה, שלצידה שיחק בהצגה "האשה שבישלה את בעלה". בשנת 2009 השניים נפרדו לאחר 33 שנות זוגיות.
משנת 2011 בת זוגו היא שלומציון קינן[4], בתם הבכורה של עמוס קינן ונורית גרץ ואחותה של הזמרת רונה קינן.
מתגורר בתל אביב.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.